צרפת - קיץ 2022 - טיול השלמה
-
בחניון שילמו 4.10 אירו לשעתיים וקצת, ומכונת התשלום היתה ידידותית לכרטיס האשרא שלנו.
נסענו מרחק קצר לחניון Anatol France ליד Pont Wilson. יש שם רחבה גדולה לתצפית על הנהר, וגשר שהוא בעצם המשכו של המדרחוב Rue Nationale. מהרחבה אפשר לראות מגבוה את הטיילת שליד הנהר, וכמובן גם את נופי הנהר והגשרים האחרים לשני הכיוונים. ברחבה יש גם מזרקה נחמדה.
-
שילמנו בחניון 1.30 אירו לכעשרים דקות ונסענו למרכז המסחרי Atlantes, שהיה מתוכנן למחר, אבל היה לנו זמן. לא היה בו שום דבר מעניין.
מיהרנו ונסענו למסעדה ליד המגורים, שהפעם היתה פתוחה. בעלת המקום אמרה שאינה מגישה ארוחת ערב, למרות שכתוב כך באתר שלהם. "זה משהו ישן ואני לא יודעת איך לתקן. אני לא מבינה במחשבים ובניית האתר עוד לא הסתיימה". "אני יכולה להכין לכם צלחת ירקות, בשר חזיר ושעועית ירוקה, כי זה מה שהגשתי בצהריים".
ויתרנו. נכנסנו לסניף קארפור שליד המסעדה וקנינו מצרכים לארוחת ערב ב10 אירו, כמו שאנחנו נוהגים בדירת נופש. יצא לטובה. גם בזול, וגם לא נתקע ארוחה כבדה אחרי הארוחה המכובדת שאכלנו בצהריים.
-
אחרי ארוחת בוקר ארזנו, העמסנו, נפרדנו מהמארחים ונסענו לפי התכנית למרכז המסחרי Auchan Chambray 2 בעיר הלווין של Tours, אשר שמה הוא Chambray les Toirs.
המרכז בנוי על חנות Auchan ענקית שהסתובבנו בה קצת ולא יצאנו בידים ריקות.
שאר החנויות במרכז לא עניינו אותנו.
שתינו להתאוששות קפה קרם בבית קפה במרכז, 3.60 אירו לכוס אם משלמים במזומן, 4.50 אירו לכוס אם משלמים בכרטיס אשראי, חצופים, 25% תוספת על שימוש בכרטיס אשראי. מים קרים הגישו רק אחרי שבקשנו, חצופים פעם שניה. יש שרותים חינמיים במרכז, בקצה הרחוק מהכניסה.
-
עברנו למרכז המסחרי הבא באותה עיר לווין Chambray les Tours.
שמו הוא Ma Petite Madelaine. הכניסה אליו מהכיכר הסמוכה לא משולט כראוי והיא בכביש צר ומפותל שלידו פסלי פרות לבנות.
נכנסים לחניה עתירת עצים, ולא ברור איפה הכניסה בדיוק, כי העצים מסתירים הכל. רק אחרי שיוצאים מהרכב מתברר שהמרכז בנוי משתי טורים של חנויות ענק משני הצדדים של החניה.
כעת אנחנו בחנות ענקית של "הכל לבית" והנוסעת פושטת עליה. אני מצאתי כסא...
-
יצאנו עם מספר מציאות ואנחנו ממשיכים לאורך הטור הראשון של החנויות. במרכזו איזור מנוחה עם בית קפה ומאפה מרשת Paul.
בהמשך חנות Gifi, גם כן של "הכל לבית". שוב פשיטה של הנוסעת ואני מצאתי כסא.
-
השלמנו את הטור הראשון של החנויות. השני לא היה מעניין.
התחלנו בנסיעה של כשעה וחצי על כביש D910 לכיוון דרום, עוברים דרך עיירות קטנות, וצופים בשדות ירוקים ויפים מסביב.
כמובן שאין סיכוי למצוא מסעדה, כי השעה כבר אחרי 14:00.
כמובטח, כתבנו למארחים שעה לפני הגעתנו, אך לא הגיבו בכלל.
-
הגענו למגורים לשני הלילות הבאים. יש חניה בחצר הקדמית מול הבית, אבל החדר בחצר האחורית. יש צורך לעבור על משטח חצץ עם המזוודות, להכנס לבית ולחצות אותו, ושוב לעבור משטח חצץ עד הכניסה לחדר. ממש לא כיף.
המארח לא טרח להסביר לנו שיש צורך להחזיק את ידית הדלת במצב אנכי בזמן שנועלים. אמר רק אחרי שקראנו לו להסבר.
בחדר יש ריח של עובש. אין אפילו בקבוק מים.
על דלת חדר הרחצה שבו מקלחת ואסלה יש אזהרה/התראה מוזרה: 20 דקות צריכות להיות מספיקות כדי להתקלח. התפשטות והתלבשות כלולות. אנחנו מבקשים מהלקוחות שלנו לא לעבור את המגבלה הזאת. בהנחה שאין שינוי דראסטי בטמפרטורה, מומלץ להתנגב בתוך תא המקלחת. המגבות צריכות להיות מדווחות לביקורת ביציאה.
התרגום כמיטב יכולתנו.
-
בחדר יש ביסקוויטים ושוקולד מריר, שקיות תה/קפה, קומקום חשמלי, 2 ספלים לקפה.
המארח אפילו לא הציע עזרה עם המזוודות כפי שמקובל.
החצר למרות החצץ, מאד נחמדה ומרווחת ואנלנו יושבים בה עכשיו ונהנים ממזג האוויר הנעים.
המצרכים שקנינו אתמול לארוחת ערב יספיקו לנו גם היום לארוחת ערב, ולא נצטרך לצאת למסעדה.
אז גם היום לא אכלנו ארוחת צהריים, ובסך הכל אכלנו עד עכשיו 3 ארוחות במסעדות בשישה ימים.
-
בגדול, אנחנו לא אוהבים את המקום הזה ושמחים שנהיה פה רק 2 לילות. העיקר שקיבלו כאן ביקורות מצויינות בבוקינג.
חיפשנו הרבה במסגרת ההכנות שלנו, ולא מצאנו מקום אחר, שיחתוך לנו את הדרך הארוכה מאד בין המגורים אותם עזבנו ב- Amboise לבין המגורים הבאים ליד בורדו.
-
40 דקות עם המארחת לברורים בנושא הוויפיי, ובסופו של דבר היא הביאה לנו ראוטר לחדר, ועכשיו יש לנו ווייפיי חזק ויציב ברשת. כל הסיפורים של המארח בהתחלה על כך שאין רשת בגלל האיזור היו בלוף. היא נראית יותר אכפתית.
-
המגורים שאותם עזבנו הבוקר נקראים
Chambres D'hotes Les Ambaciales
והם מומלצים למי שרוצה להתמקם באיזור Amboise.
-
בלילה קריר. אנחנו מתכסים בשמיכות די עבות ולא חם לנו. השקט כמובן מוחלט. השינה עמוקה ואיכותית.
היום ניסע אל Poitiers. מזג האוויר החזוי מכסימום 22 מעלות וללא גשם.
-
אכלנו ארוחת בוקר טובה עם קפה, קרואסונים, בגט, עוגת שוקולד מריר, חמאה , 2 סוגי ריבה, יוגורט.
ראינו בגינה צמח מאד יפה ומיוחד, שהמארחת לא ידעה מהו. הנוסעת זיהתה אותו בעזרת אפליקצית Lens.
נסענו כחצי שעה בנוף הנפלא של שדות ירוקים אל Poitiers. המארחת אמרה לנו שבעוד שבוע כל שדות החיטה יהיו קצורים.
בעיר חנינו בחניון של השוק שליד כנסית Notre dam. יש שרותים חינמיים בחניון.
עברנו על השוק המעניין, ויצאנו לשיטוט חופשי במדרחוב ובסימטאות. העיר שקטה, שלווה וריקה. מזג האוויר נהדר.
הנוסעת קנתה כל מיני מציאות קטנות, ולאט לאט התקדמנו לכיוון המסעדה מרשימתנו המתוכננת לארוחת צהריים. שם הזמנו מקום ל-12:00 והמשכנו לשוטט בלי יעד מדוייק ולהעביר את הזמן בכיף.
בכנסיה קטנה בדיוק התקיימה חזרה לקונצרט של שני נגנים. ישבנו קצת להנות מהמוזיקה ומהאקוסטיקה המצויינת.
-
בדיוק בזמן הגענו למסעדה
Bouillon Carnot בה אכלנו ארוחה מצויינת בת 3 מנות ושתינו בירה דלת אלכוהול החביבה עלינו בצרפת אשר שמה הוא Panache, והיא המקבילה לראדלר הגרמני/אוסטרי, שפגשנו גם בקרואטיה.
חזרנו לחניון ונסענו כ-3 קילומטרים לחנות גדולה InterMarche HYPER ויצאנו עם כמה מציאות.
מכאן נסענו כחצי שעה למסעדה אותה תכננו לארוחת ערב: Restaurant du Champ de Foire שנמצאת כרבע שעה מהמגורים. קיוינו שלמרות שנגיע שלא בשעות הפעילות, נצליח למצוא מישהו כדי לבצע הזמנה לערב. כמובן שלא מצאנו. בשיחת טלפון עם אדם עם אנגלית חלשה ובעזרת הנוסעת שקצת הסתבכה עם השעות בצרפתית, הצלחנו לקבוע לשבע וחצי בערב. מה שמיוחד זה שמסעדה זו פתוחה לארוחת ערב בין 18:00 ל- 23:00. חריג ביותר בהתחשב במיקומה בעיירה קטנה ונידחת.
הספקנו אפילו לחזור למגורים ולנוח מעל לשעתיים.
-
כשהגענו לארוחת ערב לא היה אף סועד מלבדנו. קצת צחקנו שביצענו הזמנה, אחר כך הגיעו עוד סועדים.
אכלנו ארוחת ערב של 3 מנות, שוב ארוחה נהדרת, אפילו עוד יותר מוצלחת מזו שאכלנו בצהריים, ב- 18.90 אירו לאדם, שוב עם אותה בירה (המשקה לא כלול). לא הביאו מים עד שביקשנו, לפי כל הסימנים ציפו שנזמין יין כמו האחרים.
זה היה יום מיוחד כי הצלחנו לאכול בשתי מסעדות מרשימתנו, שתיהן מוצלחות, באותו יום!!!
מחר מצפה לנו נסיעה ארוכה למגורים ממערב לבורדו ל- 3 לילות.
-
אינני מתפייט עוד ועוד על השדות והמראות כשנוסעים בין העיירות הקטנות בכבישים צדדיים, אבל זה פשוט תענוג, בדיוק כפי שהנוסעת רצתה.
-
שוב ישנו היטב, ושוב אכלנו ארוחת בוקר חביבה עם פטפוטי המארחת ברקע.
המגורים שאנחנו עוזבים שמם
Ecole di Mathuna, היה כאן בית ספר פעם. החדר והחצר מלאים בחפצים של בית ספר.
החדר בו היינו הוא Une Souris Verte, העכבר הירוק. יתרונו בכך שהוא בצידה של החצר הרחוק מהבניין הראשי שבו יש עוד חדרים וגם מגורי הבעלים, ועל כן הוא מבודד מהרעשים מהדלתות, מהמדרגות ומצעדים מעל הראש.
למבקרים ב- Potieres זו אופציה סבירה.
-
היום אנחנו נוסעים דרומה, רוב הדרך על N10 שעליו אפשר לנסוע 110. יצא חרוז.
האוטו מתריע באופן מוזר על בעיית לחץ אוויר בצמיגים. אנחנו עוצרים בתחנת דלק ליד משאבת האוויר, אבל אין צינור. בחנות הנוחות אומרים לי שיתנו לי את הצינור, אם אשאיר אצלם את הדרכון, כי נוהגים לגנוב את הצינור, וככה נהוג בכל תחנות הדלק. כמובן שאני מסרב והויכוח הוא ללא תוצאות, בפרט שאינם מדברים אנגלית.
אבל אנחנו בכל זאת רוצים לבדוק את הצמיגים, אז הנוסעת משאירה בדלפק את הרשיון הבינלאומי שלה ומקבלת את הצינור. עכשיו מתברר שהמשאבה לא עובדת, או לפחות אנחנו לא מצליחים להפעיל אותה.
ממשיכים לנסוע ובתחנת דלק אחרת הצינור מחובר למשאבה באופן קבוע כמו בארץ. אנחנו מנסים לנפח בעזרת זוג צרפתי לידנו. כאילו ניפחנו, אבל ההתראה ברכב לא נעלמה. אנחנו מתעלמים ממנה וממשיכים.
נכנסים למסעדת קרפים מרשימתנו ששמה המפתיע הוא La Crepery בישוב Barbezieux Saint Hilaire . המסעדה ריקה אבל כרגיל שואלים אותנו אם יש הזמנה, "ובקושי" מוצאים לנו מקום ללא הזמנה. מנסים להושיב אותנו בשמש, למרות שביקשנו מקום בצל. בסוף "נמצא" מקום בתוך המסעדה.
אנחנו אוכלים 2 גאלטים טובים מאד ומיוחדים, אחד עם מבחר גבינות, והשני עם גבינה והאם ורוטב פסטו. מספיק בהחלט. לקינוח גלידה טובה מאד. לא זול, אבל טעים. אפילו קיבלנו בקבוק מים קרים בלי שביקשנו.
ממשיכים לנסוע לסופרמרקט U להצטיידות במצרכים ועוד מרחק קצר לדירה לשלושת הלילות הקרובים.
המארחת השאירה לנו הוראות כיצד להכנס לדירה בהעדרה, ואנחנו נכנסים בקלות. איך שהודענו לה שהגענו, היא מגיעה מהבית הסמוך לתדרך אותנו בתפעול הבית. היא דוברת אנגלית וחביבה מאד.
דבר ראשון הפעלת מכונת כביסה אחרי שבוע, ואני מתמוטט למיטה להתאוששות אחרי יותר ממאתים קילומטרים של נהיגה.
יש מיזוג טוב בדירה וזה קריטי כי הימים הבאים יהיו חמים עם מעל 31 מעלות.
-
אנחנו נוסעים למרכז המסחרי הענק
Bordeaux Lac לנסיעה שאמורה לקחת עד חצי שעה. בפועל לקחה שעתיים וחצי!
פקקי ענק בגלל סגירות כבישים עקב עבודות בלי מתן אלטרנטיבה לעקיפת האיזור הסגור. אנחנו רואים שגם המקומיים לא מסתדרים ומנסים דרכים עוקפות, שכולן כמובן פקוקות.
על ה- GPS שלנו איננו יכולים להסתמך וגם מפות גוגל אינן מעודכנות בכל הסגירות והניווט של המפות מוביל אותנו כל הזמן במעגלים.
בסוף, הנוסעת שהיא הנווטת משתמשת במפות גוגל, אבל לא לפי ההוראות ומוציאה אותנו ליעד בכבישים שעוקפים את האיזור הבעייתי.
נכנסנו לחנות AUCHAN הענקית, שהביקור בה הוא חוויה בפני עצמה. גם מכאן יצאנו עם מספר פריטים, שעלו בקופה חצי ממה שרשום עליהם, וממה שהיינו מוכנים לשלם. הקופאית התלהבה מזה שאנחנו מישראל.
הנוסעת עשתה בזריזות את המעברים שליד חנות העוגן, ולא מצאה שום דבר מעניין.
עכשיו ניסע למסעדה המתוכננת לארוחת צהריים.
-
הנסיעה שהיתה אמורה לקחת עד חצי שעה, לקחה חצי שעה!!! אז מה? שלט על דלת המסעדה:
Desole Ferme, סליחה סגור. לא ברור אם היום סגור, או שיהיה פתוח בערב. שילכו לעזאזל הלקוחות.
נסענו לבית קפה קרוב מרשימתנו שמגיש ארוחות קלות. הגברת במפות גוגל אמרה שהיעד משמאלנו. יש שם בית קפה אבל בשם אחר. הנוסעת יוצאת לבדוק ומתברר שזה שחפשנו נמצא דווקא מימין, 50 מטר אחורה. ממילא לא היינו מזהים את השלט שלו, שכמיטב המסורת כאן כתוב לא ברור. עכשיו אנחנו מחכים להזמנות שלנו.
