16 יום בארגון וקטלוניה
-
היום השנים עשר:כפרים עתיקים ומשיאי היכולת האנושיתקישור לסיורים המודרכים בבסלו:
http://www.besalu.cat/eng/index/index2.asp?fons=3&part1= 1&part2=3&part3=1&part4=3&subpart4=3&par t5=3&part6=1
לגבי מוזיאון דאלי- על פי האתר ניתן להזמין כרטיסים מראש רק לכניסה החל משעה 17.30 . זה מה שעשיתם? -
היום השנים עשר:כפרים עתיקים ומשיאי היכולת האנושיתתודה על הסיפור.
אני לא מתכננת נסיעה לספרד בזמן הקרוב ובכל זאת נהנתי לקרוא. אני מתייקת בראש למקרה הצורך...
דנה -
לא נראה לי שיש מגבלהאנחנו במקרה הזמנו ל 17:00 בערך אבל אני לא זוכר שיש מגבלה.
ניסיתי ללכת עם התפריט של האתר ולא ראיתי שיש מגבלה (אבל לא הגעתי ממש עד התשלום).
אם בכל זאת את נתקלת במגבלה כזו כשאת מנסה לרכוש את הכרטיסים - כנראה שזה מה שיש.
אני מצרף שוב את הכתובת שבה הגעתי לשלב של בחירה בשעות החל מ 9 בבוקר. -
תודה, דנה -
המרכז של olot
-
Besalu היפהפיה
-
דוד, תודה על השיתוף.מאד נהנניתי לקרוא ולהיזכר. אהבנו מאד את הפירנאים, ואפילו רוצה לחזור לשם בשלישית.
שמחתי שטיילתם במקומות פחות מוכרים, שרבים מדלגים עליהם.
גם לדעתי רודה היא פנינה אמיתית, כפר מקסים!
חבל לי שהתאכזבתם משמורת אורדסה. לדעתי היא מאד מיוחדת. מי שבכושר סביר, ולא סובל מפחד גבהים, כדאי שיעשה את המסלול על הצוק, ויחזור דרך העמק. כך זה יותר מעניין ואתגרי.
ג'ני, לגבי מוזיאון דאלי, עד כמה שהבנתי מהאתר-ניתן להזמין כרטיסים מראש לקבוצות או לאחרי 17 (זו אפשרות מהשנה או השנתיים האחרונות, לא הייתה קיימת לפני 3 שנים). בקיץ, בשיא העונה הבוערת, לפי דעתי זה כדאי.
באתרים המצורפים (בטח כבר יש לך) יש את כל התאריכים של החגיגות למיניהן. אולי בכל זאת "תפלו" על משהו.
בכל מקרה, מאחלת לך טיול נפלא! -
דוד, תודה על השיתוף.הי נירית,
טוב לראות אותך כאן!
תודה רבה על הקישורים. את האתר של קטלוניה כבר יש לי (ככה ראיתי למשל שאנו עוזבים את סורט בבוקר ביום שהפיאסטה שלה רק מתחילה!
) אבל זה של אראגון חדש לי.
בקשר למוזיאון דאלי, נראה לי כי בין התאריכים 15.7- 31.8 אכן ניתן להזמין כרטיסים מראש רק לשעות הערב, ולא כפי שדוד עשה לשעות הבוקר מחוץ לתאריכים אלה. בכל מקרה אנחנו ישנים לילה אחד בפיגרס, במלון שממוקם 100 מטר מן המוזיאון ממש לצורך זה - בתקווה שהדבר יאפשר לנו להינות מן הביקור בבוקר בשקט לפני שכל הקבוצות מגיעות מברצלונה.
תודה גם על איחולי הנסיעה - עוד 9 ימים ואנו בורחים מן החום הזה!
דוד, לא רוצה להפריע עוד לסיפור שלך, ממנו עדיין חסרים לנו עוד ארבעה ימים שאני מקווה שעוד אספיק לקרוא עליהם. -
דוד, תודה על השיתוף.ג'ני, אני חושבת שאם באמת תגיעו מוקדם עם הפתיחה לקופות, לא צריכה להיות בעייה.
שוב-שיהיה הכי מוצלח בעולם!
-
דוד, תודה על השיתוף.תודה לך נירית.
אני מניח שהמוטיבציה של הפרסום של הטיול היא גם לתת מידע למטיילים לעתיד וגם לעורר געגוע במטיילים מהעבר (גם אצלי), אני שמח לשמוע שזה מצליח, במקרה שלך -
דוד, תודה על השיתוף.תיקון קל - לא הזמנתי לבוקר אלא ל 17:00.
אמרתי רק שאני חושב שלא היתה מגבלה (אבל יכול להיות שיש, אני לא לגמרי סגור על זה).
בכל מקרה, אני לא בטוח שכדאי לך לא להזמין מראש - בקיץ המוזיאון מפוצץ במבקרים לכן הם מוכרים כרטיסים לפי שעות. תיאורטית, אם הכרטיסים מראש הם רק לאחהצ יכול להיות שבבוקר יש פחות לחץ, אבל לא יודע אם הייתי מסתכן.
עכשיו כשאני חושב על זה נראה לי שפשוט כדאי לרשום להם שאלה בנושא. יכול להיות שייעצו לך שם לקנות כרטיס מראש אם את באוגוסט שם.
המוזיאון הזה הוא באמת כל כך חובה שחבל לפספס אותו. -
דוד, תודה על השיתוף.למה מפריעה? נהפוך הוא
אני מניח שאסייםעד יום שני בשבוע הבא, כך שאשמח אם תיכנסי בימים הקרובים לקרוא. יש כמה ימים עמוסי כל טוב. -
Girona
-
היום ה 13: הכנסיה שהפילה אותנו מהרגלייםהיום השלושה עשר: הכנסיה שהפילה אותנו מהרגליים ומועדון הכדורגל המפואר בעולם
Tibidabo – Arc de Triumph – La Segrada Femilia- Camp Nuo
היום הכוחות התפצלו (ילדים גדולים...) – הילדים בפארק טיבידבו בברצלונה וההורים בסיורים בעיר. פארק טיבידבו נמצא במקום גבוה בברצלונה, יש תצפית נהדרת מהפארק על כל העיר. אפשר לקנות, אגב, כרטיס כולל הסעה מיוחדת מכיכר קטלוניה.
התחלנו בביקור קצר בשער הנצחון (Arc de Triumph). המבנה נבנה לכבוד התערוכה העולמית של ברצלונה (1888), והוא בעצם חלק בשרשרת המאבקים בין ברצלונה למדריד (ובין קטלוניה לספרד) על הדומיננטיות במדינה. הקטלונים רצו להציג את ברצלונה כעיר המובילה טכנולוגית בעולם. המקום בהחלט מרשים – לא רק השער עצמו, כל הכיכר שצמודה אליו.
אנחנו שמים פעמינו לאחת היצירות הגדולות של גאודי בעיר – כנסיית La Segrada Familia.
לפני שנפנה לכנסייה של גאודי, אני חייב וידוי קטן: אין לי משהו אישי נגד כנסיות, אני פשוט שבע מהן. בירח הדבש שלנו נסענו אני וזוגתי לאיטליה וראינו את כל אתרי ה"חובה" בנושא הזה – הותיקן, "לה פייטה", הכנסיה המפוארת בפירנצה וגם בערים קטנות יותר. ראינו כל כך הרבה כנסיות שזה הספיק לי עד היום (וזה כבר 20 שנה). החריג היחיד עד היום היתה הכנסיה בהארלם, הולנד, אבל זה רק כדי לראות את העוגב הענקי שמוצרט הצעיר ניגן עליו. מעבר לזה, העושר העצום והמופגן של הכנסיות מתקופת האינקויזיציה פשוט דוחה. לאור כל זה לא היו לי ציפיות בשמיים, על אף הגאונות הידועה של גאודי. מעבר לכך, קראתי לפחות ביקרות אחת של הגולשים (דומני אפילו שכאן בלמטייל) שטענו שלא ממש יש מה לראות בתוך הכנסיה עצמה, מספיק רק מבחוץ.
כשעלינו מהמדרגות של המטרו ונתגלתה לנו הכנסיה במלא תפארתה היכה בנו ההלם בפעם הראשונה. מבנה עצום, יפהפה, אסתטי בצורה מעוררת התפעלות. כשהתקרבנו וראינו את כל עשרות ומאות הפיתוחים שעל הקירות החיצוניים של הכנסיה, היכה בנו ההלם בפעם השניה. איזו עבודת מחשבת מדהימה! כל אחד מפתחי הכנסיה (מתוכננות 4 כאלה, נדמה לי, מתוכן השלימו שלושה בלבד) מוקדש לנושא אחר – שער המולד (הולדת ישו), שער הפסיון (המוות של ישו) וכדומה. בכל שער כל האלמנטים והפסלים על הקירות קשורות לנושא של השער. למעלה - מעבר למגדלים המקסימים יש – איך לא – את העיטורים הידועים שמופיעים בכל המבנים שלו, כבר מפלאו גואל (העבודה הראשונה המשמעותית שלו).
אחרי ההתרשמות מהמבנה החיצוני הבנו שאין כאן שאלה בכלל – צריך להשלים את החווייה גם עם פנים הכנסייה. כשנכנסנו, התגובה הראשונה היא קודם כל לשבת להירגע 10 דקות ולהסתגל למה שאתה רואה. זה פשוט מבנה כל כל משוגע ומוזר מצד אחד וכל כך יפה, מושקע ואסתטי מצד שני, שקשה להישאר אדיש אליו. קודם כל התפיסה ההנדסית שלו – יש במבנה המשונה הזה כל כך הרבה עמודים, שבאים מכל כך הרבה כיוונים, ובכל כך הרבה צורות – חלקם ישרים, חלקם בקשתות, חלקם מתפלים לעמודי משנה. והכל מתחבר במן הרמוניה מופלאה.
אחר כך כל האלמנטים הקישוטיים – גם כאן המוני קישוטים ועיטורים על העמודים והקירות. כל אחד מהם יצירה בפני עצמה שמצריכה התבוננות, אם רק היה לזה זמן...התבוננו והתבוננו במשך שעה, ובכל מבט מתגלה משהו חדש שלא ראית קודם. מדהים ממש. גאודי השתמש גם בצורה מתוחכמת במשחקי אור וצל – קרני השמש הנשברות יוצרות איזורים מרתקים להתבוננות. כל החלונות מעוטרים, מרביתם בצורה של לוחות הברית.
הגאוניות של גאודי פשוט שבתה אותנו. המשכנו שעה ארוכה לגלות דברים חדשים, לספוג, להתפעל ולהתפעם מהחזון של האיש.
לאחר ארוחת הצהרים ורכישת חולצה של ברצלונה לילד (דווקא ליד הכנסייה מצויה חנות הבגדים עם המחירים הכי זולים למצרך היקר הזה), אספנו את הילדים לבילוי האחרון להיום.
לפני זה – התרשמות של הילדים מהפארק – הפארק חביב, לא יותר מזה. יש רכבת הרים אחת בלבד. יש מספר קומות לפארק. 12 יורו לקומה הראשונה (דומני מתאים לילדים קטנים), 25 יורו לכל הפארק. אוכל יקר, מנות קטנות ולא משביעות, ונוסף לזה גם לא טעים.
עכשיו לעוד אחד מרגעי השיא עבור הילדים – ביקור במגרש הבית של ברצלונה – Camp-Nuo. הביקור, בשורה התחתונה, מרשים מאוד. אמנם הרגשנו חלק ממכונת הכסף של ברצלונה, אבל מה לעשות. שמחתי לפחות לראות שאחד הדברים שברצלונה מתגאה בהם הוא שהיא לוקחת חלק בפרויקטי סיוע בספרד ובעולם. זה חלק מהסיור.
הסיור עצמי, אבל קל מאוד ומאורגן מאוד. כל המסלול מובנה מראש וברור. מתחילים בסיור במגרש עצמו. היציעים, המגרש, יציע העיתונות העצום. אחר כך למוזיאון ברצלונה – כל ההרכבים בשנים השונות, צילומי הרכבים, צילומי מסמכים (כמו מסמך יסוד הקבוצה) ועוד. בסוף הסיור מגיעים לחלק המרתק ביותר – מתחם אינטראקטיבי שבו עומדים מול מסכים בשליטת המשתמש, בהם אפשר לבחור ולראות תקצירי משחקים מתפריט. התקצירים מסודרים מאוד, לפי שנים, וכיף ממש גדול לשחזר רגעים מתקופות העבר וההווה. שרפנו שם שעה ארוכה. יש באותו מתחם גם טלוויזיות ענקיות שמקרינות קטעי משחקים שונים. בסוף הסיור עוברים בחדר הגביעים הבלתי נגמר של ברצלונה. קצת חזירות – צילום עם גביע אירופה (שהיה בתקופת הטיול אצל ברצלונה) עולה כסף נוסף, ולא מעט. הנחנו לאחרים להנות מהעניין הזה והמשכנו לכיוון היציאה, שם גם התוודענו לפרויקטי הסיוע של ברצלונה – בעשר מדינות, חלקן באפריקה - ואז סלחתי להם על הכל. אולי זה מתוכנן ככה...
המחיר לא זול - 23 יורו שילמנו כל אחד.
חזרנו לטורדרה, שם עדיין יש שיירים מחגיגות הפיאסטה מיור – הפעם הופעה של מוסיקה קלאסית ומוסיקה ספרדית. הפעם מאוד תרבותי ובישיבה. נהנינו גם מזה.
-
קצת תמונותשער הנצחון
וועימה קטנה מהמבנה הפנימי המשוגע של לה סגרדה פמיליה
-
היום הארבעה עשר:טיול בתוך התכשיט הגדול ביותר בעולoהיום הארבעה עשר: טיול בתוך התכשיט הגדול ביותר בעולם
Port Avantura -museo Picasso. – Paseig la Gracia – Casa Batllo - Piazza Espanya - Diagonal St. -
היום שוב התפצלות. הילדים הפעם בפארק Port Avantura – מרחק של כשעה וחצי נסיעה מברצלונה, בעיירה Salou שבאיזור Costa Dorada, כך שיום הטיול של ההורים (בברצלונה) התחיל קצת מאוחר, ויש הרבה מה לעשות.
הגענו בשעות הבוקר המאוחרות לכיכר קטלוניה – תחנה מאוד מרכזית לכל טיול בברצלונה – משם מטרו לרחוב JAMME – רחוב יפהפה כשלעצמו. הגענו למוזיאון פיקסו. כמו במוזיאון של דאלי, גם כאן אסור לצלם כך שאין זכר לצילומים גם מכאן. הצוות כאן מקסים ונותן שירות מעולה באופן מיוחד. אניבאופן אישי לא מת על הסגנון הקוביסטי, ושמחתי לראות שהמוזיאון הזה מוקדש במידה רבה לעבודות המוקדמות שלו. העבודות מקסימות. בתחילת דרכו פיקסו צייר יחסית שמרני בטכניקה מרשימה ביותר בכל הקשור לתשומת לב לפרטים, למשחקי אור וצל ורמת דיוק מדהימה פשוט בציורים ריאליסטיים ובפורטרטים. הציורים חמים ואנושיים מאוד. כל כך שונה מהקוביזה הקר והשכלתני – מדהים. מומלץ ביותר להגיע לחובבי אמנות.
משם נסענו ל Paseig la Gracia. המקום משמש נקודת מוצא מצויינת לרובע המודרניסטה , הרובע המודרני של ברצלונה. ככר חמודה. הארכיטקטורה שונה לחלוטין מהרובע העתיק, גם בחומרים וגם בטקסטורה.
לפני הכניסה למנה העיקרית של הטיול היום, היינו חייבים לאכול. מצאנו באיזור הזה את הארוחה הטובה ביותר של הטיול, ולגמרי במקרה המשתלמת ביותר. המסעדה נקראת La Vaca Paca . מסעדת בופה ברמה (אכול כפי יכולתך בשירות עצמי) מעולה פשוט. הסטייקים שם הם מהטובים שאכלתי אי פעם (ברמה של ווייט הול, לא פחות). דומני שהארוחה עלתה שם 12 יורו לכל אחד. גם השירות היה מצויין, והבחור היה מאוד סבלני לשאלות שלנו בנושא חזיר, בשר וחלב וכו'.
כעת לעוד אחת מיצירות המופת של גאודי - Casa Batlio. הדימוי הטוב ביותר שמצאתי לסיור הזה – טיול בתוך תכשיט ענקי, עשוי כולו בעבודת יד בעלת חותם ברור של צורף רב אמן. אין פריט אחד בבית הזה שגאודי לא נגע בו - בתשומת לב רבה כאילו זה כל עולמו כרגע - והעניק לו אופי משלו. התקרות, החלונות, הידיות של החלונות, המנורות ומה לא. כמו בכנסייה, גם כאן אלמנטים עיצוביים רבים מאוד, עם תשומת לב עמוקה לפרטים. ראינו שם תקרות מעוצבות כמו שמיכה עם קפלים (מי חושב בכלל לעצב תקרות???). ראינו חלונות ודלתות בצורות שונות ומשונות, עם פיתוחים עגולים וחמים. יש אלמנט אחד של גלים שחוזר על עצמו בפריטים שונים, ומעניק תחושה מאוד חמימה מצד אחד וסוערת מצד שני – בחלונות, בדלתות ואפילו ברצפה שבחצר (רצפה לא לגמרי ישרה). כמו בכנסייה שלו, גם כאן הסתובבנו המון זמן, נהנים בהשתאות והתפעלות מהכמות הבלתי סבירה של כשרון, אומץ, יצירתיות וכושר המצאה שנשפכת מכל כיוון.
למיטב ידיעתי לא ניתן לרכוש כרטיסים און ליין, אבל קנינו במסגרת הטיול בלה רמבלה (יש שני דוכנים בשדרה, אי אפשר לפספס זה ממש בדרך איפה שמסתובבים כולם). לא היה תור מטורף כמו אצל דאלי, אבל זה בכל זאת חסך לנו זמן.
נסענו משם ל Piazza Espanya,אחת הכיכרות היפות בברצלונה. במרכז הככר מצרף יפה של פסלים. בניין הקונגרס באופק יפה ומרשים. משם ללב רובע המודרניסטה (או אישמפאלה)-רחוב דיאגונל. רחוב עשיר בבנייה מודנית יפה ויצירתית, כולל קאסה מילה (הבית השני של גאודי - אותו ראינו רק מבחוץ בגלל השעה (שווה ביותר להיכנס ולעלות עד לארובות המכושפות), ארמון המוסיקה, קאסה לה טראדס וקאסה לה סטאפס.
רגע, הגיע הלילה וצריך לאסוף את הילדים...שוב שעה וחצי נסיעה לפארק. חוות הדעת של המומחים – אחד הפארקים הטובים אי פעם. ארבע רכבות הרים מצויינות, אחת מטריפה ממש. אוכל טעים מאוד,ביד נדיבה ולא יקר במיוחד.
חזרנו מאוחר במיוחד בלילה אחרי יום מספק מעל האזניים לכולם.
-
היום הארבעה עשר:טיול בתוך התכשיט הגדול ביותר בעולoאני ממשיכה לקרוא בהנאה ובעניין.
גם אני בביקור הקודם בברצלונה מאוד אהבתי את העובדה שמוזיאון פיקאסו מוקדש בעיקרו לעבודות המוקדמות והפחות אבסטרקיות שלו. סדרת תמונת היונים מקסימה במיוחד בעיני.
ההמלצה על מסעדת La Vaca Paca מיד נרשמה לטובת אוהבי הסטייקים במשפחה.
מצאתי גם את האתר שלה:
http://www.lavacapaca.com/index_en.php
ועוד תוספת קטנה - כן ניתן לקנות כרטיסים ל Casa Batllo ,מבלי צורך להתחייב לזמן ביקור מסוים:
http://www.casabatllo.es/en/buy-ticket/general-ticket/
-
לה סגרדה פמיליה בפנים ובחוץ
-
היום החמישה עשר: הר משונן ועמק מקסים במיוחדהיום החמישה עשר: הר משונן ועמק מקסים במיוחד
Montserrat – Ripoll – N152 Road – Ribes de Freser – Queralbs – C25 Road
בבוקר בילינו בשוק של Tordera, שוק חביב למדי שהתנהל מתחת לבית שלנו ממש. התחלנו את היום באתר המיוחד הר Montserrat. הנסיעה לשם חווייתית במיוחד. מגיעים לתחנת רכבת (ה GPS יודע לאן צריך להגיע והשילוט מאוד ברור). עולים על רכבת (פוניקולר סנט ג'ואן (Sant Joan) שנוסעת בלב ההר בעלייה. נסיעה מקסימה במיוחד. הגענו ברבע שעה מאוחר מדי ולצערי פיפסנו את מה שהיה אמור להיות אחת החוויות היפות בטיול – המיסה של מקהלת הילדים במונטסראט (כל יום בשבוע ב 13:00, ניתן לראות את הלו"ז באתר של מוטסראט. אבל לא נורא, גם כך נהנינו מהאווירה במקום, מהנוף המשגע ומההר הכל כך מיוחד הזה.
משם נסענו לעיירה היפה Ripoll , המפורסמת במנזר הבנדיקטי שנוסד בה במאה השמינית – אחד ממבני הרומנסק היפים והמעניינים באירופה. חזינו במבנה היפה. בכיכר שלידו היה יום שוק חביב מאוד. משם המשכנו בדרך נוף יפה במיוחד – N152. הכביש עובר בלב אחד העמקים היפים בפירנאים – Val D'Nuria. הדרך מובילה במעלה העמק בין הישובים - Ripoll– Ribes de Freser – Queralbs.
הכפר Ribes de Freser חביב אבל כדאי מאוד להגיע עד למעלה ל Queralbs – כפר יפהפה במיוחד. עצרנו שם לביקור די ממושך. הכפר יושב במקום גבוה, נטוע בהר ממש. הבתים בנויים על צלע ההר, טובלים בירק משגע. הבתים בנויים בסגנון עתיק, עם לבנים קטנים ומקסימים. ללא ספק אחד היפים שראינו בספרד. יש אפשרות לצאת ברכבת שמשקיף על כל העמק. היה צורך לחכות עוד כשעה ולילדים כבר לא היה סבלנות לחכות. היתה לנו היום כבר חווייה של נסיעה ברכבת על צלע ההר, ונאלצנו להסתפק בזה. בכל מקרה, יש למטה קישור לאתר, כולל מחירים וזמנים.
הנסיעה חזרה לטורדרה בדרך נוף C-25 , דרך יפהפיה שעוברת בלב קטלוניה.
-
קצת תמונות מהתכשיט