הערה קטנה לאבי כהן5-ליד השם שלי במסמכים רשמיים כתוב(נ)כלומר אשה וכל המרבה בשבחים ,מחמאות ותשומת לב הרי זה משובח :lol:
אז ראשית, אני אדם מעט רגשן ולקבל כאן זרי ברכות ואיחולים ואף למייל שלי או הביתה היה הבוקר הרבה מעל למצופה וכן, נזלו מעט דמעות התרגשות, אבל זו אני לטוב ולרע.
ברצוני לשתף אתכם במשהו אישי קטן. השנה היתה שנה מיוחדת ושונה עבורי, לראשונה אחרי 22 שנות הוראה יצאתי לשנת שבתון מבלי להבין מהי, רק נאמר לי שאני לא עובדת (לא לדאוג אחוז נכבד של משכורת משולם למורה

)ואז הלטתי שתהיה זו שנה של צבירת חוויות מסוג אחר בחיי, לא התרגשויות הקשורות בילד שיהיה בריא, בזוגיות(שתמיד חשובה לנו בדרך זו או אחרת)ולא בקטע המקצועי, אלא מה יהיה מיוחד עבור טלי שפיגלר האדם, ומיד ידעתי טיולים ואנשים טובים באמצע הדרך,
הייתי בניויורק ומפגש במוזיאון השואה בוושינטון היה מטלטל נשמה עבורי, הייתי בברצלונה ושמחת החיים והתרבות היתה חוויה משובבת נפש אבל, וכן ברור לכם ההמשך, הכניסה לפורום תאילנד, ההיכרות שנוצרה עם האנשים כאן התחילה שינוי מסוים בחיי.
ההכנות לא היו לטיול רגיל, אלא הגעה למקום עם מנטליות שונה, נופים ,אוכל, צלילים ויותר מכל עבורי, התמודדות גם עם נושא בריאותי(אסטמה לא קלה)כל אחד כאן שהחליט ,כנראה ,שזה יהיה הטיול המוצלח שלי ותרם והוסיף וליווה מכאן ושם. למדתי על עצמי הרבה, התמודדות לבד ועם אנשים בתנאים שונים(כמו כפר להו) לבד בערב בעיר זרה(היה גם ערב כזה) לחות שאיני רגילה אליה, אבל כלום לא עמד מול שיכרון החושים שסחרר אותי ביופי של כל תחום וזה עטף אותי בחום אין קץ, וגם עכשיו הדמעות מסמאות את עיני.
חזרתי לארץ, והבנתי עוד דבר, הפורום הזה לא נועד כנראה , מבחינת משתתפיו, רק לתת עצות למטייל , אלא בפירוש יצירת רשת חברתית של אנשים מיוחדים, שונים באופים, מקום מגורם, עיסוקיהם ועוד, אבל המכנה המשותף מבחינתי, הוא לא רק אהבת תאילנד אלא אותה חברות שמייחדת את הישראלים וכאן יש קבוצה כזו-נתינה מלאה.
אני אישית במבט לאחור על טיולי אהבתי ולמדתי מתאילנד להרחיב עוד את הסבלנות שלי כלפי אנשים ואת הסובלנות כלפי אורחות חיים של כל יציר אנוש. יכולת ההכלה ללא ביקורת. הודגשה אצלי ללא עוררין הידיעה ויישומה שחיוך ואדיבות הן המילים שמתקבלות ומובנות בכל שפה ובכל מקום.
לא פעם ברגעים מסויימים מאז שיבתי לארץ ,כשאני חושבת על אנשי תאילנד, משהו בהתנהלות שלי באותו רגע מתרכך(ואז אני ממש נמסה, כי אני לא קשוחה גם ככה)
הטיול והאנשים כאן עצבו עוד משהו באופיי ,למרות גילי 40+ וזה לא הפלוס היחידי שלי :lol:
וכבר הבוקר כאן בפורום יודע מישהו שהתמלאה כמעט במלואה בקשה שלי ממנו, כי רק אנשים טובים נמצאים כאן.
תמיד אהיה בשביל כל אחד מכם חברה אמיתית בכל דרך שאצטרך להושיט יד.(וארז-שוב, בלעדיך ובלי רעייתך העלייה פיסית למטוס לא היתה אז מתבצעת)
תקצר היריעה מהכיל את הערכתי ותודותי לכל מי שטרל בברכות ובכלל עבורי, אבל הן מעומק לבי.
שלכם באהבה
טלי שפיגלר מאילת