סיפור עצוב - מנהגי אבלות בתאילנד
-
לפני כשש שנים בטיול בתאילנד הכרתי בחורה תאילנדית מקסימה. עורכת דין חכמה יפה וטובת לב. מאז כל שנה חזרתי לתאילנד וטיילנו . הקשר היה מיוחד ושמרנו על קשר טלפוני ומייל גם כשחזרתי כל שנה לארץ.
השבוע קיבלתי מאחותה באנגלית קלוקלת מייל, בו היא מודיעה לי כי חברתי התאילנדית נפטרה באופן מפתיע וללא שום פרטים נוספים. יש לציין כי במהלך השנים הכרתי את מרבית משפחתה שפזורה בכל תאילנד ובכלל זה את בתה( היא גרושה), אך לא היה לי כל טלפונים וכתובות של בני משפחתה.
במייל חוזר ובטלפונים שהיו ברשותי ניסיתי לדלות פרטים נוספים כולל לשגרירות, משטרה ובית החולים בתאילנד אך ללא הועיל. לבסוף יצרתי קשר עם חברה שלה אשר הסבירה לי כי חברתי החליקה בביתה נפגעה בראשה ולאחר כמה ימים נפטרה בבית חולים עלום שם בצפון מזרח המדינה.
מחברתה הבנתי שהיא קבורה ( או אולי אפרה) ב"טמפל" ליד ביתה בצפון מזרח המדינה.
שאלתי. האם מי שהוא יודע מהם מנהגי האבלות בתאילנד והאם הייתם ממליצים לנסות ולאתר את מקום קבורתה על מנת לחלוק לה כבוד אחרון, אפילו אם זה כרוך בטיסה לתאילנד רק לצורך תחושתי האישית של פרידה מאדם אהוב.
תודה . -
תשמע,אני לא מבין במנהגי אבלות בתאילנד, אבל אני ממש ממש משתתף בצערך ומאחל למשפחה שלה שלא ידעו עוד צער.
היה לי מצער מאוד לקרוא את שכתבת.
ובכל מקרה, אני מאחל לך שתזכה לחלוק לאדם אהוב עליך כבוד. -
תשמע,גם אני משתתף בצערך ומאחל למשפחה שלה שלא ידעו עוד צער
בעיקרון בתאילנד לא קוברים אלה שורפים את הגופה עם טקס קטן .
ואם אתה רוצה לנחם אותם או לעשות כבוד למנוחה אז בחג הסוקרן רצוי ללכת לאחד הבודות ולחלוק כבוד אחרון .
במיוחד בחג הזה רוב התאילנדים שנפתר להם משהו הולכים להתפלל לבודה .
זה בעיקרון כמו הקבר של המנוח .
-
הצעה לעזרה,לגבי השאלה על המלצתנו לנסות לאתר ולחלוק כבוד, לך עם הלב שלך.
נראה על פי המאמצים עד כה שזה חשוב לך עד מאוד.
לגבי מנהגי האבלות, שלח מייל לאחד מהחברה התאילנדים שביננו, מרטין,גל,דודו או שלמה.
הם בטוח מבינים ויוכלו לעזור לך בזה יותר מאיתנו.
משתתף בצערך. -
סיפור עצוב - מנהגי אבלות בתאילנדבהחלט עצוב.
ברוב המקרים שורפים את הגופות ואת האפר מניחים ב"טמפל"=מקדש.
זה יכול להיות המקדש הכפרי או האזורי או המחוזי, תלוי במשפחה.
גם לא כל שנה מגיעים לטקס, שוב תלוי במשפחה. זה טקס מעניין אבל
עוד לא הצלחתי להבין במה בדיוק הוא תלוי.
ההצעה שלי היא לדבר עם מישהו מהמשפחה, עדיף עם האחות הגדולה אם
יש ואם לא אז עם בת אחרת ולשאול מה מתוכנן ולמתי, זה עשוי להיות
גם עוד שנתיים.
-
סיפור עצוב - מנהגי אבלות בתאילנדהסיפור שלך נגע לליבי.
אם אתה מעוניין, צור איתי קשר במייל ואתן לך את כתובת המייל של בת זוגי. היא דוברת אנגלית מצויין ותוכל לענות על כל שאלותיך. אם יש לך מספר טלפון של אחות וכדומה - אבקש ממנה ליצור קשר טלפוני ולברר עבורך מה קרה בדיוק ואיך הם מקדשים את זכרה.
שלא תדע יותר צער. -
סיפור עצוב - מנהגי אבלות בתאילנדהיה שירשור ארוך בעבר איך מנחמים בתאילנד... -
אופירנגע לליבי מה שסיפרת.שלא תדע צער. -
מקרה מצער,משתתפת בצערך -
תשמע,צר לי לשמוע על המקרה המצער. לי יצא להיות בטקס אבלות התאילנד בעיר NAKONNRACHASIMA. מה שכן הבנתי נותנים לבני המשפחה סכום כסף.בערך 300 באט.והם מאוד מכבדים את תשומת הלב של האורח
. -
המקרה שלך נוגע לליבימכיוון שגם לי חברה תאילנדית מאוד קרובה אני יכול להבין את הרגשתך.
החברה שלי מדברת מידי פעם על נושא המוות.
גם היא גרושה עם ילדה והיא תמיד מזכירה את הילדה כשיא חושבת על מה יקרה אם....
נראה לי שכל מחווה כלפי הילדה תעשה כבוד לחברתך. -
רגישות ורגשות לתאילנד ובתאילנדכמה עצוב לשמוע שמישהו יקר לנו נפטר, אני משתתפת בצערך ומבינה ללבך באשר לצורך להגיע ולהרגיש קרוב שם.
להבדיל, לבי נקרע מגעגועים ויום אחד עוד אממש את רצוני ואגיע לפונדק דרכים, ממש לא יודעת איך לקרוא למקום הזה, באמצע הדרך לכפר להו מפאי, שם השארתי את לבי לנצח, אצל תינוקת תאילנדית בת 3,
איני יודעת להעלות תמונות (לא מצליחה),אבל יודעת שהרגשות שמתפתחים אצל חלק מאתנו, כלפי אנשים מיוחדים בתאילנד(לא רק לנופים ולשאר טובים שיש בארץ המופלאה הזו) רגשות אלו מיוחדים ונשארים ,לדעתי, לנצח,ומתערבבים עם החוויה הקסומה שנקראת ביקור בתאילנד.
-
סיפור עצוב - מנהגי אבלות בתאילנדהצלחתי להשיג טלפון נייד של אחות חברתי ז"ל. בכל אופן הקו כל כך מקוטע, כך שאי אפשר להבין כלל את הצד השני. נראה לי כי אם תוך יום יומיים לא אתקדם אעזר בהצעת דר דודו.
תודה לכל התומכים.
אופיר -
סיפור עצוב - מנהגי אבלות בתאילנדסוף סוף הצלחתי להשיג את אחות חברתי בטלפון. כפי שכתבתי בתחילת השרשור חברתי החליקה במקלחת ונחבטה בראשה. ממה שסיפרה לי אחותה, לקח כמה שעות טובות עד שגילו אותה וביינתים נגרם נזק בלתי הפיך שהביא בסופו של דבר למותה הטרגי.
ממה שהבנתי הגרוש של חברתי נטל חסות על בתה ( כבת 14 היום ), כך שלפחות מהבחינה הזו רווח לי.
התמונה מפגישתנו האחרונה במזרח תאילנד ( חצר אחוזותו של המלך), אוקטובר 2008
יהה זכרה ברוך.
אופיר