הגעגועים מנצחים????
-
אני טסה בחודש מרץ לדר''א. והבנתי מכמה בנות ששאלתי אותן שאחרי שבוע יש כבר רצון לחזור הביתה ואכן חלקן חזרו הביתה.. רציתי לדעת אם זה באמת קורה שאחרי כמה ימים/ שבועות ישנה הרגשה של רצון לחזור? זה קצת הרתיע אותי כי שמעתי המון סיפורים על כך ולא בא לי להוציא ה -
לא הגעגועים, חדלון האישיםהקושי הוא לא שממש ''מתגעגעים''. יש מפונקים (כפי שאת מגדירה את עצמך), ובעיקר - מפונקות (בלי הפליה על רקע מיני - זה פשוט המצב), שמגלים שבעצם לא הכי נוח להם, ואז מיד הם ''מתגעגעים'' ורוצים הביתה. וחלקם חוזרים. הפתרון: לנסוע אם את מוכנה נפשית לטיול. כי צרי -
לא הגעגועים, חדלון האישים:Reאז זהו שקראתי מלא ואני כבר מתה לטוס וגם שמעתי סיפורים נעימים ולא נעימים מחברים שהיו... ושום דבר לא מנע ממני להזמין כרטיס. אבל פשוט שמעתי בזמן האחרון מאנשים שהיו כמוני שחלמו על טיול כזה ופתאום החליטו שם שזה לא בשבילם וחזרו... אין לי בעיה להסתדר במקומות א -
חדלון אישים????מי שאחרי שבוע רוצה לחזור הביתה הוא מפונק? נראה לי תגובה קצת מוגזמת של אדון אריק. בכל מקרה אני מניח שזה קורה לכולם בשלב כלשהו. אותי זה תפס אחרי חודשיים. ידעתי שזה יבוא וכשזה בא לא נלחמתי בזה אלא פשוט התגעגתי וחשבתי הרב על הבית והחברים והתכתבתי איתם הר -
נ.ב.זה תלוי גם איפה את נוחתת. ארגנטינה וצ`ילה הן מדינות מאוד נוחות להתאקלמות ואת יכולה להשאר בהתחלה בערים גדולות ונוחות ולחטוף את השוק של חו''ל בצורה איטית יותר. -
אז לא לוותר?אז מרק אתה אומר שכדאי לי לא לוותר? וברגע שמגיע גל הגעגועים פשוט לנסות לעבור אותו? אני יודעת שזה יקרה לי זה כזה ברור אני פשוט לא יודעת איך אני אתמודד ואני פוחדת שזה יכניע אותי ואאלץ לחזור הביתה.... -
אני נוחתת בבואנוס איירסכן זה אחד הדברים שמרגיעים אותי שאני נוחתת בעיר שהיא כמו כל עיר גדולה ומרכזית וככה ההלם יהיה פחות כואב.. -
אז לא לוותר?:Reאחותי, אל תסעי. עצם השאלה מעיד שאת מועדת לפורענות! -
אז לא לוותר?:Reלפני טיסה ארוכה לתקופה ארוכה תמיד יש חששות והתחרטויות, זה טבעי. סעי ואל תוותרי! -
מארקרצוי להבין בדיוק מה אמרתי לפני הביקורת. השאלה היתה האם ''הגעגועים מנצחים''. התשובה בענין חדלון האישים היתה לשאלה זו. ברור וטבעי להתגעגע. אבל אפשר להתגעגע ולהמשיך בטיול. לעומת זאת - ולכך השיבה תשובתי לשאלה אם הגעגועים ''מנצחים'': יש מי שלא נוח לו, ו -
רק האהבה תנצחכדברי המשורר. כדי לפתוח ברגל ימין: אריק המלך! יחי אריק! זו פעם נדירה שבה אני לא מסכים עם אריק לגמרי (ואני מקווה ש''אדון'' אריק
לא יקטול אותי).
אני בהחלט יכול לדמיין לעצמי מישהו (או מישהי, אני לא מפלה) שמתגעגע מאוד הביתה. ראיתי כאלו. לא בדרא''מ. -
נהפוכהוההקש הנכון הוא שעצם השאלה מעידה על מודעות. חוסר מודעות לאפשרות שעלולים לחטוף הלם בהתחלה, ועוד יותר מזה שבמהלך הטיול יש רגעים ואפילו ימים יותר קשים (מבחינה נפשית), מביאה אנשים להשבר ולחזור. העובדה שאנשים ניזונים רק מהתיאורים הסופר פוזיטיביים של חבריהם שח -
לאריקאל תקפוץ, לא קרה שום דבר. מה קרה? קצת דיגדגתי אותך? גם להשתמש במונח כמו ''חדלות אישים'' לא נראה לי רעיון מוצלח במיוחד. ודרך אגב, בכל מקום נורמלי לקרוא למישהו ''אדון'' זה דווקא מכובד. או שמא ישראל זה לא מקום נורמלי? אז אם פגעתי בך אני מתנצל, אבל אנ -
מר אלקנה ה''נכבד''מילים כדורבנות. ודווקא אין חילוקי דעות: להתגעגע זה טבעי, ההסתייגות זה רק מלקרוא לאי-נוחות ''געגוע'' ולחזור אחרי שבועיים, וגו`. -
למארקלגבי הנורמליות של ישראל נצטרך להקדיש פורום נפרד. לגבי הדגדוג - קצת יותר למעלה, עוד קצת, שמאלה, זהו, בדיוק שם. לגבי התואר - אני לא רגיל לקבל תארים כה מכובדים (''היי דוד'' היה הכי מכובד עד עכשיו), אז קפצתי. ונמשיך ברוח טובה לשנות את פניה של דרום -
הו, עכשיו זה נשמעהרבה יותר מתאים לפורום הזה. זו הייתה דרך מעניינת להכיר אותך... אם אדון מנהל פורום יארגן מפגש ואני גם אחליט להגיע אליו כי ל-50 האחרונים לא הצלחתי, אולי נפגש גם בצורה נורמלית (בחוץ? בלי נשק חם? רק אלות ובלי חברים, רק אחד על אחד...) ערב טוב ורגוע -
מיכל תודה !זה באמת מעודד לשמוע שלא לוותר תודה על החיזוק -
ונחזור לנושאאאאאאאמממ לא התכוונתי לגרום לוויכוחים הללו מצטערת... בכל אופן אני אטוס ואני אנסה הכי שאפשר להתגבר על הגעגועים וברגע שהם יופיעו אני אזכר בכל הדברים הנפלאים שבבית וגם בנוסף אניח על הכף השניה של המאזניים את הדברים הנפלאים (מקווה שהם יהיו נפלאים) בדר''א... כי בא -
טיסה נעימה:-)וטיול מוצלח ברגע שהגרעין הקשה השתלט על השרשור הוא הופקע מחזקתך, ומותר לגרעין הקשה לעשות בו ככל העולה על רוחו:-) אלקנה -
היי גם אני דוד!בשבת אחיין שלי יחגוג יום הולדת שנתיים! מזל טוב:-) אלקנה
