שאלה חשובה:Re
עדי חביבי. חזרתי אתמול (!) מפראג. העיר מוצפת תיירים מכל העולם - יפנים, קוריאנים, דרום-אמריקאים, גרמנים ואוסטרים, איטלקים - - - מכל `פינה` בעולם, וכמובן מצ`כיה עצמה ומסלובקיה השכנה. גם יש בה תחילתן של קהילות של מה שנהוג לכנות באירופה `מהגרי-עבודה`: אתיופים, שחורים מאפריקה, ילידי ברית-המועצות לשעבר מאוקראינה ועד קווקז וארצות מרכז-אסיה (ממוצא מונגולי), סינים ופיליפינים, הודים ופקיסטנים - - -לאט אבל בטוח פראג הופכת להיות עיר מעט `קוסמופוליטית`, אבל עדיין בזעיר-אנפין. את הצ`כים מדאיגים הרבה יותר הצוענים המקומיים והבאים ממזרח-אירופה, מאשר היהודים. בפראג קהילה של יהודים `רשומים בקהילה` של כ-2000 איש ואישה, ועוד יותר כאלה שלא נרשמו כחברים בקהילה היהודית המאורגנת. בקהילה יש לא רק תפילות וקריאה בתורה בבתי-כנסת ושעורים של מקורות-היהדות, ושעורי-עברית (משתתפים בהם גם תלמידים לא-יהודים), אלא גם פעילויות נוספות, מסעדות כשרות, בתי קברות יהודיים `עתיקים` ולא-פעילים, ואחד שנחנך ב-1900 וגם כיום נקברים בו בני-הקהילה. בבית-הקהילה וסביבו (ברחוב מייזלובה 18) יש אמנם אבטחה צמודה של שוטרים צ`כיים, אבל לא נתקלתי בשום בעיות כלפיי כישראלי או יהודי בשום מקום בפראג או בצ`כיה בכלל. להיפך: רבים מבני-שיחי התעניינו, או שלא ידעו על ישראל ולא-כלום, עד שהזכרתי את המקומות הקדושים לנוצרים, כמו ירושלים ובית-לחם. אין צורך כמובן, וגם לא מכובד ומנומס, להפגין את ה`ישראליות` שלנו בקולות רמים, בעברית או בכל אופן ביטוי אחר, כמו שנוהגים כמה ישראלים. אבל לא צריך להסתיר. היו לי הפעם גם כמה פגישות קצרות ונחמדות, בהן הזדהיתי כישראלי, עם מוסלמים - אלג`ירי, פקיסטאני, תורכים, ואפילו סורי אחד מדמשק (הערבים והתורכים מאיישים רבות מתחנות החלפת-הכסף ממטבעות זרים ל`קורונה`, המטבע המקומי). ומשהו חשוב מנסיוני האישי, אמנם מלפני שנים לא-מעטות: לנסיעתי הראשונה לחו``ל יצאתי בן 16, לבד, בלי אמא או אבא. עברתי אז 6 ארצות במשך כמעט 4 חודשים, ברכבות, באוטובוסים, ב`טרמפים` ובאופניים (!). זאת היתה אחת מהחוויות המעצבות של נעוריי. באחד מקטעי-הדרך נסעתי כל הלילה בקרון-רכבת אחד, מבלגיה לגרמניה, עם משפחה גרמנית, שהאבא בה הצהיר בגאווה שבנעוריו היה חבר ב`היטלר יוגנד` (תנועת-הנוער הנאצית) ואביו היה איש ס.ס. הוא בטא שנאה ליהודים והצטער ש``המלאכה שהתחלנו בה`` לא נסתיימה בגלל התבוסה במלחמת העולם ה-2. כאשר עמדו בני אותה משפחה לרדת מהרכבת בעיר מגוריהם (אני המשכתי בנסיעה לעיר אחרת) שאלתי אותם בתמיהה איך זה שוחחו איתי בלבביות כזאת, והרי אני יהודי שנוא-נפשם ?! ותשובת האנטישמי ההוא: מבחינתי אתה לא יהודי. אתה ישראלי, וזה עושה את כל ההבדל ! מה שנכון הוא שמאז עברו שנים לא מעטות, והמותג `ישראלי` שאז היה מקור-גאווה (הצמדתי דגלון ישראלי קטן לתרמיל שלי, שיראו וידעו כולם) הפך בעיני רבים בעולם למושג של `כובש` כוחני, אכזר ובלתי מתחשב, ולכן מושא להסתייגות ולכעס. ועוד שני `טיפים` קטנים לגבי פראג: 1. מזג-האויר בימים האחרונים גשום למדי ודי קריר. כדאי לקחת זאת בחשבון מבחינת ההצטיידות בלבוש מתאים (מעילי-רוח או גשם, ואפודות, ובמטרייה לכל אדם !). 2.רבים בפראג מדברים אנגלית, ולא-מעטים - גרמנית. רבים גם דוברי-רוסית. אבל ישנם גם רבים הדוברים ומבינים צ`כית בלבד, שהיא שפה מסובכת מאד למי שלא `גדל עליה`. סדרי-התחבורה, הדואר והטלפון, האכילה והלינה מאד מסודרים ויעילים... אם יודעים אותם ! אבל הם עלולים גם לבלבל ולהטעות למי שאינו בקיא. רוב הכתובות וההוראות - בצ`כית !
לכן כדאי מאד למצוא מישהו מקומי או דובר צ`כית (אולי במלון בו תתאכסנו), כדי שיסייע לכם להתמצא, לפחות ביומיים-שלושה הראשונים. ולגבי שאלות נוספות, אם יש לך, עדי - כתובתי רשומה בצמוד לתגובתי, ואם תרצה, תוכל לשאול אותי עוד. מתי אתם ממריאים ?
