מה לא שותים ? מה לא אוכלים ?
-
בפרו -
מה לא שותים ? מה לא אוכלים ? איך שומרים על הבריאות ?
תודה -
בעיקר שיקול דעתוגם עליו אסור לסמוך תמיד. קילקול הקיבה כמעט תמיד יגיע בשלב כלשהו, ורצוי להשלים עם זה. זה לא אומר, כמובן, שאפשר לאכול ולשתות הכול.
מה לא לאכול ולשתות בכל מקרה? מי ברז; מי פלגים ונחלים שלא עברו טיהור או הרתחה; חלב לא מפוסטר ומוצריו [למשל גלידות תוצרת-בית]; בשר ממקור מפוקפק; מוצרי בשר או חלב שלא עברו קירור; ירקות מסויימים, בעיקר כאלה שנשטפים במים רבים [כמו חסה או כרוב, והמהדרין נמנעים מכל ירק שאיננו מקולף, כולל עגבניות שלא קולפו]. עדיף גם להימנע מקוביות קרח במשקה. -
מה לא שותים ? מה לא אוכלים ?קודם כל אני רוצה להרגיע!
זה לא נכון שכמעט כולם מקבלים קלקול קיבה בדרום אמריקה.
עניין הזהירות עם אוכל ושתיה תלוי קודם כל במדינות: אם מדובר בפרו בוליביה למשל, שם ההקפדה אכן נחוצה, וזאת משום שבמדינות אלו לא שומרים על תנאי היגיינה וסנטיריה של האוכל, ובעצם מוכרים תחת קורת גג אחת בשר, עוף, גבינות, ביצים ירקות וכו ללא קירור! לכן, במדינות אלו כדאי לבדוק היטב "מי מבשל לכם את האוכל" להמנע בעיקר מביצים, פירות וירקות לשתות היטב וכו'.
לעומת זאת, במדינות כמו ברזיל, צ'ילה וארגנטינה הסיכוי לקבל קלקול קיבה הוא פחות או יותר דימה לקבל אותו בישראל. על אחת כמה, אם אתה מגיע לארגנטינה חובה!! לטעום את הבשר שם (אלא אם כן עניין הכשרות מתערב פה...).
לגבי מים, עדיף להצטייד במים מינרלים, מלבד מבאזור דרום ארגנטינה (פטגוניה) שם המים הם תענוג טהור לדעתי (אני שותה מהם כבר כמה שנים טובות...)
מקווה שבנוסף לחוויות האחרות בטיול, תהיה לך גם חוויה גסטרונומית!
לילך -
כמה הערות ללילך:1. ההודעה מתייחסת במפורש לפרו. לא חשבתי שיש להרחיב לגבי שאר מדינות דרום אמריקה. ברוב איזורי ארגנטינה וצ'ילה אכן ניתן לשתות את מי הברז, אבל בפרו בשום פנים ואופן לא, וזה מה שחשוב למשה. התובנה שמרבית המטיילים בפרו לוקים בשלב מסויים בקיבתם אמנם אינה מבוססת על מחקר מדעי אלא על רושם אישי בלבד, אבל אני מוכן לשים על כך את מיטב כספי.
2. ייתכן שאת צודקת, ורמת התברואה בארגנטינה זהה לזו של ישראל. זה עדיין לא משהו. גם תרמילאי שמטייל בישראל, ואוכל במסעדות זולות, בשווארמיות ופלאפליות וסביחיות ופיצריות למיניהן, חשוף לכל מיני הרעלות מזון, וסביר להניח שבשלב מסויים אכן ילקה באחת. אין מה לעשות, טיול בתקציב נמוך גובה את המחיר שלו, גם בארגנטינה ובצ'ילה, ואל אחת כמה וכמה בפרו, בוליוויה או אקוודור. וכפי שכתבת, אין זו סיבה להפסיד את החוויות הגסטרונומיות הנהדרות שיש ליבשת הזו להציע למטייל. וכך או כך, אין להכליל, ומסעדות הפאר של ארקיפה, קוסקו ולה פס שומרות על סטנדרטים מערביים בדיוק כפי שדוכני-מזון רעועים בצפון צ'ילה וארגנטינה אינם מצטיינים בתחום הסניטציה.
3. לא רק שומרי כשרות לא יאכלו את הבשר הארגנטיני. יש עוד כמה וכמה סיבות לא לטעום אותו, ויהיה טעים ככל שיהיה. בכל מקרה, בדרום אמריקה בכלל ובפרו בפרט [וגם, אפעס, בארגנטינה] אפשר ליהנות מאותה חווייה גסטרונומית נפלאה גם על טהרת הצמחונות [ואני מניח שגם הטבעונות].
4. המים בפטגוניה הם אכן תענוג טהור, תרתי משמע. איזה כיף לך שאת יכולה ללגום מהם יום-יום [אבל אין כמו בארץ].
