צרפת - קיץ 2022 - טיול השלמה
-
ממשיכים לגשר הגדול והיפה שהוא סמלה של Cahors. הגשר נקרא
Pont Valentre.
זהו גשר עם צריחים ענקיים וכבלים ביניהם מעל נהר הלוט.
חונים לידו, מטיילים עליו, ומצלמים מכל הזוויות. יש אליו גישה נוחה משני הצדדים והוא מושך מבקרים רבים. המראות כמובן נהדרים.
כבר מתחיל להיות חם ומטריד ואנחנו ממהרים למרכז העיר לחניון שבחרנו מראש Parking Amphitetre.
בגלל השעה אנחנו ממהרים למסעדה מרשימתנו Le Bergougnoux.
-
כמובן שאנחנו נשאלים אם הזמנו מקום. מכיון שלא, אנחנו מופנים לאחד משלושה שולחנות שמוקצים למי שהגיע ללא הזמנה. אנחנו תופסים שולחן, והשניים האחרים מתמלאים מיד. קבוצה נוספת של כשישה אורחים ללא הזמנה מנופנפת מיד. אנחנו בוחרים בתפריט של 22 אירו ומתוכו למנה ראשונה פילה טראוט ופאטה פואה גרא (זה מייקר את התפריט שלי ל-26). לעיקרית בשר של ראש פרה ובשר טלה. לקינוח לכל אחד 2 סוגי עוגה ותותים. הכל טעים ביותר. זו מסעדה מסורתית שמנוהלת על ידי זוג, הבעל הוא השף ואשתו מקבלת את הסועדים, מגישה ומפנה, ומפטפטת בצורה נעימה עם האורחים. כמקובל, בסוף הארוחה, השף מגיע ועובר בין השולחנות ומדבר עם האורחים.
כמובן, עד שסיימנו, השוק המקורה בו רצינו לבקר כבר היה סגור, ומחוץ לו עובדי העיריה ניקו ביסודיות את שטח השוק הפתוח. צילמנו למזכרת את בניין השוק מבחוץ ומבפנים, הצצנו לכנסיית סנט אטיין הסמוכה עם הויטראז'ים הנפלאים.
-
חוזרים לחניון ומתחילים בנסיעה של חצי שעה למגורים. בדרך לחניון אנחנו רואים איך בשעה 13:30 כל המסעדות מתרוקנות והרחובות נטושים. חם מאד.
החום מתיש אותי ואני נופל לשינה של 3 שעות.
המגורים שנעזוב מחר הם
Maison Mariela בישוב Luzech. מומלץ ביותר לאיזור Cahors ומתאים גם למשפחה גדולה. אנחנו משלמים כאן 133 אירו ללילה. שווה!!!
-
נפרדים בחביבות מהמארחים וממהרים למסעדה לארוחת צהריים.
L'Escale Gaillard אשר בעיר Brive la Gaillarde
חונים מול המסעדה. בעזרת בעלת המסעדה מפיקים פתקית עם מספר הרכב. הכנסנו חצי אירו וזה הספיק לנו ליותר משעתיים כי בין 12:00 ל-14:00 החניה בחינם.
המסעדה ריקה ולא שאלו אם יש לנו הזמנה.
מיד נוחת על השולחן בקבוק מים קרים.
הזמנו תפריט קשיח ב-18.90 אירו לאדם.
-
למנה ראשונה טרין. לעיקרית בשר בקר עם פטריות, סלט ופירה לקינוח עוגת פירורים עם פירות.
אנחנו לא מרוצים. הנוסעת מציינת שבחסה יש חול. אני אומר שהבשר יכול היה להיות רך יותר. למרות הביקורות הטובות, אצלנו מסעדה זו לא מקבלת ציון גבוה.
-
השלמנו במהירות את הדרך ללימוז', כולל קניית מצרכים לשתי ארוחות ערב ושתי ארוחות בוקר, שאוחסנו במהירות בתיק הקרור שלנו.
אפילו מצאנו מקום פנוי במגרש החניה הקטנטן שסמוך לדירה שהוזמנה לשני לילות. 12 אירו ליום וידענו על זה מראש.
הגענו כשעתיים לפני שעת הכניסה למגורים. אנחנו מצלצלים למארח כדי להבין אם נוכל להקדים את כניסתנו.
הוא מתחיל לחרטט אותנו, שיש לו בעיות, שניסה לתקשר איתנו (שקר), שיש לו כמה דירות, שעשה טעות, שנתן את הדירה לאורחים אחרים, שיתקשר ויזמין לנו מלון (אמרנו שלא מעוניינים).
בחוץ חם רצח, ואנחנו נכנסים לבית קפה סמוך כדי להיות תחת גג ולדסקס מה לעשות על משקה קר.
אי אפשר להתקשר לבוקינג באף אחד ממספרי הטלפון שאנחנו מנסים.
מגיע מייל מבוקינג, שבו הם אומרים באריכות, שיודעים שיש לנו בעיה בגלל "אובר בוקינג", והם יעשו הכל לעזור לנו. הם מציעים לנו דירה אחרת, אבל היא עם מדרגות ולא מתאימה לנו.
אנחנו עושים בעצמנו הזמנה למלון
Ibis Styles Limoges.
-
המחיר במלון כפול, אבל אנחנו לא מהססים.
מגלים מלון חדש ויפה, עם מגרש חניה מקורה וגישה נוחה ביותר לקבלה. מקבלת אותנו צעירה דוברת אנגלית שרק רוצה להשביע את רצוננו.
אנחנו מבקשים לראות את החדר, ורואים שאין שם מקרר. אז איפה נאחסן את האוכל שקנינו? הצעירה אומרת שיש מקרר בחדרים שמיועדים למשפחות. בחוצפתי אני מבקש שידרוג (ללא תשלום נוסף) לחדר משפחתי. כמובן שמסכימים, והחדר המשפחתי יותר גדול ויותר נוח, עם מקרר ומטבחון.
יש כאן, וכלולה במחיר, ארוחת בוקר. נצטרך לאכול יותר בארוחות הערב...
הגיע עוד מייל מבוקינג, שההזמנה לדירה בוטלה והכסף יוחזר תוך כשבוע.
אנחנו לא מסתפקים בזה, כותבים לבוקינג שאנחנו רוצים החזר על המלון הזה, ועוד 50 אירו פיצוי על ההוצאות הנוספות שהיו לנו, ועל המתח והזמן שבוזבז. נראה מה יהיה עם זה.
-
אכלנו ארוחת בוקר מצויינת ומגוונת במלון.
החום בחוץ מפחיד אותנו. במלון יש מיזוג בכל מקום וממש נעים. בתחזית כתוב: Orange warning for extrim high temperatures.
אנחנו מחליטים לוותר על הביקור בעיר. נאכל ארוחת צהריים במסעדת המלון ולא נצא ממנו.
מחר צפויה לנו נסיעה של למעלה מארבע מאות קילומטרים למקום הלינה האחרון ואנחנו לא רוצים להיות מותשים לקראתה. אם נצליח לצאת מוקדם יחסית יהיה לנו יותר קל. ממילא צריכים לעצור בעיר Bourges בשעה 12:00 לארוחת צהריים שתיקח לפחות שעה, ואחריה עוד 200 קילומטר נסיעה ומציאת מסעדה לארוחת ערב, כך שבכל מקרה לא נגיע מוקדם מאד ללילה האחרון.
-
אנחנו לבד במסעדת המלון , ולא שאלו אם יש הזמנה.
מניו ב-18 אירו לאדם:
מרק קר של תפוחי אדמה וכרישה
דג עם פירה
טארט תפוחים עם גלידה בסירופ קרמל
הראשונה והעיקרית טובות מאד.
-
עכשיו מגיעות למסעדה עוד חמש גברות ובקלות נמצא להן מקום.
-
גם האחרונה מוצלחת.
אנחנו עולים למנוחת צהריים רצינית אחרי אי הפעילות שלנו היום.
יותר מאוחר נאזן את המשקל בין המזוודות שלנו עם תוספת הקניות. עדיף לעשות זאת כאן בנוחות ובמיזוג ולא מחר בערב אחרי נסיעה ארוכה.
-
איזנו את משקלי המזוודות כך שלא תעבורנה 23 קילו ואף ישאר מרווח בטחון. אנחנו יודעים שהשקילה בשדה התעופה מראה תמיד תוצאות גבוהות יותר.
אפילו לא נצטרך לדחוף מטען לתרמילי הגב שלנו, ולא יהיה לנו קשה להסתובב איתם.
רק עכשיו אנחנו תופסים איזה מזל היה לנו עם התקלה עם המגורים כאן. אבוי לנו אם היינו תקועים במגורים ההם עם כזה בעל בית.
-
השכמה מוקדמת ספונטנית מאפשרת לנו ארוחת בוקר מוקדמת בחברתם של מעט מאד סועדים, כולם קשישים או קשישים למחצה.
אנחנו עושים את כל המאמצים לצאת כמה שיותר מוקדם לדרך.
-
ואכן יצאנו מוקדם אחרי ששלחנו לבוקינג את חשבון המלון לצורך זיכוי.
נסיעה מהירה על A20 מביאה אותנו לעצירה קצרה בעיר Chateauroux לפי בקשת הנוסעת ומשם על N151 למסעדת ננגים מרשימתנו בעיר Bourges.
המסעדה
Le Relais Routier de Bourges.
גדולה, מרווחת ונעימה, עם שרות זריז ויעיל. מניו ב-16.90 לאדם, שכולל למנה ראשונה מזנון חופשי של שלל טרינים, נקניקים וירקות.
למנה עיקרית בחרנו דגים ופירות ים עם שעועית ירוקה לנוסעת, ולי עוף בנוסח נורמנדי עם פירה.
-
גם הפלאן לקינוח היה טוב מאד.
ארוחה מעולה במחיר סביר בהחלט.
אנחנו ממשיכים צפונה ומתקשים למצוא מקום לשתות קפה קר. בסוף מצאנו מישהו שביקש מחיר מופקע. אז אנחנו מתרעננים בגלידה טובה וסודה. כבר לא נאכל בכלל ארוחת ערב, אנחנו מלאים.
-
בשש בערב הגענו למגורים האחרונים, כמובן באור יום מלא. המארחת קיבלה אותנו בשמחה ומיד כשיצאנו מהרכב, כשאנחנו עדיין בשמש, פצחה בסדרת שאלות - איפה היינו ומה עשינו בשבועיים מאז שנפגשנו לראשונה.
בקושי הצלחנו להכנס פנימה לצל. היא הציעה לנו קונוס ופל עם גלידה ששמחנו לקבל. איך שהתישבנו לאכול את זה היא התישבה מולנו עם עוד ועוד שאלות. הציעה לנו מים קרים והכינה בקבוק וכוסות על השולחן 3 מטרים מאיתנו, אבל לא היה מנומס לקום מהשיחה איתה. בסוף לא החזקתי מעמד וביקשתי מהנוסעת שתבקש ממנה את המים, וסוף סוף שתינו. היא באה אחרינו לחדר והציעה לנוסעת חוברות עם מאמרים על בית המלוכה במונקו ובאנגליה, שכמובן מאד עניינו את הנוסעת...
בסך הכל מאד חביבה, אבל חופרת בצורה מוגזמת, כשהיא יודעת שהגענו אחרי נסיעה ארוכה ביותר.
בסוף, אחרי שעה פלוס של חפירה, הצלחנו להביא את המזוודות לחדר, תאמנו איתה את ארוחת הבוקר למחר והיא "שחררה" אותנו ואיחלה לנו ערב טוב.
יש לנו מספיק זמן למנוחה והתארגנות, וכבר התבקשנו ובצענו צ'ק-אין לטיסה של מחר בערב.
-
אפרופו גל החום במערב אירופה: אנחנו לא מצליחים להבין את ההמונים שיוצאים החוצה כדי "להתקרר" במזרקות או בחוף הים. הרי הם לא שוכבים במים והפנים בכל מקרה גלויים והחום חורך. הרגשנו את זה ביציאות מהרכב בעצירות שונות.
כאן, בחדר בבית המארחת, לא חם בכלל, כי היה סגור. אנחנו עם מאוורר (אין אצלה מיזוג חס וחלילה), ונעים מאד.
ראינו גם שבבתי הקפה ובמסעדות אנשים יושבים בחום בחוץ, אמנם רובם תחת שמשיות ומעטים מאד נכנסים פנימה, כשבפנים בכל מבנה הרבה יותר נעים, גם אם אין מיזוג.
באופן עקרוני מאד מאד חם, אבל לפחות יבש. זה לא חום ישראלי עם הלחות האופיינית.
-
המגורים שעוזבים הבוקר ושמשו אותנו גם בלילה הראשון:
Chambre d'hôtes Les Ecureuils
אם מוצאים משהו אחר, עדיף. רק אם אין ברירה.
-
@נוסע-מתמיד החום הישראלי עם הלחות האופיינית קיים רק באיזור צר במדינה המכונה מישור החוף.
ברוב שטחה של ישראל החום הוא יבש ( מדבר יהודה, הערבה, ההרים, הגליל המזרחי, הגולן ורוב השפלה) זה שריכזו את רוב תושבי המדינה מחדרה עד גדרה גורם לחלק גדול מתושבי ישראל להרגיש את הלחות המעיקה.
-
המארחת התעלקה עלינו עד הרגע האחרון. לפחות יצאנו עם 5 בקבוקי מים קרים לדרך.
בשעה עשר הצלחנו לצאת לדרך. באופן מפתיע היום ממש לא חם. עכשיו ב-12 בצהריים 20 מעלות בלבד ורוח קרירה מנשבת. חלק מהדרך אפילו נסענו בלי מזגן.
אנחנו עכשיו במרכז הקניות הענק עם עשרות חנויות גדולות הבנויות סביב מגרש חניה ענק פתוח, חינמי כמובן.
המרכז
Les Clos du Chens
ונשאר בו עד שיגיע הזמן לנסוע לשדה התעופה, כחצי שעה נסיעה.
הנסיעה לפה, כמאה קילומטרים, עברה מאד מאד בנחת. יחסית, אין הרבה מכוניות על הכביש.
עכשיו אנחנו בחנות הדגל של הנוסעת C&A, ואני כמובן בישיבה.
