ברצלונה בכריסמס

[נילי ר]

כבר כמה ימים מחכות החוויות שלנו לפרסום. התלבטתי האם לפרסם עכשיו. בזמן שאכתוב על ברצלונה, אחרים במדינה שלנו חושבים איך להעביר את הלילה. חוששים מהמחר. אני מכירה את זה, הייתי שם לפני שנתיים וחצי.
החלטתי בכל זאת להעלות את החוויות עכשיו, דווקא עכשיו.
לפעמים חלומות מתגשמים...

22.12.08, טיסת אל על ב- 6:40. עייפים פחד, מגיעים אחרי צ'ק אין מהיר לביקורת מעבר גבולות. מנסה לעבור עם קורא כף היד, הדיוטי פרי קורץ לי. תחנה אחרונה, אח"כ קפה, מנוחה, קניות – מה שבא. אנחנו נטולי ילדים הפעם, איזה כיף. אבל לא. על הצג רשום: "נא לגשת לביקורת גבולות". משהו בנוסח הזה. ניגשים לדלפק ליד, הדיילת מעבירה כרטיס, מורה לי לחזור לצג לנסות שוב. השורה חוזרת על עצמה. אני מתחילה לחשוב אם אני חייבת למישהו משהו, אם הרגזתי מישהו בצורה קיצונית בתקופה האחרונה... הדיילת אומרת לי באדישות "אז זה לא שייך אלינו. גשי למשטרת גבולות". ניגשים. פקידה עייפה אומרת שזה לא שייך אליה. הדיוטי מתרחק יותר מתמיד.
בצעד קיצוני אנחנו ניגשים לעמדת "דרכונים זרים": "תעזרי לנו, אנחנו מטורטרים כאן ואף אחד לא יכול לעזור!" אולי שידור ייאוש יעזור? מס' בדיקות העלו את הממצא הבא:
את רשומה שכבר שנה וחצי לא היית בארץ. נסעת בתקופה האחרונה? לצערי לא... מסתבר שכשחזרנו מהטיול להולנד באוקטובר בשנה שעברה לא רשמו את כניסתי לארץ. אחרי לחץ מה שאולי בכלל אני לא אוכל לנסוע, כי הפקידה אומרת שקיים סיכוי שלא יתנו לי להכנס חזרה בגלל בעיית הרישום (מוצא חן בעיניי הרעיון), העניין סודר.
המשימה הראשונה הושגה, אנחנו בדיוטי.

דוד מוכר מאד, אפילו ממוגן...(גודל:11.29KB)	נירית, כמובן, איך לא, הדוד המחרבן בשבילך(גודל:12.03KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

אחרי טיסה שהתעכבה בגלל שמחפשים ציפורים על המסלול ומעט טילטולים (הטייס הזהיר) מפחידים, נחתנו בברצלונה בשעה 10:00. ארבע שעות ועשרים דקות טיסה, הזמן אצלהם שעה אחורה. 9:00. שמים כחולים, טמפרטורה שנעה סביב 14 מעלות כל ימי הביקור. מזג אוויר בהזמנה.
להבדיל מהארץ, מעבר מהיר ותוך 20 דקות אנחנו בחוץ כולל מזוודות.
יוצאים מהטרמינל מיד מצד ימין אוטובוס כחול (כך מסבירים גם במודיעין) 1A. הוא לוקח לתוך ברצלונה, תחנה אחרונה כיכר קטלוניה.
מכיכר קטלוניה נכנסים לתוך הרמבלה, השדרה היפהפיה של ברצלונה. שדרה שוקקת חיים, אליה אתייחס בהמשך. 5 דקות הליכה ואנחנו במלון. הגענו ב- 12 בצהריים, בטוחים שלא נוכל עדיין להכנס לחדר. אפילו לא נדרשנו לבקש – החדר היה מוכן. בחרנו בחדר אחורי למרות שידענו שיהיה בלי נוף. בטיפים בפורום אירופה היה כתוב שהזכוכית הכפולה מספיקה לבידוד הרעש אבל פקיד הקבלה אמר במפורש שלדעתו אם אנחנו רוצים שקט עדיף חדר עם הפנים לא לרחוב. מכיוון שלילה רצוף חשוב לנו, עבדנו קשה מאד בשביל להשיג 4 לילות שינה רצופים, בחרנו בחדר אחורי. ממילא זה רק חדר שינה ורוב הזמן נטייל (או כך חשבנו...).
Hotel Rivoli Ramblas, מלון 4 כוכבים. מיקום מעולה: מרחק הליכה מכיכר קטלוניה, מטרו, שוק בוקריה, הקתדרלה של ברצלונה, הרובע הגוטי ועוד. ביציאה מהמלון יש מרכז מודיעין ומולו סופר (מצורפת תמונה להמחשה...). המלון עצמו נקי, צוות אדיב, נעים וארוחת בקר טובה. מס' סוגי נקניקים, גבינות, ביצים, ריבות, קורנפלקס ומיני מאפים. אמנם בר סלטים כמו בארץ אין, אבל לי זה הספיק. 450 יורו כולל מסים לזוג, ארבעה לילות. הזמנו דרך סוכן הנסיעות מהארץ.
הדבר היחיד שהפריע לנו – אולי מכיוון שהתרגלנו לקבלו ללא תשלום: הכספת. 2 יורו ליום.
אינטרנט אלחוטי אין, הפעם המינוס היה פלוס...

החדר במלון(גודל:5.42KB)	ללא מילים..(גודל:9.44KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

הנוף הנשקף מהמרפסת של בית המלון(גודל:12.39KB)	הנוף הנשקף מחלון חדר בית המלון (מבט למטה)(גודל:13.74KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

הרמבלה מהמרפסת(גודל:14.79KB)	תחנת מידע וסופר - מול המלון(גודל:13.21KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

ישנו שעתיים ויצאנו לתור את הסביבה הקרובה:
פתחנו את דלת המלון אל תוך שדרה הומה, פסלים חיים, דוכני ציפורים, פרחים וקיוסקים. מקסימה. רק בה אני יכולה להסתובב שבוע. הרמבלה – Rambla...
כבר היינו רעבים, ביקשנו במלון המלצה על מסעדת טאפס טובה. פקיד הקבלה שלח אותנו לצד השני של כיכר קטלוניה, למסעדת Celler des Tapas (Placa Universitat 5, http://www.Celler des Tapas.com)
טפס של תפו"א עם רוטב חריף (אח"כ ראינו שזה מאכל שכיח שם), קלמרי, קולה, מים מנרליים, כוס יין (חינם עם תלוש של המלון) ושני קפה עלו 27 יורו כולל טיפ.
טיילנו ברמבלה וברחובות הסובבים את כיכר קטלוניה. הכל מקושט ומואר לכבוד חג המולד. מרחוק קרץ לנו El Corte Ingles, עליו המליץ אינטרמצו. זהו מרכז קניות כמקובל באירופה, מס' קומות, בכל קומה מוצרים אחרים. מזכיר את C&A וH&M. מחירים כמו בארץ פחות או יותר. הקוסמטיקה בדיוטי פרי שלנו זולה בכ- 30%. ולגבי הדיוטי פרי בברצלונה – נכתב שהוא יקר מהחנויות בעיר. בפועל קנינו ב El Corte Ingles שפתון שבדיוטי פרי בברצלונה עלה כ- 30% פחות. סיבוב של שעה בו והבטן החלה לקרקר... חזרנו לרמבלה וליד המלון (שני בתים משמאלו) נמצאת מסעדת Attic המעוצבת ומסוגננת בצורה מיוחדת (תמונת הסכו"ם התלוי שהעלתי פה היא מגרם המדרגות המוביל אליה). מסעדה יוקרתית, למרות זאת המחירים ממוצעים. התפריט מכיל תמונות עם שמות המנות – מקל מאד על הבחירה ומפשט את מלאכת ההזמנה... 60 יורו סיפקו לנו קרפצ'יו מבשר שור, רביולי פירות ים (מעולה), פילה עגל, בקבוק יין קטן, מים מנרליים, קולה, 2 קפה וקינוח. לילה טוב...

El Corte Ingles (גודל:11.01KB)	פסל חי ברמבלה(גודל:13.43KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

יום שני

קמנו מאוחר (9). ארוחת הבקר בין השעות 7-11 כך שאנחנו רגועים.
בקבלה הזמנו כרטיסים למופע פלמנקו בערב. קראתי לא מעט טיפים לגבי מופע הפלמנקו. שאלנו את פקיד הקבלה על איזה מופע הוא ממליץ. הוא המליץ על שני מקומות, Cordobes והשניEl de Tablao Carmen. היו חוות דעת שהמקום מאד תיירותי, סכריני. היתה חוות דעת בפורום אירופה על המופע tarantos שהוא עדיף, המקום פחות תיירותי, גם מקומיים מגיעים אליו. פקיד הקבלה לא המליץ על המקום. הוא אמר שמס' אורחים חזרו משם עם טענות ולכן אינו ממליץ יותר על המקום.
לאחר חיטוטי נפש, שאלות של "מי אני ומה אני" והתלבטויות רציניות הגענו למסקנה שבעצם, אנחנו... תיירים! בחרנו ב- Cordobes, הנמצא 10 דקות הליכה מהמלון על הרמבלה. יש שתי אופציות: כרטיס הכולל ארוחת ערב בסגנון בופה ולאחריו המופע, עלותו 68 יורו. האופציה השניה היא כרטיס למופע בלבד הכולל את המופע ומשקה אחד (אלכוהולי או משקה קל. יין אין. 35 יורו כרטיס). ממליצה מאד להזמין מקומות מכיוון שכשהגענו היו אנשים שרצו להכנס וכבר לא היו כרטיסים. יש 3 מופעים בערב.
ירדנו לרמבלה, קיבלנו בלשכת המודיעין דף עם פירוט שעות ותאריכי פתיחה של המקומות. מכיוון שה- 24/12 הוא ערב חג וה- 25 הוא כמו שבת אצלם, היינו חייבים לתכנן לפי שעות הפתיחה את סדר הביקור בכל המקומות. בהמשך תראו שגם זה, לא תמיד הועיל...
התלבטות נוספת שהיתה לנו היא האם להשתמש באוטובוס תיירים. נראה לנו נוח מאד ומצד שני לא זול – 20 יורו ליום אחד 26 לשני ימים. המלון ממוקם ממש קרוב למס' נקודות שידענו שאנו רוצים לראות וגם, אנחנו מאד אוהבים ללכת ברגל. החלטנו ללכת ברגל, מקסימום לנקודות המרוחקות יותר (הר היהודים, סגרדה לה פמיליה) ניסע במטרו (7.2 יורו לכרטיסיה של 10 ניקובים. במטרו לא מנקבים כשמחליפים ממטרו למטרו, כך שעשינו חישוב שכרטיסיה כזו תספיק לנו).
בפועל התחלנו את הטיול של היום קרוב ל- 11.
בחרנו להתחיל בשוק בוקריה הקרוב אלינו גיאוגרפית וסגור ב- 25/12. שתי דקות ואנחנו עומדים בכניסה לשוק, מרגישים כאילו אנחנו נכנסים לסמטת דראגון... (למי שלא מכיר: מתוך הארי פוטר). שוק תוסס, צבעוני, מריח כמו שוק במובן הטוב של המילה. איזה יופי! שוטטנו בו שעה עם כוונה לשוב אליו לאכול באחד הדוכנים צהריים ולחקור אותו יותר לעומק. לא חזרנו אליו אח"כ, קצת חבל... זהו בעיקר שוק של אוכל, פירות ים, זיתים, בשרים, גבינות. כמה יפה איך שהם משקיעים בארוחות שלהם (כי הקונים, הם אנשים "רגילים", לא שפים של מסעדות יוקרה. והם קונים שבלולים, צדפות, סרטנים. נפלא).
יצאנו מצידו השני של שוק בוקריה והמשכנו רגלית למוזיאון פיקאסו תוך שיטוט ברחובות הרובע הגוטי (מקסים! בתים עתיקים, סמטאות ציוריות והרבה חנויות מכל מני סוגים. המון ענתיקות, אפילו תקליטים!). בדרך למוזיאון קנינו קסטניטות לבת (4 יורו) וחולצות של קבוצת הכדורגל של ברצלונה לבנים (18 יורו כל אחת. המקוריות עולות 75 יורו ומעלה). המחירים שנקבו בתחילה היו גבוהים בכ- 15 יורו. מסתבר שצריך להתמקח.
הגענו למוזיאון פיקאסו (9 יורו). בילינו בו כשעה וחצי וכמובן שאפשר גם הרבה יותר. חשוב לציין שהמוזיאון מציג את עבודותיו המוקדמות של פיקאסו, המוכרות פחות.
ממוזיאון פיקאסו המשכנו אל מוזיאון השוקולד. ענתי המליצה לי עליו. לא היה בהמלצות הגורפות של איריס, נירית, רבקה ושירלי, אבל אם יש מוזיאון שוקולד כיצד אוכל לוותר? בקלות – פשוט לבוא ביום ג'. היום בו הוא סגור.
מאוכזבים התחלנו לחפש מקום לאכול, הגענו לשוק קטרינה, שוק חדש בתוך מבנה עם גג בצורה של גל. פתחנו דלת והגענו למסעדה עמוסה מאד. אנשים עומדים בתור ומחכים. מייד הסקנו ששוה לבדוק מקום גם, ולמרבה ההפתעה לזוג היה מקום מייד. המקום מעוצב כהאנגר גדול, מאד מעניין עיצובית. גסטרונומית היתה זו המסעדה היחידה שבה הרגשנו ש"נפלנו". הזמנו מרק בצל (חביב), טונה לבנה עם עגבניות (חשבנו להזמין משהו קצת שונה מהארץ. אז הלכנו על המאכל הזה, שלמעשה הוא טונה טריה, שמן זית ועגבניות... הטונה עצמה היתה יבשה), ופאיה סרטנים (גריסים עם רוטב של סרטנים. או לפחות זה מה שהיה כתוב – סרטנים). הדבר היחיד הטעים בכל הסיפור הזה היה מיץ קיווי עם תפוח ואננס. כל זה + קולה עלה 40 יורו כולל טיפ. שנינו אכלנו מהכל אבל רק אני הרגשתי רע עד למחרת. האם זה קשור? לא ברור. שם המסעדה: Cuine Santa Caterina. השירות והאוכל היו בינוניים ומטה. גם טיפים לאן לא ללכת חשוב לתת...

דוכן פירות ים בשוק(גודל:16.83KB)	הכניסה לשוק בוקריה(גודל:12.96KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

אני בכלל שייכת לאשכול אחר...(גודל:10.67KB)	נוסטלגיה(גודל:11.64KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

הושאל מאשכול המרפסות...(גודל:11.03KB)	ואיך אפשר לא להראות דלת שכזו(גודל:11.76KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

משוק קטרינה המשכנו (הכל רגלית. מרחקים קצרים) לקתדרלת ברצלונה. ברחבה שלפניה גילינו את שוק חג המולד. קישוטי חג המולד נוצצים ועדינים, פרחים והרבה תכשיטים, נרות וצעיפים. להקת ברייקדאנס, מחיאות כפיים ושמחה. השעה 16:30, הסתובבנו בשוקון הזה וברחובות הסמוכים עם בתים יפים סביב וחיכינו לשעה 17:15 בה נפתחת הקתדרלה לקהל הרחב ללא תשלום.
בחצר הכנסיה: סיפור לידתו של ישו ע"י פסלים וברקע מגעגעים האווזים המסתובבים בחצר. הכנסיה עצמה יפה מאד. יש להקדיש חצי שעה לפחות לביקור.
מהקתדרלה המשכנו ברובע הגותי, מצאנו ארנק בוב ספוג (8 יורו) ליואבי ואנחנו מסודרים עם מתנה לכל ילד. משם בהליכה מתונה למלון למנוחה לקראת הערב – מופע הפלמנקו.
תכננו לצאת בשמונה לארוחת ערב, ההופעה היתה בשעה 22:00. נרדמנו ודילגנו על ארוחת ערב. הבטן לא במיטבה, קשה לצאת אל הקור (שבעצם לא נחשב קור במונחי אירופה)...
מזל שיש כרטיסים מוזמנים, הם מוציאים אותנו מהחדר החם אל הרחוב, ריצה של 10 דקות על עקבים - רקדניות הפלמנקו כל כך הדורות בלבושן, לא נעים, צריך להתאים עצמינו...(אני) ואנחנו ישובים במקום מעולה באמצע, חדר לא גדול שלוש שורות בסה"כ בצד ימין, אמצע ושמאל. מהמופע נהננו מאד, איננו מבינים גדולים בריקוד בכלל ובפלמנקו בפרט (הערת העורך = בן הזוג: מתנגד להגדרה זו לאחר קריירת ריקודים בת 8 שנים כולל היותו סולן הלהקה), אבל לנו נראה היה שהם יודעים לרקוד היטב. מצרפת קטע ריקוד.
לאחר המופע בו כזכור לקחנו רק משקה, ישבנו בבית קפה קטן ליד המלון (כל הרמבלה מליאה מסעדות ובתי קפה) לסנדביץ' וקפה של חצות. הבטן זקוקה למנוחה, לילה טוב, נגמר היום השני.

הרבה דודים בפוזה מביכה..(גודל:16.42KB)	שוק חג המולד ברחבת הקתדרלה(גודל:10.70KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

האווזים בחצר הקתדרלה(גודל:13.41KB)	כנסית סנטה מריה דל מאר(גודל:13.15KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

פלמנקו(גודל:10.72KB)	פלמנקו(גודל:13.79KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

פלמנקו(גודל:11.91KB)	פלמנקו(גודל:8.66KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

יום שלישי:

מתחילים שוב באיזי, אנחנו במוד של חופש. אמנם לא בטן-גב אבל בכל זאת... 11 בבקר יצאנו לכל אותם אתרים שחשוב לנו לראותם ומחר סגורים.
הולכים לארמון המוסיקה, בדרך עוצרים להחליף כסף. יש לנו פאונדים אותם אנו רוצים להחליף ליורו. לא להאמין, שער הפאונד בברצלונה נמוך משער היורו. תמורת 200 פאונד נקבל 192 יורו... מחליטים להחליף 100 בלבד, ומנסחים טיפ לפורום: לזכור לבדוק שערי מט"ח במדינה בה מבקרים, לא תמיד שווה להחליף בה...
הולכים בסימטאות הרובע הגוטי, נהנים ממנו (ויכולים להנות עוד ועוד) מאד. בדרך נכנסים שוב לקתדרלה לצילום מהיר של האווזים, החצר המקסימה והקשתות בתאורה טובה וממשיכים לארמון המוסיקה.
הארמון פתוח אבל לאכזבתנו אנו מגלים שעד ה- 27/12 (היום 24/12) אין יותר סיורים מודרכים באנגלית, רק בספרדית והבא יוצא בעוד שעתיים. הכניסה היא רק בסיור מודרך, אין כניסה חופשית. החלטנו להצטלם עם עץ חג המולד היפה בכניסה, להתרשם מבפנים עד למקום שהרשו להציץ (אסור לצלם) ולהמשיך הלאה.
טיפ לגבי ארמון המוזיקה: לברר לגבי סיורים מודרכים ולהזמין מקום מראש.
ממשיכים למוזיאון השוקולד. כל המקומות קרובים מאד, זמן ההליכה אפסי. לאחר קפה טעים ושוקולד כמובן בקפה של המוזיאון נכנסים. כרטיס למוזיאון עולה 4.3 יורו.
הגדרה משותפת למוזיאון: נחמד בקושי. הפתיחה מסקרנת כשהכרטיס הינו כרטיס עשוי שוקולד. את כל המידע המוצג ניתן למצוא עצמאית באינטרנט. הייתי מצפה שדרך הצגת הדברים תהיה חווייתית יותר, מוחשית יותר. מס' דגמי שוקולד (במוזיאון המרציפן בכפר תבור לוקחים אותם בסיבוב...), הסברים על גילוי השוקולד לאורך השנים, חלק מהמידע מופיע רק בספרדית. כשחשבנו האם הילדים היו נהנים שם, החלטנו שממש לא. בעיקר לא הקטנים שאינם מבינים אנגלית.

בכניסה לארמון המוסיקה(גודל:14.48KB)	כרטיסי כניסה למוזיאון השוקולד(גודל:8.96KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

הולכים לנמל. בנמל קניון גדול (Mare Magnum), מסעדות – נחמד. אנחנו חולפים על פניו ומחפשים את הרכבל שמעלינו – רוצים להסתכל על הכל מלמעלה. לא ברור לנו מהיכן עולים. סה"כ יש 3 מגדלים והאמצעי שנראה קרוב נבחר כמקום עליה. לצערנו הוא סגור לשיפוצים ויש לעלות ממקום אחר – אבל מהיכן??? אנשים בסביבה לא יודעים. מחליטים ללכת לפי הכבלים. מי שהיה בברצלונה יודע שלעלות להר היהודים זה לא פשוט... התחנה נקראת מירמר (Miramar), היא נמצאת על הר היהודים. צועדים בכביש, מרגישים שהנה, זה הטרק שלנו... היה שלב שחשבתי שאולי זו טעות, עלינו בשביל של הולכי רגל, אפילו מכוניות אין כאן. אבל, הגענו, משהו כמו חצי שעה ואנחנו על הרכבל (9 יורו לצד אחד, 12 הלוך חזור). מדהים! כל כך יפה! הרכבל עובר מעל הים, עוצר לשניה במגדל הסגור כעת, וממשיך עד לנקודת העצירה בנמל. בנקודת ההשקה במגדל האמצעי נזכרתי באשכול שהיה לנו על רכבות הרים, נזכרתי בענתי והרכבלים באוסטריה. הבנתי סופית שאני מאלו ש"כבר לא אוהבות את זה..." ז"א בטח לעלות, נוף מדהים. אבל יש שלבים שצריך לא להסתכל למטה... שווה. אנחנו לקחנו כרטיס לצד אחד כי ראינו שהירידה היא בצד של הנמל בו לא היינו. ברכבל למבצר בהר היהודים ידענו שאנחנו רוצים להיות מחר. ירדנו בנמל והתחלנו לחפש מסעדה. המסעדות נראות כמלכודות תיירים עם המלצר שעומד בחוץ ומנסה לשדל להכנס. אבל הבטן מקרקרת ונימוקי היגיון לא מועילים כנגדה. אחרי כמה דיונים עם כמה מלצרים תפס אותנו האחד ששלט באנגלית ונראה נחמד (כולל התמונות בתפריט). זו היתה המסעדה הטובה ביותר שלנו בטיול.
מסעדת La Mar Salada
Passeig Joan de Borbó, 58-59, Barceloneta, T. 93 221 21 27. http://www.lamarsalada.cat
דגים מטוגנים, לחם "עגבניות", פאיה פירות ים, יין, מים, קולה, 2 קפה וקרם ברולה 52 יורו כולל טיפ. למה הגרשיים בעגבניות? זה היה מצחיק. הם שואלים באנגלית האם רוצים לחם עגבניות. חשבנו שזה בטח לחם עם עגבניות מיובשות, בטח, למה לא... בפועל אלו הן שתי פרוסות לחם שחור גדול, מיונז, עגבניות שרי ושיני שום. המלצר הנחמד הראה לנו מה לעשות: חותכים את השרי לחצי, משפשפים אותה על חצי פרוסה. על זה מטפטפים שמן זית ומלח. על החצי השני מורחים את המיונז. מה עם השום? על זה פסח, בעלי פשוט חתך לפרוסות דקיקות ודיווח שזה מעדן. ראה תמונה...
מה שהרשים אותי בכל הסיטואציה היה אדיבותו ונחמדותו של המלצר. אנחנו תיירים, הוא יודע שלא נהיה אצלו יותר, הנחמדות היתה מכל הלב, לא למטרות "רווח"... רק אח"כ סיפר לו בעלי שנספר עליו בפורום... הוא שמח ורצה לתת לנו תפריט להעלות בפורום... אמרנו שנעלה את האתר שלו, כך שאין צורך. השיחות הקטנות הללו, המפגשים, הם שעושים את הטיול למעניין.
חזרנו רגלית למלון. שם עברנו דרך רחוב שהוא התגשמות חלומותיו של בעלי... רחוב האלקטרוניקה - Reina Cristina. גם ברחובות הסמוכים יש מה לראות לחובבי אלקטרוניקה ו-Gadgets – כל זה סמוך לכיכר Pla de Plau. פרקנו את המתנות, התרעננות קלה ויציאה לטיול ברחובות הסמוכים.
היום ערב חג, החנויות נסגרות מוקדם (ערב קודם נסגרו אחרי 22), בשעה 20. לאחר טיול קצר החלטנו שהולכים לישון מוקדם, אולי מחר נצליח לצאת לפני 11.

אתם רואים את המגדל והבניין הגדול שלידו? משם צעדנו..(גודל:10.77KB)	המרינה(גודל:13.53KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

הצלחנו! מבט מתוך הרכבל(גודל:8.45KB)	מהיכן לעזאזל, עולים עליו???(גודל:7.17KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

יום רביעי

10:00, לא להאמין, אנחנו בדרכנו לסאגרדה פמיליה. במטרו, כאמור קנינו כרטיסיה של 10 ניקובים.
המטרו: ידידותי מאד, קל להבנה ופשוט להתמצאות. חשוב לשים לב מהי תחנתו הסופית של קו המטרו המביא אותך למקום מבוקשך וזה כל העיקרון. בתחנה יש צג המורה עוד כמה דקות יכנס המטרו לתחנה והוא מדוייק להפליא. במטרו עצמו צג המראה את המסלול, אילו תחנות עבר עד כה ומהן התחנות הבאות והתחנה הקרובה. מאד ברור ונוח.
הגענו לכנסיה, הקפנו אותה מבחוץ קודם כל. מרשימה. מדהימה. כניסה כולל כניסה לבית של גאודי עולה 12 יורו לאדם.
בפנים הולכים במפוזר, לא הצטרפנו להדרכה כלשהי. בלתי נתפס שכבר מאות שנים בונים אותה. חברים שהיו שם לפני 15 שנים שאלו אם כבר סיימו לבנות אותה. סיפרו שכשהם היו, היא נראתה כמו אתר בניה. האמת? לפי איך שהיא נראית היום, לא נראה שיצליחו להשלים את הבניה בקרוב... היא יפהפיה. הויטראג'ים, הקשתות... אבל עדיין – פיגומים מכל עבר, קורות תמיכה...
נכנסנו גם למוזיאון שמתחת לכנסיה. לכל הביקור בתוך הכנסיה יש להקדיש לפחות שעה. הפנים הוא מדהים. כל מילה מיותרת. פשוט תסעו לשם...
מהכנסיה חזרנו למטרו, לכיוון פארק גוואל. מכיוון שהמטרו בשיפוצים, יורדים בתחנה ועולים לרחוב בכדי להחליף קו (גם כשיוצאים להחלפה, אין עלות נוספת). בדרך גילינו בית קפה אירופאי קלאסי, עם העוגות הטובות ואווירת כריסמס. חגיגה נוספת: הוא פתוח (רוב העסקים היו סגורים, הרחוב נראה כמו אצלינו ביום שבת). איזה כיף להתחמם... 2 קפה, מיץ תפוזים סחוט ו2 מאפים עלו 7.1 יורו.

סאגרדה פמיליה(גודל:12.18KB)	סאגרדה פמיליה(גודל:12.84KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

בית קפה עם אווירה של כריסמס(גודל:14.20KB)	התיקרה של הסאגרדה פמיליה(גודל:13.17KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

חזרנו למטרו ונוסעים לכיוון פארק גוואל. עולים. עולים. ושוב עולים – אף אחד לא סיפר שעולים כל כך הרבה! שירלי? איריס? רבקה? מחדל או כוונה נסתרת? אמנם יש גם מדרגות נעות, אבל הן אינן מכסות את כל העליה ולא תמיד נעות... לפעמים הן רק נאות...
הגענו – מקום יפהפה. פתאום גילינו שהשעה 13:30 וביתו של גאודי פתוח עד 14:00 (בגלל החג). קפה ומאפה תמיד מנתקים אותי מהמציאות... מתחילים לחפש את ביתו. מסתבר שהגענו מהצד השני, צריך לחצות את הפארק בכדי להגיע לביתו של גאודי. 9 דקות לשתיים ואנחנו בכניסה. השומר מזכיר לנו (ולעוד לא מעט תיירים מתנשמים) שעוד 9 דקות סוגרים. זה מספיק לנו לביקור חטוף, אנחנו מתרשמים שגאודי היה צנוע בדרישותיו יחסית להיותו אמן בסדר גודל כזה. כמובן שיכולנו להיות שם יותר, 15-30 דקות היו נינוחות יותר. פארק גוואל הוא פארק ענק. אם היינו עם ילדים הייתי ללא ספק מכריזה עליו כעל מקום מושלם לפיקניק (כמובן גם בלי ילדים כיף להוציא שם בקבוק יין, גבינות וכיכר לחם). יש שולחנות, יש שבילים לילדים לרוץ ולמשחקי מחבואים ונוף מקסים. יש גם קיוסק שמוכר סנדביצ'ים ושתיה קלה. אפשר לבלות שם בקלות חצי יום עד יום שלם.
מביתו של גאודי צעדנו לרחבה היפה משובצת הפסיפסים, צילמנו אינספור תמונות לאשכולות עתידיים וירדנו חזרה למטרו כשפנינו להר היהודים.

העליה לפארק גוואל(גודל:11.13KB)	פיקניק בפארק גוואל(גודל:13.01KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

הבית של גאודי(גודל:15.13KB)	מרפסת בבית של גאודי(גודל:10.62KB)

[נילי ר]

ברצלונה בכריסמס

טיפ למטרו המוביל להר היהודים: בתחנת מטרו של הר היהודים – Paral-lel, לא לצאת דרך המעברים החוצה, אלא להשאר בתוך מתחם המטרו ולפנות ימינה לכיוון הרכבל. השילוט לכיוון הרכבל מוסתר מעט. אנחנו יצאנו ואז גילינו שעלינו לחזור חזרה (יצאנו דרך השערים בהם מעבירים כרטיס). דיברנו עם השומרת באינטרקום והסברנו לה. היא הגיעה אלינו ונתנה לנו להכנס מבלי לנקב בכרטיסיה.
מטרו שעולה למעלה והגענו להר היהודים. הכרטיס לרכבל בלבד (7.5 יורו הלוך חזור). הכניסה למתחם המבצר חופשית. בתוך המבצר יש מוזיאון עבורו יש לשלם בנפרד. בשל החג הוא היה סגור.
העליה ברכבל הזה היתה בעיניי אחת מפסגות הטיול. פשוט יפה! גם העליה עצמה, הנוף שרואים וגם המבצר מדהימים. לא יכולנו להמשיך ולטייל באיזור מפאת קוצר זמן – גם כל הר היהודים הוא איזור מדהים לטיול, לדעתי אפילו יום שלם. לפי מה שהבנתי ניתן לרדת ממנו לפואבלו אספניול ולארמון הלאומי בהם לא הספקנו לבקר.
קרוב לשש שהיא שעת סגירת הרכבל ירדנו חזרה למלון (שוב במטרו). התרעננות קלה וחיפוש מסעדה. במלון המליצו על מסעדה מסויימת אבל היא נפתחה רק בשבע בערב. השעה היתה 18:20 והבטן הודיעה שלא תחכה 40 דקות... נכנסנו למסעדה שנראתה מקומית כמובן שוב עם מאכלי ים. בשולחן ליד אכלו פלטת מאכלי ים ענקית שכשראיתי אותה אמרתי לבעלי – "כזאת אני רוצה". בתפריט היה רשום 49 יורו. המלצר הסביר שזה לאדם אחד אבל כל אחד משלם 49 יורו... נראה לנו קצת מוגזם לשלם 100 יורו על פלטת מאכלי ים. ביקשנו שיבדוק אפשרות לחצי פלטה. בסופו של דבר לא הבנו מה בדיוק היה הסיפור. אולי לא הבנו, אולי ניסה לעבוד עלינו – קיבלנו בדיוק את אותה פלטה ושילמנו עבורה 49 יורו. אבל את ה- 49 הנותרים השלים המלצר בדרך אחרת... בקבוק יין קטן שעד כה שילמנו עבור דומה לו כ-6 יורו עלה לפתע 18 יורו... בסופו של עניין מים, 2 קולה, בקבוק יין, הפלטה, סלט ירוק, 2 קפה וקינוח עלו 102 יורו כולל טיפ. מזל שזו הארוחה האחרונה, אנחנו בסדר עולה ממסעדה למסעדה...
אח"כ במלון אמר לנו פקיד הקבלה שהמסעדות העלו מחירים לכבוד ערב החג. מה זה חשוב, היה טעים וזו הארוחה האחרונה שלנו להפעם בברצלונה. מחר בתשע בבקר טסים בחזרה.
שינה טובה, קימה ב- 5:30, התארגנות (בבית המלון ארגנו לנו ארוחת בקר ארוזה – סנדביצ'ים, מיץ בקופסא, חלב לבקשתנו. אז גילינו ששכחנו את המתאם משקע ישראלי לאירופאי - בשביל הכף החשמלית) ונסיעה בחזרה באוטובוס הכחול לשדה. חצי שעה של נסיעה רגועה ואנחנו שם. נתנו לסלקטורית ששמחה מאד את הכרטיסיה עם שני הניקובים שנותרו ונפרדנו נפשית מברצלונה. בפעם הבאה חוזרים עם הילדים. הרי לא הספקנו את האקווריום...

המבצר על הר היהודים(גודל:9.03KB)	הנוף מתוך הרכבל להר היהודים(גודל:9.64KB)