Happy Birthday to...
-
יעלצ'ו מזל טוב-אוף באתי אחרונהיעלצ'וק מזל טוב!!!
שנים של כייף, בריאות, אושר ובילויים אין סופיים.
שתמיד תתכנני ותהני מהטיולים המקסימים עם מכנסי העור והאופנוע או בלי.
באופן אישי גם אני מאוד שמחתי להכיר אותך
-
Happy Birthday to...יעל,
מצטרף לברכות ומוסיף עוד "מזל טוב !!!" מה זה כבר יכול להזיק
-
ליעל מאורן: אופס, נגמרו לי (כמעט) המילים והאיחוליםיעל היקרה,
קודם כל, אתחיל באזהרה: ברכה זו נכתבת תחת השפעת משככי כאבים (הגב, הגב
.. הגיל, הגיל
...).. לכן, אם תכתבנה כאן שטויות, את יודעת למי לפנות עם התלונות (נוברטיס פרמה וטבע)
.. כחובב ספרי מתח ושירה, קראתי בדפי התרופות המצורפים לחפיסות התרופות כי אחת מתופעות הלוואי החריגות עלולה להיות כתיבת ברכות מתישות, ארוכות והורגות... את המבורך... אז בזהירות..
לכל אחד יש את היעל שלו... ראיתי איזה ברכות יפות והקדשות ושירים הקדישו לך וכל אחד העניק לך את היעל שלו, זו של פיקוד צפון וזו של גבעת חלפון ובטח פספסתי עוד כמה יעלות חן.. והן היו שונות אבל יפות, חינניות, מקסימות ולהיט בתקופתן... וגם לי יש יעל משלי להקדיש לך, אבל היא שונה ממה שהקדישו לך כאן..
ישר כשחשבתי עלייך ועל הברכה ליום הולדתך, התנגנה לי בראש המנגינה של השיר של הגשש החיוור: "אהובתי יעל, היתה כה ביישנית..."
.. (וכן, גם לי יש יעל משלי בבית, בתפקיד האחות הקטנה). סתם שיר יפה מפעם, עם מילים מקסימות ו"תמימות" של פעם (אף פעם לא היתה באמת תמימות..
), ועם הביצוע החם של הגשש החיוור למילים של יורם טהר-לב ולחן של יוחנן זראי.
כמו כל סיפור טוב, גם בבתי השיר יש התפתחות בעלילה.. נכון, אני נתקעתי משום מה על הבית הרביעי
, אבל ההפי-אנד בא בבית החמישי (בעצם, גם ברביעי
...)
אהובתי יעל
היתה כה ביישנית.
כשראתה אותי
עובר מול בית הוריה
ברחה אל השדה...
אז רצתי אחריה.
אהובתי יעל
היתה כה ביישנית.
זרקה את סודרה
הצח מעל כתפיה,
שלא יפריע לה
כשרצתי אחריה.
אהובתי יעל
היתה כה ביישנית.
זרקה את כובעה
וגם את נעליה,
לחסום את המשעול
בו רצתי אחריה.
אהובתי יעל
הסמיקה מבושה.
את שובל שמלתה
מעל ראשה הרימה
כדי שלא אראה
כמה שהאדימה...
אהובתי יעל
היתה כה ביישנית.
היא התביישה כל כך
לשוב אל בית הוריה
לכן בתוך ביתי
קבעה את מגוריה...
וכן, יש גם יום הולדת (שחל אתמול ואני מושך עבורך עוד יום של חגיגות, למרות שבטח מזמן את בשגרת העבודה היום...) וכולם בירכו אותך כל כך יפה, עם המון מילים יפות וחמות והמון רגש ואיחלו לך המון דברים טובים (תמיד יוצא לי "גברים טובים", כי הגימל במקלדת ליד הדלת ואני ישר ממהר לתקן... לא צריך צרות חלילה... עזבי אותך גברים טובים, עדיף שיהיו לך המון דברים טובים ורק גבר אחד טוב.. מקובל עלייך???
).
בקיצור, נשארתי כמעט בלי מילים ואזלו מרבית האיחולים ומה אוסיף ומה אומר על מה שכבר נכתב כאן?
שהרי אושר, עושר, בריאות, הנאה, שמחות, אהבה, כייף, בילויים וטיולים כבר איחלו לך ואני כמובן מצטרף לברכות ולאיחולים
..
ואין צורך להעלות מהאוב את ברכת המזל טוב, שכן, גם בה בורכת כאן בשפע... וגם אליה אני מצטרף בחדווה ומאחל לך שיהיה לך מזל טוב ורק טוב, הכי טוב שאפשר!!!
יש לי עוד ברכה אחת קטנה, קטנטנה ממש, מקווה שתקבלי אותה ושתסתדרי איתה (אפשר להחליף תוך 14 יום אבל מקבלים רק זיכוי
...): אני מאחל לך מכל הלב שתמיד יהיה לך מעניין בחיים, שתמיד תמצאי את הדרך לעצמך בעצמך, שתהיי שלמה עם עצמך ושתמיד תהיה בך להבה שתחפש עניין, הנאה, הגשמה עצמית, ריגושים, כיופים, אתגרים וסיפוקים בכל תחומי ומשעולי החיים... ואם תהיה לך ובך את הלהבה הבוערת הזו ואם תמצאי את הדרך ההיא, העקלקלה משהו, ואם יהיה לך מעניין – הרי שאת כבר תסתדרי ותשיגי את כל היתר והדרך אל האושר תהיה קצרה ונעימה יותר...
וכן, מצאתי ברכה אחת שלא איחלו לך, אז אני עט על המציאה: שתמיד תצחקי בחיים ושחייך יהיו מלאים בהרבה צחוקים... הצחוק טוב לבריאות, כידוע לך..
יום הולדת שמח ומאושר!!!
אורן
נ.ב.,
אם את פונה בתלונה לנוברטיס פרמה ולטבע, אל תשכחי לכתב אותי.. אולי יש לי כאן קייס לתביעה...
-
Happy Birthday to...יעל,
מצטרפת לכל הברכות והמברכים.
מזל טוב ענקי גם ממני! -
Happy Birthday to...
ליעל
המון מזל טוב
הרבה בריאות ואושר
רק שמחות וחיוכים
הרבה כייף ויום הולדת שמח! -
ברכות פוסט יום הולדתשירלי, נירית, צביקה ו jenn - זה מחמם את לבי לגלות שגם בסופו של היום שאחרי, שנדמה לי כאילו הספקתי לעבור בו עוד שני ימי הולדת, בר מצווה, ברית, פדיון הבן, חינה, חתונה גט ושלוש אזכרות, והכל תוך כדי פקקי תנועה אינסופיים והרטבת שני זוגות נעליים - אין ספק שאתם עוזרים לי לשמר את שמחת יום ההולדת שהיה אתמול!
אז תודה מקרב לב, המתקתם לי את סוף היום
ולך אורן החד פעמי בהחלט!
אני חושבת שגם אילו לקחתי קוקטייל של אופטלגין נוזלי, וליום, קסנקס, ורמוקס, מוקסיפן פורטה וריטלין + חצי בקבוק וודקה מהדיג של הבעל של אלונה, פקק של מרכך כביסה "בדין" כחול, מחממת על אש קטנה ולפני הרתיחה הייתי שופכת פנימה 10 טיפות אקונומיקה, חומץ בלסמי ועשרה מקלונים לניקוי אוזניים שעברו הקפאה - מניחה בצד שיתקרר ובינתיים מגרדת גיר לבן (בשביל הגימלים) ומערבבת עם קצת צלוטיט, סופרגלו, אבקת סודה לשתיה ו wd40, מערבבת את שתי התמיסות ובוחשת היטב עד שלא יישארו גושים, טובלת קומפרסים בדבר הזה ושמה על המצח תוך כדי הרפיה ודמיון מודרך לצלילי "יונה פעמונה" - - - - - -
עדיין אורן יקר, גם אם כל זה ועוד הרבה יותר היה מתרחש - אין אין, אין סיכוי שבעולם שהייתי מצליחה להגיע לרמת היצירתיות, הזרימה, ההמצאתיות, שמחת החיים, השפע הלשוני והרעיוני, הנחישות, ההתמדה האמונה בצדקת הדרך והרדיפה אחרי האושר - שהפגנת בברכה הזו!!
כן, כן, אורן. מודה ומתוודה - חיכיתי מאד לברכה שלך - ואני שמחה שהצלחת להפציע מבעד לערפילי משככי הכאבים. היה שווה לחכות
אז תודה על כל מילותיך החמות והחכמות. מתחברת לכולן, בעיקר לעניין הלהבה הפנימית.
אבל אורן יקר, אני נאלצת לאכזב אותך ואנא אל תיקח את זה קשה מדי.
נראה לי שהפעם אין קייס לתביעה. זה הכל שלך, אורגינל, אסלי מקורי, נאטורל, פליין, טבעי ללא עזרה מנוברטיס, טבע או פרמה.
אורן, מאחלת לך התאוששות מהירה וחזרה לשגרה, שתוכל ליישר ולכופף גב מתי וכמה שתרצה!
אלף תודות ולילה טוב לכולכם.
יעל
-
ברכות פוסט יום הולדתהי יעל
הרגת אותנו מצחוק
ולכן החלטנו שאת ממלאת מקומו הבלעדית
של אורן בעיתות צרה
אילון ונורית
-
יעל, האם סיפרתי לך על הקשר שלי לאקטיביה ולפילאטיס?יעל היקרה,
ראשית, תודה!!
שנית, מכל הלב!!
שלישית והכי חשוב, הטעות שלך היתה עם הבדין הכחול...לא שמים בדין, שמים ג'ל לניקוי כביסה ובמקום אקונומיקה, מוסיפים מלח לימון... גיר לבן מזמן לא במתכון, גם לא לגימלים (שולחים SMS עם מילה "חולה"..). ולגבי הסופרגלו, הם אף פעם לא מדביקים באמת.. אני חסיד של קמח ומים, אבקת אפיה, 2 חלמונים מוקצפים ועל כל זה כמובן, איך לא, יוגורט אקטיביה - ואם כבר עסקינן בחרטבונות למיניהן, כבר חודשיים וחצי שהבטן שלי מתפקדת היטב (מתנפחת ומשמינה) מאז שאני מקפיד על אקטיביה בבוקר ובערב....
.. את בטח מכירה את הפרסומת המביכה שיושבות כמה בנות וכולן מדווחות על מצב הבטן שלהן..
מגוחך לא?? פעם הייתי מצטרף לכל השיחות של אלה עם החברות והייתי מלך הרכילויות, אבל מאז הפרסומות אני מפחד, לא רוצה שהן תתענייננה במצב ה... שלי
ולא רוצה לשמוע מה מצב ה.. אצלן..
.. פעם הרצתי תסריט איך היתה יכולה להראות גרסה וולגרית אך אמיתית של הפרסומת המיופייפת הזאת עם "מכבסת המילים היפה" לכל מיני מילים שקשורות למערכת העיכול ולכאבי בטן וכדומה.. אפשר להריץ אחלה פרסומת לזה ויש לי אפילו תסריט מוכן...
... נזכרתי בזה בעקבות תמיסות הפלא שרקחת... עשה לי ישר כאב בטן ורצתי לקחת אקטיביה (שאין לי) מהמקרר..אני מחרים את אקטיביה ברמת העקרון, כי הפרסומת מעצבנת אותי..
מה שמזכיר לי סיפור: פעם, בצעירותי, הייתי רזה, צעיר וטיפש ואח"כ שמנמן, צעיר וטיפש (היום נשארתי רק עם הטפש..
) ורציתי לרזות (בכל זאת, כסטודנטים שגרנו אז בתל-אביב, הלילות היו, בין היתר, גם עמוסי קלוריות וצרות משמינות אחרות) והיו אז את כל הדיאטות של מרזי מורית למיניהן.. אלה רצתה לגרור אותי להתאמן ואני פחדתי שיכאב
..
בקיצור, קניתי ערכה של מרזי מורית (שהיתה לא זולה בכלל) ובמשך שבועיים או חודש, כבר לא זוכר, הקפדתי לבלוע את הכמוסות מספר פעמים ביום, לשתות את התמיסות או מה שזה לא היה והכי חשוב, למרוח את המשחות להורדת הצלוטיט, כן לא התביישתי, גם במותניים, גם בישבן, לא ויתרתי לעצמי..
הקפדתי למרוח היטב ולהתבונן במראה, בבוקר ובלילה..
ואלה כל הזמן השתינה מצחוק והחבר'ה ניהלו עליי מעקב הרזייה ומאוד הקפידו להתעניין ולהתעדכן... עכשיו, הייתי בן עשרים ומשהו, רזה בערך בשלושים קילו בהשוואה להיום ולא עזר לי כלום, אחרי שבועיים או חודש, כבר לא זוכר, התכנסנו כולנו בדירתנו השכורה הקטנה, אי שם באשתורי הפרחי פינת בזל, למדידות היקפים ומשקלים...היה מתח באוויר ורצו התערבויות ו.... סחבק לא הוריד כלום, לא בהיקף ולא במשקל... ממש בשוליים.
כולם היומ מאושרים והריצו עליי קטעים, למרות שאני בטוח שבסתר ליבם קנאו בי שהקפדתי למרוח את גופי במשחות נגד צלוליט ובעד הקטנת היקפים... מרוב עצבים על הכסף שזרקתי על הערכה המטופשת הזו, התחלתי בדיאטה אמיתית ונורמלית והורדתי 10 ק"ג בחודשיים בערך...אז למה אומרים שלא מרזים עם מרזי מורית???? הנה, אני רזיתי..
ואם כבר אנחנו בענייני צלוליט והקפת היצרים.. מתי שהוא לפני כמה שנים, לא יותר מדי רחוק, נרשמתי לחדר כושר בנס ציונה, הגעתי לי עם הטרנינג פיג'מה מדי כמה ערבים ודשדשתי (לא דיוושתי, דשדשתי) על ההליכון והרמתי משקולות ועוד כהנה וכהנה.. אחרי כמה זמן, כצפוי, ירד לי המרץ ונשבר לי לצפות בכל מיני גברים שמגיעים להביט על עצמם במראות הגדולות.. כדי לדרבן אותי אלה החליטה להצטרף לחדר כושר ולקחה גם כל מיני חוגים שהיו שם.. היה גם חוג פילאטיס והיא הציעה לי להצטרף ואמרה שזה כיף... הסכמתי.. איך שנכנסתי לחדר וראיתי 15 נשים בגילאים שונים, גבר אחד בסטטוס לא ברור ואותי, הייתי צריך להסיק מסקנות ולברוח, אך לא איש כמוני ייסוג מהמערכה ללא קרב.. מתחילים בתרגילי הגמישות ואני לא מוצא את הידיים והרגליים, מתפתל ומתעקל וכל הזמן נופל ואני רואה מזווית העין שאלה כבר שפוכה מצחוק ואני ממשיך והגוף לא קולט את המסרים מהמוח ואז היו כל מיני תרגילים, נדמה לי עם כדור והרגשתי כבר שאני מטרד בכיתה... בוש ונכלם ניסיתי וניסיתי ואז המדריכה אמרה לכולם: "תנסו להתחבר לרחם שלכם, תנו להרגיש אותה.."
בשלב הזה נפלטה לי צעקה גברית: "מה רחם, מה? את הרגליים והידיים שלי אני לא מוצא, אז מאיפה אני אמצא לך עכשיו את הרחם שלי???"...
פרשתי בשיא ואמרתי לאלה שאני אחכה לה בחוץ ואנסה לחפש שם את הרחם שלי..
מאז אני מקפיד להתאמן על תרגילי השמנה לבד בבית.. או מקסימום עם אלה..
לילה טוב,
אורן -
יעל, האם סיפרתי לך על הקשר שלי לאקטיביה ולפילאטיס?אורן, אורן, אורן...
ועכשיו הבעל שלי היה צריך לבוא עם מטאטא ויעה לאסוף את הרסיסים שלי מהרצפה אחרי שהתרסקתי פה מצחוק והתפזרתי לכל עבר...
רק צירוף המילים "אורן" ו"חדר כושר" הם חומר גלם לפרק שלם של "רמזור"...
אז תודה שהצלחת להוציא אותי ממיטת חוליי ולהוציא ממני צחוק גדול ובריא כל כך
תנסה לבקר אותנו לעיתים קרובות יותר! (ומזכירה לך ששבוע הבא כבר חנוכה והדד-ליין עומד להסתיים...
)
לילה טוב,
אוסי -
אורן, אורןרצה לאכול אקטיביה, כואבת לי הבטן מרוב צחוק, אתה סטנדפיסת מבוזבז
גם רגיש, גם בעל חוש הומור, כמה קילו יותר כבר לא משנה, יש לך 2 מתוך 3...
וגם זה לא בטוח, שמנמנים יכולים להיות מאוד חתיכים... -
לאוסי ושושיאוסי,
בזמן שכל בני ובנות ישראל נמים את שנתם, אני יושב וכותב את המשך הטיול שלנו לפורטוגל והכל בגלל הדדליין שלי לאוסי.. איזה לחץ, אני בפיגור רציני, טוחן סופגניות, בולע כדורים והכל כדי שאוכל להתיישב ולהקליד בשארית כוחותיי עוד כמה מילים...
אין מצב, בפעם הבאה אני נוסע רק ללילה אחד.. ובלי הילדים..
וגם, רק תמונות.. בלי סיפורים ודיבורים..
אני מבקש למחות, עד לפני כמה שנים הייתי רזה וחטוב, שרירי ועם כתפיים חסונות.. מאז ההריונות והפסקת העישון הבטן גדלה, הגוף החטוב הפך לחוטב עצים ושואב מים, השרירים עוד שם ובקשר לכתפיים.. אני מקפיד להצטלם רק מקו החזה העליון ומעלה. זה שאריות "כבודי"..
האמת, פעם באמת הייתי ספורטאי, אבל למי יש כוח לחדר כושר?? הליכונים, משקולות, סאונות, מתח... למי יש כוח לכל זה? אני מתעייף כבר במעלית בדרך לחדר כושר..
.. יש לי רקטת סקווש שמביטה בי בעצב ושואלת: האם עוד ניפגש??...
אוסי, רק בריאות!! תרגישי טוב..
.. ממליץ לך לקחת פעמיים ביום אקטיביה ופעמיים בשבוע תרגילי פילאטיס..
שושי,
את צודקת..!! 2 מתוך 3 זה טוב, אבל אצלי זה כבר קרוב יותר ל- 100 מ- 100...
ואני גם חושב ששמנמנים יכולים להיות מאוד חתיכים... עכשיו נשאר לי רק לחזור לרמה של שמנמן..
האמת, אגלה לך בסוד.. לא מזמן הייתה לי יום הולדת ובין המתנות היפות שקיבלתי (אצלנו כל אחד בוחר להביא איזה מתנה שבא לו, הולכים ביחד בלי חתן השמחה ופוצחים בחינגת קניות). עידו בני היקר הביא לי מתנה ג'ינס LEE חתיכי כזה שבחר לבד בשבילי.. היתה רק בעיה קטנה.. איפה שהוא בקו הירכיים זה נתקע ולא עלה... בישיבה, שכיבה, עמידה, בלי אוויר, כשהילדים עומדים לי על הבטן, לא עזר כלום...
ראיתי שהוא התבאס ואמרתי לו שלא ידאג, אני לא מחליף את הג'ינס והבטחתי לו שאני עוד אכנס בהם ולתוכם.. ומי שמכיר אותי, יודע שאני נוהג לקיים את כל הבטחותיי, גם אם זה לוקח שנתיים..
ואכן, לא החלפתי את הג'ינס והוא עבר למגירה יחד עם יתר בגדי "אנו ממתינים שהוא ירזה ונחזור לראות אור יום, כבר חמש שנים שאנו בצינוק. הוא וההבטחות שלו, היה עדיף לחזור לקסטרו, שם לפחות רואים דברים יפים במשך היום.."..
לילה טוב,
אורן
-
אורןמצד אחד, הצחוק בריא, אבל מצד שני, מה זה כולכם פה חולים אחד אחרי השני, האם זה מדבק, כדאי לי לעבור לפורום אחר עד שתבריאו ???
כי בדיוק היום קיבלתי חיסון נגד שפעת חזירים, גררו אותי בכוח, מפחדת יותר מהחיסון הלא לגמרי בדוק מאשר מהמחלה עצמה....
אוסי נדבקה מאלונה, זה בטוח
ביי, לילה טוב -
אורןאורן היקר, אני עדיין לא פיניתי מהראש את המראה שלך בחליפה שוכב במיטה וממתין לשנת 42 שתבוא, והנה כבר מגיעה התמונה שלך מתחבר לרחם.
מעבר ל"נשפכתי, נהרגתי, נגמרתי מצחוק" אני מוכרחה להגיד שהחיבור הזה שלך הצליח מעל למצופה. מעט מאוד גברים אם בכלל יכולים לתאר בצורה כל כך מדויקת, קולעת ומופלאה את חייה של אישה מעל גיל 40 כולל "מדף הג'ינס לכשארזה", כולל "מראות בחדר כושר" וכו' וכו'. כל קילו שלך הוא, כמו ששושי כתבה, רגיש ובעל חוש הומור.
יש לך את כל ה-3 מתוך 3, או בעצם 110 מתוך 100. פשוט תענוג.
אלונה
נ.ב. יעלי, עדיין מזל טוב -
אורןאלונה,
תודה, אני מוסמק כולי..
שזה יותר מסתם סמוק או מסמיק...
לדעתי, כל הבלגאן שלי בגב התחיל מזה ששכבתי חנוט בחליפה ועניבה, ממתין לשנת 42... הייתי צריך להמתין בסבלנות בספה, בסלון..
יום מקסים שיהיה,
אורן -
אורן - אתה התחלת...שלום חברים
אין משמח ומלבב יותר מכך שבחסות אשכול יום ההולדת שלי מתכנסים כאן חובבי השטות והחידוד, ותחת עינם הפקוחה (?) של קברניטי הפורום ובהנהגתו הבלתי מעורערת של אורן עסוקים בללהג, לבדח ובעיקר לעשות ברדק לא קטן
נורית ואילון, תודה לכם על הפרגון והעידוד. אבל קטונתי. באמת. ולא רק בשל משקלו הגשמי של אורן יקירנו (שהפך משום מה לנושא לדיון כאן) אלא משום משקלו הסגולי והרוחני בעיקר.
ולך אורן, מכיוון ששנינו יודעים שזה ממש לא כוחות. שאני יכולה מקסימום להשיב לך בחבטה אחת מוצלחת אבל את כל המשחקונים אתה לוקח בשריקה וזאת על אף ולמרות המחבט המתייפח שלך - אענה לך בקצרה הפעם:
לעניין הפילאטיס,
אני בהחלט אחת ההוכחות החותכות לכך שקיומו של רחם(יש, פעם אחרונה שבדקתי)אינו מהווה ערובה לאהבת התעמללות...
באשר לשמנמנים הסקסיים:
ולראיה מצרפת את דיוקנו של הראשון שעולה בדעתי בקטגוריה זו
(רבקה - הרי לך רעיון לאשכול סופשבוע לעת יובש רעיוני
)
ולבסוף אורן, מחאתך על אי מציאת הרחם היא מבחינתי ממש הרמה להנחתה:
אני מזמינה אותך ואת שאר הגולשים לעיין בפרק הראשון מתוך "שלושה בסירה אחת" (מלבד הכלב). בתרגומו הלא פחות מנפלא של יאיר בורלא. ושם ניתן לרדת לעומקו של הקשר בין תחושת העלבון של גבר לנוכח הגילוי שאינו חולה במחלת "עוית הרחם" לבין יציאה לטיול ארוך, במקרה דנן, שיט בתעלות אנגליה.
והנה כך, בפליק פלאק לאחור והנפת זרוע שרירית פחות או יותר, הגענו, איכשהוא, בפנדלים, לנושא שרלבנטי בכל זאת גם לפורום זה.
כל טוב, בריאות וצחוק לכולם.
עוברת לאשכול של ג'ון, כי בכל זאת, יום קצת עצוב היום ושמעתי שליאור שם מחכה לחברים שיבואו.
יעל
נ.ב. - אלונה,תודה. כמה טוב שיום ההולדת שלי הוא כבר מזמן לא העניין כאן...
-
אורן - אתה התחלת...יעל יעלי...
בלי להעליב חלילה את אורן יקירנו שמגיעות לו זכויות רבות, הפעם את התעלית על עצמך ועל כולנו. מאיפה הבאת את כל הרעיונות בהודעה ההיא? או, אשאל זאת בעדינות, מה היה בכוס שהיתה מונחת לצד המקלדת?
בקיצור, מצטרפת לכל המתפקעים מצחוק, זה אחד האשכולות המשובחים ביותר!
ויעלי יקירתי... איזה מזל שלעולם לא נריב על בחורים...
תחגגי כמה שאת יכולה
רבקה -
רבקה את זריזה!אני מודה גם לך על העידוד והחיזוק
גם אני מקווה שלעולם לא נריב על בחורים אף על פי שבתחום זה הפס שלי די רחב ודי לחכימא, בטרם יונף כאן כרטיס צהוב
תאמיני לי שליד המקלדת לא היתה מונחת שום כוס, הכל בהשראתו המבורכת של אורן
אבל עכשיו, אם תרשי לי, נרים כוס מדלל של טיפקס לחיי כולנו
(יעיל לטיפול במקרים של birthday manic attacks)
כעת פורשת לשחק במונופול עם הבן
יעל -
חדר כושר וסופגניותאם בחדרי כושר, חנוכה וסופגניות עסקינן אז קבלו את התמונה המצורפת
חג שמח ומופחת קלוריות...
אילון
-
חדר כושר וסופגניותאילון, כמה רוע יש בלב האנשים הרעים ההם בחדר כושר, לא רק שמתעללים סתם אז גם מניחים סופגניות עם כזה כיתוב? רעים. עכשיו הבנתי למה לעולם לא אכנס לחדר כושר.
אלונה -
ליעל, תודה - אני יותר יפה, רזה ושזוף ממנו.. עוד..יעל,
איזו מתנה נפלאה הענקת לי יומיים לאחר יום הולדתך, פתחתי את הפוסטר הענק ששלחת לי (טוב, הוא שמן וגבוה, צריך הרבה מקום..
) ונכנסתי לפרופורציות הנכונות... כלומר, לא שרזיתי חלילה, אבל הבנתי שמצבי לא רע (גרוע)...אין ספק שבעוד שאני דו ספרתי "בלבד" ומתקרב לתלת-ספרתי, ג'ון גודמן נמצא עמוק בתוך התלת.. בכל אופן, על תלת אופן הוא (וגם אני) כבר לא יעלה..
...
עשיתי סקר בלתי מייצג בקרב נשות השכונה והמסקנות שלהן חד משמעיות: אני יותר יפה ממנו, יותר שזוף ממנו, יותר רזה ממנו, יותר נמוך ממנו ובסך הכל, הן (ולא אני) הכתירו אותי כדבר הסקסי הבא, סליחה, התכוונתי לכתוב: הגבר הסקסי בין שנינו..
..
עכשיו נשאלת השאלה האם יש לך עוד מתנות כאלה לרומם את מצב רוחי ולהראות לי שתמיד, אבל תמיד, הכל יחסי בחיים..
תבורכי, בזכותך, היום זכיתי למבטים מלאי הערצה בשכונה.. פתאום נראיתי להן רזה, יפה, חטוב ושרירי.. רק כשפתחתי את הפה, הן ברחו.. אמרו לי: תהיה יפה ותשתוק...
אני דווקא מחזיק מג'ון גודמן גבר גבר...
לא נותר לי אלא לתהות מהו טעמה של רבקה בגברים???
ערב מקסים שיהיה,
אורן