תכננתי לבקר בצפון עירק מאז מספר שנים, אבל בכל פעם משהו היה מונע את הנסיעה. לא חשש להיהרג או להחטף (לאחר הביקורים בכ-12 מדינות של מזרח התיכון – נרגעתי רבות מהסתיגמה הישראלית בקשר לטרוריסטים מסביבינו אשר חולמים יום ולילה להרוג אותנו), אלא בגלל שהטיול לעירק כרוך בטרנזיט התורכי וזה עושה אותו יקר למדי. לבסוף, בקיץ 2010 רכשתי כרטיסי טיסה לאיסטנבול ומשם טיסת ההמשך לעיר מרדין בדרום-מזרח תורכיה. במרדין ביליתי לילה (עיר מקסימה, אגב) והמשכתי באוטבוס לגבול בין תורכיה לעירק בעיר חבור (מצד העירקי – זחו).
את הגבול חובה לחצות באוטו, לא ניתן לעבור לעירק רגלית. בכך יש צורך לקחת מונית, שזה יעלה 20 לירה (כ- 12 דולר) שזה די יקר בשביל הנסיעה של קילומטר אחד בין הגדרות ושדות מוקשים.
בצד העירקי אתם יורדים מהמונית מול טרמינל הגבול, נכנסים פנימה, ניגשים לחלון של ההגירה. של יש למלא מספר שאלונים ותפסים. כאן חשוב לציין, שנכון לעכשיו – אין צורך בויזה על מנת לבקר בצפון עירק (כורדיסטאן העירקי), הם מחתימים את דרכונכם בחותמת ענקית שכתוב בה "רפובליקה עירק - קורדיסטאן". כל זה לוקח כ-10 דקות ואתם חופשיים ללכת. יש לציין דבר נוסף – גם בעלי דרכון הישראלי יכולים לבקר בצפון עירק – שאלתי במיוחד. לדבריהם של הכורדים – מדי יום נכנסים לעירק מספר ישראלים, רובם – אנשי עסקים. אין בעיה כלל כל עוד שלא עוברים את גבול הפנימי שבין כורדיסטאן העירקי לבין עירק עצמה. אני נכנסתי עם דרכון הזר ליתר ביטחון, אבל, כפי שציינתי – ניתן גם בתור ישראלי.
חברים, לצערי הרב, לא ניתן בפורום הזה לספר על הטיול כמו שצריך (יש הגבלה בגודל של הטקסט) ולא ניתן להעביר תמונות בכמויות (ויש כ-150 תמונות מעירק) מהבלוג שלי לכאן. הנני נאלץ להסתפק בינתיים בעניין של הויזה. במידה ויש שאלות – תשאלו.
כמו כן, ביקרתי בעוד מדינות של האזורינו (רק על תשלו לגבי סוריה ולבנון – גירסתי הרשמית הינה – לא הייתי ולא שמעתי – אין לי רצון לשוחח עם השב"כ).
 |
 |
| 1.jpg(גודל:29.72KB) | kurdistan_bg2010160.jpg(גודל:15.58KB) |
