תיאור טיול לברלין
-
יום חמישי 25 במאי – היום השני
היום מסיירים ברובע מיטה.
הולכים צפונה בשדרות פרידריך וחוצים את נהר השפרה ואז פונים לרחוב טוכהולסקי ומשם
לבית הכנסת החדש New synagogue שנפתח ב- 1866 ונבנה בהשראת האדריכלות
המורית עם 3200 מושבים. בליל הבדולח בית הכנסת הוצת ורק יוזמת קצין משטרה
מנעה את שריפתו המוחלטת. ב- 1943 נפגע בית הכנסת קשה בהתקפות של בנות הברית
ורק בשנת 1995 ניפתח מחדש לאחר תהליך שיקום ממושך גם של כיפת הזהב אלא
שהאולם המרכזי עדיין הרוס ולכן לא כלול בסיור שאפשר לעשות בבית הכנסת. גם אסור
לצלם בפנים אז כול התמונות מבית הכנסת חיצוניות.






-
עכשיו אנחנו ברחוב August בו חיו עד לפני המלחמה משפחות יהודיות
רבות וריכוז גדול של אבני נגף מוזהבות מעיד על כך.
היעד הראשון שלנו ברחוב הוא בית מספר 10 משכנה של קומונת האומנים
קולה ששמה מורכב מצירוף המילים Kulture תרבות ו- Leben (חיים).
חבריה מפעילים בקומה הראשונה תיאטרון וגלריה. בשבילנו זה היה פשוט חצר פנימית.



בחצר האומנים קולה

-
עוד קצת הלאה במספר 11-13 היה בית הספר היהודי לבנות שהוקם ב- 1928
והספיק לפעול שנים ספורות עד לסגירתו ע"י הנאצים. במהלך המלחמה שימש
כבית חולים צבאי ואחר כך כתיכון עד שלפני כמה שנים הבניין הוחזר לקהילה
היהודית אך הוא מתפקד היום כמרכז תרבות קצת מוזנח אם כי למטה יש חצר
פנימית עם מסעדת יוקרה. מבית הספר נותרו מספר תמונות שתלויות על הקירות.
במספר 14-16 נמצא מבנה בית החולים היהודי שהיום סגור ומסוגר. בשנת 1922
הפך המבנה לבית מחסה לילדים יהודים יתומים. ב- 1940 הגסטאפו החרים את
הבניין והפך אותו למחנה מעצר ליהודים. יש רק תמונה מבחוץ.
במספר 24-25 בניין בו נמצא מועדון הריקודים Clarchens Ballhaus שהוא אחד
הבניינים ההיסטוריים ברחוב שהחזיק מעמד יותר ממאה שנים אך היה סגור ומה
שניתן לצלם זה רק את הכניסה.
ברחוב יש מספר גלריות אך אנו לא מצאנו בהן עניין מיוחד.



בית החולים

החצר והכניסה למועדון הריקודים Clarchens Ballhaus

-
ברחוב Grosse Hamburger 15-16 שפונה מרחוב August בו סיירנו קודם נמצא
הבית הנעדר – Das Fehlende Haus שזה עבודתו של האומן הצרפתי ממוצא יהודי
פולני כריסטיאן בולטנסקי שנוצרה בשיתוף עם קבוצת סטודנטים לאומנות ב- 1990.
הם חקרו על אודות דיירי הבניין שעמד במקום ונהרס בהפצצות על העיר בשנת 1945.
העבודה היא למעשה החלל שהותיר אחריו הבניין ועל הקירות של הבניינים בשני צדדיו
תלויים שלטים בהם מצוינים השמות המקצועות ותאריכי הלידה והפטירה של דיירי הבניין
רובם הגדול יהודים המסודרים לפי הדירה בה התגוררו. אפשר לראות את העבודה מהרחוב
אבל עדיף מבפנים אלא שזה שטח פרטי עם שער נעול. מין השמיים שלחו לנו אישה שגרה
במקום ובדיוק הגיעה כדי להיכנס לביתה ופתחה את הנעול. היא אמרה לנו באנגלית שזה
שטח פרטי ואסור לנו להיכנס אלא שאז דיברנו ביננו עברית והיא שמעה וגילתה לנו שגם
היא ישראלית דוברת עברית ולכן מאפשרת לנו להיכנס לזמן קצר פנימה.



-
ממש מול הבית החסר נמצא בית הקברות היהודי ובו קבר הפילוסוף והוגה
הדעות משה מנדלסון מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
האמת ניראה יותר כמו גן בו יש קברים. בכניסה פסל של אנשים לזכר יהודי
ברלין המסמל את ההליכה אל המוות.




קבר משה מנדלסון


-
-
בקצה הרחוב נמצאת כיכר Koppen ע"ש כריסטיאן קופה שהיה מושל ברלין
במחצית השנייה של המאה ה- 17 ובעליה של חלקת האדמה שעליה ניצבת
הכיכר. בחלקה המערבי של הכיכר אפשר לראות את אחוזת הקבר המרשימה
של משפחת קופה שבה עמודים וכותרות קורינתיים אבל אנו בנו לכיכר כדי לראות
את החדר הנטוש Der Verlassene Raum שזה פסל סביבתי או אנדרטה
של האומן הברלינאי קרל בידרמן ושמורכב משולחן ומשני כיסאות עשויים ברונזה
שאחד מהם מוטל הפוך על הריצפה באופן המעורר תחושה של נטישה מהירה
ומזכיר לכולם את גירוש התושבים היהודים מהשכונה בימי השלטון הנאצי.
החדר הנטוש

קבר משפחת קופה

-
הולכים לכיוון אי המוזיאונים ולשם כך חוצים את נהר השפרה על גשר
ליד מוזיאון Boda. לא בתוכנית שלנו להיכנס למוזיאון Boda בטיול
הזה ולכן התמונות הן של הנהר והמוזיאון מבחוץ.





-
ממשיכים למוזיאון פרגמון הסמוך והוא כן בתוכנית שלנו ולכן קבלו תמונות
של מבחר קטנטן מהמוצגים הארכיאולוגיים שבו.





-
-
-
יוצאים מאי המוזיאונים לשדרות Unter Den Linden והיעד שלנו היא
כיכר בבל שעל השדרות שם שרפו הנאצים במאי 1933 כ- 25 אלף ספרים
מהספרייה הלאומית הסמוכה שנחשבו נוגדים לרוח הגרמנית. בכיכר נמצא
מונומנט של האומן הישראלי מיכה אולמן שזה אולם ספרים ריק שקוע במרכז
הכיכר אליו מביטים דרך לוחות זכוכית ובו מדפים ריקים כדי להדגים עולם ללא
ספרים ומחשבות.

אנדרטת הספרים


-
היעד האחרון להיום הוא Gendarmenmarkt. כבר היינו קצרים בזמן אז רק עליתי בעצמי את
230 פלוס המדרגות של הכנסייה הצרפתית לתצפית נוספת על העיר.
סיימנו את היום מוקדם מהרגיל והתפנינו למלון כייוון שהיה לנו מופע מוזמן
לשעה 19.30 והוא ARISE Grand Show ב- Friedrichstadt Palast במרחק
דקות הליכה ממלוננו מעבר לנהר השפרה ועל שדרות פרידריך. זה מופע של שעתיים
וחצי כולל אקרובטיקה מוזיקה ועוד. חלק מצא חן בעיננו ובמיוחד האקרובטיקה וחלק
קצת שיעמם אותנו אבל קצת אחרי פתיחת החלק השני התחיל פתאום במפתיע
קטע בעברית שהוא מופע ריקוד לצלילי השיר אחד מי יודע מתוך המופע אנה פאזה
של אוהד נהרין אז אנחנו שומעים אחד אלוהינו אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ כשעשרות
רקדנים גרמנים רוקדים לצלילם והקהל מתמוגג לדעתי בלי שהוא מבין מילה מהשיר.
זה היה שווה הכול.




-
אחלה שרשור.
מצפה בכיליון עיניים להמשכים.
בינתיים ממלא את גוגל מאפס בדגלים ירוקים = "רוצה להיות שם".
-
תודה על השירשור המעניין. אתה מספק הרבה אינפורמציה על ברלין. הייתי בה פעמיים והסיפורים שלי שונים משלכם.. יש בהחלט הרבה מה לראות ולחוות..
-
שרשור נהדר. הייתי בברלין ולא סבלתי אותה, אבל דרך העיניים שלך היא נראית מוצלחת ומעניינת הרבה יותר
-
יום שישי 26 במאי – היום השלישי
התור שהזמנו לרייכסטאג היה ל- 9.15 בבוקר. הוא ממש בקו ישר מהמלון
שלנו. הגענו בזמן ועברנו בדיקה ביטחונית מהירה ואנחנו בפנים. נכנסים
לרייכסטאג ומעלים אותנו במעלית לאזור הכיפה ואנחנו חופשיים לסייר.
קודם כול אנחנו מסיירים ועורכים תצפיות על העיר מהגג שמחוץ לכיפה.




-
אחר כך נכנסים לכיפה שעשויה זכוכית ומתחילים לעלות למעלה במסלול
המעגלי תוך כדי שאנו צופים במבנה 220 המראות שנועדו להטות את אור
השמש לתוך אולמות הדיונים שלמטה.



-
אנחנו חוזרים לשדרות פרידריך ומתחילים ללכת דרומה כשהיעד הוא החנות
של גלרילפייט. את גלרילפייט התחילו לבנות לפני שהעריה פרסמה קווים
מנחים ולכן כולו עשוי זכוכית לעומת שאר הרחוב בו בניינים מצופים אבן.
העיקר הוא בחלל הפנימי בו שני חרוטי זכוכית יוצרים באמצע החנות את
המרפסות הגלריות שמאזכרות את שם החנות.


-
מגיע לנו קצת מתוק אז הלכנו לחנות המפעל של השוקולד ריטר ספורט
ברחוב Franz 24 שיוצא משדרות פרידריך אך מכיוון שבהמשך חיכתה
לנו חנות שוקולדים יותר גדולה לא קנינו ולא צילמנו כלום והמשכנו דרומה
לרחוב Charlottenstrasse 60 שם נמצאת חנות השוקולדים
Fassbender & Rausch שטוענת לתואר השוקולטייה הגדולה בעולם עם
200 סוגי פרלינים ועוד ממתקים. האמת שהשלט על החנות הראה רק Rausch
אז אולי נפרדו מפסבנדר. בכול אופן שם עשינו את קניות השוקולד וקינחנו בדוכן
גלידה קטן שצמוד לחנות.
















