כל אחד כגמולו
-
ב 11 לאפריל לפני 64 שנים שוחררו אסירי מחנה בוכנוואלד ומחנה דורה מיטלבאו בגרמניה. ברצוני לציין שחרור זה במספר רשמים ותמונות מאתרי מחנות אלה.
הביטוי הנורא "כל אחד כגמולו" Jedem das Seine מתנוסס על שער מחנה בוכנוואלד בדומה לביטוי הנורא "העבודה משחררת" המצוי על שער מחנה אושוויץ ושערי מחנות נוספים. קיימים הסברים שונים למקור הביטוי אך הרושם המתקבל הוא של ציניות סדיסטית איומה.
שער המחנה(גודל:13.40KB)
-
כל אחד כגמולוחלק ניכר מהתיעוד המצולם של המראות הנוראים של המחנות לאחר שחרורם הגיע מתמונות שחרור מחנות הריכוז בגרמניה. משחרור מחנות ההשמדה בפולין נותר תיעוד מצומצם אם בכלל.
מחנה בוכנוואלד הוקם כשנתיים לפני תחילת המלחמה ושימש בעיקר ככלא ומחנה עבודה ולא כמחנה השמדה. רבבות אסירים מצאו בו את מותם ברעב, מחלות, בהתעללות, עבודת פרך והוצאות להורג. סמוך למחנה נבנו מפעלים ורבים מאסירי המחנה הועבדו כעבדים במפעלים אלה.
עם התקדמות הצבא הרוסי וכיבוש פולין, פינו הגרמנים את מחנות פולין. העצורים שלא הוצאו להורג, הוצעדו בצעדות מוות מערבה למחנות בשטח גרמניה ובהם מחנה בוכנוואלד. המחנות התמלאו ברבבות עצירים יהודים והתמותה בחודשים האחרונים לקיום מחנות אלה הרקיעה שחקים.
כיום אתר המחנה שמור ומטופח. בשטח המחנה קיים מוזיאון באחד ממבני האבן ששרדו. רוב מבני המחנה וכל מגורי האסירים נמחקו. נותרו מבני מנהלה. אפסנאות מבנה השער והמשרפה.
מוזיאון המחנה(גודל:26.00KB) מוזיאון המחנה(גודל:28.95KB)
-
כל אחד כגמולוהמחנה מצוי מספר ק"מ מהעיר ויימר (Weimar). ויימר היא בירת התרבות הגרמנית מאות שנים. גתה יצר בעיר וגם שילר. באך עבד בה לפני כ 300 שנים וגם ליסט. התיאטרון הלאומי הגרמני מצוי בעיר. סמוך ומעל לפסגת תרבות הוקם ביער בגבעה הצופה לעיר אחד מתהומות הזדון האנושי. המיקום הגיאוגראפי מעורר שאלות רבות ובעיר האם תושבי העיר התרבותית הזו ידעו מה מתרחש אצלם ביער?
לאחר שחרור המחנה הובאו תושבי העיר למחנה לצפות בזוועות, באלפי הגופות המתגלגלות. כולם טענו שלא ידעו דבר.
בודאי שידעו. רכבות עם אסירים עברו בעיר. אלפי אסירים הוצעדו בה. בנות הברית תקפו מהאוויר את המפעלים במחנה. עשרות שומרים נהרגו ובתמונות המוצגות במוזיאון במחנה של לווית ההמונים לשומרים אלה נתן לראות שרבבות מתושבי העיר השתתפו בהן. בוודאי שידעו.
מבקרים גרמנים רבים מגיעים לאתר ההנצחה המרשים. בשטח אנדרטאות הנצחה רבות לבני הלאומים השונים שמצאו במחנה את מותם. כק"מ מהמחנה קיימת אנדרטת ענק שנבנתה בימי מזרח גרמניה הצופה לעיר.
בצד הכאב המתלווה לביקור זה קיימת תחושת מרירות נוספת. אמנם המחנה לא נבנה כמחנה השמדה ורבים מהנספים בו היו שבויים רוסים, צוענים, ושאר נציגי אבק אדם בעיני הגרמנים. מאידך חלק ניכר מקורבנות המחנה היו יהודים וחלק זה מוצנע במסגרת ה politically correct בה מצוין כל לאום של שבוי שנספה במחנה. אה כן היו גם יהודים.
מראה ויימר מאזור המחנה(גודל:25.28KB) פסל גתה ושילר ברחבת התיאטרון(גודל:34.38KB)
-
כל אחד כגמולוגל עד לזכר הנרצחים היהודים(גודל:37.47KB) מבנה השער(גודל:30.98KB)
-
כל אחד כגמולודן,
ריגשת מאוד!!!
אין מילים.
אורנה -
כל אחד כגמולוהאנדרטה המרכזית הצופה לעיר(גודל:22.25KB) תמונה נוספת(גודל:23.92KB)
-
כל אחד כגמולועשרות ק"מ צפונה משם בפרברי העיר הקטנה נורדהאוזן מצוי מחנה מיטלבאו-דורה. (Mittelbau-Dora) זה מחנה ייחודי ששמש כמפעל תת קרקעי לייצור כלי הנשק האסטרטגיים של גרמניה ובעיקר טילי 2-V. הגרמנים שחששו מתקיפת מפעל הטילים שהוקם בתחילה באתר חשוף לתקיפות, מקמו אותו במחנה דורה במנהרות שחצבו בלב האדמה. רבבות הועבדו בפרך בחציבת מבוך המנהרות הענק בגבעות הסמוכות לנורדהאוזן. אלפים נוספים עבדו בפס הייצור עם מנהלי עבודה גרמנים. באופן חריג וכדי לעודד ולתגמל עבודה מדויקת הנדרשת לייצור הטילים נתנו הגרמנים לעבדיהם דמי כיס כדי שיוכלו לרכוש תוספות מזון וסיגריות במחנה. זו לא הייתה הפגנת הומאניות ולא שכר עבודה אמיתי אלא צורך פרקטי ציני. העבדים נדרשו לעבודה של 12 שעות ביממה בנוסף לשעות מסדרים ונטל משמעת נורא. על כל גילוי עצלות או מרידה אמיתית ובעיקר מדומה, נענשו האסירים באכזריות. בהוצאות להורג המוניות בתליה או בשליחה לקבוצת החציבה בה תוחלת החיים של פועל הייתה שבועות בודדים עד למותו מתשישות ורעב.
בסך הכל עבדו במחנה כ 60,000 איש רבים מהם שבויים. מוערך שכ- 20,000 מהם מצאו בו את מותם. עם שחרור המחנה נבזז האתר ע"י האמריקניים ואחר כך ע"י הרוסים. כל אחד ניסה לדלות כמה שיותר מסודות ייצור הטילים. האמריקנים פוצצו חלק ממנו ובסופו של דבר פוצצו הרוסים את מנהרות הגישה למבוך והמחנה וסודותיו האפלים נאטמו. לאחר שנים נבנה במחנה אתר הנצחה ונחצבה מנהרה חדשה המתחברת ללב המאפליה – למנהרות המפעל.
העצים בצבעי הסתיו הפסטורלי הזהוב מסתירים את הזוועה בהר.שלוות הסתו(גודל:35.43KB) שער המחנה(גודל:26.81KB)
-
כל אחד כגמולוניתן לסייר עצמאית בשטח המחנה באזור בו היו המגורים המשרדים והמשרפה ולבקר במוזיאון המרשים. כדי להבין באמת את המקום יש להצטרף לסיורים מאורגנים היוצאים מספר פעמים ביום משער המוזיאון. סיורים אלה המתקיימים ללא תשלום מודרכים בגרמנית ונכנסים לחלק ממנהרות המחנה. גם ללא הבנת השפה – המראות מובנים לכל בן אנוש.
המדריך הצעיר אינו מנסה ליפות את המציאות העגומה המשתקפת. הוא מספר שסבו תושב נורדהאוזן היה ילד במלחמה וזוכר את מראות האסירים בבגדיהם המפוספסים שצעדו בעיר "זברות" קראו להם תושבי העיר. כולם ידעו מה קורה במחנה. רבים מהתושבים עבדו בדורה כמנהלי עבודה במפעל לצד פועלי הכפייה.
במנהרות ניתן לסייר בחלק זעיר מהמבוך ולהתרשם מהגודל העצום של החלל שנחצב ע"י העבדים. באולם הראשון מצוי מודל תלת ממדי המראה את כל הקומפלקס הענק. שרידי טילים חלודים מוטלים על הקרקע. מנועים, אטמים, ברגים. מי תהום מציפים חלק מהמנהרות ומוסיפים למחזה הבלתי נתפס. זה אתר חריג בעוצמתו.
מנהרת הכניסה(גודל:26.22KB) מנהרת הכניסה(גודל:27.97KB)
-
כל אחד כגמולובתוך המנהרות(גודל:25.94KB) בתוך המנהרות(גודל:22.55KB)
-
כל אחד כגמולובמנהרות(גודל:27.61KB) במנהרות(גודל:28.92KB)
-
כל אחד כגמולומידע על מחנה זה כמו על מחנה בוכנוואלד מצוי באתר המצורף שם גם ניתן למצוא מידע בנוגע לשעות הפתיחה, מועדי הסיורים ודרכי הגישה.
http://www.buchenwald.de/index_en.html
מחנה דורה התגלה לאמריקנים ב-10 לאפריל 1945 ושוחרר למחרת. רבים ממפקדי ומנהלי המחנה חמקו מעונש. מקומם במיוחד גורלם של מדעני הטילים שהיו חלק בלתי נפרד ממנגנון המחנה. הדוגמה הקיצונית היא גורלו של מדען הטילים וורנר פון-בראון שהבין שאם יסגיר עצמו ואת סודותיו לאמריקנים עתידו מובטח וכך אכן היה. האמריקנים העלימו לחלוטין מידיעת הציבור את עברו הנאצי ואת היותו רב סרן ב SS. והעלימו את העובדה שנטל חלק במיון אסירים במחנה. הכל הוצנע. פון בראון היה לגיבור אמריקני ומת בלי שנתן כל דין על פשעיו נגד האנושות.
האומנם כל אחד כגמולו?
כל אחד כגמולו?(גודל:18.73KB)
-
כל אחד כגמולושלום דן,
בתור התחלה תודה רבה על התמונות ובעיקר על ההסברים המאלפים ועל האפשרות להרחיב את הדעת גם בפורום הזה.
אנסה להוסיף את חלקי הקטן לגבי הביטוי JEDEM DAS SEINE, ביטוי אשר מקורו בלטינית ותרגומו לעיברית קשה ביותר מפני שכל תרגום מטה אותו לפירוש שאינו מדוייק במיוחד. אם תשאל גרמנים, בהתעלם מההיסטוריה של הביטוי, סביר להניח שיגידו לך שמדובר בביטוי חיובי, משהו בסגנון "כל אחד מקבל תמורה בהתאם למה שהוא עושה", או "כל אחד מקבל את מה שהוא חפץ בו", ואכן מאז המלחמה היו 3 דוגמאות (אומללות) בהן חברות מסחריות ניסו להשתמש בביטוי במסע פרסום, אשר בוטל לאחר שנתבררו הנסיבות ההיסטוריות.
לא בטוח שהייתי מגדיר את השימוש בביטוי הזה במקום הזה כציני, לדעתי הביטוי (כמו באושוויץ) כוון יותר לנאצים ש"עבדו" במקום ובא, למרבה הזוועה, דווקא במשמעותו החיובית. -
כל אחד כגמולותודה להערה. התרגום אכן אינו טריוויאלי.
לדעתי הגרמנים שהיו אלופים במכבסת מילים לצורכי תעמולה ולוחמה פסיכולוגית (רק ראה לדוגמה את צירוף המילים הנורא ביותר: "הפתרון הסופי") בודאי היו ערים לכפל המשמעות.
התוצר המילולי נורא. ביטויים תמימים לכאורה שהיו בשימוש טרם המלחמה לא תמימים כלל ועיקר כיום. לא בכדי כיום מילים אלה מוקצות משימוש כמו בפרסומות אותן ציינת. -
כל אחד כגמולודן,
תודה על הדברים המרגשים , המאלפים והמלמדים שהבאת לנו.
-
כל אחד כגמולודן, תודה רבה על המידע והתמונות !
לגבי בוכנוואלד- יש סרט של חיים יבין "5 דקות מווימאר" שמתאר את תולדות העיר ווימאר בהקשר של המחנה .... היום ברור לכולם שהטענה שהתושבים לא ידעו, מופרכת לחלוטין ! גם ליד הבית שלי יש יער: האם ייתכן שאם היו מתרחשים בו כאלה דברים איומים לא הייתי יודע מכך??!!
-
כל אחד כגמולומציאות עולה על כל דמיון.
תודה ששתפת אותנו.
מאין הועבר אליך הידע? -
כל אחד כגמולותודה להערות ולתגובות
חלק מהמידע הינו מהביקורים באתרים וחלקו מאתר המחנות שציינתי.
חלקו של פון בראון (האיש שרק רצה לייצר טילים..) מוצג במוזיאון במחנה דורה כולל דיוקנו בשער גיליון TIME
מידע נוסף ניתן למצוא בלינקים המצורפים -
כל אחד כגמולותודה על ההסבר המאלף ,התמונות והצפת הזיכרון. -
כל אחד כגמולותודה דן
ביחוד לענין הצורך בתזכורת לכולנו, גם לכאלה הקרובים בגילם לזמן הרע ההוא. -
כל אחד כגמולודן תודה רבה על השיתוף וההארה.
רבקה
