היגיינה בהודו
-
היי
יש לי שאלה בעניין שקצת מטריד אותי - היגיינה. האם באמת ההיגיינה ירודה כמו שמספרים? יש מקומות היגיינים יותר אבל אולי קצת יותר יקרים? ז'תומרת - יש פתרונות לאנשים קצת יותר נקיים?
תודה מראש,
רעות -
היגיינה בהודואת יודעת שהיגיינה ונקיון הם שני דברים שונים, נכון? בכל מקרה, הודו, ככלל, היא מדינה די מטונפת. אין מה לעשות. יפיפיה - כן. מרתקת - כן. צבעונית - כן. מטונפת - גם כן. לפחות בחלקים גדולים שלה.
זו לא שאלה של כסף, אלא יותר שאלה של איפה את נמצאת. הכפרים, למשל, פחות מלוכלכים מהערים הגדולות. ניו דלהי הרבה יותר נקייה מאולד דלהי. אם את שואלת לגבי חדרים וגסטהאוסים, אז יש נקיים יותר ויש נקיים פחות, וזה לא בהכרח קשור לשאלה כמה החדר עולה. אישית לא מצאתי את רוב החדרים שישנתי בהם מלוכלכים במיוחד, אבל היו כאלה שכן. אותי זה לא כל כך מטריד, אז אלא אם היה מדובר במצב די קיצוני, לא טרחתי לחפש אחרים. ולא, בניגוד למה שיכול להשתמע מדברייך, אני לא אדם מלוכלך. פשוט צריך להבין שזה המקום ולדעת שזה חלק מהעניין. העצה המעשית שאני יכולה לתת לך היא לקחת כפכפים בשביל המקלחת וציפה/מצעים כדי לישון איתם. -
היגיינה בהודוכמו שרשמו לך פה, הגיינה זה לא הצד החזק בהודו אבל באמת שאפשר להסתדר... החדרים לא נוראיים ורובם נקיים יחסית.
אני ממליצה לך להביא מגבת, מצעים משלך, כפכפים למקלחת וג'ל לניקוי ידיים (שלדעתי חובה שם).
אני בכל אופן בתור בחורה פדנטית יחסית הסתדרתי לגמרי... וכנראה שגם הקסם של הודו עושה את שלו ומוכנים יותר להתפשר מבחינת הגיינה. -
ומגבונים לחים -
היגיינה בהודואהלן רעות
בהמשך לתשובת גלית , רציתי להוסיף שניתקלתי לא אחת ב איזורים שנקרא להם "מתויירים" קרי -באים לשם תיירים מן המערב , התרשמתי שיש גסט-האוסים יותר נקיים/מטופחים שנושא המקלחת ,הכיור , כמו גם השטיח על הרצפה והמצעים - נקיים יותר/מריחים טוב יותר.
גם אני חושב שבכל מקום יש יתרון לנעלי אצבע למקלחת וכמובן הציפה המפורסמת מהבית, שחוצצת לעולם בין ה"איש" לכלי המיטה ...
רעות , אולי תספרי לאן את מתכוונת לנסוע ? ולמה בחרת דווקא בהודו ?
מסקרן...
-
רגע רגע יש פתרונות לאנשים קצת יותר נקייםלא מה פתאום אנחנו כולנו אנשים מלוכלכים
טוב קיבלת תשובה זו היית סתם בדיחה
26A_0896.jpg(גודל:6.15KB)
-
ומגבונים לחיםטוב
אז מתברר שבבתי המרקחת ( מרביתם לפחות) אפשר לרכוש מגבונים לחים , זה ממש לא זול יחסית 130-160 רופי לחבילה למיטב זכרוני , אבל בהחלט בהחלט שווה כל רופי
בנוגע לג'ל לחיטוי ידיים. בהתלהבות לקראת הנסיעה קניתי ב-":למטייל" את הקופסה הגדולה, ובפועל כמעט ולא השתמשתי בה - פשוט היה מסורבל מידי לקחת איתי בטיולי היום.
המלצה חמה- לקנות מארזים קטנים של הג'ל הזה , ואם זוכרים אז להשתמש לפני האוכל
ארוע ביזארי לחלוטין שאני זוכר מרישיקש - ליד השוק הצבעוני של העיר עומדות היו עגלות של פירות מאירי עיניים ( הרוכלים פחות..) , ידידה ואנוכי קונים שקית עם כמה תפוחים ובננות , לוקחים כל אחד תפוח עסיסי, מנקים קצת בחולצה - ו.. אוכלים.
- לציין ולסייג שזה היה אחרי תקופה של כ-חודשיים בהודו כשמערכת העיכול כנראה כבר הסתגלה לרמת הניקיון המקומית
ועדיין לא הזכרתי את מיצי הירקות ( גזר,סלק ג'ינגר) הסחוטים שמוכרים בדאבות של המיינ-באזאר .. עם כוסות שנשטפות כמסורת המקומית בדלי מים דלוחים משהו שעומד לא בצד הדוכן ( כוס קטנה - 10 רופי , כוס גדולה - 20..)
ועל זה כבר נאמר במקורות - "והעיקר והעיקר , לא לפחד כלל ".. או לפחד קצת ..
-
ומגבונים לחיםמגבונים לחים אפשר לקנות גם בכל מיני חנויות כלי רחצה. העצה שלי היא לקנות מארזים קטנים ולא את החבילות החסכוניות, ופשוט להחזיק אחד בתרמיל הקטן. בכל מקרה, לא צריך להסחף - אפשר לקנות מגבונים לחים גם בהודו. להימאליה יש. יש להם גם ג'ל לניקוי ידיים, לטובת אלו שזה מעניין אותם (אותי לא. לא טרחתי להשתמש באחד כזה בשום שלב. במקרים שרציתי לנקות המגבונים הספיקו לי). בכל מקרה, אותה עצה רלוונטית גם לג'ל - לקנות בבקבוק קטן, אחרת הוא יעוף מהתרמיל יום מהר מאד.
אגב, אחד הדברים הבודדים שקשה להשיג בהודו זה פדים יומיים וטמפונים עם מוליך. או.בה אפשר למצוא באזורים של תיירות מערבית. -
dependhi!
it's depend in some factors:
1- the north is much cleaner than the south.
2- where you eat & sleep.
3- the specific place.
i think that if you want to - you can avoid of the "dirtiness" in the north.
sahar. -
אי גיינה.. הודית היא האחות של האי גיון ההודי..היגיינה היא בהחלט בעייתית בהודו אבל ישנם פתרונות.
בענייני לינה עליהם את שואלת - גסט האוזים משודרגים בדרך כלל נקיים יותר, אם כי עצתי לך לבדוק תמיד את החדר, החלונות, המצעים לפני שאת לוקחת אותו. לא נורא גם אם לקחת חדר מצ'וקמק כי בדיוק הגעת מנסיעה ארוכה ורצית להתמקם ולנוח קצת (ולא בדיוק ראית בעיניים..), ואחרי שהתאוששת מהנסיעה - החדר לא נראה לך. לי יצא ששילמתי ולא ישנתי כי הג'יפה היחסית התגלתה כמכה מג'וייפת במיוחד כשכבר הייתי בתוך החדר. אז כשנרגעתי, עברתי לגסט האוז נורמלי יותר.
בעיה גדולה הייתה לי עם ריח הטחב של המצעים ולפעמים המגבות. זה היה במקלוד גאנז'
וברישיקש מוכות המונסונים. בגלל הלחות - כלום לא מתייבש עד הסוף. או שישנם חדרים בלי חלונות, ז.א. יש יעני חלון אבל מאחוריו יש קיר, מה שאומר שאין אוורור לחדר וזאת בעיה שיוצרת ריח של עובש.
אני ישנתי במקומות משודרגים, כך שלא היה צורך בריטואל ההידחסות לציפה. יחסית לעלויות הודו, הוצאתי הרבה על לינה. פשוט לא הייתה לי ברירה כי אחרת לא נרדמתי בלילה... גם במקומות המשודרגים עאלק - זכיתי פעם אחת להיעקץ ע"י שוכני מיטה זעירים אשר מחו על פלישתי לטריטוריה שלהם, לביקור של קוף שמן, מטורף ובריון שהבריח אותי מהמרפסת, להפסקות חשמל שמשאירות אותך בלי אור, להפסקות מים, והיה גם מיקי מאוס נחמד אחד.. וכמובן לטאות..
בענייני מזון - שתייה - מים מינרלים. אוכל - אני לא יודעת איך מתחמקים מהרעלות קיבה בהודו. פשוט השיטה שלי היא להתרגל למצב ולקבל אותו כנתון, לשתות אבקת אלקטורל מהולה במים (מלחים) כדי להחזיר לגוף את המלחים אחרי הקאות ושלשולים ולקום על הרגליים ו להמשיך.. ישנם אנשים שעוברים טיול שלם בלי שום כאבי בטן אבל זו לא אני לצערי..
ממחטות לחות נתגלו כפריט אבסורדי ברישיקש הלחה.. נסחבתי איתן לטרק .. הלחות באויר היתה כה גבוהה.. הזענו.. בעבענו.. כך שלחות הממחטות לא בדיוק הועילה..
לא סתם בהודו חולצים נעליים (למי שיש ) בכניסה לבית/ למקדש.. הטינופת ברחוב כל כך גדולה.. אני קרצפתי מידי יום את הכפכפים (גם את עצמי.. איזה לכלוך מצטבר בעור בשעות אחדות ברחוב הודי..).. לא נכנסתי לחדר עם מה שנעלתי בחוץ.. כי לא תמיד ניווטתי טוב את עצמי בין גלל לגלל של פרה..
והאמת, שמתרגלים.. לדוגמה : בפעם הראשונה, רציתי ללכת לקוסמטיקאית/ ספרית.. נכנסתי בורנסי לביוטי פארלור.. הקוסמטיקאית, בנותיה, אחיותיה .. היו שרועות על מיטות מהוהות ומטונפות.... נמלטתי.. בפעם השניה בהודו - כבר ביקרתי לי בביוטי פארלור במיין בזאר בדלהי, שהיה מאוד דומה , במראהו ובהרכבו האנושי ל"מכון היופי" בורנסי (הייתה תוספת אנושית של הסבא החינני בן המאתיים שישן במכון.. ומידי פעם הבנות והנכדות בדקו שעודנו נושם עצמונית.. )..אלא שאני כבר התרגלתי ונהניתי מאוד מהטיפול המעולה ב... לפחות שש ידיים..
אני לא יודעת מה הם הרגלייך אבל תביאי אתך בושם מרענן, קליל, ירוק כזה. בושם כזה עושה טוב על הנשמה, לפחות בבוקר כשאת יוצאת נקייה לרחוב..
נילי.
-
אי גיינה.. הודית היא האחות של האי גיון ההודי..שלום,
אחרי הטיפול שהנושא קיבל,יש לי תוספת אחת שהנה עבורי חשובה.!!
מגבת מיקרופיבר! למה מגבת כזו ולא הרגילה של הבית ,העבה והמפנקת? כי מיקרופיבר, מתייבשת בצ'יק אחרי השימוש והן אחרי הכביסה הנעשית כמובן ביד, והסחיטה שלה.
היא קלה , לא תופסת מקום ותמיד יותר נעימה מכל מגבת של מלון או
GH.
וכפי שציינת נילי בושם נעים לימוני ממש עוזר במצבים מסוימים ומנוע מן הבטן מצבים קשים.
נסיעה טובה ונקיה.
-
אי גיינה.. הודית היא האחות של האי גיון ההודי..מצטרפת להמלצה של צילה. בעקרון אני ממש לא בעד "מוצרים ייעודים לטיול" (כי בדרך כלל יש להם מקבילה רגילה לחלוטין שעולה חצי), אבל המגבת הדקה (שמכונה לרוב "המגבת המתייבשת מהר") היא אחד הדברים הכי מועילים שיש. לא רק שהיא מתייבשת, לרוב, תוך לילה, אלא שהיא גם משפיעה משמעתית על נפח התרמיל ומשקלו. -
אי גיינה.. הודית היא האחות של האי גיון ההודי..אבל המגבת הדקה הזו מעוררת אסוציאציה מיידית של סמרטוט השיש במטבח.. והיום גם סחבות הרצפה עשויות מאותו חומר מיקרו פייברי..
זה מרגיש כמו להתנגב עם סמרטוט הרצפה..
-
לאחר תשובות כ"כ מפורטות אענה לך בקצרהבהודו אין, כנראה, במילון את המושגים: "סדר" ,"נקיון" אבל באמצעים פשוטים ניתן להתגבר גם על זה, המון מגבונים לחים,הקטנה תגמר לך מהר, רק מים מינרליים, וכדורים מגיני קיבה- כמה ימים לפני ואחרי הטיול, גם במהלכו, כדי להגן עליה מכל מיני...אעצור כאן.
בצלחה,
רוניה. -
המגבת המתייבשת מהראכן יש לה חלופה "אזרחית" שעולה הרבה פחות- והיא באמת סמרטוט רצפה ממיקרופייבר! חברה שלי שטיילה בשביל ישראל הייתה עם כזה, וזה היה בדיוק אותו דבר כמו המגבת, רק יותר זול כמובן... -
המגבת המתייבשת מהרבוקר טוב,
נילי!!
1) בחיים לא התנסיתי בסמרטוט ריצפה בתור מגבת! עדיין לא הגעתי לשלב זה, למרות נסיעותי השנציוצ להימליה!
2) הכל תלוי בטיב המילוי, ובמקרה הזה טיב המגבת.
3) כאשר עושים טרקים ומטיילים בחורים , גם אם הם יפים וגם אם לא סוחבים את התרמיל, כל גרם חשוב ויבוש מהיר ללא ריח עוד יותר.!!
אבל כל אחד כישר בעיניו יעשה.
צילה.
הנה שלי מתנפנפת ברוח בכפר THAME , הכתומה באמצע התמונה!
IMG_1123.JPG(גודל:15.64KB)
-
השנציוצ =השנתיות
גרביים בכפר LACHEN צפון סיקים.
נב = לא מיקרופיבר!IMG_0765.JPG(גודל:18.29KB)
-
המגבת המתייבשת מהרנילי , גלית וצילה היקרות ... ( סליחה אם שכחתי מישהי/מישהו )
מודה שאני נהנה לקרא אתכן , ובא להוסיף זוית קטנה נוספת משלי : אז
גם אני נסעתי עם המגבת הזאת שמחד , עושה את העבודה ומאידך ... דקה כזאת ומשדרת ארעיות, ואולם הסוגיה שרציתי להעלות היא - המיקלחות...
כן הדבר הזה שקוראים לו מקלחת ולא אחת מדובר על זרזיף , קילוח דק של מיים פושרים , או לחליפין דלי של מים חמים ...
ולפעמים רק לפעמים ממש מקלחת חמה אבל אז בד"כ המים היו נגמרים ב-3 דקות הראשונות ..
לפעמים הרגשתי כמו טרינטי ובמבינו במערב הפרוע , ( כשטרינטי הוא טראנס היל ) מגיע אחרי רכיבה ממושכת לאיזה מסעדה/בית הארחה וניכנס עם הבגדים לאמבטיה מעץ כזאת מפעם..
יחלתי לאמבטיה ומצאתי את עצמי חולם בהקיץ על אמבטיה אמיתית חמה ומדיפה ניחוחות.
בסוף ובלית ברירה , הסתפקתי בבריכות המים רותחים / גופרית , ולא ממש נקיות של וישישט .
את המיקלחת הנורמאלית האמיתי הראשונה מצאתי ב-..."פוקרה"- נפאל ,.. אבל זה רק אני
ומהספר "חולית" למדתי מושג - " ריחות עשירים"...
אח הודו לה' כי טוב"..
-
המגבת המתייבשת מהרהי ינון,
לפני שאצא לאסוף תותי יער ולעשות ריבה, אני חייבת לומר לך שהדימוי של
טרינטי מאד מזכיר סיום יום טרק במיוחד בלאדאק כשיש באמת רצון לרוקן את 'ההוט באקט' מעל הראש כולו עם הבגדים.
מים, חוסר מים, חום , מגבת ריח, סירחון ושאר ירקות, בסופו של דבר
אח הודו לה' כי טוב".. כפי שאתה כותב, וגם להימליה!!
יום טוב
צילה. -
המגבת המתייבשת מהר מזכירה לי אתהז'ילדה שמנקים בה את האוטו
