תיאור טיול לברלין
-
חזרנו מטיול של שבוע לברלין לפני יותר משלושה שבועות ואני פותח כאן שרשור על הביקור הזה.
לאשתי זו הייתה פעם ראשונה בברלין אך לי פעם שניה אלא שהפעם הקודמת הייתה לפני כמעט
29 שנים בטרם היה אינטרנט ולא פורום למטייל להיעזר בו וההגעה הייתה כמו פעם במסע רכבות
של 7 שעות מדרום הולנד. לשמחתנו מזג האוויר האיר לנו פנים.
השרשור כמובן לא יכסה את כול מה שיש לראות ולחוות בברלין כי אי אפשר לעשות את כול ברלין
בשישה ימים אז הוא יכסה את מה שבחרנו לראות בכול יום בימים הקרובים אוסיף קטע.
יום שלישי 23 במאי – יום הגעה
בצהריים יוצאים לשדה עם טרולים בלבד מה שמאיץ את תהליך ה- Check in ותוך חצי שעה
מההגעה לשדה אנחנו בדיוטי פרי.אחה"צ המראה ונחיתה בברלין לפני 9 בערב.
לוקחים מונית למלון Maritim proArte Hotel בשכונת Mitte ממש על ה- Friedrichstrasse.
יונית ועוד חברים בפורום המליצו על מלונות באזור הזה אך הם היו כבר sold out כשרצינו
להזמין. החלטנו לאמץ את האזור שהומלץ וכך הגענו למלון הזה. באמת מיקום מעולה
כך שהיינו צריכים להשתמש בתחבורה הציבורית רק בשניים מתוך ששת ימי השהות נטו.
הולכים להשביע את הרעב בארוחה קלה במסעדה ליד המלון ויללה למיטה.
-
יום רביעי 24 במאי – היום הראשון
בבוקר אנחנו מנסים לבדוק את ההצדקה לארוחת הבוקר היקרה יחסית של המלון שעולה 24 יורו לאדם
ומגלים שמגישים שם בעיקר הרבה בשר שזה לא מה שאנחנו רוצים לארוחת הבוקר אז זו הייתה ארוחת
הבוקר האחרונה במלון ומפה ואילך כול ארוחות הבוקר היו ארוחות סופר בחדר במלון.
היעד הראשון שלנו היום זו חנות הספרים והמוזיקה Dussmann das KulturKaufhaus ממש מול המלון שלנו.
חנות של 5 קומות בשדרת Friedrichstrasse 90. מקדש של ספרים ומוזיקה. כדאי לבקר.
-
היעד הבא שלנו הוא אדריכלי והוא מבנה שגרירות בריטניה ברחוב Wilhelm 70-71 ממש ליד כיכר פריז.
מבנה השגרירות תוכנן ע"י אדריכל בריטי מייקל ווילפורד שהתחכם לתקנות העיריה ומילא בקפדנות אחר
כול הדרישות כלומר כמות האבן הטבעית, לא יותר מדי זכוכית, חלונות אנכיים וקו אחיד עם הבניינים
שלצידו אך פער בחזית האבן חור שמתוכו בולטים גוף תכול וגוף סגול שהם אולם אירועים ואולם מדיה ו
שבר בכך את החזות הרצינית שהעריה רצתה לשוות.
-
לא רחוק משם נמצאת אנדרטת השואה שהוא יער ענק של כ- 2700 מצבות בטון ברוחב
ועומק זהים אך בגבהים שונים. אפשר להיכנס מכול כיוון וכול אחד קובע לעצמו את מסלול
ההליכה בשבילים גליים צרים. לדברי האדריכל הניו יורקי הוא התכוון שהמבקר יחווה
חוסר כיוון אובדן דרך ובלבול.
-
ליד האנדרטה יש תערוכה תת קרקעית על פני כמה חדרים. הכניסה חינם אך צריך
להמתין בתור עד שיתפנו אנשים. בחדרים יש לוחיות מוארות ובהן ציטוטים מעדויות
כתובות, מפת אירופה עם ציון כמות הנספים בכול מדינה ובחדר המשפחות מובא
גורלן של 15 משפחות יהודיות שהושמדו כולן בשואה מכול מדינות הכיבוש הנאצי.
בחדר השמות מוקראים ומוקרנים על הקירות שמות כול הקורבנות המתועדים.
חדר נוסף מנציח את אתרי ההשמד.
-
-
ממשיכים לכיוון כיכר פריז והיעד הבא הוא מלון אדלון שנחשב למלון המפואר
ביותר בעיר ממש לצד הכיכר. הוא נפתח ב- 1907 והיה מקום בילוי חביב
על השרים והקצינים הבכירים במשטר הנאצי מה שבעיני רבים פוסל אותו
לחלוטין עד שנשרף במאי 1945. בגלל שהיה קרוב לשער ברנדנבורג שהיווה
את הגבול בין העיר המערבית למזרחית הוא נשאר במצבו 50 שנה עד שב- 1997
נחנך מחדש לאחר שעוצב כהמשך ישיר יותר מפואר מקודמו מתחילת המאה
העשרים ומחדשיו מתגאים באורחים המפורסמים שהתאכסנו כאן בוורסיה הקודמת
כמו מרלן דיטריך, אלברט איינשטיין ותיאודור רוזוולט ומצניעים את האורחים שהוזכרו קודם.
-
-
-
לצד שער ברנדנבורג נמצא ביתו של הצייר היהודי מקס ליברמן שמת ב- 1935.
הוא כיהן כמנהל ונשיא כבוד של האקדמיה הפרוסית לאומנות עד להדחתו בידי הנאצים.
אביו שהיה סוחר בדים עשיר קנה את הבית ב- 1857 ובנו שירש אותו התגורר בבית
עד יום מותו. האלמנה המשיכה להתגורר בבית עד 1943 ואז התאבדה כשהנאצים
הגיעו לשלוח אותה למחנה השמדה.
לצערנו למרות שברשת פורסמו שעות פתיחה וגם על הדלת היו כתובות אותן שעות הבית
היה סגור לביקורים ולכן ראינו רק את הדלת מבחוץ. זה גם היה המקום הראשון בו פגשנו
את אבני הנגף שיזם האומן גונתר דמניג שהיה בנו של חייל נאצי כמפעל הנצחה ייחודי
שהם יציקות פליז מרובעות בגודל מרצפת קטנה שהכיתוב עליהן מציין את שם האדם
היהודי שחי במקום, מועד ויעד גירושו, נסיבות מותו וגם תאריך המוות אם ידוע. במקרה
הנ"ל מרצפת ע"ש אשתו של הצייר. יהיו בהמשך תיאור הטיול עוד מרצפות כאלו.
-
היעד הבא בניין הרייכסטאג הגרמני במרחק כמה דקות הליכה. דבר ראשון אנחנו
הולכים למין מבנה קרוואן ליד הכביש שצמוד לרייכסטאג כדי לבדוק למתי אפשר
לקבל כרטיסים לעליה לכיפת הרייכסטאג. מסתבר שאפילו למחר אפשר אבל לא
התאים לנו אז הזמנו לבוקר היום שאחרי. הכניסה חינם וצריך להראות דרכונים.
בינתיים היום אנחנו רק סובבים את הרייכסטאג מבחוץ והתמונות לפניכם. אנחנו
נתקלים גם בהפגנה הראשונה מבין שלוש שניתקל בהן בהמשך היום והפעם הפגנה
של נכים ומוגבלים בדשא מול בניין הרייכסטאג כפי שאפשר לראות באחת התמונות.
רצינו לראות את האנדרטה ברחבת הכניסה לרייכסטאג לזכר צירי בית הנבחרים
מתנגדי המשטר הנאצי בהם יהודים שנאסרו לאחר שריפת הרייכסטאג בשנת 1933
ומרביתם נשלחו מאוחר יותר אל מותם במחנות ההשמדה אך כול הרחבה נמצאת
כיום בחפירות ולא הייתה אפשרות להיכנס.
-
בצד השני של בנין הרייכסטאג נמצאת קריית הפרלמנט שמחולקת בין השטח שהיה מזרח
העיר לבין זה שהיה מערבה. מבנים מודרניים שניבנו תוך התחשבות בקווים מנחים.
קטע חומה קטן ליד קריית הממשלה
-
נכנסים קצת לתוך הריאה הירוקה של ברלין הלו היא פארק טירגרטן ושם פוגשים
את לשכת קנצלר גרמניה ה- Bundeskanzleramt שנבנתה לאחר האיחוד.
זו לשכה ענקית שמורכבת משני גופי משרדים שבנויים בצורת מסרק וביניהם נמצא
משרד הקנצלר כקובייה ענקית עם חלונות עגולים עצומים בצדדיה ואינו חורג בגובהו
כדי לא להאפיל על בניין הרייכסטאג. גם פה נשמר עיקרון השקיפות לפיו עוברי
אורח יכולים לצפות בעבודתם של פקידי הממשל.
-
ממשיכים לטייל מערבה לתוך פארק טירגרטן והפעם מגיעים לבית תרבויות העולם
שהוא מרכז שמוקדש לתערוכות, מופעים וירידים בינלאומיים בנושאי אומנויות
אלא שגם הוא היה בשיפוצים אז אין תערוכות אבל אפשר להנות מהארכיטקטורה שלו.
-
-
מגיעים ל- ארמון Schloss Bellevue שנבנה עבור הנסיך פרדיננד אחיו
הצעיר ביותר של פרידריך השני מלך פרוסיה.
הארמון מבנה בסגנון בארוק עם השפעות רומיות ויווניות ומ- 1993 משמש
כמשכנו הקבוע של נשא גרמניה.
ממש קרוב בהמשך הכביש נמצאת לשכת נשיא גרמניה ה- Bundesprasidialamt
שנבנתה כך שתתמזג עם הטבע שסביבה כלומר פארק טירגרטן ועם ארמון בלוו.
לבניין צורת אליפסה והוא מצופה באבן גרניט שחורה מדרום אפריקה ובה משתקף
הפארק. אורך הלשכה ורוחבה זהים לגודל החצר שלפני הארמון וגובהה זהה לגובה
הארמון. קצת קשה היה לצלם אותה מבחוץ ולכן היא זוכה רק לתמונה אחת.
בית הנשיא
-
הכביש ממשיך להתעקל ואנחנו מגיעים לכיכר שבמרכזה נמצאת
אנדרטת הניצחון Siegessaule על הכביש שחוצה את הפארק טירגרטן
ממזרח למערב. פה ניתקלנו בהפגנה השניה להיום והפעם צעירים מפגינים
נגד יוקר מחירי הדיור בברלין. עוברים במעבר תת קרקעי אל האנדרטה.
אנדרטת הניצחון הוקמה ע"י הפרוסים בשנת 1864. בראש העמוד שעוצב
מתותחים שנלקחו מאויבים ניצב פסל ברונזה של אלת הניצחון הרומית ויקטוריה.
הפגנה נגד מכירי השכירות הגבוהים בברלין
-
אשתי לא רוצה להשקיע בעליה לראש האנדרטה ב- 285 המדרגות ולכן
רק אני קונה כרטיס ואשתי מחכה למטה.
בקומת הקרקע יש תצוגה של מודלים קטנים של מבנים מברלין ומרחבי העולם.
-
אני מטפס את 285 המדרגות אל ראש אנדרטת הניצחון וסופר אותן כדי שיהיה לי
אופק כמה נשאר. מגיע למעלה לתצפית על הפארק וברלין בכלל. בגמר התצפית
יורד את כול המדרגות וחובר לאשתי. סה"כ זמן הטיפוס התצפית והירידה ארך
18 דקות. אשתי לא האמינה לי שבזמן כזה עליתי וירדתי אבל יש לי הוכחות
שהן התמונות.
-
אנחנו עוזבים את האנדרטה ומתחילים לצעוד לאורך השדרה המרכזית של הפארק
ממערב למזרח לכיוון שער ברנדנבורג.
ישר בהתחלת ההליכה נתקלים בהפגנה השלישית להיום והפעם מפגינים נגד הממשלה
שלא עושה מספיק כדור הארץ. בהפגנה הזאת לידיעת המתנגדים לחסימות הכבישים
באיילון ואני לא מביע דעה בעד ונגד נחסם כביש ראשי בברלין מאנדרטת הניצחון ועד
שער ברנדנבורג ע"י המוני מפגינים ברכב או ברגל שהולכים ומתקדמים לאט כאשר קו
של שוטרים נע לפניהם עם הפנים אליהם וזז באותו קצב.
זהו נגמר היום הראשון ואנחנו בחזרה במלון אבל מתחיל הלילה ואנחנו מבלים אותו
במסעדה האיטלקית Bocca di Bacco ב- Friedrichstrasse 167-168 דקות הליכה
מהמלון שלנו שהייתה לנו המלצה עליה כאחת המסעדות האיטלקיות הטובות בגרמניה.
המחירים די יקרים משהו בין מסעדת מישלן למסעדה רגילה וגם גודל המנות בין
מסעדת מישלן למסעדה רגילה והאוכל היה טעים מאוד. מומלץ למי שמוכן לשלם מעל
הממוצע אך לא בשמיים.
הפגנה נגד חוסר המעש של הממשלה בנושא כדור הארץ
רכב של צלם עיתונות שעוקב אחרי ההפגנה
סניף של קפה איינשטיין ב- Unter Den Linden
