מסעות משפוחה בארץ הפלאות
-
הקדמה קצרה
מעולם לא כתבתי יומן מסע. לא חשבתי שאפשר להעלות על הכתב את הרגשות, הריחות, הטעמים, הפרטים הקטנטנים שמלווים את הטיול ובעצם בונים אותו, מעצבים אותו עד שהוא הופך לחוויה בלתי נשכחת שבקושי רב אפשר לבטא במילים. החשש הוא שהיומן מסע שלי לא יביא תועלת רבה לאלה שיסעו לארץ הפלאות אחריי. תקוותי כי אלה שהיו כבר, יהנו ביחד איתי מטיול בשבילי הזיכרון המשותף. ואם טרם עברתם לנושא מעניין יותר, בואו ונצא ביחד לדרך.
פרק 1 הדרך אל האושר עוברת בנתב"ג.
הפקק בכניסה לנתב"ג בשלוש בבוקר לא בישר טובות. באולם היוצאים נדחפו בערך כל מדינת ישראל ועוד קצת. נעמדנו בקצה התור. ואז הנסיך הקטן התחיל להתעטש. כאן המקום לפתוח סוגריים ולספר שסבא שלי ז"ל כשהיה מתעטש הפסל של לנין בכיכר העיר היה רועד. הגן המופלא הזה היה רדום במשך שני דורות והתעורר דווקא בתוך הנסיך הקטן. האפצ'י שלו כל כך קולני שמזכיר את "נחש צפע". בקיצור הילד התחיל להתעטש והחמות התחילה לצחוק, נחנקה והתחילה להשתעל. אני עשיתי את עצמי לא מכירה אותם ורק צפיתי איך התור לפנינו ואחרינו נעלם. האנשים הזיזו את העגלות שלהם הרחק ממקור שפעת החזירים הפוטנציאלית ותוך דקה עמדנו מול הבודקת החביבה, כעבור עוד שתי דקות הושטתי את כרטיסי עליה למטוס (מומלץ מאוד להדפיס בבית) וכעבור עוד עשר דקות היינו כבר בדרך אל האושר. סיבוב קצר בדיוטי, טיסה נוראית עם תינוק צורח מאחור, ואנחנו בנמל מינכן. הליכה ארוכה, דלפקי SIXT ואז – איפה הסבתות? הרגע היו פה, הנסיך פה וסבתות לא. ילד, איפה הסבתות? ובתגובה "השומר סבתותיי אנוכי?". כעבור עשר דקות בהן כבר חישבתי אם שווה לשלם עליהן כופר או ש"יאללה, לא חשוב", הן מופיעות, מתנשפות, מאושרות. "יש בסופר פטל ואוכמניות" פולטת זאת שהנשימה חזרה אליה קודם. אני עוזבת הכול וטסה לשם. יוצאת עם שני קילו של הדבר הטעים הזה ובדרך לחניון אנחנו זוללים את הכול. רכב – פורד מונדיאו סטיישן – יותר טנק מרכב – וקדימה למלון Stadhotel ב-Erding כעשר דקות נסיעה מהנמל.
בהיותי המיעוט הנרדף באירופה (בגלל שאני מעשנת, לא בגלל שאני יהודיה...) קצת קשה למצוא מלון שארגיש בו טוב. זה אחד האחרונים שמוכן לקבל אותנו. המלון במרכז עיירה, עם מעלית, חדרים ענקיים, נקי, מקושט, מסעדה איטלקית מחורבנת אבל מה זה משנה? האתר: http://www.stadhotel-erding.de חדר לשלושה 110 יורו. סיבוב בעיירה שמתגלה כפנינה קטנה, בתים צבעוניים, בית קפה "דוסטוייבסקי" (למה באמת?), מדרחובים וגלידות שהמציאו בדיוק בשבילנו. קיבלנו מנה בגודל של דלי בינוני מלא בפירות וגלידה וקצפת ו... האושר הוא אינסופי, מהרוח הקרירה, מחנות C&A בפינה, מקפה אספרסו מעולה, מהבתים הצבעוניים, הפרחים, קול פעמוני הכנסיה וההבנה שהנה, אכן, באמת, זה קורה.
ארדינג.(גודל:8.17KB) ועוד ארדינג.(גודל:8.85KB) -
מסעות משפוחה בארץ הפלאותפרק 2 על דמעות וזיקוקים
בבוקר יצאנו את ארדינג לכיוון Kossen שבטירול. קצת שופינג במרכז קניות ענק של ארדינג ולדרך. נוסעים באוטסטרדה, שרים בקולי קולות, צוחקים, עוצרים בתחנת הדלק לקנות את המדבקה. הילד מבקש חצי יורו לפיפי. הסבתות מתמרמרות למה הפיפי שלו יקר כל כך. אבל הילד יוצא ואומר כדאי לכם לנסות. היות שהנסיך הקטן הוא מומחה לבתי שימוש ציבוריים וכבר התחלנו לחבר את "המדריך לפישר הקטן באירופה" שמענו בקולו ונכנסנו. חיפוש קצר איפה מורידים את המים, כפתורים מוזרים, ואז מושב האסלה מתחיל להסתובב. מה אני אגיד לכם, התחושה הייתה של בת השבט מומבה-יומבה מפפואה-ניו-גיני שראתה לראשונה טלוויזיה. עמדתי מוקסמת, לחצתי על הכפתור שוב ושוב, מנסה להבין איך הוא עושה את הסיבוב הזה. כשיצאתי ראיתי את הסבתות עם עיניים בורקות והבנתי שגם הן מאותו השבט... המשכנו בדרך, ואז בשלב כלשהו נטשקה מ-GPS אמרה תפנו ימינה ותרדו מהכביש. בבת אחת התגלה לעינינו טירול. שום תיאור שקראתי קודם לכן כמו "טיול בתוך גלויה" וכו' לא הכין אותי לירוק, הפרחוני, הצבעוני, המדהים הזה. הדמעות זלגו מעצמן. נסענו אל הכפר שלנו Kossen שנמצא קרוב לאגם Walchzee. כמה מילים על הבית ומי שירצה מידע מפורט מוזמן לכתוב לי. הבית בן 5 חדרי שינה, 2 אמבטיות, גינה, מרפסת, מכונת כביסה, מטבח מצויד, נוף עוצר נשימה. המחיר ל-4 מבוגרים וילד 63 יורו ליום + 50 יורו ניקיון.
האתר: . http://www.ferienhaus-bellinger.at יש להם שני בתים אנחנו היינו בבית "קטרינה".
הבית קטרינה(גודל:7.45KB) והנוף מקטרינה(גודל:7.10KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותהלאה. טסים לסופר בעיר, כי יום שבת. בדרך מגלים שהכפר שלנו הוא יצירת אומנות בפני עצמה, עם ציורים על הבתים, כיכר העיר מקושטת, קונדיטוריות, בתי קפה ("כמו אצל בני אדם", אמרה חמותי)."כמו אצל בני אדם"(גודל:9.72KB) קוסן שלנו(גודל:9.45KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותקונים מצרכים שיספיקו לגדוד גולנצ'יקים אחרי טירונות, ושנגמרים כעבור יומיים. בערב מגלים שעשרים מטר מהבית מתחיל יער. ביער ישנו שביל מעגלי של 2 קילומטר מסודר ונקי, כל עשרים מטר יש שלט שמראה איזה תרגילי ספורט צריך לעשות. אימא שלי מנסה פעם אחת, נשמע "אוי" קצר ובכך מסתיים שיעור התעמלות ביער. אבל בשולי השביל ים של שיחי פטל אדום ושחור. אמה, זה המקום בשבילך. בלילה, כשכבר הכול חשוך ושקט פתאום נשמעים קולות פיצוץ. זיקוקים. השמיים נצבעים בכל צבעי הקשת. בעלי אומר "בטח יש חתונה ערבית בכפר". הסבתות טוענות שזה בגלל שמתחיל סוף שבוע. ואני חושבת לי בשקט שזה בטח גם קצת לכבודנו.היער הספורטיבי(גודל:8.08KB) פטל לאמה(גודל:8.08KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותפרק 3 גרוסגלוקנר
לא אלאה אתכם, כולכם הייתם ומי שלא היה ממילא לא יבין את המראות האלה. עצרנו בכל בית קפה, שתינו עשרות קפוצ'ינו, קנינו מזכרות, הילד יצא מדעתו כשראה שלג לראשונה בחייו, במסעדה שעל האגם ראינו גם את המרמוטות או מרמיטות – בקיצור את החולדות האלה. ואני אמרתי בשקט תודה לכל מי שייעץ לי לא לוותר (נירית, פאני, יוסי, ניצן ועוד רבים אחרים). ועכשיו בקולי קולות אני אומרת לכולכם תודה ענקית. זו חוויה נדירה של נגיעה בנצח, באינסופיות, במעשה הבריאה בכבודו ובעצמו. עקבתי כמו תלמידה מצטיינת אחרי פירוט התחנות של ענתי, כולל חנות של אומן העץ בברוק. קניתי, בטח שקניתי. כל היום הזה הוא שכרון חושים, התעלות רוחנית אבל גם חוויה מאוד יצרית. נהדר. פשוט נהדר.
גרוסגלוקנר(גודל:6.91KB) הלבן הזה!(גודל:6.57KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותresized_המסעדה עם החולדות האלה.jpg(גודל:7.99KB) ברוק(גודל:10.87KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותפרק 4 זלצבורג – איזו אכזבה.
הגענו לעיר שהצטיירה בדמיוננו כאחד השיאים של הטיול. טיילנו, ראינו, אכלנו, שתינו, קנינו. לא אהבנו. התחושה היא כמו בורונה, כשכל העיר מתפרנסת מרומיאו ויוליה, בזמנו קניתי אפילו קונדומים עם התמונה של המרפסת המפורסמת. כך גם זלצבורג כולה מתפרנסת ממוצרט. אמנם הפעם לא ראיתי קונדומים עם התמונה שלו אבל אם הייתי מתעקשת בטח הייתי מוצאת. לא יודעת למה, אבל העיר לא אהבה אותנו ולא נפתחה אלינו, הייתה בה איזה שהיא אפרוריות לא נעימה. זלצבורג נראיתה כמו אישה לא ממש צעירה ולא ממש מטופחת, אולי עם יופי טבעי שצריך להבין ולהתרגל אליו. אבל את זה יש לי כל בוקר במראה, מזלצבורג ציפיתי להרבה יותר. התחיל לרדת מבול, ובלי הרבה צער נפרדנו מהעיר. את האכזבה הטבעתי בבירה עם אשכוליות (עוד המצאה גאונית) ואננס טרי. לחיי התענוגות הקטנים. ובלילה הייתה סערה.
העיר האפורה(גודל:6.60KB) לחיים(גודל:7.96KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותפרק 5. למה לא הקשבתי ליונית ומרק שום אלוהי
בבוקר נסענו לפארק חיות בר שליד קיצבוהל. יונית בעדינות אמרה שהוא לא מלהיב. הייתי אומרת שהוא מיותר לגמרי אלמלא הנוף שנשקף ממנו. האתר: http://www.wildpark-tirol.at
הפארק נמצא על גבעות, וכדי לראות חיות לרוב צריך לטפס מעלה מעלה. חמותי החכמה נשארה על הספסל למטה עם עיתון וכמה עזים שהתמקמו לידה, ואנחנו טיפסנו וקיפצנו בין הרים וגבעות. החיות הן מה שרואים בחווה אוסטרית טיפוסית, פלוס כמה איילים מבויתים ומשום מה קופים ו... קנגורו. כך שטענתו של ג'מוס שאין קנגורו באוסטריה התגלתה כלא נכונה בעליל. הפארק מקבל ציון 6 וגם זה רק בגלל נוף.
הנוף מהגבעות(גודל:6.10KB) קנגורו באוסטריה(גודל:7.32KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותאלונה - איזה כיף לקרוא את התיאורים שלך! את פשוט כותבת מדהים! כבר אמרתי שאת כשרון מבוזבז... אם גם הסבתות כאלה מצחיקות, בטח לא היה לכם רגע משעמם...
באיזור שבו גרתם, עברנו במהירות בדרך למלון ליד מינכן. גם אחרי יותר משבוע בטירול, הנוף של בוואריה, באיזור האגם ולכנזה, היה מדהים. העיירות בהן עברנו, אחרי הגבול עם אוסטריה, נראו פשוט מקסימות.
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותדי מבואסים ועייפים נורא נסענו בלי הרבה ציפיות לקיצבוהל. וואי, איזו עיר! אהבה, התאהבות, מאוהבות וכל מה שקשור לשורש הזה – עוטף אותך מרגע הכניסה לעיר. הבתים, המדרחוב, השמיים מעל והפרחים מכל כיוון. כך נראה גן עדן. ובמסעדה אחת קטנה גילינו את טעמו. מרק שום עם קצפת. ניסיתי, באמת שניסיתי להוציא מהם את המתכון. באתי עם הפנקס הכחול שלי, סידרתי את המחשוף, חייכתי עם כל השיניים שעוד נשארו לי, ביקשתי באנגלית, רוסית, עברית – כלום! חייכו יפה, נתנו עוד מנה על חשבון הבית אבל אמרו "סוד מקצועי".גן עדן.(גודל:9.92KB) ועוד קצת(גודל:9.83KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותאלונה,
את כותבת אדיר!
רוצים עוד! רוצים עוד!!!!
את מצחיקה אותי עד דמעות...
עומר -
מסעות משפוחה בארץ הפלאותפרק 6 דינוזאורים והעוף בגריל של רונן
הבוקר הגיע יומו של הנסיך הקטן – נוסעים לטריאסיק פארק.
האתר: http://www.triassicpark.at
הרכבל לוקח אותנו בגונדולה אדומה ונוצצת למעלה. אימא שלי מחשבת מכמה מטרים היא עוד יכולה לשרוד ומאיזה גובה כבר אין סיכוי. עם אופטימיות קוסמית שכזו מגיעים קרוב קרוב לאלוהים. הפארק עצמו מתגלה כמקום נעים מאוד, שקט מאוד, עם מתקנים ומוצגים מאוד נחמדים. הנסיך שכבר מזמן עבר את התקופה הדינוזאורית בחייו מתלהב. השיא היה בנקודת תצפית שכמו מרחפת מעל לעמק ענק והרצפה בה שקופה בחלק מהמקומות. יש גם מסלולי הליכה ארוכים מסביב לפארק אבל זה כבר מוגזם בשבילנו מה גם שהשעה התקרבה ל-13:00 ועוד לא אכלנו כלום מאז ארוחת הבוקר. ירדנו ברכבל האדום ונסענו ישר ללופר שרונן המליץ עליה בחום. אכן גלויה קטנה, מבריקה ומקוטשת, פרחונית וטובה. העיר הייתה בהפסקה והכול היה סגור והסתובבנו שעה בסימטאות הריקות. ואז קנינו את העוף בגריל, ישבנו על הספסלים, זללנו וחייכנו. והחיים חייכו אלינו חזרה. רונן, ים תודות על הרגעים האלה של כיף טהור.
דינוזאורים לבנים(גודל:6.51KB) ולבנות(גודל:6.55KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאות
אלונה,
את באמת כישרון מבוזבז....
כותבת מקסים!
התמונות נפלאות.
גם אנחנו התלהבנו מהמרק שום באוסטריה. באמת משהו מיוחד!
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותהאגם הפרה-היסטורי(גודל:7.02KB) המראה מלמעלה(גודל:4.24KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותפרק 7 הארמון של לודוויג ומוזיאון הממותות
נסענו ל-PRIEN ושטנו לארמון. עלינו על כרכרה עם סוסים ובדיעבד זה היה רעיון מבריק, חבל שהתקמצנו על הדרך חזרה. הארמון יפיפה, וגם מי שביקר בוורסאי ימצא בו הרבה עניין. בחזרה כאמור התקמצנו על 13 יורו ונסחבנו הרגל. היה קשה וחם. על הכול פיצה אותנו מרק שרימפס בחלב קוקוס במסעדה שעל האגם.
המונית(גודל:9.04KB) מזרקה ליד ארמון(גודל:9.73KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותבכוחות מחודשים בדרך חזרה הביתה נכנסנו לעיירה חסרת כל חשיבות בשם Siegsdorf
כי היה שם מוזיאון ממותות. האתר: http://www.museum-siegsdorf.de
המוזיאון יקר לאללה יחסית לגודל שלו (רבע שעה גג) כרטיסים 4 יורו, אבל המקום עשוי היטב והנסיך הקטן אמר שהיה ממליץ בחום. אני מסייגת את ההמלצה ואומרת: רק לילדים שבאמת מטורפים על כל הפרה-היסטוריה ושות'.
הממותה לפני...(גודל:11.11KB) ואחרי הביקור שלנו.(גודל:8.19KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותפרק 8 גג הזהב ומערת הקסמים
הו, אינסברוק, כן, היה כאן ניצוץ מיידי. העיר נהדרת, נעימה, עליזה, מלאת חן, אצילית וחיה, לא מנופחת מחשיבות עצמית, מלטפת את כל מי שבא, מזמינה אותו להצטרף לחגיגת החיים הזאת. הבנים טיפסו על המגדל, אנחנו אהבנו את הכנסייה, את גג הזהב, למרות שהייתי תמיד בטוחה שמדובר בגג אמיתי, אבל אתם יודעים איך זה, כשאוהבים לא נתפלים לקטנות.
המראה מבפנים(גודל:9.91KB) על גגות אינסברוק(גודל:10.05KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותמאינסברוק נוסעים לסוורובסקי. המוזיאון שבמערה. ניסיתי באמת שניסיתי להתנהג בהתאם לגילי. אבל באולם מראות העגול כבר צווחתי קצת, והמדוזה הצליחה להחיות את הילדה שבי, שכבר מזמן חשבתי שאיבדתי. לא יכולתי להתאפק וגם לא רציתי. היופי הטהור הזה, האומנות המופלאה הזאת, הצבעים, התפאורה, המלאכים מקריסטל צחקו ביחד איתי כשרקדתי את דרכי בתוך האולמות. ואחר כך בקופות החנות, כשהחשבון בהחלט היווה עילה לגירושי בזק אימא דחפה לי שטרות ליד, אבל החצי השני (והטוב) שלי ממילא היה עסוק עם הנסיך הקטן בחדר המשחקים, ככה שלשאלתו הלגיטימית "כמה"? עניתי בכנות כמעט מלאה, רק החסרתי אפס אחד מהסכום. אהה, איזה יום!המדוזה(גודל:7.26KB) מערת הקסמים(גודל:6.75KB)
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותהיי אלונה,
פשוט מקסים!
תודה על הסיפורים, החוויות והתמונות. נהיניתי מאד, ומחכה להמשך!
-
מסעות משפוחה בארץ הפלאותפרק 9 שבת בכפר
היום גם שבת וגם החג הלאומי 15 באוגוסט וגם יום השוק בעיר. וואו, בעשר אנחנו מתייצבים בין הדוכנים שמוכרים לחמים, גבינות, ריבות והמון דברים מיותרים. קונים הכול והרבה. מתלהבים מהמשפחות האוסטריות בבגדים מסורתיים.
משפוחה אוסטרית(גודל:9.10KB) סתם סבתא לא שלי(גודל:8.34KB)
