פותחים גן חיות-שרשור לשבת
-
כל הדובים
אריות
קרנפים
פינגווינים
חיות מיוחדות שנתקלתם בהם בטיולים
חיות פחות מיוחדות אבל עם ספור משעשע
גני חיות אחרים
גני חיות רגילים
חיות בלי גנים
ואם אין ברירה....אז גם חיות בצלחת. -
פותחים גן חיות-שרשור לשבתאוהבת חיות, חוץ מג'וקים ונחשים, את כולם, בעיקר בטבע, ומוכנה לנסוע לחפש אותם.
מתחילה בפינגווינים, אומנם לא הגדולים והיותר יפים, את אלה צריך להרחיק עד לאנטרטיקה.
הפינגיווינים בתמונה צולמו בדרום צ'ילה, אי בודד, עם מגדלור ופינגווינים, כמויות...
אפשר ללכת בשביל מסומן וצמוד לחוף, אך כשהם חוזרים מהים, עוברים מהשביל הזה, ממש ליד התיירים.
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבתקליפורניה, פילי ים, יש גדר, אבל אפשר די להתקרב לראות אותם, הם ענקים.
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבתבתאילנד אפשר לראות, וגם להאכיל קופים בהרבה מקומות, רק אל תלכו להצגות למיניהם שעושים איתם, לא מגיע לחייה החביבה הזו...
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבתשלום לכולם
זה בדיוק שרשור בשבילי כי אני נהנית לצלם חיות בטיולים
אביא לכם את אמא ברבורה אבא ברבור והברבורונים הקטנים מתנקים על הדשא על שפת אגם בלד מהטיול בסלובניה וגם סוס יפה בדרך לבוהינסקה בלה
רחל לבון
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבתאנפה על גדות אגם בלאד וציפורים אוכלות מהצלחת של הקרמשניט
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבתויטנאם, הפעם לא חיות בר, חיות לשרות האדם...
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבת
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבתבבית בכפר מרישל עם גור חזירון שבעלת הבית משוויצה בו בפנינו.
ופרות נחות בשלג אי שם ברומניה.
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבתבקיץ האחרון בבולגריה כל בוקר היינו יוצאים מהבית לכיוון העיר הגדולה בדרך לא דרך. ובדרך לא דרך הזאת באותו המקום, כל יום מבין השיחים הייתה קופצת אל הכביש ארנבת מטורפת ומקפצת לפני המכונית. האיש, בעל עצבי ברזל, היה מוריד את המהירות למשהו כמו 3 קמ"ש ובצייתנות נוסע אחריה. אחרי שזה נמשך שבוע הסבתות מאחורה התחילו להרהר באפשרות של אתם לא רוצים לדעת מה. אבל כבר התרגלנו אליה וככה היא הובילה אותנו כל בוקר אל היציאה לכביש הראשי. שם הייתה נעלמת בחזרה בתוך העשב הגבוה. רק פעם אחת הצלחתי "לתפוס" תמונה.
אלונה
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבתחתולים תמיד היו אהבת חיי.
-
gone the way of the dodoגם אני מאד אוהבת בעלי חיים.
ולכן רוצה לפתוח דווקא באחד שכבר לא קיים, ומסמל את הסכנה לבעלי חיים רבים, הנמצאים בסכנת הכחדה.
מדובר בדודו, עוף ענק קרוב משפחה של היונים, שחי בעבר במאוריציוס.
הדודו התגלה על ידי האדם הלבן, המתיישבים ההולנדים שהגיעו למאורציוס, ב1581 ונכחד כ100 שנה לאחר מכן.
ההכחדה נגרמה ישירות על ידי פעילות האדם. בעלי החיים שההולנדים הביאו לאי טרפו את הדודו ושדדו את הקינים שלו.המתיישבים הרסו את אזור המחיה שלו כדי להגדיל את הישובים שלהם.
מקווה שאף אחד מבעלי החיים שנמצאים היום בסכנת הכחדה לא יילך בדרך הדודו...
בתמונה הלוגו של הWWF הארגון העוסק בשימור טבע ובעלי חיים. לא סתם הפנדה החמודה נבחרה לסמל.
מקור: ויקיפדיה באנגלית:
http://en.wikipedia.org/wiki/File:WWF_logo.svg
מקור תמונת הדודו גם היא מהויקיפדיה
http://en.wikipedia.org/wiki/File:Dodo_1.JPG
צולמה על ידי ballista
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבתבשווייץ ליד אגם בריינץ עברנו בשביל ליד בית ולפתע פגשתי את "הכבשה שושנה" היא התאהבה בי ממבט ראשון. התחלתי לדבר איתה וללטף אותה והיא הלכה אחרי במעלה השביל. מזל שהיא היתה במקום מגודר אחרת הייתי צריכה לסדר לה מושב ב"אל על".
בשווייץ בגרינדלוולד גם אני כמוך אלונה משוגעת על חתולים. באותה העת היו לי שני חתולים בבית. אחד מהם ששמו היה שחורי בדיוק נפטר אחרי שווטרינר הרג אותו בטיפול "מסור" והנה אנו מגיעים למלון בגרינדלוולד ורואים את שחורי שלנו קם לתחייה. זה פשוט לא יאומן שתי טיפות. אחיו התאום. כמובן שסידרנו לו "בוק". נכון שהוא חתיך?
רחל לבון
-
פותחים גן חיות-שרשור לשבתהיינו ברומניה על גדות הדנובה בכפר מולדואבה נוואה ביום סגרירי וראינו את הברווזים לעת ערב בדרכם לשנת הלילה. בעלת הצימר שלנו בו סיפרה שכל ערב בערך באותה השעה הם חולפים על פני הבית בדרך ללינה.
באותו צימר ששמו "אליס" אכלנו ארוחת ערב ושמענו נביחות רמות של כלב. למחרת בבוקר הבנות שהוא מת מרעב. הזמנתי עבורו מנת נקניקיות, חתכתי לו לפרוסות, שמתי לו על מפית מחוץ למסעדה ולבסוף כשעזבנו זרקתי לו גם עוגיות. הוא פשוט טרף הכל.
שמחתי שלפחות ליום אחד עשיתי אותו מאושר.
בעיית הכלבים ברומניה היא נוראה. נתקלנו בהמון מקומות בכלבים משוטטים ורעבים. כל פעם שהתקרבנו לכאלה זרקנו לחמניה או עוגיה והם אכלו הכל.
רחל לבון
-
חמורים בשדה אליהובקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן מגדלים שדות ומטעים אורגניים.
במקום לרסס כנגד העשבים השוטים הם מגדלים חמורים האוכלים את העשבים, וגם את התמרים הנופלים לקרקע.
החמורים מורגלים במבקרים, וכל העדר שועט לעבר המסיירים היורדים מהאוטובוס.
המדריכים מכינים מראש לחם יבש (עודפים מחדר האוכל הקיבוצי
) וגם ילדים גדולים נהנים מהאכלתם.
ובהזדמנות זו, ממליצה מאד על הסיור, ביותור.. יש סיורים למשפחות. יש לתאם מראש (לא בשבת, מדובר בקיבוץ דתי). פרטי התקשרות בקישור המצורף.
ניתן לשלב עם טיול בעמק המעיינות, בית שאן, כוכב הירדן.
עלות 35 ש"ח (ילדים עד גיל 5 נכנסים חינם).
-
איילי הצפון
-
איילי הצפוןנראה לי שזה יהיה אחד האשכולות היותר ארוכים...
ולי אישית יש הרבה מאוד תמונות לתרום.
אז מאיפה מתחילים???
אולי, כדי להתחבר לנירית ולהשאיר את הכותרת - אז האיילים.
אלה המצורפים מצפון קצת פחות רחוק, הם משמורת הטבע ג'ספר ברוקי'ס הקנדיים.
אני אוהבת את התמונה בעיקר בגלל שרואים את היחסים שלהם עם בני האדם - הם כל כך רגילים אליהם, שהם לא מפריעים לעצמם את מנוחת הבוקר ואת מעט קרני השמש...
אגב, בכניסה לכל שמורה ברוקי'ס מקבלים ברושורים עם כללי התנהגות לבעלי החיים, כדי שלא לפגוע בהם.
רבקה
-
חיות פחות מיוחדות אבל עם ספור משעשעזה מה שיונית ביקשה ואני לא יכולתי שלא להזדהות בדיוק עם המשפט הזה.
אני לא יודעת אם התמונה ממש משעשעת או לא, אבל את המחזה הזה ראינו בגן החיות בברצלונה.
בעת הביקור בגן החיות נכחו במקום ילדים בגיל גן וכיתות נמוכות. היינו המומים לראות את המדים בהם כל הילדים לבושים ולגלות שהם פשוט קשורים זה לזה ובראשם צועדת הגננת.
הילדים מתנהלים בסדר מופתי. אף אחד לא הולך לאיבוד. חשבתי איך היו מגיבים ההורים בארץ על דבר כזה.
-
שקנאים וסלמנדרהאת הסלמנדרה צילמתי בגשם שוטף כשהמתנתי לכניסה למערת הנטיפים גומבסצקה בסלובקיה. הלחות הרבה איפשרה לה לצאת ממחבואה.
השקנאים צולמו בשבוע שעבר לעת ערבית בבריכות של מעגן מיכאל.
רנצי
-
מקסים. גם אני חובבת חתולים.