איזהו גיבור
-
איזהו גיבורזיוה, זיוה.
ככה את לוקחת לנו את השלאף שטונדה?? נו, טוב. ממילא צריך להסיע עוד מעט את הילדה למסיבת יום הולדת, אז רק חלקנו היפה יעשה שלאף, אני בינתיים נשאר עם השטונדה...
שתי נקודות להבהרה: הראשונה מתייחסת למשפטך "..והאבות הנכבדים, מחרימי הפסטיגל, שבנות זוגם הולכות עם הילדים, לגבי הפסטיגל..."
האמת ששנינו מחרימי פסטיגלים ידועים והפעם היחידה שהיינו היתה לפני שנתיים ובה אכן עשינו חלוקת עבודה ובמסגרתה אלה הלכה עם שני הגדולים ואני נשארתי עם הילד הקטן בבית. נכון שאני מניח שאני נהניתי יותר (או סבלתי פחות
), אבל עדיין זה לא משהו שיטתי כמו שעלול היה להשתמע מרוח המשפט..
הנקודה השניה מתייחסת לסוגיית הגיבורים: אין לי גיבורים. אני לא אוהב גיבורים. סימן קריאה! לא אוהב את ההאדרה, גלוריפיקציה ומיססטיפיקציה שנוטים לעשות ל"גיבור" זה או אחר. במרבית המקרים מגלים כי כגודל ההאדרה, כך קטנים הם אישיותו ואופיו של אותו אדם "גיבור".. כפי שמתגלה בראי ההיסטוריה.. גבורה זה כבר משהו אחר...
יצא לי ולאלה להתדיין פעם בסוגיית הגיבורים המועדפים - מי הגיבור/ה המועדפים עליך (זה כמו השאלה מי הביטל המועדף עליך מבין הארבעה. רציתי לכתוב שלושה ביטלס, אבל לא בא לי לבעס את רינגו.. בכל זאת, הוא אחד משני השורדים..).
התדיינו ארוכות וחשבתי וחשבתי ולא מצאתי אף אחד שאני יכול לומר שהוא הגיבור האהוב/מועדף עליי. אלה ציינה מספר שמות (מרתקים ומפתיעים אני חייב לציין) אבל אני לא מצאתי.
אולי זה מעיד על פגמים אצלי
זה שאין לי גיבורים...
לעומת זאת, אני מעריך גבורה, אבל גבורה איננה קשורה בהכרח למלחמות או לכיבוש פסגות, גבורה יכולה להתבטא פעמים רבות "סתם" בסיפורים אנושיים קטנים שאתה פוגש בחיים או שאתה שומע וקורא עליהם והם גורמים לך לעצור לרגע ולהתנתק מהסחרור היומי, להתמקד בהם ולהפנימם, להזדהות איתם ולהתרגש מהם באמת, מבפנים וכמובן להעריך, להוקיר ולהוריד את הכובע (אבל זה כבר עניין לאשכול אחר ..)
אני בטוח שכל אחד מאיתנו נתקל בסיפורי גבורה כאלה בחייו האישיים, שהוא ידע לזהותם ככאלה ולומר זאת לעצמו ולקרוביו.
אורן
-
איזהו גיבוראורן שלום.ישנן אגדות שהינו .ועדין מספרים.על חברים .אזכיר חלק מהם.לפני מספר ימים הלך לעולמו.ג'בלי הקטן.כדאי לברר מי הוא היה. או יבדל לחיים מאיר הר ציון.או גוליבר ממעבר ה"מיטלה".או ירמי בוגדנוב.אנשים ללא חת.אורן. להסתער מול מקלע יורה.כשאתה משקשק מפחד.ולא עוצר .זו גבורה
, -
איזהו גיבורגם אנחנו בפסטיגל! פעם ראשונה בהרכב משפחתי מלא.
זוכרים את הדיונים בקיץ שעבר, כל נוסעי בלגיה, על טיל אוילנשפיגל?
אז קבלו אותו. גיבור ספרי הילדים!
טיל אוילנשפיגל.JPG(גודל:9.24KB)
-
איזהו גיבוראורן וזיוה
גיבור, או גיבור תרבות, הוא מי שאחרים רואים בו כזה. אי אפשר להיות גיבור ללא אהדת הקהל. לכן השניים ממרכז שאמוני הם גיבורים בעיניי המקומיים בעצם היכולת הזו לטפס על הר גבוה כל כך ולרדת חיים.
http://en.wikipedia.org/wiki/Jacques_Balmat
http://en.wikipedia.org/wiki/Horace-Benedict_de_Saussure
יש אנשים שמעריצים יכולת אנושית שלאו דוקא קשורה להרג אנשים אחרים בדרך זו או אחרת, כגון, מוסיקאים דגולים, משוררים, מדענים דגולים וכו'. (אינטרמצו)
אני לא יודעת הרבה על אברהם לינקולן, חוץ מהעובדה שהוא יזם את הפסקת האפליה נגד השחורים בארה"ב ב-1863, מאה שנה לפני שקנדי קבע זאת בחוק. על כך שניהם נרצחו. לינקולן היה הנשיא הראשון שנרצח. אהה, ואני גם יודעת שהוא לקה במחלת הגדילה - הוא היה אדם גדול מאוד פיזית, ולא הפסיק לגדול (קרוב לודאי שהיה מת מכך אם לא היו רוצחים אותו) וכל זאת לפני שבדקתי בויקי.
זיוה, כמו לאורן גם לי אין גיבורים, אבל אני מוכנה לנסות. אלא שיש לי דרישות גבוהות - האדם צריך להיות מאוד מיוחד ומאוד יוצא דופן בשביל לקחת את התפקיד. למשל, בהקשר של לינקולן ופועלו, מה דעתך על רוזה פארקס
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%A4 %D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%A1
היא אמנם עשתה מעשה קטן, בודאי לא חשבה על עדת מעריצים, אך עובדה שהיא שינתה את העולם. אם מישהו מכיר אנדרטה שלה בכיכר עיר כלשהי, אשמח לדעת.
ואורן - בטח שיש לך פגם. אותו פגם שכנראה יש גם לי... מזמן הגענו למסקנה בבית (כן, גם אנחנו עורכים שיחות כאלה) שכנראה יש אחוז קטן מהאנשים שנולדים עם פגם כזה במוח, שלא מוכנים לקבל את קביעת הרוב כי נקבעה, שיטילו ספק בכל דבר, שתמיד ישאלו שאלה...
רבקה -
הפסטיגלהמלצה חמה לכל מי שמתכוון להגיע לתל אביב בימי החנוכה - השאירו את המכוניות בבית, סעו ברכבת ומשם בתחבורה ציבורית. או אם כבר הגעתם עם הרכב, השאירו אותו בחניית רכבת מרכז (15 ש"ח לכל היום) ומשם עם תחבורה ציבורית, כך תחסכו לעצמכם המון עוגמת נפש!!!!!
וכל זאת תוך כדי איפוק רב מצידי על מנת לא להביע דעה בנושא הנדון.
רבקה -
הפסטיגלמסכימה עם רבקה בעניין הגיבורים. אדם הראוי להערכה בעיני אחרים ולאו דווקא בעיני עצמו, וגם אני חושבת שגיבור אינו דווקא גיבור חיל אלא יכול להיות בהחלט גיבור תרבות.
ציינת את רוזה פארקס וזו דוגמא נהדרת!
אני בטוחה שניתן למצוא עוד סיפורים אנושיים דומים לאורך ההיסטוריה.
סיפור אנושי של גבורה מהשבוע האחרון- המטפלת סנדרה שהצילה את מוישי הקטן מבית חב"ד הבוער.
ובעניין הפסטיגל- שנים לא הסכמתי ללכת לפסטיגל והעדפתי לקחת את ילדי להצגות תיאטרון שונות. כאשר סוף סוף הסכמתי ללכת הבנתי למה התנגדתי... 
השנה אנחנו הולכים לפסטיבל המתחדש. אני מקווה שלא נתאכזב.
נורית
-
גיבוריםרבקה .מצטער.נולדתי בתל אביב למחתרות אצ"ל.לח"י. חנה סנש .חביבה רייק. מורדכי אנילביץ .דב גרונר.(שנולד בכפר של אימי) מלחמות ישראל . שהיה לי הכבוד והגאוה להשתתף בהם.אין לי תודעה אחרת לגבורה. הרשי לי לצטט מהשיר "ארץ"."ארץ שנתנו לה אוהביה כל מה שיכלו לתת" -
אינטרמצותראה, אין לי ויכוח איתך ולא מנסה לעורר. מכבדת את דעתך למרות שאני מתנגדת לה (בעניין הגיבורים) בכל רמ"ח עברי. ובשביל להשאיר את זה כך, לא אצטט משירים אחרים.
רבקה -
אינטרמצוכן קראתי על רוזה פארקס.קרובת משפחה של מלקולם x
סליחה. כל לוחמי החופש.לחמו בחרוף נפש עד שזה היגיע ליהודים!!! -
אינטרמצובוקר טוב ושבת שלום לכם,
וואי, וואי, נראה לי שנגעתי כאן באש. על פוליטיקה לא נדבר כאן. אני מבטיחה. אבל דיון על גיבורים או על גבורה הוא דיון חשוב. הוא משקף ערכים של חברה. אנחנו לא בתקופה שבכלל יש בה רלוונטיות להצבה של הגיבור על סוס בכיכר. זה ברור. אבל גם אתה, אורן, דנת בכך עם אלה. אז למה שלא תשתף? על גיבורי התקשורת, גיבורים לשנייה חולפת, אני חושבת שיש לנו הסכמה, אז חבל לבזבז עליהם את הזמן, ודווקא בשל נוכחותה הבולטת של התופעה ראוי להציב אלטרנטיבה אחרת - בדיון, בשיח חברתי ולא באנדרטות, באייקונים וכו'.
רבקה, תודה על סיפור רוזה פרקס. לזה חיכיתי. כן, אני איתך. אני מסירה את הכובע בפניה. כשקראתי את הסיפור (שלבושתי לא היכרתי) הרהרתי גם באופן שהאמריקאים מעלים על נס את גיבוריהם. זה ראוי בעיני למחשבה ולהתבוננות. אין לי דעה מגובשת אם צריך לנהוג כך או אחרת. מסכימה עם רוב דבריו של אורן נגד הגלוריפיקציה ובכל זאת זה כן מעורר בעיני שאלות. גם אצלנו מעניקים את פרס ישראל, למשל. אבל נדמה לי שזה משהו קצת אחר.
יש לי הערה בנוגע ללינקולן: הוא לא לחם נגד האפליה אלא נגד העבדות. הוא הוביל את העם שלו למלחמת אזרחים בשביל לבער את העבדות, בשביל ערך אנושי. אז העובדה שהוא הוביל את העם למלחמה מעוררת את סימני השאלה ואת הנוגדנים הטבעיים. אבל אולי זו המלחמה היחידה בעולם המוצדקת. אולי לא הייתה דרך אחרת לעשות את זה. אני באמת לא יודעת איך ההיסטוריונים רואים את זה היום ומבטיחה לקרוא קצת.
איריס, המון תודה על התמונה הזאת. איפה הפסל מוצב? אני חושבת שבהחלט אעלה אליו לרגל כשאהיה גדולה. וברצינות, אני חושבת שלא אוכל לברוח מטיול לארה"ב בעתיד. אני מדמיינת משהו ללא הבנות (כי אני לא מאמינה שאוכל לקחת גם אותן) ולתקופה יחסית ארוכה. צריך להתחיל לחלום כדי לממש בסוף את החלומות, נכון?
תתפלאו, אבל יש לי בחירה אחת גם בדמות ישראלית. מפעם לפעם אני חושבת על צביה גרינפילד בהקשר הזה. גבורתה בכך שהיא מבטאת את ערכיה ואת דעותיה בניגוד לרוח המקובלת בקרב קהילתה. זה מקרה קצת שונה מזה של רוזה פרקס, שהמעשה הקטן והאמיץ שלה וכל מה שעשתה לאחריו היה למען קהילתה (ובהחלט גם למען הצדק). ונכון, אני רואה לפעמים גבורות יומיומיות קטנות, שעושים אנשים מסביבי, שאני מעריכה ומוקירה.
לא בטוחה שהייתי בוחרת במטפלת של מושיק. אהבתי אותה והערכתי אותה השבוע מאוד, כמו רבים. אבל אני נוטה לבחור כגיבורים שלי דווקא באנשים שנאבקים למען דעות ןרעיונות בעיניים פקוחות ובתודעה מלאה ולאו דווקא בתכונה של אומץ הלב, אף שהיא אולי ראויה.
אינטרמצו, על שרבוב היהודים לעניין הזה אני ממש כועסת. מה זה שייך בכלל? סוג האמירה הזה מבייש אותי ומעורר בי הרגשה של קטנות וקטנוניות, ההפך מגדלות. אי אפשר להסתכל על הכל דרך הפופיק ואי אפשר לבטל כל דיון בנימוק הזה שהעלית, שכולם נגדנו.
התלבטתי אם להוסיף בעניין הפסטיגל, אבל נראה לי שכולם חייבים, אז גם אני חייבת
לא אהבתי את מתקפת הצדקנות. אני אומרת את זה בפה מלא. אורן, את הבנות שלי הבאתי לעולם בהפרשי גיל גדולים. יש לי בת שמתקרבת לגיל 21, הבאה אחריה בהפרש של ארבע שנים, והשלישית בהפרש של קרוב לתשע שנים מהאמצעית. באופן טבעי הלכתי עם כל אחת בגיל המתאים לה ושכנעתי אותה לחדול מזה כשחשבתי שכבר אפשר. אפשר לערוך פה סקר ולראות באיזה בית לא רואים את האח הגדול ולא ראו השנה את הישרדות. אני לא חושבת שכדאי שניכנס לזה. אני דוגלת בכך שנשמש לילדים שלנו דמות ראויה כנגד הזוועות האלה ונשוחח איתם על הדברים שהם נחשפים אליהם במקום למנוע. יצא לי להכיר מעט מאוד אנשים שבביתם אין טלוויזיה או שמדליקים אותה רק בשביל ערוץ המדע וחדשות הערוץ הראשון או כאלה שלא הלכו אף פעם לפסטיגל (ונשאלת השאלה אם הם גיבורים
). דרך אגב, גם בעלי לא היה מעולם בפסטיגל, ואני מאמינה שאם הוא היה משתתף בדיון הזה הוא לא היה מעז להתגאות בזה. אילו הוא היה אומר את זה, הייתי מאוד מתרגזת. אני מבינה שאצל ג'מוס אולי יש באמת מחלוקת, אז מותר לו להגיד. השאלה אם הילדים נורא רוצים ללכת לפסטיגל או שאמא אוהבת והיא דוחפת אותם לזה (וגם נוסטלגיה של הורה למשהו היא לגיטימית. אני לא אוהבת והולכת בשביל הילדה שלי).
-
אנדרטת לינקולןזיוה
הפסל מוצב בתוך האנדרטה לזכר לנקולן בוושינגטון.
אני מצרפת קצת תמונות מהרשת ותמונה שלנו מהמקום (קצת ממוחזרת).
האנדרטה מבחוץ היא המבנה המרשים עם העמודים.
עולים במדרגות ובין העמודים מתגלה לינקולן במלא הדרו.
IMG_1162 (1944 x 1458).jpg(גודל:11.12KB)
-
זיוה כועסתזה אני?שמ במיזרח! מדכאים מיעוטים הודים טמילים אפגניסטנים בפקיסטנים איך לכל השדים והרוחות.ומפיסטופלס בראשם.איך איך הם היגיעו לבית חב"ד??? במיקרה רק במיקרה הם .מה לעשות.יהודים שם בבית חב"ד .אוסיף עוד.לשימחתי אני דובר מיספר שפות.בטיולינו אנחנו כמו שסיפרתי כבר .אנחנו אוהבים לבקר בבתים פרטיים.להכנס לפאב לשמוע רכילות מקומית.ידברו על כדורגל.יגיעו ליהודים.מי לדעתך אחראי למשבר העולמי? נכון מאד!!! איך ידעת? אני יכול לספר עשרות מקרים, של קללות בשוק ,בכל אירופה.אין אין קללה בלי להזכיר יהודי (מסריח).עד כאן -
אני אכן כועסת
כל מה שאתה אומר לא שייך לעניין. מה לכל זה ולרוזה פרקס או ללינקולן? אסור לדבר על גבורה של מישהו אחר או על עם אחר בלי לערבב בזה את הצרות שלנו? זה כל כך אגוצנטרי ולא רציני. אי אפשר למרוח כל דיון בטיעון הזה. אחת הסיבות שאני מבלה באתר למטייל היא הרצון להיפתח ולהכיר סנטימטר מעבר למפתן הדלת שלנו. מזל שלא מסתובבות פה הרבה אמירות כאלה, כי אז הייתי מדירה מכאן את רגלי. בעניין הזה אני קשוחה כמו וויווי מפורום אירופה. צר לי. ועם כל הכבוד לצרות הרציניות מאוד שלנו, כדאי להיזהר שלא נהפוך לאנשים קטנים ובעיקר לא לקטני רוח ולצרי אופקים. -
אני אכן כועסתזיוה אל תיכעסי. התיחסי אלי בסלחנות ובסובלנות. אין לי ארץ אחרת אין לי עם אחר.כנראה שאני מוגבל. -
איזהו גיבורזיוה, מחזקת את ידיך על השרשור ועל תגובותייך!!!
התחברתי מאד למשפט שלך "אני רוצה גיבורים שאפשר לשאת אליהם את העיניים".
לא יודעת אם אלה גיבורים באמת, אבל יש לי כמה אנשים שאני יכולה לשאת אליהם את העיניים, והם משמשים מקור השראה ולימוד. אף אחד מהם לא קשור לגבורה צבאית, ורובם רחוקים מכוחנות (או לפחות לא זו הנקודה שבגללה אני נושאת אליהם את העיניים). בטוחה שהם לא חפים מטעויות ובטח יש להם פנים רב גוניות.
ובכל זאת,
בהחלט אחת מהן היא רוזה פרקס. היא אמנם לא הראשונה שסרבה לפנות את מקומה לאיש לבן באוטובוס, אבל בעקבות המעשה הזה שלה, פרץ "החרם על האוטובוסים", היא הפכה לסמל המאבק בעד שיוויון לשחורים באמריקה.
מי שמחפש פסלים שלה, יש בבגבעת הקפיטול, ליד כל גדולי האומה האמריקנית, ובצדק רב.
כמו כן, בעיר מונטגומרי, יש פסל שלה חביב מאד, בספסל האוטובוס, ויש גם מוזיאון לזכויות האדם, עם ציטוט ראוי של מרטין לותר קינג.
אשמח להגיע לשם פעם באמת, ועד אז אסתפק בביקור וירטואלי
http://alabama-travel.suite101.com/article.cfm/rosa_parks_an d_dr_king_in_montgomery_alabama
גם מרטין לותר קינג, מהטמה גנדי, נמצאים ברשימת "הגיבורים" שלי.
אני חושבת גם שכל אותם האנשים ששמרו על צלם אנוש באושוויץ ושאר המחנות, שחלקו פת לחם עם מישהו אחר, או עזרו, ולא חשבו רק על עצמם הם סוג של גיבורים. גבוה ברשימה שלי.
וגם אותם אלה שסיכנו את עצמם ואת משפחתם והצילו והסתירו. חלקם נמצאים ברשימת "חסידי אומות העולם".
ויש לי גם עוד אחד משלנו- פרופ' ישעיהו ליבוביץ. איש מעורר מחלוקת , אבל תמיד אמר את דעתו גם אם קומם נגדו אנשים רבים.
ולבסוף, בשנים האחרונות, מצאתי לעצמי גם כמה גיבורים "סביבתיים." הראשונה היא דיאן פוסי, שחקרה את גורילות ההרים, וההגנה שלה עליהן הביאה בסופו של דבר למותה.
האשכול הזה מאד מעורר מחשבה!
המשך שבת שלום! -
איזהו גיבורקבלו את תפיסתו המאוחרת של נתן אלתרמן לגיבור משלנו "בגובה העניים " של זיוה. בהחלט לא מגש הכסף ההרואי והמעצבן (אפילו את יפי הבלורית שהקריחה). ביצוע מצמרר.
http://www.heep.co.il/heep/media/110760 -
איזהו גיבור - שמשון הגיבורבובת שמשון הגיבור נישאת על כתפי בחורי הכפר, בתהלוכה מסורתית, באוסטריה. לא רואים בתמונה הזו, אבל לידו מקפצים שני גמדים... מן מסורת משונה של ענקים וגמדים בכפרים באיזור הזה באוסטריה.שמשון הגבור.JPG(גודל:14.27KB)
-
איזהו גיבורככל שירשמו פה יותר שמות כן אזכר בשמות נוספים.
מבחינתי גיבור תרבות הוא/היא מישהו שהשפיע על המשך הדרך באופן משמעותי. וכזאת היתה בעיניי ווירג'יניה וולף.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%92%27%D7% 99%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3
אחרי שפירסמה כמה ספרים שנויים במחלוקת כמו גברת דלוואי, הוזמנה ווירג'יניה וולף להרצות על ספריה, ואת ההרצאה ההיא פירסמה ב1929 בספר שנקרא חדר משלך. בין יתר הדברים שם, שואלת וולף מה היה קורה לו לשייקספיר היתה אחות, ונניח שהאחות הזו היתה מוכשרת ביותר, האם היינו זוכים היום לקרוא את ספרי המופת שלה? התשובה היא כמובן לא, ובהסברים רהוטים ויפים על ההבדלים החברתיים בין גברים לנשים לאורך ההסטוריה, עד לתקופתה של וולף היא עונה על השאלה. כנשים רבות בעולם שהתמזל מזלן והספר תורגם לשפתן, קראתי אותו בשקיקה, בגיל המתאים, והבנתי את משמעות החדר משלך, את משמעות העצמאות המחשבתית, ואין צורך להוסיף שזה התווה דרך.
בתמונה עמוד ממרת דלוואי בכתב ידה של ווירג'יניה וולף, כפי שמוצג בספריה הלאומית בלונדון.
רבקה
IMG_6218.jpg(גודל:81.48KB)
-
איזהו גיבורבשורה אחת עם קינג, הייתי מציבה גם את נלסון מנדלה, הנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה, שעם שחרורו מהכלא ב 1990 לאחר לא פחות מ27 שנות כליאה תחת שלטון האפרטאיד, פעל רבות לפיוס ולמעבר לדמוקרטיה מלאה ללא שפיחות דמים בין לבנים ושחורים.
מנדלה מחזיק בפרס נובל לשלום, וגם הוצב פסל שלו(לדעתי לא מוצלח)בלונדון, אבל כמובן שלא אלה הופכים אותו לראוי להערצה, אלא היכולת לתעלות על כל משקעי העבר (שכללו בין השאר מניעת האפשרות ע"י השלטונות לצאת ללווית בנו שנהרג בזמן שהוא ישב בכלא) ולהפוך לגורם מאחד ומאחה בארצו.
וכיוון שאי אפשר בלי עניין הפסטיגל: אני כן מודה שיש לי אנחת רווחה מזה שהבנים לעולם לא ביקשו ללכת לזה -כנראה הבדל בין בנים לבנות,אבל חושבת שהשאלה פסטיגל כן או לא זה לא לב העניין. הבעיה לדעתי מתחילה כאשר אותם "סלבס" של שקל וחצי הם המדד התרבותי היחיד של הילדים ותכניות הריאלטי הם התכנים היחידם אליהם הילדים נחספים. כל עוד אנחנו כהורים משתדלים להעניק לילדים מגוון חוויות ולתת להם את הכלים שיאפשרו להם בסופו של דבר להבין לבד את ההבדל בין נכסי תרבות בעלי ערך מתמשך(והכוונה לאו דווקא לתרבות "גבוהה") לבין להיט מיחוצן של רגע, אז אין שום ביעה (מלבד אורך הרוח של ההורה המלווה!) שבין החוויות יהיה גם הפסטיגל.
ולסיום,אם למישהו יש המלצה על הצגה שגם רצה בחנוכה שהילדים-ובתקווה גם ההורים- נהינו ממנו, אתם מוזמנים לשתף אותנו כאן.400px-MandelaStatue.jpg(גודל:7.77KB)
-
וסוג נוסף של גיבוריםכובשי המונבלאן - בשאמונישאמוני.JPG(גודל:14.94KB) שאמוני1.JPG(גודל:12.33KB)
