שאלה על Hundertwasser
-
דיווח דחוף!!!!גם אני חושבת ששיתוף הפעולה שלנו נהדר. מחכה לעדכונים מהספר. אם יהיו דברים מענינים על הונדרטוואסר, מקווה שתשתפי אותנו.
אגב הקווים העקומים שלו, באחד המקומות קראתי שזו תגובת נגד לפאשיזם...חוויות ילדות, אמרנו?)
ועל מה מדברים השבוע???
-
המזרקה בתל אביבמופיעה בלא מעט אתרי מידע לגבי יצירותיו.
אז ההסברים (תודה לחקרנות) נראים לי מוזרים
מול המידע הראשוני.
קונספירציה?? -
המזרקה בתל אביבלפני שאנחנו סוגרות את הנושא הזה, יונית פתחה אותו שוב. אכן שם המזרקה מופיע בכל רישומים, בויקיפדיה בכל השפות ועוד ועוד. התחלתי קצת לקרוא, ונתקלתי באתר הזה:
http://www.newzz.net/wikipedia.php?WIKI=Friedensreich_Hunder twasser
אני מבינה מעט מאוד גרמנית, בכל אופן מוזכר שם שעם האנשלוס באוסטריה ב1938 הצטרף להילטר-יוגנד בזמן שלמד בבית ספר פרטי. המשפט שמתחיל ב 1943 מעניין אך אינני מצליחה לפענח אותו.
kam er 1938 zur Hitler-Jugend. Weil Privatschüler weniger auffielen, ließ Else Stowasser ihren Sohn auf eine staatliche Wiener Schule wechseln. 1943 wurden neunundsechzig von Hundertwassers Verwandten von den Nationalsozialisten ermordet.
כך שהעניין עם המזרקה ממשיך להציק לי. יכול להיות שזו יצירה - פסל או ציור בשם זה? יכול להיות שמוזיאון תל אביב יידעו על זה משהו?
וכן - אנחנו צוות לעניין - כלומר בהחלט כיף לי מאוד!!!
רבקה -
בטון חשוףמרוב ההתלהבות של השעות האחרונות, שכחתי להתייחס לזיוה ולברוטליזם.
אני לא יכולה לגמרי לבטל את הזרם הזה. שיטת הבניה בבטון איפשרה הרבה חופש יצירה ופיסול שלא התאפשרו בבניה בלבנים. והרבה מאוד בניינים מעניינים נבנו בשיטה זו. אני מאוד אוהבת את מוזיאון ישראל בירושלים. אני חושבת שיש התייחסות מאוד יפה לסביבה בה הוא בנוי ולנוף אליו הוא צופה. גם באוניברסיטת בן גוריון יש מבנה בעל גג מאוד מעניין, עם הרבה משושים כאלה. רק קשה לי מאוד עם הסגפניות של הקירות, עם הקושי שלהם - חוסר הרוך.
אשר למונדריאן אותו אני מאוד אוהבת (תודי זיוה שלא ציפית...) ואותו אני מצטטת המון בעבודותי, אם מסתכלים על עבודותיו בסדר כרונולוגי, אפשר ללמוד הכל על תהליך ההתפשטות מן הקישוטיות שאופיניות לתקופה, ושהדה סטיל לקחו הכי רחוק. כמובן שאי אפשר להתעלם מההקשר התקופתי והפוליטי שהשפיעו על אמנות התקופה ( על הכיוון ההפוך הדעות מאוד חלוקות).
בטח אזכר בעוד דברים מאוחר יותר.
ביי בינתיים. רבקה -
בטון חשוף
רבקה, שמחתי לקרוא שאת שותפה לי בעניין מונדריאן. הוא הגזים קצת בכך שהפך את הציור למתימטיקה, אבל אשמח מאוד לבקר בעתיד במוזיאון העירוני של האג, שם יש ריכוז גדול של עבודות שלו. מה"בוגי ווגי" אני פחות מתלהבת (זו היתה התפעלות שלו ממה שראה בארה"ב המודרנית), אבל גם היצירה הזאת נמצאת בהאג, ואולי יש יופי כלשהו במקור. עיריית האג רכשה את היצירה הזאת בסכום עתק. אני כבר לא זוכרת כמה מיליונים הם שפכו עליה, אבל לא מעט.
זה קצת מצחיק איך הגעתי אליו. הוא אמר רק קווים ישרים, והונדרטוואסר אמר רק עקומים. אני לא חושבת שהם (שניהם) היו אוהדים את הנטייה הזאת שלנו לעשות סלט ולחבב את שניהם.
שני מפתחות שאולי אפשר בעזרתם להתקדם עם המזרקה שלנו:
1. יש יצירה בשם זה גם בעיר לינץ (Linz). ניסיתי להיכנס לאתר של העיר לראות אם יש שם משהו על היצירה ואולי נגיע לדוגמה או לאיזה דגם ונוכל להתקדם משם הלאה או שלפחות נדע למה לצפות. אבל עכשיו מאוחר ואני לא מוצאת כלום. נירית טובה ממני בחיפושים. אולי יצא מזה משהו.
2. יורם הראל היה המנהל האישי של הונדרטוואסר משנת 1972, נדמה לי. הוא ישראלי, איש עסקים, שחי בוינה (על פי הספר). אולי אפשר למצוא ברשת משהו עליו ודרכו להגיע אל המזרקה.
חוץ מזה ישנה הדרך הטובה והפשוטה של רבקה - לטלפן למוזיאון תל-אביב
ברור שאדווח על חידושים מהספר, אם יהיו (יש הרחבות. אני לא בטוחה שחידושים דרמטיים).
בינתיים: להונדרטוואסר היה תחביב של איסוף בולים. הוא ירש מאבא שלו אוסף ונאלץ למכור אותו לצורך מימון אחד מהפרויקטים הראשונים. לפני כן, נהג לשלוח מכתבים לכמה כתובות לא ידועות באיזה ארץ אקזוטית שמצא ברחבי הגלובוס. לפעמים היה מקבל תשובה מאחת מהן. אח"כ הוא יצר בולים בעצמו. גם זה בעצם נכתב בביוגרפיות שנמצאות ברשת, אבל נחמד לקרוא את הסיפורים. מלך סנגל פנה אליו בבקשה שיצייר בולים למדינה, וגם הנסיכות הקטנטנה של ליכטנשטיין מעורבת. הדבר היחיד הרציני בנסיכות הזאת, לפי מה שהתרשמתי, הוא עסקי הבולים. אם מישהו מטייל פעם בשוויץ או באוסטריה וחולה על בולים, זו סיבה לקפוץ לנסיכות. בספר יש עמוד שמראה אוסף גדול של בולים שהונדרטוואסר צייר. הם מאוד יפים ונראים בדיוק כמו הציורים. מדהים לחשוב שכל העושר הצבעוני הזה נדחס לבול קטן. היה צריך לפתח כל מיני טכניקות של חריטה בשביל להעביר את הצבעוניות שלו ואת האפקטים של הזהב והכסף אל הבולים.
דבר נוסף שהתחוור לי: שורה ארוכה מאוד של אנשי מקצוע חברו אליו ועבדו איתו לאורך שנים. הוא הרי לא היה אדריכל ואת הבתים שלו הוא צייר ומסר לאדריכלים לביצוע. יש אדריכל אחד שהלך איתו ברוב הפרויקטים שלו. גם סביב הבולים יש אנשי מקצוע שליוו אותו ויש אפילו מומחים לדגמים שיצר (של הבתים). הוא הקפיד להזכיר את כולם במסגרת מה שקרא "העור הרביעי" (ביחד עם כמה דייגים ניו זילנדים וחברים ונציאניים). יש צייר אחד שהכיר בראשית דרכו האמנותית בצרפת. מאוד נחמד התיאור כיצד הם הרשו זה לזה להחליף דימויים. הונדרטוואסר מסר לידידו את העצים הירוקים העגולים והזוהרים שלו ואני כבר לא זוכרת מה הוא קיבל מידידו. הם היו צמד שהתמיד ביחד רוב השנים.
הפתיעה אותי העובדה, שאדם כזה פרובוקטיבי התמיד ביחסים חמים עם האנשים שסבבו אותו. זה בהחלט תואם את המשנה שלו שדוגלת בעולם אנושי יותר, אבל לפעמים אין קשר אצל אנשים בין משנתם לאורח חייהם. והנה מתברר שהוא היה חבר טוב ואיש חם.
מה עוד?
יש פיתוח של רעיון העורות. נירית, אני לא זוכרת אם כתבת את זה. סיפרת על נאום העירום. כתבת מה היה ההקשר? ההקשר היה - המחשת הרעיון של העור השלישי באמצעות חשיפה אישית עד לעור הראשון.
על "מניפסט העובש" כבר דיברנו? הוא דיבר בזכות העובש המצטבר על קיר הבית כחלק מהקבלה המוחלטת של התהליכים הביולוגיים ושל אהבת הטבע.
אז היה לו "מניפס העובש", המניפסט של ה"Los von loos" (בצהריים טעיתי קצת באיות) וגם "מניפסט החרה". אליו עוד לא ממש הגעתי, רק ראיתי שהוא קיים. בכלל, הכתיבה בספר הזה אינה סדורה וקוהרנטית במיוחד. אני לא יודעת אם התרגום אשם או עריכה לשונית דפוקה. יש שם דברים שאני קוראת ונשארים לי סתומים, אבל עוד לא סיימתי לקרוא הכל.
גם את דגל המזרח התיכון אני לא מוצאת בספר. יש שם דגל לשלום בישראל, ובו מגן דוד כחול מעל לחצי סהר ירוק. אולי בעצם זה אותו הדבר?
דבר נוסף מעניין - יש בספר ציור מעורר השתהות שנקרא "אדמת גרמניה". כמעט כולו אדום וברור שהוא מתייחס ישירות לזוועה הנאצית. עוד לא קראתי על זה כלום. אני מקווה שיש משהו.
רבקה, ניסיתי לתרגם לאנגלית את המשפט שהזכרת. לדעתי הוא מציין את העובדה שב-1943 נרצחו בני משפחתה של אימו. יש שם איזה נוסח שהיה לי מוזר (אני לא יודעת אם זה התרגום המעוות או ניסוח דבילי). כתוב שנרצחו 69 מתוך מאה ואחד. איך הבת שלי אומרת? אנחנו קרובי משפחה גם של האדם הקדמון וגם של אדם וחוה .
שוב נקלעתי לשעת לילה מוזרה.
לילה טוב. -
בלי בטון חשוף רק תולדותיוהמשך המשפט (כל אחד והחלקים המעניינים שלו)
ב1938 הוא הצטרף לנוער היטלר. בגלל שתלמידים פרטיים היו פחות נראים לעין (או מובחנים) אימו, הרשתה(איפשרה) לבנה לשנות לבית ספר לאומי אוסטרי.
1943 69 מתוך 101 בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים.
כלומר אם אני מבינה נכון הוא התחזה? הוא למד בבית ספר פרטי אוסטרי(בית ספר עם זיקה נאצית?).
בסוף אנחנו נפתור את התעלומה.
אפרופו בולים-חבל שלא ידעתי כשהייתי בליכטנשטיין לביקור במוזיאון הבולים על תרומתו. מאידך- לא במיוחד הבחנתי ביצירותיו שם (ואני "מריחה" אותו מרחוק).
-
הדגל, היצירה בלינץ, ועודהיי זיוה
זה הדגל!!
כתוב בכל הביוגרפיות שהוא צייר מגן דוד כחול וחצי סהר, אז זה חייב להיות זה. קל להחליף את השם לשום במזרח התיכון-לשלום לישראל. יש בספר ציור שלו? אם פעם יבוא לך, אשמח לראות "סריקה" שלו. לצערי, לא הצלחתי למצוא תמונה ברשת-שוב קונספירציה? ((בנות, זהירות ה CIA מהאחורינו... )).
באחת התגובות הקודמות צירפתי תמונה של היצירה בלינץ.
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/30/Wit tenberg_Hundertwasserschule.jpg/240px-Wittenberg_Hundertwass erschule.jpg
זה הדבר היחיד שהצלחתי למצוא, ולא ראיתי בדיוק למה הכוונה, כי יש שם גם בניין וגם משהו לפניו, שלא הצלחתי לזהות בדיוק מה זה, אפילו עם משקפיים....אולי מישהו מכן/ם יוכל?
רבקה, זיוה, לגבי מונדריאן לא שותפה לחיבה שלכן. ממש לא מצליחה להתחבר אליו, למרות שלא אתנגד לצפות ביצירותיו מקרוב, לכשיזדמן
כדי לראות את כל מה שאני רוצה, אני צריכה 5 פרקי חיים לפחות, ועוד כמה חשבונות בנק תפוחים!!! אז מזל שיש גם טיולי אינטרנט!!!
תודה לכולן על העדכונים והפרטים המענינים,
ושבת שלום!
-
חצי סהר, מגן דוד וצלבלפני שאני הולכת מכאן להכין את השבת, נזכרתי במשהו בעקבות הדגל לשלום במזרח התיכון.
עם סיום הטיול הבלתי נשכח בנורבגיה, בילינו יומיים בקופנהגן. כשתקרבנו לכיכר היפה, ראינו מרחוק פלקט ענק עם ציורי הסמלים הנ"ל, כשהם משתלבים במילה coexistence. כמובן שרצנו לשם, והתברר שזו תערוכה נודדת של מוזיאון "על התפר" בירושלים, שעד שהגעתי לקופנהגן הרחוקה אפילו לא שמעתי את שמו. כל התערוכה הייתה בנויה מפלקטים וכרזות הקשורות לדמוקרטיה ודו קיום.
הכרזה הראשית, עוצבה על ידי אמן...פולני דווקא. גם בשנת 2008 התערוכה המעניינת אמורה לנדוד באירופה.
-
חצי סהר, מגן דוד וצלב
בערך בשעה בה פרצת בסערה לפורום אם הגילוי המשמח שהנה הדגל נמצא, היו לי כמה דקות של חסד, בהן ישבתי וקראתי שוב בספר, והגעתי לאותה תובנה: הדגל לשלום בארץ הקודש (קודם לכן טעיתי - לא "שלום" בישראל" אלא "שלום בארץ הקודש") הוא הדגל לשלום במזרח התיכון. במקום אחר ראיתי שהוא קורא לארץ פלשתינה. כלומר, מבחינתו זו ארץ של ערבים ויהודים, ישראל כמדינת היהודית אינה עניין בעל ערך. יש ארץ הקודש ויש פלשתינה. זהו. ישראל לא ממש קיימת. הוא חשב שההיאחזות בסמלים מקצינה את העמדות, אבל כששני הסמלים מחוברים ביחד, זה מביא לקרוב לבבות. הוא האמין שהדגל המשותף עשויי להביא שלום, כי ליופי יש פוטנציאל להשכין שלום.
תגידו לי, זו לא תמימות משוועת, על גבול הגיחוך?
אני עוד לא שוחה בענייני סריקות. יש כמה דברים בספר שהייתי מראה לכן. אולי בהמשך השבוע אנסה להתמודד. אבל הדגל הזה הוא לא איזו פסגה, באמת שלא.
לא שמתי לב שכבר הראית את היצירה בלינץ. זה בית, לא מזרקה.
יש עוד דברים מעניינים מהספר - בהזדמנות.
לגבי הבולים. הוא בהחלט יצר סדרה בעבור ליכטנשטיין ואפילו שיתף בה כמה מידידיו האמנים. גם את ז'אן טינגלי הוא שיתף. הונדרטוואסר תעב את האיחוד האירופי ואת הניסיון ליצור אומה אחת גדולה המטשטשת את ההבדלים בין המדינות. הוא אהב את המדינות הקטנות, שמעניקות לדבריו את אופיה של אירופה (צידד בשיטת הקנטונים של שוויץ), ולכן יצר גם סדרה ללוקסמבורג בשנת 1995, כשזו היתה בירת תרבות אירופאית בפעם הראשונה (השנה - 2007, פעם שנייה). הוא ניאות לעשות זאת אף שבירת התרבות היא מוסד של האיחוד האירופי.
בפעם אחרת אספר למה הוא אהב בולים. זה מאוד מעניין.
אני מתה מעייפות.
שבת שלום. -
חצי סהר, מגן דוד וצלבהי זיוה,
מקווה שנחת.
מתייחסת לתמימות של הודרטוואסר "הוא חשב שההיאחזות בסמלים מקצינה את העמדות, אבל כששני הסמלים מחוברים ביחד, זה מביא לקרוב לבבות. הוא האמין שהדגל המשותף עשויי להביא שלום, כי ליופי יש פוטנציאל להשכין שלום", אז אני לא חושבת שהאומנות יכולה להשכין שלום ממש, אבל בטח יש לה השפעה כלשהי. רבים האומנים שיצרו יצירות המבטאות מחאה נגד מצב או פעולה (גרניקה, הזכרנו?) ובכל זאת זה השפיע, לפחות על השיח, מעלה מודעות, מעורר מחשבה...
ראיתי פעם סדרה על יצירות ואומנים כאלה, ושמה "כוחה של האומנות".(כמו שם הסדרה של הספר של הונדרטוואסר שמצאתי ברשת, אבל יוצר אחר). היה חזק, דווקא.
ביי בינתיים -
חצי סהר, מגן דוד וצלביש כנסייה שהוא עיצב באזור גרץ, לא רחוק מחוות הסוסים בפיבר(של סוסי ליפיצה שגם להם יש ספור משלהם על הנדודים הגאוגרפים ברחבי אירופה מחשש מלחמות,אבל לא גולשת לסוסים)
בכל אופן ליד פיבר יש כפר ששם הוא עיצב כנסייה, ובחצר יש 12 שערים עם סמלי דתות ותרבויות העולם.
(נזכרתי בגלל חצי סהר,מגן דוד וצלב)הוא הגיע לכאן בגלל ידידותו עם צייר בולים מקומי Wolfgang Seidel .
והינה הבולים מתקשרים לסמלים שמתקשרים ל...
הכול במעגלים. -
כנסיה מקסימה, כמו גםרעיון 12 המגדלים (בעיני).
תודה על השיתוף!
-
כנסיה מקסימה, כמו גם
נתקלתי בכנסיה הזאת בספר. יש בה גם צלב קרס, אבל הוא מייצג כאן את התרבות ההינדואיסטית ולא את הנאצים. הכנסייה היא מסמך אנתרופולוגי מאוד מעניין. אם חוקרים עתידיים ירצו להתחקות אחר תרבויות העולם בשליש האחרון של המאה ה-20, הם יוכלו למצוא את מבוקשם בכנסיית ברברה הקדושה.
נירית, לצערי אני חולקת עלייך מאוד בעניין השפעת האמנות על העולם. "גרניקה" היא בערך היצירה האחרונה שעשתה זאת, ומפני שהיתה חדשנית אז בעצם גם הראשונה.
לפני כמה שבועות, כשעמית הכינה את הטיול שלה לפריז והפננו אותה למוזיאון של הנרי קרטייה ברסון, שאלת אותי אם אני מכירה את "החייל הנופל" של רוברט קאפה, והלכתי להכיר חור בהשכלה שהיה לי. נתקלתי במאמר שהסביר מדוע בעידן של תקשורת האמנות אין סיכוי לשום דימוי חזותי להחזיק את התודעה האנושית למשך יותר משנייה וחצי, והזכיר את "גרניקה" ואת "החייל הנופל" כיצירות האחרונות שעשו זאת.
אין זה מוריד דבר מחשיבותה של האמנות ליופי ולמחשבה האנושית (ואולי גם מתחושת המחוייבות המובנת של האמנים להגיב).
השבת היתה מעיפת נורא, אבל אין לי זכות לקטר. תודה על ההתעניינות. -
כנסיה מקסימה, כמו גםהיי שוב,
שמחה לפגוש מישהי שאין לה סיבה לקטר .
זה לא קורה כל יום!
בסדרה ההיא על כוחה של האומנות, הקדישו תוכנית שלמה ל"גרניקה" . כדוגמה להשפעתה עד היום (בערך) הם סיפרו את הפיקנטריה הבאה:
רפליקה של היצירה תלויה באו"ם. כשכינסו מסיבת עיתונאים לפני המלחמה בעירק, פתאום שמו לב שהיא אמורה להיערך כשמאחורי הדוברים תלויה התמונה הזו, עם זוועות המלחמה, ומיהרו לכסות אותה בוילון או בד, כדי שלא יראו אותה... אמנם "השפעה קטנה", אבל בכל זאת עדיין יש בה אמירה.
מוכנה להתפשר על השפעה על העולם , אך השפעה על האדם האינדיבידואלי, בקטן, אני עדיין חושבת שיש לאומנות, כמו לספרות ולפילוסופיה...והרבה אנשים בונים את כל האנושות...
שיהיה לך שבוע מצויין, ולא מעייף מדי!! -
כנסיה מקסימה, כמו גםהאמת היא שבגלל מיעוט יכולת ההשפעה של האמנות ב30 או 40 השנה האחרונות, האמנות תפשה נישות שהן שונות מ"יופי" וכמו בשאר התחומים, האמנות הפכה להיות יותר ויותר אינדיבידאוליסטית. אני גם לא בטוחה שבזמן אמת הבינו את הגרניקה כמו אחרי שהיא קיבלה את כל הפירושים שאנחנו מכירים עכשיו.
במוזיאון מירו בברצלונה ראינו יצירה מדהימה של אמן צעיר שהשתמש בגזרי עיתונים, בצגי טלוויזיה שהציגו בלופ חדשות מעירק ותצוגות אופנה מערוץ האופנה, ובבובות ברבי ובובות חיילים כדי להביע את המחאה שלו כלפי העולם המודרני (חבל שלא היתה לי אז דיגיטלית...), אולי אם יהיה פעם מספיק מפורסם, לפחות כמו פיקסו, אולי אז יגידו עליו שהיצירה שלו סייעה לשינוי חברתי (ולאוי ויתרחש).
רבקה -
כנסיה מקסימה, כמו גם
התכוונתי לכתוב בהודעה למעלה: "בעידן של תקשורת ההמונים". טוב, לא חשוב. אני בטוחה שהבנתן.
ההבחנה בין להשפיע על העולם לבין להשפיע על הפרט מאוד מוצאת חן בעיני , ונשמעת לי מאוד הגיונית . כשהאמן הצעיר ההוא שהציג בברצלונה יהיה מפורסם, אז היצירה שלו עדיין לא תשנה את הטלוויזיה ואת העולם המודרני, אבל אולי מישהו שיראה אותה ירגיש פתאום כמה אווילית וחסרת כל רגש הטלוויזיה, שמראה את המלחמה בעירק ביחד עם תצוגות האופנה החמות בפריז או בניו יורק.
רבקה, אני נהנית לקרוא את ההרהורים (בהודעה שפתחת) ומודה, שהפעם, זה כל כך תיאורטי בשבילי, עד שאני מעדיפה לקרוא ולהקשיב מהצד. תארי לעצמך, שלא מצאתי מה לומר
שבוע טוב.
-
השפעה על העולםמאידך אי אפשר להתעלם שהאמנות בעבר, הייתה הָמדיה, והיום היא אחד מיני רבים כלי המדיה האפשריים להשפעה על אנשים.
לפני 1000 שנה ציירו בכנסיות וזה היה גורם ההשפעה על הציבור.
לפני 500 שנה ציירו עבור האצולה ותלו בסלונים של המלכים ורוזנים,
והיום --- בכלל מי מתייחס לציור בתור אמצעי תקשורת ?
יש אחרים נגישים,זמינים,מהירים יותר.
לכן אמנות גם משנה את המיקוד מהעולם לפרט.
מהשפעה- לערכים של אסטטיקה.
שבוע טוב -
איפה המזרקה של הונדרטוואסר בתל-אביב חדשות?היי לכן,
הרצתי חיפוש בפורום תל אביב בתפוז. היום קיבלתי תשובה- שיש "מזרקה בחזית בניין ביטוח לאומי, בפינת הרחובות המסגר ויצחק שדה.
זה נראה כמו כדור עם המון צינורות שמשפריצים מים ויוצרים מעיין כדור מים". עוד הוסיף , שההורים שלו ראו מזרקה דומה לזו גם באירופה.
בתודה ל anigodin , שענה לי.
מכירות/ים???
אם יהיו תשובות נוספות, אעדכן!!
בפעם הבאה באזור, גם אבדוק.....,\ אבל לא יודעת מתי זה יהיה....
-
איפה המזרקה של הונדרטוואסר בתל-אביב חדשות?אני תיכף יוצאת הביתה, אעבור משם לבדוק...
רבקה -
רבקה, את נהדרת, מחכה לשובך. מקווה שלא שכחת מצלמה
