שאלה על Hundertwasser
-
חמשת העורות של hundertwasserתודה זיוה
עד עכשיו הייתי מנוע מלהגיב מכיוון שהשאלה נשאלה מלכתחילה בלשון נקבה - "מישהי סקרנית מספיק כדי להשלים (לי) את המידע?"
האמת יונית - אני די מודה לך ואני די בטוח שגם טריקו מודה - אנחנו די רחוקים מעיסוק בחומרים האלו - מסתפקים בקריאה פאסיבית.
ואת כל זה אני כותב כשברקע משחקים את הדרבי התל אביבי אז שתבינו שאני בכלל בכלל לא מזלזל.....
ומי שלא קופץ צהוב....(משחק גרוע)
הג'מוס
-
הי לכןהארט נובו, או בשמו האוסטרי "יוגנדשטיל" אהוב עלי, ובאמת בתור משהו יוצא דופן שלא מתקשר לשום זרם אמנות אחר שאני אוהבת. כאילו והיה "אי" בים הזרמים סביבו. צריך לראות את היצירות של קלמיט פנים מול פנים כדי לערוך היכרות עימן, כי הן מאבדות הרבה בתהליך הצילום, גם עם שיפור טכנולוגיות הצילום, בעיקר בגלל ההבקרות באזורים הזהובים. גם אני מאוד אוהבת את "ציור של הסימפוניה התשיעית".
הסגנון של גאודי ולואיס דומיניק אי מונטנר - האדריכל של בי"ח סנט פאו והיכל המוסיקה http://www.megalim.co.il/inner.asp?object_id=7619 נקרא סגנון המודרניסטה. היינו בסיור מודרך בהיכל המוסיקה, שהסביר לנו שהסגנון הזה היה ייחודי לברצלונה. אמנם שאב השראה מתנועת החזרה לטבע ומהיוגנשטיל, אך מתבטא אחרת - הרבה ציורי עלים ושריגים מתפתלים וכו'. לי זה דווקא הזכיר מאוד את ציוריו של אנרי רוסו - צייר נאיבי, שמצייר כל עלה וכל תלתל על בדים ענקיים, שאין צורך לציין שאני מאוד מאוד אוהבת.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%99_%D7%A8 %D7%95%D7%A1%D7%95
רבקה -
הי גם לךנראה לי שהיינו בסיור בארמון המוסיקה קצת אחרייך. גם אנחנו מאד נהנינו. המלצתי על המקום כמה פעמים, נראה לי שהרבה מטיילים לא תמיד "מספיקים" להגיע לשם. פשוט מקום מדהים!
עד כמה שהצלחתי להבין עד עכשיו, כל מקום -כמעט- פיתח סגנון קצת שונה של "ארט נובו", אבל הדברים בסך הכל דומים, מזכירים אחד את השני או סתם "מדברים" ביניהם. אפילו באלסונד הרחוקה הרגשנו את זה...
ומסכימה איתך לגבי קלימט. אנחנו נכנסנו למוזיאון בוינה בשביל לראות את "הסימפוניה", אבל שאר התערוכות שהיו היו מדי "בנות זמננו" בשבילי, אחת עד כמה שאני זוכרת מעין שילוב של קולנוע וציור, מאד לא התחברתי אליה. אבל היצירה ההיא של קלימט נשארה לי בזיכרון.
-
ג'מוס- welcomeכל הכבוד שבאמצע המשחק אתה מתפנה אלינו.. האיש שלי, אם אני רק לו אזכיר אומנות עכשיו....
האמת הוא מאד מאוכזב השנה,
ואפילו אני יכולה להבין למה. לא נותר לנו אלא לבקר במקדש ההוא במינכן, למשל. 
מאחלת שיפור בהמשך העונה! -
תראו איזה יופי!ברחוב la manzana de la discordia משפצים בית, ובמקום לתלות עליו פרסומות ענקית, זה מה שנתלה:
http://www.visoterra.com/images/original/visoterra-manzana-d e-la-discordia-3862.jpg
זוכרים את השיחה על מה זה עושה לאנשים שגדלים במקומות יפים ומטופחים?
קשור לעור הרביעי שלנו?
אגב, נזכרתי שאת תערוכת היוגנשטיל הגדולה ביותר ראינו בונקובר, במוזיאון האנתרופולוגי. היה מעניין ביותר, התערוכה עוצבה במטרה להסביר את הזרם, עם דוגמאות מכל קשת החיים - ביגוד, כלי אוכל, ארכיטקטורה אמנות פלסטית וכו'. יש לי רק תמונה אחת מטושטשת מאוד של סמובר עשוי חרסינה. חבל.
רבקה
-
באמת יפה! אולי יאמצו את הנוהג הזה גם אצלנו??? -
תראו איזה יופי!תרומתי הצנועה לשרשור:
חזית הקתדרלה של סיינה בזמן השיפוץ - 2005
http://www.utsydney.cn/iis/research/CEV/Cathedral.jpg
והנה היא ללא פיגומים:
http://www.giorgiozanetti.ca/centro_italia/toscana/siena_cat tedrale.jpg
הג'מוס -
חמשת העורות של hundertwasser
הו, מסכן שלי, רק בגלל זה לא הצטרפת עד כה. עכשיו אני מבינה
אני סתם צוחקת (מקווה שאתה לא נבהל ממני). שמחה לשמוע שאתה משתתף בדרכך.
דרך אגב, ראיתי שאריק העמיד דברים על דיוקם בעניין הגשר. אז התנחמתי פעמיים: ראשית מהעובדה שאני לא הדבילית היחידה שמסוגלת לדבר ברצינות תהומית על הגשר המהולל, ושנית מכך שאני לא מסויידת לחלוטין (הגשר באמת נמצא בארנהיים ולא באוסטבריק). -
תראו איזה יופי!
באמת יפה (הקתדרלה של סיינה). לא הבנתי בדיוק מה רואים בקישור שרבקה הביאה. יש שם פיגומים? לא ראיתי שלט. אני עיוורת?
באמת יודעים שם באירופה לבנות, יודעים מהו יופי. אני לא יודעת, רבקה, מה זה עושה לבני-אדם, אבל אצלנו מתרחשות זוועות בתחום הארכיטקטורה גם ברגעים אלה ולא רק בשנות החמישים. בעיר המחוז שלי, נבנו קטסטרופות גם בעשור האחרון. ואני שואלת למה? הרי כבר יש ידע, יש בוודאי אנשי מקצוע טובים, העולם הוא כפר גלובלי, אז איך?...
ואני לא מאלה שחושבים שהכל אצלנו רע. יש יופי של עשייה אמנותית בארץ כמעט בכל התחומים.
חזרתי והסתכלתי הערב בעבודות של גוסטב קלימט ואני לא מצליחה לחבב אותן. אפילו עץ החיים נראה לי עכשיו יותר מדי דקורטיבי. אני אוהבת מאוד דקורציה, אבל היא צריכה להיות קצת מתוחכמת כדי לא ליפול ברשת של הסתמיות. יש לו כמה דקורציות מאוד משוכללות ויפות בחלק מהעבודות שלו, אבל ההגזמות שלו לא חינניות בעיני, בניגוד להגזמות הפראיות של הספרדים, שהן מבריקות ומקסימות. היוגדשטיל בכללו לא מוצלח בעיני כמו אחיו בברצלונה, בפריז ובבריסל. אצל קלימט באופן מיוחד יש טו מאץ' זהב ומשהו בקו שלו קפוא, נוקשה ולא זורם. הציורים הפיגורטיביים שלו מפחידים אותי נורא (וגם דוחים במידה רבה). הסימבוליזם הוא עסק מעניין מאוד. זה בהחלט כן.
...ולמרות כל זה הייתי שמחה לראות את האפריז של בטהובן ואלך לראות אותו כשאהיה בוינה.
היה לי גם גילוי הערב. עץ החיים, שאני לא יודעת למה נטפלתי אליו (בטח בגלל הסימבוליות שלו) הוא בסה"כ דגם לאפריז של וילה סטוקלה. ומהי הווילה הזאת? אדולף סטוקלה, תעשיין עשיר (שלעת עתה לא אגלה מה מוצאו), התגורר בתקופה מסויימת בווינה והפקיד בידי "סדנת וינה" את מלאכת הבניה של הווילה שלו. יוזף הופמן, אדריכל וחבר בסדנה הווינאית תכנן את ההיכל, גוסטב קלימט צייר על הקירות ואמנים אחרים העמידו שם פסלים שלהם. אחד המאפיינים של הזרם הווינאי, שהוא דגל בפאר ולכן היה מתאים (בעיקר כלכלית) רק לעשירים (וגם זה לא לזכותם). הווילה נמצאת עדיין ברשות המשפחה, ואינה פתוחה לציבור הרחב. היא נמצאת ב.....
בריסל.
רבקה, גם רוסו לא החבר הכי טוב שלי, אבל האמת היא שאף פעם לא ניסיתי להתעמק יותר מדי ביצירתו. אבל עם הונדרטוואסר דווקא התידדתי. יש ביצירה שלו משהו כל כך אישי וכובש, יש לו המצאות נהדרות ורעיונות שמרחיבים את הלב. אולי אתידד בזכותכן גם עם הפוריטנים (בעיני מי שמכוונן את עצמו לטעם של העליתות הוא פוריטני).
ג'מוס, שמעתי שמשהו נורא קרה על המגרש. זה יותר מזעזע אפילו מהקטסטרופות האדריכליות של עפולה. מה יהיה?
-
ארמון סטוקלה-Palais Stocletבכלל נמצא בבריסל, לא?
אז היינו כבר בשרשור באוסטריה,היינו בברצלונה ,קפצנו לסיינה ,והנה אנחנו בבריסל.
חובק עולם. -
תראו איזה יופי!בוקר טוב!
זיוה - בקישור שלי רואים תמונה ובה בניין הנמצא בשיפוצים מכוסה בשלט שמצוייר עליו הבניין שמתחתיו באופן אמנותי - בדיוק כמו שהקתדרלה של סיינה מצויירת על היריעה שמכסה אותה בעת השיפוצים. ראיתי זאת לפני שנים בברלין עת נוקה שער ברנדרבורג, וחשתי צריבה גדולה של אכזבה - קיבלתי תמונה במקום הדבר האמיתי....
הקטסטרופות הנבנות כאן הן בודאי לא בגלל חוסר ידע. יש לי תאוריה די מוצקה בעניין, אבל יגרשו אותי מהפורום אם אעלה אותן - רמז, זה לא קשור לטיולים...
ועוד משהו, רק שלא אשמע מורתית - את כל יצירות האמנות צריך לבחון בראי התקופה בה נוצרו, מעט מאוד חוצות את כל הזמן שעבר, ואנו עוסקים כאן בשרשור בסוגים כאלה שלא ממש זכו ליחסי ציבור טובים ולשפע מבקרים (יחסית).
יום נעים. רבקה -
פספסת את ונקוברלקחתי אתכם לתערוכה שם...
תודה על השרשור הזה, ונא עדכני אותה לכשתמצאי תשובה לשאלתך.
יום נעים. רבקה -
גם אני פספסתי את ונקובר
נראה לי שגם אני פספסתי את ונקובר, ואין לי זמן עכשיו לחפש. חבל. אשמח "לבקר" שם כשיתפנה זמן.
וילה סטוקלה אכן בבריסל. כתבתי את זה בליוויי קולות צחוק רועמים. לא שמעת? הבטחתי לעצמי לעשות את סיור האר נובו כשאהיה בעתיד שוב בבריסל, וגם בפריז וברור כשמש שבברצלונה. שם אהיה קרוב לוודאי לפני היעדים האחרים. בבריסל ראיתי את הבניין היפהפה של מוזיאון המוסיקה (המון ברזל, אבל יפה מאוד) ואת גלרי סנט הוברט (המון ברזל וזכוכית), אבל לא את וילה סטוקלה, ולא את הבניין של המרכז לקומיקס ולא את הבית של הורטה (וגם אחרים שאני אפילו לא זוכרת עכשיו או שלא יודעת על קיומם). תודה לרבקה ולנירית על "היכל המוסיקה" בברצלונה, שלא אפספס כשאגיע לשם.
רבקה, אני סקרנית נורא לשמוע את התאוריה המוצקה שלך. קצת חתרנות לא תמוטט פה אנשים אחרי כל הדיבורים שלנו פה. אפילו נירית העיזה להגיד משהו על מרגרט תאצ'ר והשמיים לא נפלו. טוב, זה באנגליה, אז מותר להגיד עליהם הכל. אבל לדבר מותר גם פה, לא? אני באמת חושבת שדיבור על אמנות ועל תרבות מוביל בסופו של דבר גם אל פוליטיקה, כי האמנות קשורה בתהליכים חברתיים, ולא סתם הערת את ההערה המורתית (שאני מקבלת ואין לי זמן עכשיו להתמודד איתה). אבל אפשר להשאיר את הדברים גם כך.
להתראות,
(היום אני הולכת להחכים קצת
אז בטח ניפגש בהמשך השבוע).
-
תראו איזה יופי!היי רבקה,
גם אני סקרנית מאד- מאד לשמוע את התיאוריה שלך לגבי האדריכלות כאן. כל פעם כשאני חוזרת מאירופה, השאלה השניה שלי (הראשונה היא למה כל כך מלוכלך כאן בכל מקום?) היא למה הבנינים מכוערים כאן כל כך? למה אין בנינים יפים??
ואל תדאגי, זה נשאר ביננו לא?
פרופ' הר סגור, שאני מאד משתדלת לשמוע את השיחות שלו בימי שישי, תמיד טען שהערים כאן מכוערות למדי, בין השאר, כי אין כיכרות עם פסלים ומזרקות. נצרף את התיאוריה שלך לגבי המבנים-ואנו מסודרים!!!
ולזיוה, את חושבת על ברצלונה, ואני -על בריסל? מה דעתך??.משהו יפה לנחמה: תצפית על האגמון(גודל:12.83KB)
-
טוב, אז שכנעתן אותי...אם יש דבר כזה "גנים יהודיים" אז כנראה שאנחנו נושאים איתנו את היהודי הנודד. כנראה שיש לנו תחושת ארעיות חזקה, כזו שמחזיקה תמיד מזוודה מוכנה ליציאה לדרך. זה ההסבר הבלתי מדעי שלי לכך שבונים רק מה שמוכרחים - 4 קירות וגג שטוח להחזיק את הבניין, גשר שמטמוטט, וכבישים שעם גשם ראשון מפתחים חררת (חורים). אין צורך בככרות ובפסלים כי הם לא פונקציונליים וכן הלאה. מי שחושב שנים קדימה, משקיע, מי שחושב שהבניין שלו יחזיק מעמד 200 ו300 שנה אחרי שיפוס לעולמו, בונה מחומרים חזקים - אצלנו בית בן 40 שנה הוא ישן, אין חפץ בו.
נכון שיש נסיבות מקילות, שראשוני בוני הארץ היו חניכי הבאוהאוז (שרון למשל), שדגל בפשטות ובפונקציונליות, נכון שבשנות החמישים אוכלוסיה קטנה קלטה מהגרים פי 10 (!) מגודלה והיה צורך לבנות במהירות, אבל איזו הצדקה יש לבתים שערבבו בהם יותר חול מאשר בטון? (כל הדירות שבנו בתחילת שנות ה-70 כל המתעשרים החדשים, משמע הקבלנים).
בקיצור, הארעיות.
וזו גם הסיבה ללכלוך - מי שלא מוקיר את סביבתו גם לא שומר עליה. וכדאי שאפסיק עכשיו את השטף, אחרת אגיע לפוליטיקה קשה יותר.
ואת פרופ' הרסגור אני מאוד מעריכה. הוא יודע על מה הוא מדבר.
אשמח מאוד לשמוע תגובות.
רבקה -
שכנעת אותי...אני לא יודעת אם זה כל ההסבר, אבל באמת יש בזה משהו-בעצם הרבה..
גם אני חשה בתחושת הארעיות שלנו כאן, תחושה שהתחזקה בגלל אירועים שונים, השחיתות וכו'. גם אחמדינג'ד לא תורם מצידו לתחושת קבע...
יחד עם זאת, למרות הגנים של "יהודי נודד", אני חושבת שליהדות עדיין יש עתיד, והעם היהודי, ישרוד, למרות הכל, בחלקים רבים מהעולם. טיול השורשים שלנו לפולין, השנה, מאד חיזק את התחושה הזו. (וכן, אני מודעת להתבוללות החזקה, אבל גם לעובדה שחלק מצאצאי המשפחות המעורבות חשים עצמם מאד יהודים וקרובים לתרבות היהודית). -
חברת מהגרים, זה מה שאנחנויש ביננו המון מוחות חכמים, הרבה מוטיבציה, הרבה התפתחות ויצירה בכל מיני תחומים, אבל אין מסורת ואין המשכיות. את הכל ממציאים פה מחדש. אין קבוצת אוכלוסיה מובילה שיש לה הגמוניה, והיא מכתיבה את הנורמה. לכן אין נורמה - לא בשמירה בסיסית על ניקיון, לא בתכנון אסתטי, לא בנורמות של התנהגות ולא בסובלנות. אנחנו חברת מהגרים.
באירופה יש מסורת אסתטית. גם הם הופכים לחברת מהגרים, אבל האיזונים אחרים לגמרי.
לנו אין שום מסורת.
ונוסף על זה - כל מה שרבקה אמרה באמת נכון. בנו פה רק מה שצריך. אבל לא רק ה"באוהאוס" אשם. בקיבוצים היתה תפיסה מאוד סגפנית. ה"באוהאוס" מאוד אלגנטי ביחס לבתי הרכבת המגעילים של הקיבוצים. אז נכון שהקיבוצים כבר מזמן לא משפיעים על אף אחד, אבל התקופה הזאת של ראשית הציונות הכתיבה לשנים רבות, והחלל הריק שנותר הזמין את כל המתעשרים החדשים לבנות ככל העולה על דעתם וכל קבלן לבנות מפלצת מזוויעה שהוא חפץ בה.
ועכשיו משהו על ה"באוהאוס" ושות' כי נראה שנדחקתי פה לפינה של המאבק על האסתטיקה המודרנית:
ה"באוהאוס" היה ניסיון חשוב ואפשר להתגאות בכך שתל אביב שלנו זכתה להיות לבית (תרתי משמע) לתנועה הזאת. היה פה משהו לפני כן שבקלות כזאת נוותר עליו?
בעולם היו ניסיונות נוספים מאוד מעניינים של בניה מודרנית. פרנק לויד רייט בנה יופי של בתים, ואני מתה לראות את הארכיטקטורה שלו מקרוב. אפשר להביע ביקורת על ה"באוהאוס" או על הגישה של לה קורבוזייה או על תנועת "דה סטיל" ההולנדית, אבל הניסיונות שלהם היו חייבים לבוא ולחפש את השפה החדשה של החברה המשתנה, לנסות לנסח אותה. את דיברת הבוקר על ראי התקופה. אז מה עם התקופה שלנו? היא לא צריכה למצוא את הביטוי המיוחד לה?
רבקה, זה אפילו לא קשור רק לעקרונות אסתטיים נטו. ה"ארט נובו" היה סגנון מאוד עשיר (תרתי משמע) ולא עממי. את שוכחת שהוא התפתח בחברה הסלונית של שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, שהכל התפוצץ לה בבפרצוף עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. החברה המודרנית יותר דמוקרטית. היו חייבים להמציא סגנונות שיתאימו להמונים ועם זאת יבטאו גם רעיונות אסתטיים. יש בזה משהו מאוד מתקדם, מאוד יפה, יותר דמוקרטי, פחות בורגני, יותר סוציאליסטי ומאוד מדבר אלי. בצד ה"בית לכול" יש גם מבני ציבור ויש כיכרות, ואנחנו באמת מאוד חלשים בזה וגם בזה.
אבל אני אופטימית כמו נירית וחושבת שנעשים פה דברים מרתקים, רק עצובה לפעמים על מה שחסר לנו.
-
חברת מהגרים, זה מה שאנחנוהי זיוה - משתאה על השעות בהן את שבה לפורום!
כמובן שהתנועות המודרניות חשובות. כמובן שהן באו בזמן וחידשו חידוש חשוב ביותר. העניין שאני מלינה עליו הוא מה עשו יורשיהם עם כל התורה שלהם. בדיוק כמו שהתורה הסוציאליסטית הפוצצה לנו בפרצוף בגלל הקומוניסטים ממשיכי או מפרשי דרכם.
אגב, אם את רוצה לראות את מבני הבטון החשוף המפוארים ביותר - הם בחדרי האוכל ובתי התרבות של הקיבוצים.
יום טוב. רבקה -
חברת מהגרים, זה מה שאנחנו
אני מכירה כאלה הרבה
תשמעי, לא כל זוועת בטון יפה. למעשה, הרוב המכריע מכוער נורא.
חותמת על הסיכום שלך.
המשך יום מצויין. -
תראו איזה יופי!
באמת יפה.
נירית, קיפחתי אותך
בשעת לילה כה מאוחרת זה נסלח
בטח שאני מתחלפת איתך. עכשיו אני כבר באמת לא יודעת לאן לנסוע קודם. אולי זה יהיה בכלל לפי מחיר כרטיסי הטיסה.
