שלום חברים,
ההודעה הבאה נועדה לעשות קצת סדר בבלאגן שאפף את התקופה שלפני הנסיעה שלי לקהיר, ולנסות לרכז את כל המידע (שנמצא ברשותי) בהודעה אחת מסודרת לפי נושאים (שיאפשרו גישה מהירה מגוגל).
לפני הנסיעה:
ויזה:
ויזה מוציאים בשגרירות מצרים שנמצאת ברחוב באזל 54 בתל אביב, השגרירות פתוחה בימים א-ה בין השעות 9-11 בבוקר שימו לב: ימי הוצאת ויזות ליחידים הם רק ימי א-ג, נתון שלא מוזכר באתר שלהם, לכן תדאגו להגיע בימים המתאימים. לצורך הוצאת הויזה תדרשו להגיע עם 4 תמונות פספורט, וארבעה עותקים של טופס הבקשה כשהוא מלא, אם לא הגעתם עם הדרוש- פשוט לא יקבלו את הבקשה שלכם, וחבל. לאחר הגשת הבקשה הראשונית, תקבלו מספר, ותאלצו לחזור לאחר שבוע כדי לשלם ולמסור את הדרכון. לאחר 4 ימים נוספים, הויזה שלכם. למי מביניכם שאינו תושב תל אביב, ואינו מעוניין להגרר לשגרירות, ישנה האפשרות להוצאת ויזה דרך "מצדה תורס", הם אמנם גובים 100 שקלים עמלה (מכפילים את מחיר הויזה) אבל בחישוב זריז של הזמן והתשלום בעבור הנסיעות שנחסכו לכם, זה משתלם. הם יושבים ממש במורד הרחוב בו נמצאת השגרירות. הירושלמים שמביניכם בכלל מרויחים, היות ולאותה סוכנות יש משרד גם בירושלים ברחוב ממילא, שם אתם יכולים למסור את הדרכונים ולקבלם בחזרה לאחר שבועיים.
דרכי הגעה לקהיר:
אלעל מפעילה טיסות, ואם תצליחו למצוא טיסה בזמן שנוח לכם, לפעמים ישנם מבצעים המגיעים עד לכדי 250 דולר לטיסה הלוך ושוב.
אוטובוסים לקהיר: חברת מצדה תורס מפעילה שירות אוטובוסים שכולל יציאה מתל אביב ונסיעה עד קהיר, המחיר הוא 165 דולר שכוללים גם את מיסי המעבר (98.5 שקלים בצד הישראלי, ו75 לירות מצריות בטאבה) הבעיה היא שהאוטובוס יוצא פעמיים בשבוע בימי חמישי וראשון, ואם קניתם כרטיס, אתם כבולים אליו בחזור.
אפשרות שלישית היא הגעה עצמאית לאילת, חצייה של הגבול במעבר טאבה, ומשם אוטובוס של חברת איסט דלתא לקהיר. האוטובוס יוצא 3 פעמים ביום בשעות 10:30, 12:30 ו 16:30, האוטובוס ממוזג ונוח, והנסיעה אורכת בין 6-7 שעות. מחיר הנסיעה הוא 70 לירות מצריות (ניתן לראות את טבלת הזמנים בקובץ המצורף). חישוב קצר של עלויות הנסיעה לאלו מאיתנו שבודקים מה הכי משתלם: אוטובוס לאילת הלוך ושוב עולה 124 שקלים (30 דולר) מעבר הגבול בשני הצדדים עולה עוד 155 שקלים (38 דולר) והאוטובוס הלוך וזוב מטאבה לקהיר עוד בערך 115 ש"ח (30 דולר) קרוב ל100 דולר סה"כ. הבעיה היא, שאגד ואיסט דלתא מעולם לא טרחו לסנכרן זמנים, ואם תגיעו לאילת באוטובוס לילה, תאלצו לחפש משהו לעשות עם עצמכם ב5 השעות שנותרו... אופציה טובה היא לנסות ולמצוא תיירים אחרים שרוצים להגיע לקהיר- נסיעה כזאת תעלה בין 450 ל500 לירות שיתחלקו בין הנוסעים, תשלמו קצת יותר מהאוטובוס- אבל לפחות תגיעו מהר יותר ובנוחות.
קהיר:
כאן האפשרויות שלכם פתוחות, ואיש יעשה כטוב בעיניו (או בעיני הלונלי פלאנט שלו). אני התארחתי אצל חברה טובה שגרה בעיר כבר 3 שנים, ככה שאין לי יותר מדי המלצות על גסט האוסים כאלו ואחרים. רוב המטיילים ישנים בכיכר תחריר, שם גם נמצא מרכז חיי הלילה של העיר.
פירמידות: כנראה שרובכם תגיעו לפירמידות הידועות של גיזה, שם תדרשו לשלם מחיר כניסה של 60 לירה ( או 30 אם יש בידיכם כרטיס סטודנט כלשהו), שימו לב- המטרידנים למיניהם באיזור הפירמידות של גיזה הם הנחושים ביותר שראיתי אי פעם- סוג של אתגר לכל בוגרי הודו למיניהם שחושבים שהם כבר ראו הכל... כדי להכנס אל תוך הפירמידה תאלצו להפרד מכ100 לירות נוספות- עכשיו, לא הרבה תיירים יודעים זאת, אבל אין שום סיבה לשלם כל כך הרבה כדי להכנס לפירמידה! מרחק 20 דקות נסיעה מאתר הפירמידות של גיזה, קיים אתר נוסף, דרשור (דחשור) שמו. באתר הזה אמנם אין ספינקס וגם יש פחות פירמידות, אבל... יותר מדי תיירים לא תראו שם, וכתוצאה מכך- גם לא את כל אותם מטרידים בהם נתקלתם בגיזה. וגולת הכותרת: כניסה לאתר עולה 30 לירה (15 לסטודנט) אשר כוללים בתוכם גם את הכניסה אל תוך הפירמידה עצמה.
שווקים: רוב מדריכי התיירים ישלחו אתכם לשוק של אל חלילי, שהוא מאוד נחמד לכל מחפשי המזכרות התיירותיות, ולכל מי שאוהב להתמקח עד כלות החושים... וכל זה, כשבדיוק מצידו השני של הכביש ישנו השוק המקומי, בו אמנם לא תוכלו לקנות כוס "שוט" עם ציור של קליאופטרה, אבל תוכלו למצוא המון דברים מעניינים אחרים, ואם תבחרו לשבת באחת מה"אה'וות" לקפה ונרגילה, תדעו שאתם משלמים מחיר מקומי (בערך 5 לירות) ולא פי 10 שתשלמו בצד השני. ואם כבר נכנסתם לשוק המוסלמי- למה שלא תמשיכו עד הסוף אל מגדלי המסגד שנמצאים מעל שער הכניסה לעיר העתיקה, תעלו למעלה ותהנו מתצפית על האיזור.
מחירים: ככלל, כל עוד אתם מתרחקים ממלכודות תיירים, קהיר זולה- זולה מאוד. ואתה מבין את זה רק כשאתה עולה על מונית עם אנשים שחיים בעיר ומכירים אותה, ורואה שהם משלמים לא יותר מ5-6 לירה לנסיעה. ובכל זאת- טיפ לתיירים, לאחרונה החלו לפעול בקהיר מוניות לבנות חדשות, בהן הנהג מחויב להפעיל מונה, ככה שאפשרות ש"יעבדו עליכם" נמוכה יותר. לגבי המוניות השחורות, הנוהג הוא שקודם נוסעים ואח"כ משלמים את מה שאתם חושבים/יודעים שמגיע לנהג, צאו מהשקל ועברו ללירה, לצורך השוואה, נסיעה מתחנת האוטובוס "עבסייה" אליה תגיעו מטאבה אל כיכר תחריר אמורה לעלות לא יותר מ15 לירות מצריות, למרות שכשיזהו שאתם תיירים הם גם יכולים לבקש 50...
כסף כדאי להחליף בצד המצרי של מעבר הגבול בטאבה- השער שלהם טוב יותר מזה הישראלי, אפשר להחליף שקלים בכל בנק בקהיר, ואין צורך שתעשו המרה כפולה לדולרים או לאירו.
ביטחון ובטיחות:
מי שלא רגוע לגבי הנסיעה, אולי עדיף שיחסוך לעצמו ולמשפחתו את החרדה ופשוט לא ייסע. במהלך השהות שלי שמתי לב שכל המקרים בהם חששתי מסיבות בטחוניות התרחשו אצלי בראש... אמנם אין שום סיבה לנפנף בזהות הישראלית שלכם בכל מקום, אבל לרוב רובם של המצרים אין מושג מה זה ישראלי, איך נשמעת עברית, ולמה אנחנו חושבים שזה כל כך מעניין אותם... אמנם תשאלו 5 פעמים בשעה what your nationality? אבל זה רק בגלל שזהו אחד המשפטים היחידים שרובם יודעים להגיד באנגלית, וזה יוצר טריגר לשיחה בה הם ינסו למכור לכם מוצר או שירות כלשהו.
הפעמים היחידות בהן הצהרתי שאני ישראלי, ואף הראיתי דרכון, היו בנסיעות הארוכות אל טאבה וממנה, ותתפלאו, אחרי שראיתי באיזו רצינות השוטרים המצריים לוקחים את העובדה שישנו ישראלי על האוטובוס- הרגשתי יותר בטוח. פשוט תנסו להבין שהאינטרס המצרי לשמור על בטחונם של תיירים הוא עצום, ושכל המחסומים שאתם רואים בדרך נועדו אך ורק לסיבות האלו.
לגבי בטיחות: המצרים הם אנשים מאוד חמים ונעימים, וברוב המקרים יעשו הכל כדי לתת לכם הרגשה טובה, כמו בכל מדינה מסורתית- פשוט דעו לכבד את המקום ומנהגיו, וזה תופס לגבי הפגנת חיבה במקומות ציבוריים, לבוש חשוף לבנות ולבנים (מכנסיים קצרים צריכים לכסות את הברך), נשים יכולות להסתובב לבד בלילה, וכנראה שיקבלו הערות סקסיסטיות כאלו ואחרות, אבל לא מעבר לזה.
זהו, מקווה שעשיתי את העבודה, אם יש לכם עוד שאלות, אשמח לענות במייל
תהנו!
תומר נאור
על לא דבר!
