שאלה על Hundertwasser
-
וינה-והאישלפחות לפי מיטב ידיעתי יש 3 נושאים שונים:
1. המוזיאון או כמו שנקרא בית הונטרוואסר Hundertwasserhaus
כתובתו-Untere Weißgerberstraße, 13
2. הבתים שעיצב-מתחם של שני בתי דירות שעוצב על ידו ב1984 בתור חל' מהתפיסה האמנותית שלו (חומרים טבעיים,קווים עגולים,זרימה עם הטבע) ב Kegelgasse 34 ובLöwengasse 41 שניהם סמוכים זה לזה, בכל המתחם 52 דירות,16 מרפסות,גג מכוסה עשב, עצים הנכנסים לתוך הדירות-מוזר בכל מקרה.
האמן לא קיבל תשלום עבור עבודת העיצוב שלו.הוא הצהיר כי זו התרומה שלו כדי שלא יוקם כאן משהו מכוער.
לא חושבת שניתן לבקר בפנים-גרים שם אנשים בכל זאת, אבל אפשר לצלם בחוץ.
המרחק בין הבתים ל"בית" שלו אינו גדול.
3. פרויקט המיחזור שמעתי-אבל לא בדיוק יודעת איפה ומה. -
פתרון מלא של החידהואואו!!!!
אז יש פתרון לפסל בתל אביב
פשוט מדהים (לא הפסל כל כך) התהליך של איסוף המידע, הצלבתו ואיתור התשובה הנכונה.
כל הכבוד. -
פתרון מלא של החידה תודה ענקית!!!היי ג'מוס,
כל הכבוד!!
המון תודה, על היוזמה, העזרה והפיתרון המלא !
מאד סימלי בעיני, שהמזרקה או שמא נאמר-הברזיה, נמצאת דווקא במרכז יהודי ערבי ביפו, המשמש מקום מפגש לבני 3 הדתות .
אהבתי את הפיתרון.
מעניין, שהמתורגמון של גוגל, כותב שפירוש השם של ה"ברזייה הזו" הוא אכן משהו כמו ברז המזרים מי שתיה בלחץ או משהו כזה. לא הייחסתי לעניין זה ברצינות כשקראתי, אבל בכל זאת, זה ברזייה...
יש בקישור המצורף עוד תמונה ועוד מידע על המרכז המעניין
http://edu.tel-aviv.gov.il/matnasim/ajcc/comcenter/Index.asp
ושוב, המון תודה וטוב שעקבת אחרי השרשור !!! -
פתרון מלא של החידה תודה ענקית!!!נירית
חוסר ההבנה שלי באומנות דוקא הוא שגורם לי לעקוב אחרי השרשור הזה ועוד אחרים המתעסקים בנושאים שלא קרובים לליבי כי הרי אני מקפיד לקרוא הודעות שלך ואני יודע כי:
מסע הגילוי האמיתי אינו כרוך רק במציאת נופים חדשים, אלא ברכישת מבט חדש
ועכשיו אני גם מוצא סיבה מצויינת לחזור לוינה.פרט לאומנות יש בהליכה ברחובות העיר הזאת מין אוירה של תרבות אחרת - לא יכול להסביר את זה - פשוט ככה אני הרגשתי.
אז אני זה שמודה
הג'מוס -
וינה-והאישהיי לכן,
כמו שיונית כתבה, אפשר להסתכל על הבית רק מבחוץ. בשלב מסוייים, כשנמאס לדיירי המקום מהבקשות הנשנות להיכנס פנימה, הוחלט להקים מול הבית בית דומה לבית המקורי, שבו ניתן להתרשם מהרעיון, לראות תמונות וכמובן לקנות מזכרות.
האתר, שהכניסה אליו חופשית (לפחות כך היה כשביקרנו לפני כמה שנים) מאד מעניין. חייבים להיכנס לשירותים, וחייבת לומר שקצת חטפתי מחלת ים עקב הרצפה הגלית...
סיור וירטאולי -כאן
http://www.hundertwasser-village.com/cgi-bin/start.pl?lang=e ng
הבית נבנה על בניין ששימש קודם סדנה מסויימת (נדמה לי מוסך או משהו כזה) תוך מחזור החומרים ושימוש בבסיס הקיים, לא הריסה ובנייה מחדש, . .
יש גם תחנת הכוח. לא היינו שם, אבל היא קושטה על ידי הונדרטוואסר, וטוענים שהארובה מקסימה (עד כמה שארובה יכולה להיות) ושורפים שם אשפה ליצור חשמל... -
פתרון מלא של החידה תודה ענקית!!!מחמיא לי מאד שאתה עוקב אחר מה שאני כותבת..
מסכימה איתך-בווינה מרגישים אווירה של תרבות אחרת, מעוררת געגעועים לפעמים, מאד מאד תרבותית במובן הטוב של המילה.
גם אני בטוח אחזור לשם...מתי שהוא
בכל מקרה,
לחיי הטיולים והגילויים הבאים! -
הוספת כמה דברים ששכחתי1. האתר מול הבתים של הונדרטוואסר -"הכפר של הונדרטוואסר" כפי שהוא נקרא, -יש הטוענים , די בצדק, שזה בעצם מרכז קניות, שמטרתו למכור כל מיני פוסטרים ומוצרים אחרים. למרות זאת הוא עדיין מעניין, ואם מגיעים לבתים, אז מימילא נמצאים באזור.
2. לשירותים צריך לשלם-אין שירותים בסגנון האומנות המודרנית... בחינם .
3. לא היינו במוזיאון של הונדרטוואסר, אבל מאד המליצו לנו על בית הקפה/מסעדה שם. ובמיוחד על הגולש ההונגרי .. אז מישהו פעם יגיע-אשמח לעדכונים...
4. לגבי תחנת הכוח-הונדרטוואסר קישט את כל התחנה (ולא רק את הארובה כפי שכתבתי קודם), והיא מתהדרת בתואר תחנת הכוח היפה בעולם!
המשך ערב נעים לכולם! -
אני נפעמת
ג'מוס אני נפעמת.
חשבתי שאתה מכיר את גודוביץ'
.
אני מסירה את קסקט הטלאים שלי בפניך (להונדטוואסר היה קסקט טלאים).
אני מודה שגם אצלי וינה נכנסה עכשיו לרשימה (מה יהיה עם הרשימות האלה?)
הבחור ההוא, יורם, כפי שאמרת, הוא יורם הראל, מנהלו האישי של הונדרטוואסר החל משנת 1972. וכן, הוא משלנו - איש עסקים ישראלי שחי בוינה והיה איש אמונו של הונדרטוואסר.
בעיני הפסל-מזרקה דווקא יפה. אולי לא היצירה הגדולה ביותר שלו, אולי לא משהו לרוץ אליו מקצווי ארץ, אבל בהחלט משהו ששווה לסור אליו במסגרת טיול ביפו (ובמקרה שלי ואולי של שותפים אחרים לשרשור - גם לקפיצה מיוחדת ליפו כשאגיע לתל אביב). מעציב לקרוא שבמדינת ישראל לא יודעים לשמור על הפתחים של השתיים וחצי מזרקות שיש לנו. זה באמת משקף את התרבות האסתטית העלובה שלנו (רק האסתטית, כי בתחומים אחרים אנחנו לא תמיד גרועים).
יונית ונירית, תודה לכן על ההסבר.
הבית שבנו מול בית הדירות בשביל לספוג את ביקורי התיירים הוא לא המוזיאון. הבנתי נכון? נירית, המקום שאת היית בו הוא הבית הזה שממול לבית הדירות? שם הנמצאים השירותים? -
לענת, שכחתי משהו
אולי תערוכת הפלקטים הנודדת עם הזהב והכסף היא זו שהתארחה בבית של החברה של החברה שלך?
-
לענת, שכחתי משהואשאל מחר, אעדכן.
ענת -
לענת, שכחתי משהולא ייתכן זיוה וענת.
התערוכה הסתובבת בסוף שנות ה 90.
החברה אירחה בביתה בסוף שנות ה 70.
אין צורך לשאול לגבי הפוסטרים את החברה.אם תרצו לדעת יותר - פנו למדור תרבות בעיריית ת"א יפו.
הג'מוס -
טוב שיש מישהו ששומר על קשר עם המציאות :))
תשמע ג'מוס, באמת התרגשתי עכשיו. אז מה זה כבר עשרים שנה? ובכל מקרה ענת תשאל, מה שזה לא יהיה.
-
טוב שיש מישהו ששומר על קשר עם המציאות :))זיוה - תזכרי בסיפור של שרלוק הולמס וד"ר ווטסון ותביני
שחשוב לשמור על קשר...
הג'מוס -
אני נפעמתהיי זיוה,
קודם כל גם אני חושבת לקפוץ למזרקה בטיול ליפו (עוד לפני סוף החורף). באמת מצער שלא שמרו עליה וגם שלא יודעים עליה. זה גם מצביע על משהו.
לגבי הבית של הונדרטוואסר-נכון. זה לא המוזיאון, אלא מקום אחר.
-
חברים,שאלתי היום לגבי התערוכה, ואתה צודק ג'מוס.
התערוכה שהתארחה בבית החברה לא כללה את הפוסטרים (מן הסתם), אלא יצירות אחרות, ואגב באותה תערוכה היו יצירות של אומנים נוספים גם.
את תחריט הנחושת היא לא קבלה במתנה בגלל שאירחה, אלא זהו פריט שלה,
יש לה אוסף של יצירות.
קראתי היום בשיחור של וינה די הרבה על הונדרטווסר (כתבתי בלי להעתיק!!!, מקווה שנכון - אולי הטיפ שלך עזר זיוה), נשמע מה זה מעניין.יש גם תמונות של הבית שתיארת נירית, עושה חשק לבקר שם.
מה דעתכם על טיול בעקבותיו?
בינתיים לגבי זה רק במחשב
ענת
-
חברים,תודה ענת
מתבייש להגיד אבל הייתי בוינה בשנה שעברה ו...רצינו אבל לא היה זמן להתקרב אל הבית ו/או המוזיאון.
כבר אמרתי שצריך לחזור לשם?
הג'מוס -
חברים,הי ג'מוס,
יש כל כך הרבה מקומות שהייתי רוצה לנסוע אליהם,
וינה, פראג, בודפשט, ברלין ועוד.
אני מאמינה שגם זה יגיע, הזמן הזה של טיולים לערים הגדולות לכמה ימים בלי הילדים.
ואני לומדת המון מהפורום כאן, שכשיגיע הזמן, מקווה ליישם...
שמעתי פעם משפט מאד חכם -
כשנמצאים בטיול והגיע הזמן לחזור הביתה צריך ורצוי שתהיה הרגשה של "הייתי נשאר כאן עוד כמה ימים".
לחזור עם טעם טוב, ולא למתוח את הטיול עד שמגיע הרגע שכבר מתים לחזור הביתה.
אז כפי הנראה מאד נהנתם בוינה ויש טעם של עוד...
ותמיד אפשר לחזור לאותו מקום, לא? (מנסיון)
ענת
-
חברים,ערב טוב לכם
אני חושבת שזה רעיון גדול. מוכנה לנסוע בעקבותיו, אפילו בספינה, לכל מקום בעולם שהוא היה ולראות את כל יצירותיו. הכינו את הארנקים!
אפילו למות הוא ידע-באמצע שיט על "הקווין אליזבת II " ונקבר בלב הטבע בניו זילנד. -
חברים,אולי נארגן טיול כזה?
מוצא חן בעיני הרעיון.
מדריך טיולים לא נצטרך...
אני בכל זאת כנראה אטייל וירטואלית.
אתמול נפל לי האסימון למה היתה לי הרגשה של דז'וו כשראיתי את המבנים המיוחדים שלו בספר בספריה.
לפני כשנה זיוה דיברה כאן על מבנה מיוחד של האומן שהיא מצאה בפרנקפורט, ומזה התפתח דיון ונוספו תמונות של מבנים נוספים שלו.
בודאי שמשם זה היה מוכר לי, אני לא קישרתי שמדובר על אותו אומן.
אז בטח לא חלפנו על פני הבית שלו בולקנברג. אמנם אומנות זה ממש לא התחום שלי, אבל ליד מבנה כזה מענין היינו עוצרים כדי לראות מקרוב.
הצלחתם לסחוף אותי לנושא כל כך מענין.
המורה לאומנות שלנו תחפש חומרים אצלה, אולי תמצא משהו שעוד לא עלה כאן?
ענת
-
חברים, חובות לעולם נשארים
לא שכחתי שיש לי חובות מימי הונדרטוואסר העליזים.
הבטחתי לפרסם תמונות על הספינה שלו, על הדגלים שיצר ועוד משהו שאני רוצה להראות.
אז הנה הספינה, ואם זה הצליח גם הדגלים יגיעו בקרוב.regentag.bmp(גודל:99.66KB)
