סיכום טיול אירלנד, 12 ימים
-
המגדל על מרפסת התצפית בקצה העלייה
שביל ההליכה לאורך הצוקים. השביל כולו ארוך מאוד, מספר קילומטרים, לא עשינו את כולו. רואים שיש חלק מגודר וחלק פתוח.
בחלק הפתוח זה נראה ככה, מציעה לשים לב אם מגיעים עם ילדים, אין שום דבר בין השביל ובין הים...
-
ואפשר לעלות מן השביל המרכזי לצד השמאלי של הצוקים והנוף משם נראה ככה. רואים מרחוק את המגדל שנמצא בחלק הימני של הצוקים. גם העלייה לחלק השמאלי אינה מתונה במיוחד.
ורק כדי לקבל מושג על העוצמה והגודל שלהם - תסתכלו על הצוקים למעלה מצד שמאל של התמונה על המשטח הירוק, רואים נקודות קטנטנות? אלו אנשים...
-
@k-amit חבל שאת מגלה לאנשים שעדיין לא היו שם,את המסלול שעשית,למרות שהבלוג שכתבת הוא אחלה,בכל מקרה עוד שבוע אני שם,אז לא ממש קראתי את הבלוג,מעדיפה להמשיך להיות סקרנית עד שאהיה שם
-
-
בתום הביקור בצוקים המשכנו לכפר הדייגים Doolin שהוא קרוב מאוד לצוקים, ומקסים בפני עצמו. שם אכלנו צהריים מאוחרת במסעדה נהדרת Russell's seafood bar - מאוד מאוד מומלץ, מקום יפה ומטופח ואוכל טעים.
משם המשכנו בדרכנו ושוב - הדרך האטלנטית היא טיול בפני עצמו. אחרי שעה בערך הגענו לגולווי, אל המלון שלנו ל-2 הלילות הקרובים - The Galmont Hotel & Spa. המלון ממוקם מספיק קרוב לעיר העתיקה שבה הכול מתרחש, יש לו חנייה נוחה מאוד והחדרים שלנו השקיפו על מפרץ גולווי. מלון גדול, היה די עמוס, אבל חדרים חדשים ונקיים, היה בסדר גמור. יצאנו לשוטט בעיר, זה היה יום חמישי בערב, לא ידענו בכלל למה לצפות מבחינת עד כמה המקום עמוס.
גולווי
הופתענו לטובה עד כמה שהעיר צעירה (הרבה סטודנטים), שמחה, מלאת חיים - קולות השירה מתוך הפאבים כאן היו רמים וברורים. מרכז העיר שנקרא גם הרובע הלטיני - שזה החלק העתיק והמשוחזר, קטן, אין בעיה להסתובב ברגל, חנויות יפות, פאבים כאמור, ואתרים היסטוריים. כזכור השקיעה בערך ב 22.00, היה לנו עוד הרבה זמן להסתובב בה. אני חושבת שיש מספיק מה לעשות שם גם יום שלם, שלא היה לנו.
וככה זה נראה בגולווי:
-
הגעתי אחרי זמן מה - כמה שהבלוג נהדר. את מיטיבה לספר והתמונות נהדרות.
-
יפה מאוד. במפתיע או שלא כל כך בעצם יש קצת דימיון לקליפורניה (השמשית) ואולי עוד יותר לקו החוף בפורטוגל.
-
ואם כבר בדמיון עסקינן - מאוד (!) דומה לחופי קורנוול באנגליה
-
היום התשיעי לטיול
בתוכנית המקורית היום הזה אמור היה להיות מוקדש לחצי האי קונאמרה. ערב קודם עברנו על התוכנית, בדקנו את האפשרויות שלנו והוחלט - היום שטים לאיי אראן.
ואכן, היום כולו הוקדש לאיי אראן, יום שאני לא אשכח, לאו דווקא מהסיבות הנכונות
יצאנו בבוקר מגאלווי אל Rossaveel, מרחק של שעה נסיעה בערך כדי לתפוס מעבורת אל איי אראן. אפשר להגיע אל האיים משתי נקודות נוספות, זה היה הכי קרוב לנו, וכאן מפורטות כל המעבורות אל איי אראן.
הגענו אל נמל המעבורת הקטן וחנינו במקום, בתשלום. כיוון שהייתה שעת בוקר די מוקדמת היה מקום בחנייה בלי בעיה.
בעונה כדאי לשקול להגיע בשאטל שיוצא ממרכז גולווי ומתואם עם יציאת המעבורות (הכול מפורט באתר).קנינו כרטיסים במקום, לא הייתה בעיה, ומיד עלינו על המעבורת. המעבורת הייתה מלאה לגמרי, ייתכן שבעונה או בשבת-ראשון כדאי להזמין כרטיסים מראש.
לפי כל מה שראיתי אין אפשרות להעביר רכב לאיי אראן (לפחות לא לתיירים).
כדאי לשים לב שעולים למעבורת אל האי הגדול - איניש מור.
השיט היה נחמד, 45 דקות, קצת טלטולים - לא הפריעו לי. עמדתי למעלה על הסיפון, חוויה.
כשמגיעים ועוגנים, מיד רואים את העיירה הראשית של האי Kilronan - מקבץ בתים קטנטן, כמה חנויות מזכרות, סופרמקט אחד או שניים, קצת מסעדות ולפחות 2 חנויות להשכרת אופניים, שבכל אחת מהן מאות(!) זוגות אופניים. בנמל המעבורת ממתינים גם נהגי רכבי hop on-hop of, סייסים שנוהגים בכרכרות סוסים, וגם נהגי מונית.
ואכן, אלו הדרכים לטייל באי - אופניים, כרכרות סוסים, מיניבוסים קטנים ומעט מאוד מוניות פרטיות. למעשה, אין מה להישאר בעיירה שבה עוגנת המעבורת ואין כל כך מה לעשות שם - היופי של האיים נמצא בהמשך.
כך זה נראה מיד אחרי העגינה, לא מאוד משובב, אולי זו סתם עוד "מלכודת תיירים"?
ובכן - התשובה היא לא. הרושם הראשוני כאן הוא מטעה, האי עצמו שמר על מידה רבה של אותנטיות, ואין עוד עיירות כאלה.
-
imeshy2 - תודה רבה על הפרגון, לא הייתי בקורנוול, אבל נראה מאוד הגיוני.
dregev03 - תודה, אכן יש דימיון לקליפורניה השמשית אבל שם, כמו בעצם בכל בארה"ב, צריך לסוע הרבה יותר כדי לראות יופי... כאן כל היופי הזה מרוכז, צפוף ממש, ואתה פשוט לא יודע מה לבחור. באמת פורטוגל מזכירה את זה קצת, אבל למיטב זכרוני החופים שם לא היו מחורצים כל כך, פחות דרמטיים.
-
שמנו פעמינו, כמו שאומרים, אל תחנת השכרת האופניים, כי הוחלט (בלעדיי!) שכך נתנהל היום. כאשר הבעתי חששות מסוימים - בכל זאת חלפו להם אי אילו 20 שנה לפחות מאז שרכבתי על אופניים - הבן שלי הרגיע אותי, התנדב לסוע איתי ביחד על אופניים זוגיים (טנדם) והזכיר לי שאין מה לדאוג כי: "לא שוכחים לרכב על אופניים"...
וכך, תוך חששות גוברים והולכים ומתוך הסתייגות זהירה מצאתי את עצמי בתמונה הזו, בוחנת ובודקת אילו אופניים לקחת, כאשר העתיד הצפוי לי כלל אינו ידוע עדיין.
האופניים נלקחו, חבשנו קסדות ויצאנו לדרך.
התחוור לנו עד מהרה כי בכבישים הצרים מאוד של האי נמצאים או נוסעים, בו-זמנית, רוכבי אופניים מיומנים יותר ופחות (בעיקר פחות...), מיניבוסים של תיירים, כרכרות סוסים, הולכי רגל, מכוניות של תושבי האי, עיזים, כבשים, משאיות קטנות של אספקה וכל מי שהחליט שביום שמשי כזה הוא חייב להיות דווקא על הכבישים הצרים של אראן.
ואם מישהו שכח - הנהיגה והרכיבה בצד שמאל של הכביש, כן? אז זהו, שרבים שכחו...
אבל הנופים - וואו. אין מה לומר וישנן הרבה נקודות שאפשר לעצור בהן.
-
וכך המשכנו במסלול ההיקפי של אראן
ראינו כלבי ים
עצרנו בחופי טורקיז
ישן עם חדש
ורק ישן - חורבות שבע הכנסיות
-
המשכנו עוד - יש חקלאות
וחלקות מגודרות אבנים
ואפילו מסעדה נהדרת שהגענו אליה לעת צהריים מאוחרת, יחד עם עוד כ 3000 אנשים (אין באזור מסעדות אחרות...). אחרי המתנה קלה בתור מצאנו שולחן והאוכל היה טעים. אני לא זוכרת את שמה, אבל זה לא באמת משנה - יש רק אחת בלאו הכי...
אז מי שעקב עד עכשיו בטח שואל את עצמו - למה ציינתי את החששות שלי מן הרכיבה על האופניים? מן הסתם, לאור התיאורים הנפלאים עד כה, חששות אלה ודאי התבדו ונמוגו בשמש הקיצית הנהדרת של אראן. נכון?
אז זהו - שלא. בכלל לא.
-
@k-amit בגלל זה אני מחכה כבר להיות שם,אבל הבלוג שכתבת מהמם,וגם התמונות מאוד יפות
-
(המשך איי אראן, היום התשיעי של הטיול)
ובכן, לרכב על אופניים באמת לא שכחתי, אבל מה שכן שכחתי זה כמה כואב לשבת על המושב שלהם. בקיצור ומבלי להעמיס פרטים כואבים, משלב מסוים, די מוקדם אפילו, זה היה מסלול היברידי - 5 דקות על האופניים, קריאות "עצור, עצור" ואז 5 דקות הליכה ברגל.
בשלב מסוים הבנתי, אחרי שהסבירו לי, שאם אני ממשיכה ככה פשוט נאחר את המעבורת האחרונה בערב, נאלצתי להשלים עם גורלי ולרכב ברצף את כל הדרך בחזרה. אין לתאר את השמחה שלי כשראיתי מרחוק את הפנייה אל קילרונן, ובהחלט היה כיף גדול להחזיר את האופניים...
וככה זה נראה, האופניים לחוד ואני לחוד בשבילי אראן. כפי שכבר כתבתי, אני לא אשכח את האיים.
חשוב לי בכל זאת לומר כי למי שמיומן בנסיעה על אופניים, או לחילופין לוקח את אחת מאפשרויות התחבורה האחרות שהזכרתי שם, או מעדיף מסלול רגלי - ביום שמשי זו אופציה נהדרת. שקט מאוד, מנותק מכל מקום, אפשר לעצור בהרבה מקומות, והעומס התיירותי כמעט לא מורגש ברגע שנכנסים אל האי ויורדים אל החוף או לנקודות עניין אחרות.
ובשורה התחתונה - אם יש לכם מעט ימים באירלנד - הייתי מוותרת.
בערב יצאנו שוב לרחובות גולווי והם לא אכזבו - היה מאוד נעים להסתובב (בלי אופניים), אכלנו במקום נחמדוהתחלנו כבר לחשוב על סיום הטיול.
-
היום העשירי לטיול
היום אנחנו מתחילים לחזור לכיוון דאבלין, ואת הבוקר הקדשנו לטיילת של גולווי שנקראת Salthill - שווה ביותר ומומלץ מאוד. טיילת מקסימה, ארוכה מאוד, חנייה נוחה ובשפע בתחילתה, אני נותנת לתמונות לדבר בעד עצמן - אזור נעים מאוד להליכה בבוקר וגם אחר הצהריים, הכול נקי ושמור מסודר ומתוקתק, נופים נהדרים וחוף ים. יש אוכל ושירותים.
ההליכה היא בשביל הליכה רחב מאוד ונוח מאוד, מין מדרכה גדולה וממנו אפשר לרדת לחול או לחוף.
היה מזג אוויר מושלם - קריר ושמשי, ונפרדנו מן החופים הנהדרים שליוו אותנו בחלק גדול מהטיול. מעכשיו אנחנו נכנסים בחזרה אל תוך האי (אירלנד) אל ניוגריינג' שקרובה מאוד לדאבלין.
וככה נראית הטיילת עצמה
-
המסלול שלנו היום נראה ככה, ונקודת העצירה הראשונה היא העיר Athlone, שיושבת על הנהר שנן. זו נקודת חציה טבעית של הנהר מה שהפך את העיר לצומת חשוב בעבר, היום יש פארק יפה משני צידי הנהר.
ברובע העתיק ליד הכנסייה יש מדרחוב קטן ונחמד, עצרנו להסתובב קצת, לא חובה אבל נקודת עצירה נחמדה.
בתי קפה על המים
ונקודת העצירה השנייה היא Kilbeggan, כי איך אפשר טיול שלם באירלנד בלי מזקקת ויסקי אחת?
מה שמיוחד במזקקה הזו שהיא מזקקת הסיר העתיק ביותר שעדיין מייצרת וויסקי. אפשר להצטרף לסיור, אפשר להסתובב לבד, אפשר (ורצוי) לטעום - בקיצור, נקודת עצירה חמודה ביותר.
זה "הסיר"
וזה הוויסקי...
-
נקודת העצירה האחרונה שלנו היום הייתה Trim - עיירה שיש בה מצודה נורמאנית שמורה יפה, על פארק נחמד שיושב על הנהר בוין. מסתבר שהמצודה שבלב העיירה היא די מפורסמת, ואפילו כיכבה בכמה סרטים, אפשר לטייל בפארק, סך הכול נחמד. לא להגיע במיוחד
שם נסענו אל מקום הלינה שלנו Buvinda שנמצא בכפר קטן ליד ניוגריינג'. זה היה B&B חביב, נקי, מסודר בבית יפה ליד נחל קטן שלאורכו טיילת, סך הכול שווה. המקום הזה היה בין האחרונים הסבירים שנותרו לתאריך שרציתי כי המיקום של הכפר הזה ליד האתר ההיסטורי המאוד חשוב Newgrange גורם לכך שאין הרבה היצע של חדרים.
כך נראתה הטיילת החמודה ליד המגורים:
וכך נראה הבית שהתארחנו בו, בבוקר אכלנו עם בעל הבית במטבח שלו
וזה השלט בקצה הרחוב, ממש מול הנחל
-
היום האחד עשר לטיול
רבע שעה בערך מן המקום שישנו בו נמצא אתר מורשת עולם של אונסק"ו Newgrange, ואליו יצאנו בבוקר. קצת על האתר:
- מה זה? בעיקרון מדובר בקבר חפור בעומק האדמה ומעליו כיפת אבנים, שנבנה כ 3200 שנה לפנה"ס ולא נהרס במשך השנים. בשנות ה-60 של המאה הקודמת התגלה כי ביום ההיפוך החורפי 21.12. חודרות קרני השמש ומאירות את תא הקבורה, כלומר - זהו מצפה השמש העתיק בעולם. לצד ניוגריינ' נמצא במקום קבר נוסף שנקרא נאות', וגם בו מבקרים.
- איך מבקרים שם? הביקור מתבצע בסיורים מודרכים בלבד. אין שום אפשרות להיגע אל המקום או לראות אותו שלא דרך סיור מודרך.
- איך קונים כרטיסים? כרטיסים יש להזמין מראש, באתר האינטרנט של המקום (הקישור למעלה). המכירה נפתחת חודש לפני התאריך המבוקש, ואני נכנסתי לקנות כרטיסים חודש לפני התאריך שרציתי, קצת אחרי חצות, כדי להספיק ולהיות בין הראשונים, היה לי חשוב לקבל את הסיור של שעה 09.30.
- מה עוד יש שם? יש מרכז מבקרים מעולה(!), באמת יוצא מן הכלל, פשוט כיף להיות בו.
- איך מתבצע הסיור? מגיעים רבע שעה לפני שעת הסיור אל מרכז המבקרים, נכנסים, יש פרק זמן לשהות במרכז ולראות את התצוגות הנהדרות והמושקעות. אחר כך יוצאים בשביל יפהפה אל רחבה קטנה שממנה לוקח אותנו מיניבוס קטן אל האתר הראשון ואח"כ אל האתר השני. בכל אתר מחכה מדריך אחר שמסביר ועורך סיור במקום.
- כמה זמן? צריך לשריין למקום מרגע ההגעה עד רגע היציאה שעתיים וחצי בערך.
ועכשיו התמונות:
ההגעה אל מרכז המבקרים היפה
בתוך מרכז המבקרים - יש סרטים, מיצגים, פעילות אינטראקטיבית
-
כאשר סיימנו במרכז המבקרים היפה, יצאנו בשעה היעודה אל המיניבוס שחיכה לנו להמשך הסיור
וכך נראתה הדרך אליו
ועוד קצת ירוק וכחול -
והנה הוא ממתין לנו -
ועכשיו תמונות ממבני הקבר העצומים, על אחד מהם מותר לעלות גם למעלה, הכול מלווה בהסברים של המדריכים בשני האתרים שביניהם נוסעים שוב באוטובוס
ציור בן 3200 שנה, חושבים שזה קשור לכוכבים בשמים, לא בטוח
על הקבר זה אפשר לטפס
וזה הנוף מלמעלה, נקודה אסטרטגית
אל הקבר הזה נכנסים, אסור לצלם בפנים, מגיעים אל חדר קבורה לא גדול שם יש מיצג שמדמה את אור השמש שנכנס ופוגע בדיוק בקצה ב 21.12
גם שם יש הסברים על הציורים השונים
