לי יצא לטייל באוסטרליה (חצי שנה) ובדרום אמריקה (מעט פחות מחצי שנה), לפי דעתי מה שנכתב נכון לשתי היבשות האלה:
1. זוהי יבשת גדולה ורבגונית עם אנשים מתרבויות וצבעים שונים. ---> גם אוסטרליה היא ענקית, ונעה בין ג`ונגלים חלקלקים עם נהרות עלוקות והכל, למדבריות ענק, להרים נפלאים לטיפוס, לערים סואנות, לעיירות חוף הזויות לחוות נידחות... וכך הלאה והלאה.
2. ישנם שם כל סוגי הנופים שניתן להעלות על הדעת - מקרחונים ועד מדבריות מלח. ---> גם באוסטרליה, למעט אולי מדבריות המלח, שבטח יש ורק אנחנו פספסנו, ואם תגיע גם לניו זילנד, אז בכלל בכלל לא יחסרו לך קרחונים, הרי געש ושלגים מרהיבים, מעכשיו ועד למאה השנים הבאות.
3. ערים אירופאיות לחלוטין כמו בואנוס איירס וסנטיאגו לצד חורים נידחים ----> סידני לקובר פאדי או מלבורן לאליס ספרינגס היא בערך כמו בואנוס איירס לרורנבקה. מאידך בניו זילנד כל הערים הן שוקקות חיים ותוססות בערך כמו קרית שמונה או בינת ג`בייל בחודש יולי האחרון.
לכן לדעתי ההבדלים נובעים פחות ממאפיינים גיאוגרפיים ויותר ממאפיינים אנושיים, כלומר שאוסטרליה היא מה שנקרא ''מערבית'' ודרום אמריקה מאוד לא, למעט ארגנטינה וצ`ילה שגם הן לא מערביות בהשוואה למערב, אלא רק בהשוואה למדינות השכנות.
הטיול באוסטרליה הוא הרבה יותר עצמאי, אתה ישן כל הזמן בשטח, אנחנו ישנו בשק''ש בשטח נראה לי איזה חודשיים רצוף. אתה לא עושה טיולים עם מדריך כמו בדרום אמריקה, לא נוסע במוניות, לא אוכל במסעדות ממש בכלל אלא עושה הכל בעצמך ומהרבה בחינות זה יותר כיף, כי אתה מטייל אמיתי, ממש נווד. אתה יכול לפעמים לעבור מאות קילומטר ביום, באוטו החבוט שקנית, או בטרמפים שהשגת באכסניה הקודמת או בקמפ סייט, או במשאית שעצרה לך, ובסוף היום אתה יושב מול המדורה, מבשל ארוחה טעימה, שותה יין, פוגש לפעמים אנשים שישנים באתר קמפינג שלך, ולפעמים אתה ישן ממש באמצע המדבר ולא רואה אף אחד חוץ ממך וחבר שלך והקנגורו שעושה לך ברדק בכלים שלא שטפת מהארוחה, כי באמצע המדבר אין ברז, וזה הכי כיף בעולם. בערים הגדולות ובכמה מעיירות החוף אתה יכול להזרק כמה שבא לך ולנוח בכיף, אבל בעקרון אתה באמת דואג לעצמך להכל. בדרום אמריקה מהבחינה הנ''ל הרבה יותר קל, כי הכל זול: לקחת מונית, לאכול בחוץ, לשכור מדריך... אבל מבחינת הבטחון האישי והמצב הפיזי צריך יותר להזהר, כלומר יש יותר אלימות רכוש ואלימות בכלל, ויש יותר נטיה לחלות (בגלל אוכל חסר מזל, מזג אויר קשה, וסתם נפילות רנדומליות של גופנו הנאבק באתגרי העולם המתפתח). באוסטרליה יש תרבות מקומית מרתקת אבל אני נמשכתי לתרבות האינדיאנית הרבה יותר. ההסטוריה של הכיבוש מחרידה באוסטרליה כמו בדרום אמריקה אם לא יותר. גזענות וסקסיזם מזעזע יש בשתי היבשות האלה במידה די דומה. בדרום אמריקה יש המון הזדמנויות לעשות טיולי רגליים ארוכים, או טיולי אופנועים, סוסים ומה שאתה יכול לדמיין. באוסטרליה יש פחות הזדמנויות כאלה. בניו זילנד יש בלי סוף, אבל גם זה יותר עצמאי מבדרום אמריקה.
בעיני, בשתי היבשות התרבות מאוד שונה משלנו אבל בדרום אמריקה אפשר ללמוד הרבה יותר על העולם שסובב אותך ועל כמה בן מזל אתה שאתה חי בצידו הנכון. בכלל אני הרבה יותר נהניתי מהמפגש עם אנשים בדרום אמריקה מאשר באוסטרליה. בניו זילנד כל האנשים הם מלאכים, ולכן הם גרים בארץ שראויה באמת לתואר גן עדן. אבל על ניו זילנד לא שאלת, אז אני אהיה בשקט בקשר לזה
טוב, אני מקווה שלא בלבלתי אותך עוד יותר. האם יש לך שותפים לנסיעה? כי לדעתי דרום אמריקה יותר מתאימה לנסיעה לבד מאשר אוסטרליה. גם זה חשוב.
