תיאור טיול לפריז
-
ממשיכים לרחוב De la Roquette שמוביל לכיכר הבסטיליה ושקראתי עליו שהוא ססגוני.
בפועל פשוט רחוב מסחרי שעובר דרך כיכר לאון בלום ולא היה משהו מדליק לצלם שם חוץ
מזה שנתקלנו ממש במקרה בבית הכנסת דון יצחק אברבאנל.
-
-
אנחנו מממשיכים לכיוון הסיין לאורך תעלת הארסנל שלא מצאתי אותה שווה צילום ו
מגיעים לתחנת הרכבת ליון שנמצאת ברובע ה- 12/
-
המטרה שלנו בהגעה לתחנת ליון הייתה מסעדת Train Bleu שנמצאת בתחנה.
יצירת מופת מתחילת המאה העשרים שכולה קישוטי זהב וציורים על הקירות ובהם נראות
הערים שהרכבת עוברת בהן. שימשה תפאורה לסרט ניקיטה. מסעדה יקרה מאוד אז לא
באנו לאכול אלא רק להסתכל. היא נמצאת בקומה השנייה ועולים אליה במדרגות מתוך התחנה.
חזרנו למלון שלנו במונטפרנס. שוב מנוחה, מסעדה ולישון. תם היום.
-
-
יום חמישי 24 באוגוסט – היום השישי
בבוקר נוסעים נסיעה קצרה במטרו לרובע 14 לציור הקיר ספריה בלתי אפשרית שנמצא
ברחוב Raymond Losserand 121. זה ציור שציירו הציירים ז'אן ברטן וז'אן ז'ואה.
גובה כול מדף קומה שלמה. הציור קצת דהוי אבל עדיין אפשר לראות.
-
נוסעים לתחנת המטרו Les Sablones ומשם כרבע שעה הליכה ברגל אל תוך יער בולון ו
עד ל- Foundtion Louis Vuitton שהוא מבנה שתוכנן עי הארכיטקט הידוע פרנק גארי כמיטב
סגנון פרנק גארי.
-
בתוך מבנה לואי ויטון יש תערוכות מתחלפות שהאמן המרכזי בהן היה אנדי וורהול.
היו לא מעט יצירות שחשבתי שאם זה לא היה אנדי וורהול לא היו מציגים אבל
בחרתי כמה שכן מצאו חן בעיני. ניתן לראות ציורים בהן מופיע האומן עצמו יחד
עם מאהבו השחור היות והוא הומוסקסואל.
אנדי וורהול ומאהבו
-
לאחר שסיימנו עם לואי ויטון יצאנו מהיער לאותה תחנת מטרו אליה הגענו והמשכנו לרובע לה דפנס
בו ביקרתי בפעם האחרונה והיחידה לפני 30 שנה. קודם כול כמובן הקשת הגדולה Grand Arch
לה נקדיש פוסט שלם. אי אפשר הה לעלות למעלה לתצפית כי המעליות לא עובדות אבל כבר
הייתי למעלה לפני 30 שנה אז לא היה אכפת לי.
-
לה דפנס מלא בבניינים מודרניים שונים ומשונים. כשבנו אותה נתנו לארכיטקטים להשתולל
והנה כמה דוגמאות משיטוטנו שם.
-
-
כול אזור לה דפנס מלא בפיסול סביבתי אז הנה כמה דוגמאות בולטות.
המשכנו לבלות במרכזי הקניות הגדולים של לה דפנס עד הערב. חזרנו למלון, מנוחה,
ביקור במסעדה האסייתית עם הבעלים הארמני ופרידה ממנו ואז לישון. נגמר היום.
-
יום שישי 25 באוגוסט – היום השביעי והאחרון
בבוקר עושים צ'אק אאוט מהמלון ומפקידים אצלם את הטרולים שלנו.
היום קצר ואנחנו מבלים אותו שוב ברובע 7.
היעד הראשון שלנו הוא מוזיאון הפסל רודין. למרות שלא הזמנו כרטיסים
מראש אין כמעט תור והכניסה כמעט מידי.קודם אנחנו מסיירים בגן המוזיאון
בו נמצאים פסלים של הפסל. זה למעשה פארק פסלים.
אחרי הגן אנחנו נכנסים למבנה המוזיאון שם עוד פסלים בעיקר יותר קטנים מאלו שבגן.
-
-
-
אנחנו ממשיכים לקולנוע הפגודה ב- 57 rue de Babylone. את קולנוע הפגודה הקים מיליונר צ
רפתי ב- 1895 כמתנה לאהובת ליבו והוא נראה כמו פגודה. לפי האגדה ביום בו הושלמה הפגודה
נפרדו בני הזוג. ב- 1931 הפכה הפגודה לבית קולנוע שהתמחה בסרטים אומנותיים והמשיך לפעול
עד 1980 אז עמד בפני סגירה אבל משרד התרבות הצרפתי הכריז עליו כמונומנט היסטורי ומאז
פועל במקום קולנוע מסחרי עם בית תה מסורתי וגן יפאני. ואחרי כול הפתיח הזה כשהגענו לפגודה
הסתבר שהיא בשיפוצים ועטופה בניילונים ולכן לא ניתן לראות דבר ואין תמונות. שוטרים שמסיירים
במקום אמרו לי שייפתח בסוף השנה.
ממשיכים לצומת הרחובות Banylone ו- Du Bac. אנחנו מבלים שם בחנות עיצוב וריהוט בריטית
The Conran shop אבל היא הייתה די רגילה ולא היה שום דבר מיוחד. אחר כך ב- כולבו Le Bon Marche
הענק שבו הרבה מותגים יקרים וכן ל- La Grande Epicerie de Paris שפירושו המכולת הגדולה של פריז
בה יש כ- 30000 מוצרי גורמה. בשבילנו זה היה פשוט סופרמרקט גדול עם הרבה אפשרויות.
בכול זאת אתר אחד בצומת הזאת הניב צילומים והוא גן Le Jardin des Missions Etrangeres .
זה מוסד קתולי שעוסק בהפצת הדת באסיה ויש בו גן פרטי גדול שהשומר לא הרשה לנו להיכנס אליו
ומעוצב בסגנון צרפתי. יש גם בית תפילה קטן. נכנסים למתחם דרך שער שנראה היטב מהצומת.
שער הכניסה
הכנסיה
-
-
יוצאים מגני לוקסמבורג וממשיכים למלון. לקראת 17.00 אנחנו מבקשים מזוודות ומבקשים שיזמינו לנו מונית
לשדה התעופה. ב- 18.00 אנחנו בשדה. אי אפשר היה לעשות צ'ק אין online לטיסות אייר פרנס לישראל
וגם לא בעמדות הצ'ק אין בשדה אז למרות שהיו לנו רק טרולים היינו חייבים לעמוד בתור וגם אז קיבלנו
כרטיסי עליה למטוס ללא הושבה ואמרו שנקבל בשער. יותר מאוחר אנחנו רואים את שמנו יחד עם עוד חמישה נוסעים
נוספים על כול המסכים בשדה ככאלה שצריכים לגשת למשרד ולסדר את הכרטיסים שניתנו לנו אך כר שלא היה אפשר
להושיב אותנו אחד ליד השני. בכול זאת היה בונוס שאיפשרו לנו להיכנס לשרוול תוך עקיפת כול תור הממתינים.
ב- 21.00 פלוס ממריאים ונוחתים בארץ ב- 14.00. שלושה ימים אחרי שחזרנו התברר שנידבקתי לראשונה בקורונה.
שלושה ימים של כמו שפעת קלה עד שזה עבר.
כך תם לו עוד טיול מוצלח והפעם לפריז האינסופית. מקווה שמי שעקב נהנה ושיש פה קצת טיפים לנוסעים העתידיים.
משחקים פטאנאק
-
תודה עודד על התאור והתמונות. כמו תמיד נעים לטייל איתך. כל הכבוד על האומץ לטייל באוגוסט.
-
תודה לך הנוסע המתמיד. מעריך את ההתמדה גם בעקיבה אחרי השרשורים שלי.
הטיול בטוגוסט היה קצת אילוץ כי היה לי שבוע חופש והחום והלחות אכן העיבו על הטיול
האיטו וקצת קיצרו אותו אבל בסה"כ אפשר היה להינות.
הטיול הבא בעוד שבועיים לשבועיים לדרום ספרד. אם יש לך סיכום לאזור הזה אשמח לקבל קישור.
