קיץ אנגלי בסוף אפריל
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילהתחנה הבאה – פאר היצירה הג'ורג'יאנית ואחת הערים היפות בבריטניה, הלא היא העיר באת' Bath.
למרות שהעיר באמת מקושרת עם תפארת התקופה הג'ורג'יאנית וסגנון הרינסאנס (מי אמר ג'יין אוסטין ולא קיבל?) יש בה גם שרידים מפוארים מהעבר הרומי שלה.
אם וולס קרויה על שם המעיינות שלידם הוקמה, באת' קרואה על שם המרחצאות החמים.
הרומאים, ששלטו באנגליה מהמאה הראשונה עד הרביעית, גילו כאן מעיינות מים חמים והקימו מרחצאות ומקדש כמיטב המסורת הרומית.
אגב, המעיינות החמים האלה הם היחידים בבריטניה! טמפרטורת המים נעה בין 39 ל-46 מעלות. בתקופתם העיר היתה שוקקת מבקרים ופורחת מבחינה כלכלית.
תור זהב נוסף של העיר החל, כאמור, בתקופה הג'ורג'יאנית כשאנשי האצולה והחברה הגבוהה התחילו להגיע לכאן לנופש ולמרפא, מגמה שהמשיכה גם לתוך התקופה הויקטוריאנית. היה נהוג להגיע לבאת' to take the waters וכולם נפגשו עם כולם והרגישו חלק מהחבר'ה.
מעניין להתקרב אל באת' ולראות את המעגלים של המבנים, ולהבין איך העיר התפתחה לאורך ההיסטוריה: מבחוץ, המעגל המודרני (והמכוער ביותר). בתים בסגנון שנות השבעים, קומוניסטים-משהו וחסרי אסטטיקה.
אחר כך מגיע תורם של הבתים משנות ה-20 וה-30 שנבנו אחרי מלחמת העולם הראשונה ויש בהם יופי רגוע, בעיני.
במעגל הפנימי יותר נמצאים הבתים הויקטוריאנים שהם יותר יפים, והרחובות נעשים יותר נעימים ועם הרבה עצים וצמחיה.
ובמרכז נמצאת העיר הג'ורג'יאנית. אני מכורה לארכיטקטורה של התקופה, לקווים הישרים (בניגוד לקישוטיות-היתר של הויקטוריאנים), לפרופורציות היפות של החדרים.... סליחה על ההתפייטות, אבל בתים ג'ורג'יאנים עושים לי את זה בגדול.
מומלץ:
סיור רגלי, על יד הגשר, בפארק שלאורך הנהר, ליד ה-Abbey, ברחובות והסמטאות של מרכז העיר, כמובן – ביקור חובה במרחצאות (מקבלים מדריך-אודיו לסיור עצמי מעניין ומרתק). לקהל מאד מסויים – ביקור חובה במרכז של ג'יין אוסטין.
קניות – תענוג גדול. מלבד החנויות הרגילות והרשתות שנמצאות בכל עיר (קוראים להן "החנויות של ה-High Street", כלומר של הרחוב הראשי) יש מבחר ענק של חנויות מיוחדות שמתמחות במגוון נושאים, מכלי בית ועד דיג ועד כובעים. יש כמה חנויות, שאם לא הייתי מגיעה אליהן כתיירת מוגבלת-משקל הייתי כנראה פושטת בהן רגל (ואז פושטת יד על הגשר, ליד הנהר...).
אל תעזבו את באת' בלי לבקר ב-Circle – כיכר ג'ורג'יאנית יפהפיה, שכבר במאה ה-18 נחשבה לכתובת מכובדת ויקרה למדי.
מוזיאונים שהייתי דוגמת אם היה לנו מספיק זמן:
המוזיאון האמריקאי –
http://www.cityofbath.co.uk/Museums/body_american_museum.htm l
מוזיאון האופנה / התלבושות –
http://www.museumofcostume.co.uk/default.aspx
מוזיאון הולברן לאמנות יפה –
http://www.cityofbath.co.uk/Museums/body_holburnemuseum.html
נעה(גודל:14.99KB) (גודל:16.04KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילגשר על הנהר אייבון(גודל:14.37KB) קיץ גם בבאת'(גודל:13.77KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילבית חולים מקורי(גודל:13.87KB) כניסה למרחצאות(גודל:14.17KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילמרחצאות(גודל:14.67KB) נביעות חמות(גודל:13.03KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילסוחר רומי(גודל:11.72KB) שריד רומי(גודל:12.51KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילבבאת' ביקרנו / אכלנו בשני בתים "עם תואר".
הראשון – ביתה של סאלי לאן (Sally Lunn), מהגרת צרפתיה שהטביעה את חותמה על העיר בזכות מתכון מסויים ללחמניה גדולה. את הלחמניה נהגו להגיש בתור הצלחת שעליה מונח האוכל. מובן שהלחמניה ספגה את הרטבים והטעמים של התבשיל שהוגש עליה, ונאכלה גם היא עד תום. איזו שיטה להימנע משטיפת כלים אחרי הארוחה!
ללחמניה הזאת הם קוראים (The Original) Bath Bun.
בבית יש את "מוזיאון המטבח" (Kitchen Museum), שלא הספקנו לבקר בו. במקום פועלת מסעדה שמגישה את כל המנות על הלחמניה המפורסמת, עם טוויסט מודרני: הכל יחד מוגש על.... צלחת.
מבחינת המסעדה, הגימיק הוא הכל. האוכל לא מאד מוצלח ובודאי שלא שווה לטרוח במיוחד.
אבל התואר של הבית לא קשור לגב' לאן אלא לעובדה שהוא הבית העתיק ביותר בבאת'. כבעל תואר כזה הוא מופיע על כל מפות התיירות (גם במפות גוגל), ובשטח יש שילוט מכוון אליו, ולא קשה בכלל למצוא אותו.
http://www.sallylunns.co.uk/
אל הבית השני הגענו במקרה כשחיפשנו מקום לאכול בו צהרים. זה בעצם לא בית אלא פאב, והוא הקטן ביותר בבאת' (יש קטנים ממנו בבריטניה!).
בקומת הקרקע יש חדר לא גדול שכולל את הבר וכמה שולחנות פאב קטנים. בקומה מעל יש חדר מעט יותר גדול עם כ-4-5 שולחנות. זה כל הגודל, וזה באמת קטן!
האוכל היה מוצלח למדי וגם האווירה היתה נעימה. משעשע, לאור העובדה של"סאלי לאן" הזמנו מקום מראש, ולכאן הגענו במקרה בדיוק כשהתפנה שולחן לארבעה
לא צילמתי בתוך הפאב. נתקלנו בטיול הזה בהרבה התנגדות של אנשים להיות מצולמים – כולם חוששים שתוך דקה התמונות שלהם יועלו לפייסבוק או אפילו ליוטיוב – ולא רציתי להציק (אני מניחה שהאנשים שמצולמים לאתר האינטרנט המצ"ב נתנו את הסכמתם).
http://www.coeur-de-lion.co.uk
נעה
בית סאלי לאן(גודל:16.01KB) הפאב הקטן ביותר(גודל:14.89KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילבנין גדול(גודל:15.95KB) רחוב קטן(גודל:13.65KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילשימו לב לחלון הראווה של חנות השטיחים:
(למעוניינות, החנות נמצאת על הגשר Pulteney Bridge)
נעה(גודל:16.33KB) (גודל:16.31KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילפינה הולנדית בלב העיר:
על יד ה-Abbey נמצא גן קטן שבו פורחים נרקיסי, פרחים נוספים שכרגע אינני זוכרת את שמם (אבל הם נפוצים מאד באנגליה) וצבעונים מקסימים. הגן הוקם בשנת 1945 לציון הידידות בין הערים באת' ואלקמר (ההולנדית), כפי שמעיד השלט.
נעה
ברית ערים(גודל:15.49KB) צבעונים ועוד(גודל:15.49KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילגן(גודל:15.54KB) גן קטן(גודל:15.30KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילעוזבים את באת' בחוסר רצון.
היעד הבא – הכפר לייקוק Lacock, במחוז ווילטשייר.
הכפר הציורי והעתיק הזה הוא כיום רכוש ה-*National Trust כמעט בשלמותו. הוא הוזכר כבר ב-Domesday Book** - וזה כשלעצמו מעניק לו יוקרה מסויימת, כמו חותמת חשובה על פריט עתיק.
מעצם השימור של כפר שלם שעדיים בנוי באותו סגנון עתיק הכפר מושך הרבה תיירים וגם חברות הפקה. הרבה סרטים וסדרות טלויזיה צולמו בו, ביניהם "גאוה ודיעה קדומה", "אמה", "ראש העיר קסטרברידג'", "מול פלאנדרס" וסצנות קטנות ל"הארי פוטר".
http://www.cotswolds.info/places/lacock.shtml
* הקרן הלאומית The National Trust הוקמה על מנת לשמר בניינים בעלי חשיבות היסטורית, לא רק מבחינת אירועים היסטוריים חשובים אלא גם כדוגמה לארכיטקטורה ו/או סגנון החיים המייצג תקופות בהיסטוריה של הממלכה.
** "ספר יום הדין" Domesday Book הוא הסקר המקיף של יישובים ונכסים באנגליה וחלקים מוויילס שנערך בשנת 1086 בפקודת המלך וויליאם הראשון, "וויליאם הכובש" מנורמנדי. הסקר היה מעמיק כל כך שתיעד גם כמה רכוש יש לכל נתין ואפילו כמה בעלי חיים יש בכל משק בממלכה!
סקר זה היווה את הבסיס לגביית המיסים ולכן כנראה כונה "ספר יום הדין". היות והוא השתמר לאורך השנים הנתונים שבו נותנים תמונת מצב מרתקת על הממלכה לפני כאלף שנה.
נעהבית הספר היסודי(גודל:13.78KB) כפר עתיק(גודל:12.96KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפריל(גודל:11.77KB) (גודל:15.94KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילכפר עתיק (גודל:12.37KB) רחוב עתיק(גודל:12.96KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילעוד בית(גודל:15.04KB) עוד רחוב(גודל:14.16KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילויסטריה מטפסת(גודל:15.45KB) פריחה על החומה(גודל:16.43KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילהיעד האחרון שלנו לפני אוקספורד היה עוד אתר מרשימת ה"מיסטי, מיסתורי" שלי: סוס לבן נוסף, שכבר הזכרתי בתחילת הסיפור.
זהו הסוס הלבן של אפינגטון (במחוז אוקספורדשייר) Uffington White Horse.
http://www.nationaltrust.org.uk/main/w-chl/w-countryside_env ironment/w-archaeology/w-archaeology-places_to_visit/w-archa eology-uffington_white_horse.htm
הסוס הוא בן כ-3000 שנה. בהיסטוריה הכללית מדברים על תקופת הברונזה המאוחרת. אבל תחשבו רגע, לשם המחשה "קרובה יותר לבית" כמו שאומרים באנגליה, על ההיסטוריה היהודית. מדובר על תקופת דוד המלך בערך!
אז איך השיגו את מראה הסוס על הגבעה?
קראתי על אחד הסוסים הלבנים המאוחרים יותר, שיזם הציור עמד על גבעה או על סולם (או על סולם על גבעה...) וצעק משם הוראות לעובדים על הגבעה ממול, כדי שידעו איך לצייר את הסוס. הרי כשמדובר בגודל כזה, מקרוב קשה מאד להבין את קווי המתאר או הפרופורציות.
אבל איך יצרו סוס כל כך גדול (באורך של 110 מטר) לפני למעלה מ-3,000 שנה???
ולמה???
בייחוד כאשר את הדמות בשלמותה ניתן לראות רק מהאוויר.
אני לא זוכרת כל כך את פרטי הספר "מרכבות האלים" אבל נראה לי שהסוס הזה שווה איזכור שם...(ואמנם יש סברה שהציור נועד עבור האלים, מסיבה לא ידועה).
כדי לראות את הסוס מגיעים לכפר Woolstone שקרוב לכפר Uffington. עוקבים אחרי השילוט לפונדק – The White Horse Inn – ואז ממשיכים לפי השילוט אל הסוס.
יש מגרש חניה שממנו רואים חלקית את הסוס וממנו מובילים אליו שבילי הליכה.
אני מצרפת תמונות מגוגל.
נעה
(גודל:10.88KB) (גודל:10.61KB)
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילאיך? איך לא אמרת שאת נוסעת...
לכזה טיול עם כאלו הסברים, מיד הייתי מצטרפת.
אני מבקשת לטיול הבא לצרף גם אותי.
את יודעת שלא הספקתי לבקר באזור.
-
קיץ אנגלי בסוף אפרילנעה דירררר,
אני מבקשת לשמור גם לי מקום בטיול של לטיט (וגם זוג מגפיים)
שיחקת אותה לגמרי יקירתי !
יעל -
קיץ אנגלי בסוף אפריליש פה כל כך הרבה תמונות שכבשו אותי לגמרי....
מלא מלא תודה! מאוד נהניתי!
יש לי שאלת עצלות (כי את בטח יודעת את התשובה בלי להתאמץ, ואם אני אדגור עכשיו על חיפוש אז לא אלך היום להתעמלות...)
איך נשארים קווי המיתאר של הסוסים לבנים? בטח לא צריך לגלות אותם כל הזמן מבין הצמחייה מסביב????
רבקה -
קיץ אנגלי בסוף אפריללט איט, איך לא אמרת שהיית מצטרפת? הייתי מיד משנה את הרכב המשתתפים (וגם מבלה טיפה יותר זמן במרכז ג'יין אוסטין, אני מקווה!)
יעלי, תודה. באמת נראה לי שבפעם הבאה ניסע לבאת' ביחד.... אולי?
רבקה'לה תודה גם לך.
התשובה לשאלתך היא פשוט טיפוח. מנקים, מעשבים, מרססים....ויותר מזה... וכך שומרים על קווי המתאר של הדמויות (אם תשימי לב חלק מהם בבעלות ה-National Trust וזה מיד אומר שהזנחה אין שם).
ראי תשובה שלישית בקישור.
ידוע על כמה סוסים שאבדו מחוסר טיפול. כשחושבים על העבודה הקשה שהושקעה בחציבתם זה מעציב מאד.
אני מצרפת גם קישור על תערוכה שהיתה במוזיאון המורשת של ווילטשייר (בעיר Devizes) על ה-hill figures וכל מה שקשור בהם, כולל צורת השימור שלהם. רציתי ללכת אבל היא נגמרה בפברואר. מקווה שיום אחד הם יחזרו עליה.
נעה
