חזרנו מגרמניה
-
אנו זוג, בסביבות גיל ה-60, נסענו ל-10 ימים לגרמניה, מתוכם 5 וחצי ימים בדרך ממינכן לפרנקפורט, יום בפרנקפורט (ביקור משפחתי) , יום בוירצבורג ורוטנברג ו-יומיים וחצי בברלין (גם זה ביקור משפחתי).
מפאת הזמן הקצר שעמד לרשותנו השתדלנו להתמקד בדברים המיוחדים ולנסות לטעום מכל דבר. מכיון שהיינו רק זוג, ללא ילדים, כמובן שדלגנו על כל מה שהוא אטרקציה לילדים, למעט אחד.
כל הלינות הוזמנו מראש, דרך BOOKING.COM. כולם בפנסיונים קטנים אבל לא מבודדים, עם המלצות טובות מאד, הכוללים ארוחת בוקר. לא התאכזבנו מאף אחד מהם.
לא המצאנו את הגלגל. לא היינו בשום מקום שאחרים לא היו בו לפנינו, אבל בגלל העונה היער השחור נראה קצת אחרת. אמנם ירוק אבל לא רק.
רוצה להודות לכל אילו שפרסמו סיפורי טיול מפורטים ועזרו לנו בעיצוב הטיול ובעיקר בפרטים הקטנים שכל כך עוזרים בתכנון
-
היום הראשוןנחתנו בבבוקר במינכן (טיסת אל על, אין תלונות) לסיקסט לא היה מרצדס עבורנו אז קבלנו ג'יפ פורד KUGA4X4 דיזל. בהתחלה היינו קצת מאוכזבים כי בעלי רצה מרצדס, אבל בימים הבאים היינו אסירי תודה על הרכב שקבלנו.
נסענו בנסיעה ישירה (עם עצירה מתבקשת בדרך לקפה ושירותים) עד לינדאו. הגשם שטפטף במינכן הפסיק בדרך. השמים האפורים לא הורידו מהיופי של העיר הזו, למרות שאני מניחה שביום בהיר המראה של האגם מרהיב עוד יותר.
אחרי סיור של כשעתיים בעיירה נסענו ללינה במלון "Seehof" ב-Uhldingen-Muhlhofen פנסיון חמוד על שפת האגם (רק החדר שם היה קצת קטן יחסית למה שנראה באינטרנט, אבל מספיק). במלון מסעדה טובה, לא זולה
-
היום השניבבוקר עברנו עם המעבורת ממירסברג לקונסטנץ, לא עצרנו בעיר וגם ויתרנו על אי הפרחים והמשכנו לכוון STEIN AM RHEIN.
הדרך היתה כפרית מקסימה, עם שדות , כרמים ופרות לרוב. העצים בשלכת והשילוב של הירוק עם הזהוב מרהיב. זה היה זמן הבציר, וכשעצרנו לצלם את הבוצרים קבלנו אשכול ענבים – קטנים אבל מאד מתוקים.
שטיין אם ריין יפה כפי שתיארו אותה . בילינו שם כשעה והמשכנו למפלי הריין. חנינו מאד קרוב למפלים, הפלגנו בסירה ועלינו לאי (לא היו תורים בכלל – יתרון העונה) ושוטטנו מסביב.
כשיצאנו לכוון מקום הלינה (מלון HARINGHOF LAND HOTEL ב-GRAFENHAUSEN) התחיל לרדת גשם. בדרך נתקלנו בכמה כבישים חסומים עקב מפולות סלעים ונאלצנו לנסוע בדרכים עוקפות. ותרנו על המסעדה המומלצת באיזור, מכיון שהגענו מכיון אחר וירד גשם. אכלנו במסעדה במלון ארוחה מצוינת, אם כי שוב לא זולה.
-
שטיין אם ריין המקסימהחובה לכל מי שמטייל באיזור
-
הטבע שבדרךהירוק הירוק הזה
-
ולסיום היום הזה - מפלי הרייןוהברבורים המקסימים
אנחנו אהבנו את מפלי הריין, למרות שכבר ראינו גדולים מהם.
-
היום השלישיהתכנית המקורית ליום הזה היתה לנסוע דרך בן בלסיאן וטודמוס לטודנאו. אבל מכיון שראינו שביום הזה צפוי גשם, ולאחריו יפסק, החלטנו לנסוע צפונה לאיזור טריברג כי שם יש מקומות סגורים למקרה של גשם.
כשקמנו בבוקר, גלינו שהנוף הירוק שראינו אתמול מחלון המלון התחלף בלבן. כאן שמחנו על מזלנו שיש לנו רכב 4X4 כל שהנסיעה תהיה בטוחה יותר.
וככל שנסענו היער השחור היה שחור-לבן. ירד שלג והמראה היה עוצר נשימה. היתה חוויה מדהימה.
כשהגענו לפורטוואנגן כבר עלו קצת הטמפרטורות וירד גשם ולא שלג. נכנסנו למוזיאון השעונים, שהיה מעניין מאד. כשיצאנו הגשם כבר היה לסרוגין, וכשהגענו לטריברג הצלחנו לעלות למפלים ללא גשם. המשכנו את הסיבוב, תוך התבהרות מזג האויר, והתכוונו לנסוע למקום הלינה – מלון BAEREN בבאד קרוזינגן, וללכת לבלות את הערב ב-VITA CLASICA (למלון יש מחיר הכולל כניסה למרחצאות). ואז נזכרנו, שמרוב חשיבה על הקור הצפוי לנו בגרמניה, ארזנו מעילים לרוב אבל לא בגדי ים. הפדיחה של הטיול. לכן החלטנו לעצור בפרייבורג ולסייר בה.
העברנו שם כשעה וחצי ומשם נסענו למלון. אכלנו ארוחת ערב במסעדה במלון אדלר , שנמצא לא רחוק מהמלון שלנו
-
היער השחור-לבןבדרך לטריברג
-
היער השחור-לבןעוד קצת מהיופי הזה
-
היער השחור-לבןקצת שעונים מהמוזיאון
-
וקצת פרייבורג
-
היום הרביעיקמנו ליום קר אבל בהיר. נסענו דרך BELCHEN . הדרך מדהימה וככל שעלינו התגלה שלג במקומות הגבוהים. התלבטנו אם לעלות להר אבל החלטנו לא לוותר. עלינו ברכבל ולמעלה היה ממש כמו אתר סקי. הראות היתה טובה יחסית . אמנם לא ראינו למרחקים אבל היה נוף מקסים לסביבה הקרובה.
משם נסענו ל-TODTNAU. אני החלטתי שלמרות גילי (אגלה רק שיש לי שני נכדים) אני לא מוותרת על מגלשות ההרים. היה קר, אבל היתה שמש, ובאופק היו עננים כהים. החלטנו שלא נחכה שיתחמם יותר פן ירד גשם. היתה חוויה מדהימה. זה ממש לא מפחיד. אפשר לשלוט במהירות ואחרי מספר מטרים הרפיתי מהמעצור ונתתי לקרונית לרדת אפילו יותר מהר ממה שחשבתי. מכיון שזו לא ממש עונה לא היו תורים ולא הפרעתי לאף אחד אם נסעתי קצת יותר לאט.
אחרי המגלשות, הלכנו לראות את הקטדרלה במרכז העיר, ואז ראינו את השלט לכוון המפלים והחלטנו ללכת. אחרי עליה (חלקה ממש לא קלה) של 2.5 ק"מ, רובה בתוך היער, הגענו למפלים. ישבנו קצת על הספסלים שם וירדנו חזרה. קפה וסנדויץ וממשיכים בדרך. ליד פלדברג שום מושלג ויפה כל כך, ומשם ממשיכים לטיטיזי, שאתמול לא עצרנו שם עקב השלג. סיבוב קצר לאורך הטיילת, שוקו חם בבית קפה קטן ומשם חזרה דרך כביש 31 (בקטע היפה שלו) ללינה נוספת בבאד קרוזינגן.
-
הר בלשןלבן לבן
-
מגלשות טודנאוהייתי חייבת צילום כדי שיאמינו לי
-
מפלי טודנאותראו כמה עלי שלכת יש על הקרקע בדרך.
-
ולסיום היום - טיטיזיאגב, הישראלים מטיטיזי חזרו הביתה. לא שמענו אפילו מלה אחת בעברית.
-
היום החמישיהיום יפה בחוץ וקצת יותר חם ואנחנו נוסעים לצרפת, לדרך היין.
התחלנו בקולמר. עשינו סיבוב ברכבת התיירות (יש הסברים בכל מיני שפות, כולל בעברית), שוטטנו קצת והמשכנו בדרך היין לעיירה המקסימה Riquewihr, שמריחה כולה מיין. לאורך המדרחוב יש דוכנים שמוכרים טעימות של יין ויצאנו משם כמעט שיכורים. משם נסענו דרך Ribeauvillé ולאחר מכן עלינו לכביש המהיר לכוון שטרסבורג.
בשטרסבורג הלכנו קודם כל לכוון מזח ספינה הטיול. בתקופה הזו כמובן שיש רק ספינות מקורות, וטוב שכך. הסיבוב היה מעניין מאד, כולל שינויי המפלס של הנהר. לאחר מכן נכנסנו לקטדרלה והסתובבנו קצת באיטליה הקטנה.
משם נסענו למקום הלינה שלנו , מלון BAEREN בעיירה LEIMEN (רצינו להתקרב לפרנקפורט שאליה היינו צריכים להגיע למחרת בצהרים). הכביש המהיר A5 בשיפוצים והנסיעה היתה מייגעת. ארוחת ערב , טובה וזולה, במסעדה במלון.
-
דרך הייןצפורים נודדות ממש מול השמשה הקדמית וקן החסידה
-
Riquewihrעיירה מקסימה
-
השיט בשטרסבורגמומלץ מאד גם למי שמגיע לעיר לזמן ממושך, אבל בעיקר למי שזמנו קצר.