פראג - עיר שחלמתי ... והגשמתי
-
סיום "יום המצודה"אני נהנה מהקריאה,ואהבתי מאוד את פראג
רק יש לי הארה-עדיף לכתוב בלוג,או סיפור אחד ארוך,ולא קטעים רבים כל כך, שמי שנירשם למעקב אחרי ההודעה, מישתגע מרוב מיילים המודיעים על הודעות ותגובות
-
הפסלים בכניסהשירלי, ממשיכה לטייל איתך. איזה כיף לחזור לפראג
.
ה"נשר" הוא בעצם עיט. יש בעייה בתרגומים לעברית של "EAGLE" ומשום מה רבים תרגמו לנשר, במקום עיט.
בכל מקרה, ממה שאני קראתי, למדתי שהעיט הוא הסמל של מורביה וסילציה (שהיו יותר קשורות לשלטון הבסבורגי-אוסטרי מאשר בוהמיה , למרות שגם האחרונה הייתה אחת הפרובינציות שלהם) והאריה מסמל את בוהמיה. שלושת החבלים האלו מרכיבים את צ'כיה.
העיט ההבסבורגי הוא בעל שני ראשים, וזה שרואים בטירה בעל ראש אחד בלבד, לכן ההבדל הקטן.
שוב תודה על טיול כורסה נהדר וחג שמח!
-
הפסלים בכניסהענת ונירית יקרות - תודה שאתן מטיילות איתי יד ביד...
נירית - תמיד לומדים ממך משהו חדש. את נהדרת.
שילסקי - רק אל תשתגע לנו. הרבה אנשים כאן בפורומים מעדיפים להעלות את סיפור הטיול שלהם כך וללא בבלוג. כך אפשר לקבל תגובות וללמוד מנירית עוד ועוד, תוך כדי. מקווה שתמשיך להנות בכל זאת...
בינתיים קבלו עוד תמונה מפראג - החשמלית על רקע הרודולפינום.
שירלי
-
הפסלים בכניסההי שירלי,
אני קוראת את סיפור הטיול שלכם בהנאה רבה.
ההסברים והתיאורים שלך מעניינים מאד והתמונות נפלאות.
שמחה שהגשמת חלום
תודה וחג שמח,
זיוית
-
הפסלים בכניסההיי זיוית,
ברוכה הבאה, אני שמחה שהצטרפת.
כבר ממשיכה
שירלי -
יום כיפור בפראגבוקר יום כיפור בחו"ל - שנים רבות לא הייתי בסיטואציה כזו. אמנם איננו דתיים או שומרי מסורת, אבל בכל זאת זהו יום מעורר יראה שאנו מכבדים מאד. החלטנו מראש שננסה להגיע לתפילת "יזכור" והפגישה מהערב הקודם עודדה אותנו.
יצאנו לכיוון בית הכנסת הספרדי, בעקבות "סימני הדרך" שעשינו. כשניסינו להתחכם ולקצר, קצת הסתבכנו, אבל בסופו של דבר הגענו למקום.
בכניסה לבית הכנסת תלוי שלט - "ביום רביעי ה - 25.9 יהיו כל אתרי "המוזיאון היהודי" סגורים עקב חג יהודי". מאבטח בודק אותנו בדקדקנות רבה (וטוב שכך!) ומבקש דרכון ישראלי כדי להוכיח שאנחנו יהודים ואכן מגיעים לתפילה.
נכנסים. המראה מדהים. בית הכנסת הספרדי יפהפה ומעוטר באורח מזרחי, הקירות מוזהבים והויטראג'ים מקסימים. הכל מואר באור יקרות והתפילה נשמעת. ממש הרגשתי שנופלת עלי מעין "תחושת קודש". התיישבנו (כאמור - נשים וגברים ביחד) והצטרפנו לתפילה. אמו של בעלי נפטרה לפני 5 חודשים והאבל עדיין טרי... אבי נפטר לפני 4 שנים וכפי שכתבתי, הביקור בפראג מזכיר לי אותו עד מאד... כל המעמד מאד מאד מרגש אותנו.
שהינו בתפילה בבית הכנסת הספרדי למעלה משעה ואח"כ יצאנו ל"המשך יום חילוני".
-
יום כיפור בפראגצועדים ברחובות ופתאום, איכשהו, מגיעים ל"כיכר העיר". חברה שלי שהיתה בפראג לפני כמה חודשים, אמרה לי שתמיד, איפה שלא הסתובבו, מצאו את עצמם בסופו של דבר בכיכר העיר.
האווירה בכיכר תוססת והשעה כמעט עגולה. שותים קפה "סטארבקס" - גם זה יש בכיכר - ומחכים למופע השעון האסטרונומי המפורסם. שוב - דבר ששמעתי עליו רבות וחיכיתי לראותו במו עיני. כמו רבים לפני, לא יצאתי מגדרי , אבל כל מבנה השעון יפהפה ובאמת מדהים לחשוב איך הוא עובד כל -כך הרבה שנים.
אגב - לכיכר הגענו עוד מספר פעמים בטיול, ואף פעם לא הבנתי איך המחוגים של השעון הזה מורים את השעה. כל פעם לא מצאתי אותם... את שעון ה"מזלות" קל יותר להבין...
את הקדושים הצועדים בתוך חלונות השעון בקושי רב רואים, אך את השלד המצלצל בפעמון והחצוצרן העומד בראש המגדל - רואים וגם שומעים היטב. נחמד מאד להיות חלק מכל המוני התיירים שמוחאים כפיים בסיום המופע. גם סיפורן של הדמויות משני צידי השעון - מעניין : הן מייצגות ארבע תכונות בזויות - הגאווה שמיוצגת ע"י דמות המסתכלת במראה, המוות שמיוצג ע"י השלד, הכפירה - שמיוצגת ע"י הטורקי ותאוות הבצע שמיוצגת - איך לא ? - ע"י היהודי.
לאחר העצירה בכיכר, אנו הולכים לכיוון גשר קארל דרך סימטאות מלאות בחנויות מזכרות, מסעדות ובתי קפה.
בדרך, כמובן שצילמתי המון בניינים מקסימים.
-
השעון האסטרונומי
-
השעון האסטרונומי
-
כיכר העיר
-
כיכר העיר
-
פסלים המחזיקים על כתפיהם את עמודי הבניינים
-
ל - ח.ג.תודה לך שירלי על מילות העידוד.
יש לי עוד תכניות טיול שאני מקוה לשלוף ולעבד. חזרה לפראג נשמעת לי כמשהו מוחשי יותר מטיול באזור סאן פרנציסקו קודם כל בגלל מרחק הטיסה.
מה שמבאס זה שבעלי מגיע לשם לעניני עבודה וחוזר מלא התפעלות בעונות שנה שונות ובתחילת האביב היתה הזדמנות פז לטוס לסופשבוע ארוך בלי אף אגורה או יום על חשבון המעסיק (להיפך לילה על חשבוננו) ואני הייתי חוזרת לבד אבל...
באוגוסט טיילנו ועוד איך באזור גרינדלוולד. מצרפת לך קישורים לחומר שהעליתי כאן באתר. הסיכום שלי לא הכי מסודר כי לאחר שהבנתי איפה מתחברים לאינטרנט במלון דיווחתי מידי יום אבל איך לתפעל את הטאבלט לא כל כך הבנתי.
שבוע לפני הטיול שלנו בנינו ובת זוגו טסו ל ירח דבש -חודשיים בארה"ב וקנדה בנופים מהממים. שילשום חזרו (עוד לא שמענו הרבה סיפורים ולא ראינו את כל הצילומים אלא רק חלק קטן), אבל הוא הספיק להתפעל מהנופים שאנחנו צילמנו בשוייץ. התקשה להאמין שמגוון הנופים שנמצאים בעצם במשבצת שטח לא גדולה כה גדול.
זהו בהחלט אזור שמתווסף לרשימת ההשלמות האפשריות. מדמיינת טיול באזור מיורן, המשך המסלול המהמם ביופיו משטכלברג ואפילו מגרוסה שיידג דרך השמורה לרוזנלאוי עם תרמיל על הגב וקצת בגדים להחלפה. לינה אי שם בבקתה בדרך כי זה בטח יותר מיום אחד הליכה בקצב שלי.
-
גשר קארלהגענו לגשר קארל. בפתח - מגדל הגשר המרשים. הגשר פתוח רק להולכי רגל ועמוס בתיירים, רוכלים ואמני רחוב המנגנים, שרים ומציירים. גם מקומם של הקבצנים השוכבים מכופפים אל תוך עצמם, לא נפקד.
צועדים על גבי הגשר ונהנים מהנוף המקסים ומהיום החמים. על הגשר - 30 פסלים, כשלכל אחד מהם סיפור. אני נעזרת רבות בחוברת של "מסע אחר" בה פירוט על הפסלים וסיפורים מעניינים.
-
גשר קארל
-
גשר קארלהפסל המרתק ביותר, מבחינתנו , הוא הפסל של ישו המוקף כתובות בעברית "קדוש ה' צבאות". פסל זה, הראשון שהוצב על הגשר באמצע המאה ה- 17, מומן ע"י סוחר יהודי שאולץ לתרום את הכספים להקמתו, לאחר שהואשם בבגידה ובחילול הנצרות. אמא שלי מספרת, שבהיותם בפראג עם זוג חברים, אבא שלי עמד על הגשר וסיפר להם על הפסל. במהרה, התקבצו סביבם ישראלים שטיילו כאן ועמדו סביבו בקבוצה גדולה, האזינו ושאלו שאלות...
-
גשר קארל
-
גשר קארלאת זוג הפנקיסטים הציורי הזה ראינו מטיילים (גם יד ביד) על הגשר.
למחרת - ראינו אותם מסיירים בבתי הכנסת היהודים. העולם מעניין...
-
גשר קארלשני פסלים נוספים בגשר קארל שהרשימו אותנו:
פסל הקדושה לויטגרד, נזירה עיוורת, שישו הופיע בפניה והיא נגעה בפצעיו.
פסל קבוצת הקדושים האוספים כסף לשחרור אסירים נוצרים, שעליהם שומר תורכי עם שפם ענק, חמוש בחרב ומחזיק שוט מאחרי גבו. זהו "התורכי מגשר קארל". האסירים הנותרים נמצאים, עם פנים סובלות מאחורי סורגים.
סיימנו את הסיור על הגשר וירדנו לביקור חוזר במאלה סטרנה ובאי קאמפה.
-
גשר קארל