הקרוז שלנו
-
טוב,אני לא מתכוון להתחרות בעדי והסיכום שלי בודאי לא יהיה משעשע ונוגע ללב ואצלנו זה בכלל בנים,אבל אשתדל להגיש מידע שיעזור בעתיד למי שמתכנן לצאת לשייט.
כחצי שנה לפני, עלתה האפשרות לצאת לקרוז.אמא אבא ושני בנים,האחד בן 18+ ואחיו הצעיר בן ה 14+. המורה נתנה את ברכת הדרך והבחור שלפני גיוס הצהיר שיסתדר עם המתכונות והבגרויות,התאריך המיועד התאים לשייט לקריביים וכך יצאנו לדרך התכנון.
מגבלת התאריכים הובילה אותנו לקרוזים שלפני הפסח,אותי ענין לבחור קרוז שיש בו 4 עצירות ובאיים שיש בהם ענין.בעבר נסעתי עם קרניבל קרוז ועם רויאל קריביאן הבדלי המחירים היו משמעותיים ולא הצדיקו לדעתי תשלום עודף לרויאל מה עוד שלצעירים(הילדים,לא אנחנו) מומלצת יותר הנסיעה בקרניבל.התפקסנו על נסיעה בקרניבל ואלור ,הפלגה שיצאה ב 10.4 לאיים גראנד קיימן,בליז,רואטן(הונדורס) וקוזומל(מקסיקו).
לאחר שנבחרו התאריכים והאוניה בחנו את התאים .התלבטנו בין שני תאים לתא אחד,סוג התא ומקום ההזמנה.בדקתי ברשת ומול הסוכן,אצל הסוכן יצא זול יותר וכמו כן היה מבצע לשני מצטרפים בחדר הורים כך שהזמנו אצל הסוכן.אנחנו מראש החלטנו להזמין תא אחד ומכמה טעמים:החלטנו שאנו רוצים לחוות את החוויה ביחד,גם לפני השינה וגם במפגשים לאורך היום וכן,הבנו שמסוכן יהיה ליציבות האוניה להשאיר את שני הבנים(להלן:חיות הפרא) לבד.
-
הקרוז שלנוהחלטנו ללכת על תא עם מרפסת,החלטה שהתבררה כאולי החשובה ביותר שקיבלנו.אנשים שחזרו ושהו בתא פנימי או עם חלון אמרו לנו שלא נמצאים כמעט בחדר וזה נכון באמת למי שאין לו מרפסת.האופ' של מרפסת מעודדת אתנחתאות במהלך היום ,הפסקות מופלאות של ישיבה במרפסת מול הים האין סופי,עם או בלי קפה ,קימה בבוקר והסטת הוילון לעבר נוף מרגיע,התחלת היום באויר הצלול מול השובל הלבן,כיף כיף כיף.
בנוסף החלטנו להוסיף כסף ולבחור את התא הספציפי אותו אנחנו רוצים.בחרנו תא בקומה התשיעית(הקומה הגבוהה בקטגוריה) ובדקתי שאין מעלי או מתחתיי שטחים ציבוריים רועשים כגון מועדונים וכו'.מעלינו ומתחתנו היו חדרים פרטיים.זה ענין של מזל,גיסי וגיסתי שנסעו כמה חודשים לפנינו קיבלו חדר מצוין ובאותה קומה מבלי שהוסיפו דבר.
בחרנו לאכול את ארוחת הערב ב 20:15 .לנו זה היה נח עם מרווח מספיק מארוחת הצהריים וחזרה מאוחרת ורגועה מהאיים.למי שיש ילדים קטנים מומלץ לדעתי להזמין את המושב המוקדם היות ורמת העייפות באניה גבוהה ולילדים צעירים יהיה קשה להחזיק מעמד להופעות שלאחר הארוחה.
עוד לפני הקרוז נכנסתי לאתר קרניבל וראיתי שהמחירים ירדו.ניתן בהחלט לעדכן את המחיר למטה אלא שבמקרה זה אחרתי את המועד כיוון ששינוי כזה ניתן לעשות עד 75 יום לפני ההפלגה.לאחר יש קנס על ביטול/שינוי.הסוכן בדק אצל הנציג בארץ שמסר שאין מה לעשות.החלטתי לנסות והתקשרתי לשרות לקוחות של החברה שם הוסבר לי שלא ניתן לעדכן את המחיר אך הסכימו לשדרג אותי לחדר בקומת המגורים הגבוהה ביותר שהיה אף מעט גדול יותר.שווה לנסות
-
הקרוז שלנובעיקרון את ארוחות הבוקר והצהריים (היותר קלות כמובן) אכלנו במזנון ואת ארוחת הערב בהגשה בחדר האוכל.חווית האוכל בהגשה טובה יותר.החגיגיות,איכות האוכל הגבוהה יותר משבמזנון,המלצר הקבוע שהכיר אותנו ואת העדפותינו,כל אלה גרמו לנו להעדיף זאת ע"פ המזנון ולמי שחרד לענין הכמויות המופחתות בהגשה,הריני להרגיעו,ניתן גם בהגשה להזמין כמה מנות גם בראשונות,בעקריות ובקינוח ואכן,שמינים שכמונו,כך עשינו ולא פעם.
עוד לפני הקרוז נדרשים להיכנס לאתר החברה ןלמלא עבור כל אחד מהנוסעים טופס פרטים ארוך,חלקו ע"פ דרישות מח' ההגירה האמריקאית.הטופס כולל בעיקר פרטים אישיים,פירוט הטיסות איתן אנו מגיעים לארה"ב לפני הקרוז,המלון בו אנו משתכנים לפני ועוד ועוד.ניתן לבצע העתקה אוטומטית בין המשתתפים כך שרק הטופס למפליג הראשון לוקח זמן למילוי והשאר אורך זמן קצר.
בין השאר נשאלים בטופס על אמצעי התשלום.אני העדפתי לתת את כרטיס האשראי היות ולא ידעתי מה יהיו הוצאותינו במהלך השייט.כמו כן,איפשרתי לכל הנוסעים איתי(אשתי היקרה ושני בניי)לחייב את כרטיס האשראי שלי במידה ויהיו להם הוצאות באונייה.פה המקום לציין שבספינה יש לכל נוסע כרטיס אישי אשר משמש ככרטיס זיהוי(באנייה וכן בעלייה ובירידה במקומות העגנה)וכן ככרטיס חיוב לקניות במהלך השייט בחנויות באנייה,בקזינו,באולם המשחקים,בית הקפה,משקאות וכו'. לכל הדואגים , הילדים ובמיוחד האשה לא ניצלו טוב ליבי לבזבוזים מיותרים.אגב,ילדים מעל גיל 18 רשאים להיכנס לקאזינו.
-
הקרוז שלנוהטיסות הוזמנו ביו.אס.איירווייס,מטוסים נוחים עם מערכות בידור מתקדמות,שירות מצוין ואוכל סביר+.הקונקשנים קצרים אך מספיקים בהחלט והשדה בפילדלפיה נעים ונוח.
בשעה טובה יצאנו לדרך,יומיים לפני הקרוז הגענו למיאמי בשעות הבוקר,כל המלונות בטיול הוזמנו בראש וכולם להאמפטון אין,הרשת המועדפת עלינו שרק מילים טובות יש לנו לאמר עליה.
טיילנו במיאמי ובפורט לאודר דייל,ראינו את אנדרטת השואה המרגשת והמצמררת,ראינו משחק אנ.בי.איי וביום ראשון קמנו נרגשים,היום מתחיל הקרוז!
החזרנו את הרכב בתחנה של הרץ בעיר ומשם,מרחק נסיעה קצר,הביא אותנו השאטל לפתח אולם הנוסעים של הקרניבל.הדבקנו את תגי המזוודות עם שמנו ועם מס' התא.יש כמה שיטות לעשות זאת.את התגים מדפיסים עם סיום מילוי הטפסים באינטרנט טרום הנסיעה.אנו כרכנו התג(לאחר שקיפלנו הדף לפי ההוראות)סביב המזוודה והדבקנו עם סרט הדבקה שקוף אותו הדבקנו סביב התגים מה שהפך אותם לעמידים וחסרי סיכוי לקריעה.עת סיימנו קראנו לאחד מאנשי השרות הרבים הפזורים במקום והם העמיסו אותם והעבירו לאניה.אנחנו פגשנו את המזוודות זמן קצר לאחר הגעתנו לתא.
מאזור המשלוח עברנו לכיוון אולם הנוסעים.התור השתרך אל מחוץ לאולם ונראה מאיים למדי אולם האמריקאים בדרכם המסודרת קידמו את התור במהירות ראויה וכך מצאנו את עצמנו עוברים ביקורת דרכונים ראשונה ולאחר עוד המתנה בה שמענו פה ושם שיחות בעברית ,הגענו לדלפקי הקבלה המכונים קיוסקים.גיהצנו את הכרטיס ,כל אחד קיבל את כרטיסו האישי וצעדנו נרגשים לכיוון האוניה.בכניסה הצטלמנו לצרכי זיהוי וגם הצטלמנו עצמאית לצרכי זכרונות ושמנו פעמינו לכיוון התא שישמש ביתנו בשבוע הקרוב.
-
הקרוז שלנוהתא מתוכנן בקפידה למיקסום ופונקציונליות של התנאים.היו לנו מיטת קינג,מיטת יחיד ומיטת יחיד נוספת,מעליה(יוצאת מהתקרה)שולחן וכורסא.מלאי של ארונות ומגירות מעל ומעבר לנדרש.המזוודות פורקו במהירות והוכנסו אחר כבוד מתחת למיטה הזוגית.במידה ושומרים על סדר,התא מספיק בהחלט.חדר המקלחת ושירותים נוח אף הוא.במרפסת שתי כסאות גדולים ושולחן מתכת קטן.
שמנו פעמינו למזנון כאילו לא אכלנו יומיים וטעמנו ממה שאנו עומדים לעבור בשבוע הקרוב.יש במזנון הצהריים דברים קבועים ויש מתחלפים.בקבועים יש דוכן המבורגרים,נקניקיות,צ'יפס ,פטריות מטוגנות,בצל מטוגן.DELI בו מכינים לעיניך מגוון סנדוויצ'ים מעולים-פסטרמה בלחם שיפון,טוסטים במילויים שונים,טורטיה במילוי בשרים,בייגל עם גבינת שמנת וסלמון ועוד סנדוויצ'ים חמים וקרים,בכל כריך כזה כמות פסטרמה שמספיקה לשבוע למשפ' ישראלית ממוצעת.
דוכן מקסיקני עם בוריטו חלומי במילויים מגוונים.
דוכן מונגולי בו כל אחד ממלא לעצמו קערה עם מגוון ירקות וסוג של אטריות ובוחר סוג בשר/דג/פרי ים ורוטב והכל מוקפץ מול עיניו –טעים טעים.
דוכן סלטים ענקי עם מגוון ירקות רוטבים ותוספות.
מעבר לזה אוכל מתחלף שבו מיני בשר,עופות ,דגים,תוספות,קרבינג של מיני בשר ומנות אחרונות כולל עוגות שונות במבחר עשיר
ומכל זה אמורים לאכול ארוחה קלה אחרי ארוחת בוקר עשירה ולפני ארוחת ערב כבדה.לא אנושי,כל האוכל בספינה בא בכמויות וברמות פיתוי שגרמו לי לאכול בארוחה אחת קלוריות שבועיות ממוצעות,לכן אני נאלץ לפתוח בביקורים שבועיים בדיאט קלאב הסמוך לביתי לסילוק מפגעי השייט.
להשלמת תמונת האוכל,ארוחות בוקר אכלנו גם כן במזנון שכלל ביצים,בשרים ,תפ"א פנקייק'ס ,פרנץ' טוסט,הכנת חביתות וביצים ע"י טבח עם תוספות לפי בקשה ועוד ממיטב המטבח האמריקאי הבריא.
ארוחת ערב אכלנו בהגשה.לכל שולחן מלצר קבוע ועוזר מלצר שליוו אותנו כל השבוע.גם כאן היו בתפריט מנות קבועות בראשונות,עקריות ואחרונות ומבחר מנות מתחלפות.כפי שכבר רשמתי האוכל ברמה גבוהה,סטייקים פילה,לובסטר ,מיני פירות ים ,פסטות,פירות טרופיים ומנות צמחוניות חמות וקרות.אכלנו המון וארוחות אלו היו חוויה משפחתית וזמן טוב לסיכום היום,ציפיות ותכנון למחר וסתם שיחות כייפיות.מדי ערב היו הופעות נחמדות של המלצרים בשירה ובריקוד.קוד הלבוש היה קז'ואל ,לא מכובד מידי אך גם לא מכנסיים קצרים.בערב הקפטן(סטובינג,אייזיק לא היה) הבנים ואני לבשנו חולצות מכופתרות עם עניבות,הבנים עם ג'ינס ונעלי ספורט ורעייתי מכנסים כהים עם חולצה ועליונית.לא היינו יוצאי דופן בצורה בולטת אך רוב הנוכחים לבשו טוקסידו,חליפות והנשים שמלות ערב.
בכל שעות היממה פעיל דוכן פיצה וברוב שעות היום דוכן ההמבורגרים.מהצהריים ועד אחה"צ יש סושי ומחמצים וכן עמדת קפה(לא אמריקאי)בתשלום סביר עם מבחר עוגות נפלאות במחירים מצחיקים.
במשך היום פתןחים לשימוש עמדות הקפה,לימונדה ומים קרים .בבוקר מיץ תפוזים,מיץ פירות טרופים ומיץ תפוחים.לזוגתי רכשנו מנוי שתיה חופשי שכלל מיצים ומוגזים ללא הגבלה בכל שעות היום ובכל חלקי האניה.המחיר 48$.
ניתן להזמין אוכל ושתיה ללא תשלום ברום סרוויס רק יש לקחת בחשבון שזה לוקח כחצי שעה עד שמגיע.אפשרות נוחה לבוקר עד שהולכים לאכול או כשקמים ממנוחת צהריים(פעם אחת ועל אף התחושה שאנו מבזבזים זמן יקר על הספינה ישנו צהריים רגע לפני שהתמוטטנו מעייפות עקב אינטנסיביות הפעילויות)או סתם כוס קפה עם עוגה במרפסת מול השקיעה בנוף משגע-באמת החיים הטובים.
-
הקרוז שלנולאחר א.הצהריים הראשונה התנהלנו בכבדות לעבר הסיפון העליון והמתנו עם כולם לתחילת השיט.נופפנו לשלום ויצאנו לים.החלפנו לבגדי ים ודגמנו את הבריכות והג'קוזי,הילדים ניגשו למגרש הכדורסל ולמיני גולף .
טיפים-אני ניגשתי לדלפק הקבלה הפעיל 24 ש' וביטלתי את ההורדה האוט' של 10$ ליום לאדם.בקשתי התקבלה בטבעיות ובוצעה ללא שאלה.השארתי טיפים לאלה שרציתי ובסכומים שנראו לי למלצר שלנו ולעוזרו,למלצר המשקאות ולחדרן שלנו ולעוזרת שלו שניקו וסדרו את חדרנו ביסודיות פעמיים ביום.
באניה מבחר גדול של מועדונים מסוגים שונים,מגוון של נגנים בהרכבים שונים וזמרים וזמרות הפזורים במועדונים ובשטחים הציבורים.אפשר לשבת ולהקשיב למוזיקה ע"פ טעמך,לשתות,לרקוד,כל אחד ע"פ העדפתו ורצונו.הקזינו פעיל כל עוד האניה לא עוגנת.אצלנו לא היה עמוס ומחיריו זולים יחסית.יש חנויות באניה למזכרות,בגדים ותכשיטים.בסוף הקרוז יש מבצעים והמחירים יורדים דרמטית.
טיולים-זה הנושא לו הקדשתי הכי הרבה זמן קראתי סיפורי מטיילים ואת הסיכומים פה בפורום.בהתחשב בהפחדות על ספינות ששטות ולא מחכות למארחים,החשש ממקומות בהם רמת הבטחון נמוכה,ההעדפה למזמינים טיול דרך האוניה בתורים הארוכים בירידה לחוף-כל אלה הביאו אותי להזמין את הטיולים בגראנד קיימן ובבליז דרך קרניבל , ברואטן בהזמנה פרטית ובקוזומל ללא הזמנה בכלל.
קיימן-הזמנו דרך האנייה חודשיים לפני הקרוז,כרטיסים המתינו לנו בחדר ביום השני להפלגה, שייט לעיר הסטינגריי.ירדנו מהאונייה במעגן מרוחק מעט וספינות קטנות(טנדרים)העבירו אותנו לנמל.שם חיכו לנו נציגי קרניבל שהפנו אותנו למפעיל האחראי לטיול.עד היציאה אכלנו ושתינו קוקוס טרי ואני הייתי עסוק בעיקר במאמצים איך לא להתעלף מהחום והלחות,לחץ הדם שלי ירד ומצאתי עצמי סרוח על הריצפה בלחיים סמוקות ומיוזע כאחרון התורכים בחמאם.אוטובוס(ממוזג למרבה ההפתעה והאושר) הסיע אותנו דרך עיר הבירה המטופחת ושופעת הבנקים לנמל ממנו הפלגנו כחצי שעה ללב ים שם נמצאת שמורת הסטינגריי על גבעת חול בתוך המים(כמטר גובהם)הצלולים והנעימים.החיות המשונות התקבצו סביבנו,חלקן ענקיות וכשתהיתי לפשר חביבותן הסתבר לי שהמדריכים דאגו כל העת לפטם אותם בקלמרי שמנמנים.שחינו לצידם,הצטלמנו מנשקים אותם במה שהסתבר אח"כ כסוג של אף(הפה נמצא בכלל בחלק התחתון של גופם)ואף זכיתי למסג' דו צידי מצמד ענקי וחלקלק .אשתי היקרה שעוד לפני שנסענו לא אהבה את רעיון השחייה בחברת יצורים אלו שוכנעה בעדינות האופיינית לי להתגפף עם אחד מהם ויצאה לשמחתה בשלום מהחוויה המסוכנת(המדריכים סיפרו שאין לסטינגריי יכולת לתת מכות חשמל ואף לא ארס בזנבם.הסכנה היא בדמוי פגיון היוצא מזנבם ומסוגל בשעת סכנה לחתוך לעומק איברים שונים,לא עלינו)סיור קצר,חוויתי וכייפי.בלי שום בעיה יכולנו להזמין ממפעיל פרטי בחצי מחיר.
איסלה רואטן(הונדורס)פה התרשמנו מההמלצות על האי הבטוח והזמנו סיור באי מסינטיה הינדס,מפעילה מקומית המציעה סיור ייחודי בתעלת המנגרובים.פרדי נציגה חיכה לנו ולקח אותנו .פגשנו את סינטיה והתחלנו את הסיור.אין ספק שסיור פרטי יותר כייפי .נוצר קשר בלתי אמצעי עם המדריך וניתן לשאול מלאי שאלות ולקבל המון מידע מענין על המקום.פרדי התגלה כבחור חביב ואוהב צחוק.סיפר לנו על שנותיו הארוכות כברמן בספינות קרוז,שר שירי אלוויס ומסר פרטים על האי המאופין באיכות חיים בו אמריקאים עשירים בונים לעצמם בתי נופש.קיבלנו מושג על מחירי הקרקעות המאמירים(חשבתי להסביר לו מה זו בועת נדל"ן...)ועל תעשיית התיירות שהחליפה את תעשיית פירות הים המסורתית.בכלל ,בנמלי העגינה שהיינו מכירים בערך התיירים שמהווים מקור פרנסתם העיקרי ומכך יחס נפלא והגינות כמו גם ההבנה שחובתם להביאנו בזמן לאונייה ובבטחה.האי יפה וילדיי אמרו שבהחלט נראה כמו אי של הסדרה הישרדות.הגענו למקום השייט לתעלת המנגרובים,שם המתין לנו קפטן אמרלד.אין לי מספיק עושר שפה לתאור הסירה שחיכתה לנו רק אומר שגם אם תדמיינו סירה משנות השלושים שנשלפה מערימת גרוטאות מוזנחת לא תבינו.בסירה הרעועה הבנויה טלאים הונחו בלוקים כנראה ליצבה,מס' ענפים נקשרו אליה ואליהם חובר גג עשוי ענפים יבשים שנקשרו בסמרטוטים קפטן אמרלד התגלה כבחור מקומי צעיר בעל שן מעוטרת במסגרת זהב.חשבתי שאשתי תציל אותנו בכך שתסרב לעלות ואני איאלץ להיכנע לה אך למרבה ההפתעה וכנראה בהשראת השייט המרגיע שחולל בה שינויים מחשידים קיבלה את המצב בחיוך מצפה.עליתי ראשון וכמעט התהפכנו(בכל זאת כבר הייתי אחרי כמה ימי אכילה באנייה) ייצבנו את הגיגית,עלינו כולנו(הכרחתי את פרדי לבוא איתנו כדי להיות בטוח שהוא יודע שגם נחזור)והתחלנו בשייט.ראינו בדרך את בתי הספר על שפת המים והתלמידים ממתינים לסירות שיבואו לקחתם,קרטענו בזחילה עד שהגענו לתעלת המנגרובים הזרועה כמויות אדירות של שורשים מהממים וקיני טרמיטים ענקיים .כל כך יפה ושליו.חזרנו והמשכנו בסיור.עצרנו במרכזים מסחריים שחנויותיהן דומות לכאלה במערב וביקשנו גם לראות חלקים אחרים.הניגוד היה מזעזע והביטוי עולם שלישי קיבל משמעות מוחשית.וזה עוד אי מתקדם ובטוח.חזרנו לאוניה לא לפני שקנינו לפרדי מתנה שביקש(צפצפה מטופשת לילדים בה לא הפסיק לצפור לאנשים תוך כדי נסיעה,מעשה שהסב לו אושר רב ופרצי צחוק רמים)הצטלמנו איתו ותישרנו אותו.היה אחלה סיור שווה ותודה לענת על ההמלצה.40$ לאדם-4 ש'.צמוד לאוניה היה חוף פרטי אליו הורשו להיכנס רק השטים בה.חוף קריבי נפלא,עצי דקל קוקוס על החוף הצלו על מיטות השיזוף והמים היו צלולים בצבע טורקיז עדין.איזה כייף ויופי של סיום ליום נפלא ומהנה.
-
הקרוז שלנוזהו לבנתיים,בימים הקרובים אשלים את הסיפור ואין עוד הרבה.אם יש למישהו שאלות,מיקודים וכו,יותר מאשמח. -
איזו ירידה לפרטים!!!!בפירוש עוד שבירת שיא -לכל הדיעות!!!
תודה
מוני -
איזו ירידה לפרטים!!!!יופי של פירוט, עושה לי שוב חשק, אחרי שני קרוזים בקריבים, עוד אתבע אותך על שידול להוצאת כספים !! -
אין מילים!תודה תודה ושוב תודה.
איזה סיכום מושקע ומדהים רוי.
בהחלט ענית לי על כמה שאלות ופתרת כמה סוגיות.
נושא אחד שאודה מאד (שוב...) אם תוכל להתייחס אליו הוא הפעילות לבנים על האונייה, בימים בהם רק שטים. זו ההתלבטות הכי גדולה שלנו, כי "משעמם לי" הוא אחד מהורסי המצב רוח האולטימטיביים בחופשות שלנו....
-
הקרוז שלנו-המשך
העצירה הבאה היתה בבליז ,החלטתי שנעשה את שייט האבובים במערת הנטיפים החשוכה שנחשבת לאטרקציה המרכזית. פה, מהטעמים שהוזכרו קודם הזמנתי סיור דרך חב' השייט ואיני יודע בדיעבד אם היה זה מעשה נכון. מה שבטוח אין תחושת בטחון ומראה החיילים החמושים הרבים מרתיע. זוג ישראלים סיפרו שראו מכוניות שמחלונותיהן בצבצו קני רובים. לטענת המקומיים אלו כוחות בטחון על אזרחי .בירידה מהאנייה היה תור ארוך. אנו ניגשנו לאולם המופעים שם קיבלנו מדבקה צבעונית וירדנו לחוף במהירות יחסית. מי שלא הזמין סיור דרך האוניה המתין את כל התור ורק אז התבשר שעליו לגשת לקבלה לקחת מספר מה שעורר תרעומת רבה כי היה עליו שוב לעמוד את כל התור לירידה. בירכתי את ענת על המידע המועיל .עלינו על אוטובוס ונסענו דרך עיר הבירה המאובקת כשעה כאשר המדריכה מספקת מידע מרתק על המקום. הידעתם שבבליז גדלים אגוזי הקשיו הטובים בעולם? ראינו בדרך את העצים וקנינו מרוכלים כמה שקיות, היום בארצי הבטוחה אני יכול לאמר שלא הבחנתי בהבדל . לאחר מכן התפנתה לאזהרות על הסכנות הצפויות לנו ומבטי הזעם שהופנו כלפיי מאשתי(הילדים ישנו למזלי ולא שמעו)גרמו לי התכווץ לגדלים שאני רק יכול לקוות שאגיע אליהם לאחר הדיאטה. הוזהרנו משמונת הנחשים הארסיים ששורצים באזור, מהעצים הארסיים הגדלים בדרכנו לאבובים מעוד כל מיני צרות צרורות שיפלו על ראשינו אם נסטה מהשביל או לא נקשיב למדריכים. אני הייתי עסוק בעיקר לקלל את עצמי על עקשנותי להזמין סיור זה. הגענו למגרש החניה והחלפנו אוטובוס רק כדי לעלות לאוטובוס אחר שיעביר אותנו עלייה קשה. הגענו מלאי חששות והולבשנו בחליפות הצלה ובקסדות ראש מה שהעצים את החששות. הנעליים שסחבנו במיוחד להליכה ביער נארזו עם שאר הציוד שהבאנו ואוחסנו בלוקרים שהושכרו תמורת 5$ לקטן ו 7$ לגדול.אנו נדרשנו לשניים גדולים שהכילו ציוד רב שלקחנו לאחר הנחיות מוטעות באניה-אין צורך בנעליים וגם אין איפה לאחסן אותם אחרי הצעידה, אין צורך בכובעים כי כל המסלול מוצל. בשלב זה הייתי קרוב לפניקה. שלא לדבר על הסכום שעוד שילמנו. כל מדריך צוות לקב' בת 8 משתתפים אך היות והיתה משפ' קנדית שמנתה 10 הצטרפנו אליהם עם עוד זוג וקיבלנו שני מדריכים, ביירון ודניאל. יש לשים לב שכדי להיות עם בני המשפ' ,בזמן שעמדנו בשתי שורות, כדאי לעמוד ליד ולא אחד אחרי השני. קיבלנו אבובי ענק וצעדנו ביער הגשם היבש משהו כמחצית השעה תוך שאנו נזהרים מנחשי ענק ומעצים מרעילים ומקשיבים להסברים של המדריכים. כשהגענו סופסופ לנהר הקבוצה פוצלה לשתיים .ירדנו בשביל בזוית הקרובה לתשעים מעלות ואז האבוב שלי הושלך למים, כמטר וחצי מתחת למרפסת עליה עמדתי. המדריך אחז בשתי ידיי תוך שאני מכופף את ישבני לכיוון האבוב במעין תנוחה עוברית משונה. בירכתי את האל שאף אחד ממכריי לא רואה אותי בשעה קשה זו למעט בני הצעיר שלא חסך שום פרט בסיפורים לאחר. ואז המדריך עזב את ידיי וצנחתי בקול שאון לתוך האבוב בנהר הקפוא. המדריכים המנוסים סידרו אותנו שוב בשתי השורות וכך בני הקטן מאחריי ובני הגדול לימיני ואשתי מאחוריו. רגליי הונחו לאחר כבוד על האבוב שלפניי וקרסוליי שכנו מתחת לבתי שחיה של צעירה ממוצא ספרדי שהמתינה לקבלת האזרחות, ידיי הונחו על קרסוליי בני שמאחוריי וכן הלאה כך שכל טור היה כמעין רכבת ארוכה. כל ראשון בטור כזה נקשר למדריך שגרר אותנו בהליכה או בשחיה במשך שעת הסיור המים הפכו לנעימים ובמערה היה חושך מוחלט. הדלקנו את הפנסים הקשורים לקסדות והתמסרנו לשלווה. מדי פעם קרא המדריך את הקריאה המוסכמת מראש "ישבנים למעלה" לזהירות מסלעים משוננים במים רדודים. היתה חוויה ייחודית ללא ספק וממש לא מסוכנת ומפחידה. מתאים לילדים חובבי מים מגיל 6. שמתי לב שאצל מפעילים פרטיים האבובים היו פחות חדישים ולא היו קסדות. למעט ילדה שעיקמה את קרסולה לא נרשמו אירועים מיוחדים. חזרנו לאניה ופה המקום להזכיר שבכל נמל יש שטח דיוטי פרי עם מלא חנויות מזכרות אופייניות למקום, תכשיטים בשמים וכו' לא קנינו באף מתחם כזה אם כי המחירים סבירים. דברים שניתן למצוא גם על האנייה היו תמיד זולים יותר באנייה. לא רציתי להסתובב בשוק המקומי שאינו מאובטח אם כי חובה לציין שגם שם נהגו בכבוד רב בתיירים והמדריכה אמרה שאף אחד לא יפגע בתייר.אני האמנתי לה בלב שלם אולם כשזה נוגע למשפחתי העדפתי לא לבדוק ענין זה מקרוב ולאחר סיור הכרחי במתחם החנויות הסגור, עמדנו בתור קצר לטנדרים שהחזירו אותנו לספינתנו האהובה , הבטוחה והשופעת אוכל.
-
איזו ירידה לפרטים!!!!מצטרפת לתביעה הקבוצתית של ראובן
איזה יופי של תיאור. כאילו השתתפנו בשיט בעצמנו -
איזו ירידה לפרטים!!!!מצטרפת לשיט !
נרשמת לשומרי משקל !
רוי - כמו תמיד אין עליך . -
הקרוז שלנוהלו רוי, בוא נעשה פה סדר רגע אחד! מה זו הצניעות הזו?! ההוא (שלא נזכיר את שמו חלילה) הדביק אותך? אתה גדול!
מכרת לי ללא מאמץ את המרפסת צמודת התא ואת רעיון הצלוטייפ סביב תגיות המזוודה, למרות שדילגתי על ארוחת ערב אני "מפוצצת" רק מהתיאורים שלך על סנדויצ'ים עמוסי פסטרמה ושאר מטעמים, התפללתי שהשחיה לצד הסטינגריי תעבור בשלום ללא נפגעים, החזקתי לכם אצבעות שקפטן אמרלד ידע להשתלט על הגיגית שלו, נפלתי מצחוק שנפרדת מפרדי בצפצפה, אבל ללא ספק ה'שוס' הגדול (עד כה) הגיע בתיאור נחיתת ישבנך בתוך אבוב (איך פגעת בול?) והצפנת קרסוליך בבתי שחיה של הספרדיה! יש לי המון שאלות על הענין הזה, אפשר?
פליז אל תיתן לנו לחכות יותר מידי לבאות... עדי
-
הקרוז שלנועשית לי את הבוקר..
המון המון תודה על הפרוט הנפלא ועל התאורים המלבבים.
תשמע - הקטע של האבובים - ממש סרט מתח בהמשכים.. נשארתי מרותקת למסך עד שהגעתם בשלום לאניה.
אגב , האם בסיור הזה או בשחיה עם הסטינג'רי ראיתם גם אנשים מבוגרים ? פנסיונרים ? מנסה לחשוב אם זה יכול להתאים גם להוריי או שהפעם הגזמתי לגמרי...
מחכה מאד להמשך
איריס -
נוווווו... מתי אתה ממשיך?אני קוראת את התיאורים והסיפורים כמו שקוראים ספר מתח טוב, שאי אפשר לעזוב אותו.
רוי, עם הפירוט הרב שלך, בצירוף סיפורי שיט אחרים כאן, בסוף מישהו עוד חו"ח יצליח לשכנע אותי לצאת לקרוז (אל דאגה: אין סיכוי כזה, גם לטובתי אני וגם לטובת כל הנוסעים האחרים על הספינה).
יאללה, מחכה בכליון עיניים להמשך
-
הקרוז שלנו-המשךמדהים! איזה כיף לפתוח את הבוקר עם סיפורים כאלו! רוצים עוד! -
נוווווו... מתי אתה ממשיך?גם אני מרותקת ומחכה להמשך ! גם אותי אתה כמעט מצליח לשכנע לקחת קרוז
נשמע שהיתה לכם חוויה מדהימה, איזה כיף -
הקרוז שלנו-המשךהי רוי, קרעת אותי...
משום מה בליז לא זכורה לי כמקום מפחיד. קצת דומה ליפו בשנותיה הפחות זוהרות.
עניין הדיאטה הוא משהו אני מתמודדת איתו גם היום, שנה וחצי אחרי....
טוב, מחכה להמשך
אושרה
נ.ב.
כל השאר שטרם היו על קרוז - זו אחת החוויות המהנות ומיוחדות שיש. אל תפספסו (גם את, מבט) -
נוווווו... מתי אתה ממשיך?אוף. אותי איבדת בשלב תיאור דוכני האוכל. אני מאד נהנית לקרוא את הסיכומים שלך. עכשיו אגב, הרחקת אותי עוד יותר מהקרוז כי מובן לי שאצטרך לצום חודשים כדי לעשות מסע קשה כל כך בין עמדות ההזנה.
חוץ מזה, מי שלא מכיר אותך עוד יחשוב שאתה איזה דובי. אני יכולה להעיד אישית שלא רואים עלייך את כל מה שהמשקל מראה שהעלית.
מחכה להמשך.
נ.ב. חבל שלא ביקשת שאשאיל לך את סכין הקומנדו שברשותנו. היה בהחלט מסייע לתחושת הבטחון שלכם.
