פראג - עיר שחלמתי ... והגשמתי
-
לח.ג.ח.ג. יקרה
מבטיחה לקרוא על הטיול שלך בהקדם ולהתייחס כמובן. שווייץ גם בתכנון שלנו לאחת הפעמים הבאות...
שירלי -
האי קאמפה ומאלה סטראנהירדנו מגשר קארל ולפנינו נגלתה מאלה סטראנה - העיר הקטנה. מאד אהבתי שכונה זו. בקצה הגשר בגדה זו - שני מגדלים שמאד מצאו - חן בעיני.
החלטנו לטייל ראשית באי קאמפה ולחפש את פסלי התינוקות של דוד צ'רני (לא מצאנו) את גלגל טחנת הקמח (גם לא מצאנו) ואת פסלי האנשים המטילים את מימיהם בחזית מוזיאון קאפקא - בינגו! את זה כן מצאנו, לאחר שהלכנו סביב הזנב של עצמנו. מכירים את זה שלפעמים בטיול, מרוב שמחפשים, לא מוצאים? היתה לנו מין שעה שכזו. אל דאגה, ביום האחרון השלמנו את החסר.
בכל אופן, לאחר ההתברברות, פנינו לשוטט ברחובות מאלה סטראנה היפהפיים.
התחלנו בכיכר מאלטה- Maltezske Namesti - שם שתינו בירה בבית קפה נחמד Bistro au petit prince - הנסיך הקטן.חזית מוזיאון קאפקא(גודל:32.83KB) מגדלי גשר קארל(גודל:32.12KB)
-
כיכר מאלטה - Maltezske Namestiזוהי כיכר נחמדה מאד , שקטה ונעימה. במרכז הכיכר עומד פסל של יוחנן המטביל שהוא למעשה אנדרטה לציון סופה של מגיפת הדבר. מאד מרשים. סביב הכיכר, מספר שגרירויות השוכנות בארמונות לשעבר: שגרירות יפן, שגרירות דנמרק ושגרירת מלטה שנמצאת משני צידי כנסיית "גבירתנו מריה הקדושה בשלשלאות". משמאל לכנסיה פונים לעבר גינה נחמדה השוכנת ליד השגרירות הצרפתית. ממול מונומנט מעניין הנקרא "קיר ג'ון לנון". קיר זה לא היה מעולם מצבת זיכרון ללנון - תחת השלטון הקומוניסטי הוא שימש למחאה שקטה נגד המשטר. הקיר משופץ ומשוחזר (בסיום העידן הקמוניסטי בצ'כוסלובקיה, החלו התיירים לקחת ממנו פיסות טיח והוא החל להתפורר). הוא מאד צבעוני ו"מודרני" בהשוואה לסביבה הקלאסית בו הוא נמצא.כיכר מאלטה עם "עמוד הדבר"(גודל:33.58KB) שגרירויות יפן ודנמרק(גודל:34.13KB)
-
קיר ג'ון לנוןהגינה מאחורי הקיר(גודל:33.06KB) קיר ג'ון לנון(גודל:34.90KB)
-
נהניתי לקרוא ושאלה...שירלי שלום,
נהנית לקרוא את סיפור המסע שלכם. אנחנו גם נוסעים בשבוע הבא לפראג, ל-5 ימים.
רציתי להתייעץ לגבי עלות המחייה כדי שנוכל להיערך - כמה בערך עלה לכם להוציא ביום (אוכל, אטרקציות, נסיעות)?
תודה רבה,
מירי -
למיריהיי מירי,
לגבי עלויות - 80-100 דולר ליום לזוג, זה הממוצע. האוכל שם די זול, האתרים עולים קצת יותר. אנחנו אכלנו מדי בוקר ארוחת בוקר דשנה (ומשמינה...
) שהחזיקה אותנו לשעות רבות. במשך היום שתינו קפה / בירה (הבירה מאד מאד זולה שם) וחטפנו משהו קטן לאכול - עוגה, צ'יפס וכו'. בערב - ארוחה כמו שצריך במסעדה, בד"כ עלה לא יותר מ -150 ש"ח לזוג, כולל שתי מנות לכל אחד + שתיה. נסיעות כמעט ולא עולות, כי הולכים המון ברגל. כרטיס התקף לחצי שעה בחשמלית או במטרו עולה 24 קרונות - כ 5.5 ש"ח).
תהנו!
שירלי -
מאלה סטרנהלאחר הביקור ב"קיר ג'ון לנון" חזרנו לכיוון כיכר מלטה. לפני זה, ראינו את הבית בו התגורר בטהובן (הזועם תמיד בתמונתו...) מספר חודשים. הלכנו ברחוב Proyopska הצר והגענו לרחוב Karmelitzka בו שוכנת כנסיית "מריה הקדושה של הניצחון" ובה פיסלו המפורסם של ישו התינוק , העשוי משעווה. פסל זה הובא מספרד בשנת 1628 מתיימר להיות בעל כוחות מיוחדים ונשמר בתוך ארגז זכוכית במזבח מוזהב נוצץ.
לאחר ביקור בכנסיה זו, חזרנו ברחוב לכיוון הכנסייה הבולטת באיזור - כנסיית ניקולס הקדוש. זוהי כנסיית הבארוק הגדולה בפראג ולצערי הרב היא נסגרה לביקור ממש דקות ספורות לפני שהגענו. פעם הבאה...
משם, עלינו לרחוב נרודובה המפורסם - Nerudova . רחוב זה הוא חלק מ"הדרך המלכותית" ששמשה בעבר למצעדי הכתרה והוא מעוטר במבנים יפהפיים, בחלקם שוכנות שגרירויות. כך ראינו את ארמון טנסקי - בו שוכנת שגרירות איטליה, ממולו - שגרירות רומניה, גם היא במבנה מרשים מאד. הרחוב ידוע בעיטורי הבתים שלו ששימשו בעבר לזיהוי במקום המספרים - כמו בית עושי הכינורות, בית הצורף שמעוטר בגביע זהב ועוד. שוב אציין שעל הבתים למדתי מאד מסיכומה המעולה של נירית
כשהגענו לקצה הרחוב (אחרי עליה מתונה, שהיתה לי די קשה בסיומו של יום הליכה כה מאומץ!) - הבנו שלמעשה היינו שם אתמול- ליד הכניסה למצודה...
חזרנו במורד הרחוב כשאנו מתכוונים לחזור למלון, לנוח קצת ולצאת לפעילות ערב. כאן התחילה התברברות מס' 2 היום - נסענו בחשמלית, ירדנו בתחנה לא נכונה, עלינו על אחרת שהביאה אותנו למקום הפוך ממה שחשבנו. בקיצור, בושות
בסוף פשוט נכנסנו למטרו שהביא אותנו לכיכר הרפובליקה שלנו, לבית העם המוכר ולמלון...
באמת שלא נורא, לקחנו זאת ברוח טובה וקצת נחנו בחדר.ביתו של בטהובן(גודל:30.90KB) פסלו של ישו התינוק(גודל:37.20KB)
-
מאלה סטרנהשגרירות איטליה (ארמון טנסקי)(גודל:37.45KB) שגרירות רומניה(גודל:34.88KB)
-
רחוב נרודהבית "עושה הכינורות" במעלה רחוב נרודה(גודל:36.40KB) בית "שתי השמשות" - ביתו של יאן נרודה(גודל:34.57KB)
-
סיום היום - מזרקות קריציקובהלסיום היום החלטנו שננסה להגיע למופע "המזרקות המזמרות". מכיוון שעוד לא היינו רעבים, החלטנו שנאכל אחרי המופע באיזור. מה שלא ידענו - זה שהמקום מאד מבודד ושומם... במלון הנחו אותנו לנסוע בחשמלית מס' 24 העוברת ברחוב שלנו. בידינו - שני כרטיסים בלבד. נסענו וירדנו בתחנה של המזרקות. שממה. אין אף אחד, איזור נטוש. קצת מפחיד.... פגשנו זוג אנשים והם אמרו לנו לאיזה כיון ללכת - סיבוב קצת גדול, האמת - אפילו קצת התחרטנו על כך שלא הלכנו לאיזה קונצרט תרבותי בעיר. בסופו של דבר הגענו למקום המזרות- יש שילוט די ברור, רק שבחושך ולבד זה לא ממש נעים. כרטיס עלה 220 קרונות, המון אנשים ובני נוער באו לצפות במופע שהיה מלווה בשירי אופרה. מאד יפה ומרגיע. התפעלתי מהתנהגותם השקטה והתרבותי של בני הנוער. מי יודע, אולי זה במסגרת "סל תרבות" שלהם?... בחזרה, עקבנו אחרי נחילי האנשים, בתקווה למצוא תחנת מטרו / חשמלית קרובה יותר. Big Mistake. Huge רובם הלכו להסעות מאורגנות ואנחנו כבר בהתברברות מס' 3 היום 
בחושך... לבד... בקיצור, חזרנו חזרה לתחנת החשמלית האומללה בה ירדנו, בלי שום אפשרות לקנות כרטיסים. אני ממש מפחדת מדברים כאלו (ושכחתי לספר שקודם לכן, ניגש אלינו פקח במטרו ודרש לראות את הכרטיסים. שהיו לנו כמובן. ועכשיו - אין). אבל - אין ברירה... עלינו על החשמלית שהגיעה, סופרים את התחנות ומתפללים. כנראה שהתפילה בבית הכנסת בבוקר גם היא עזרה לנו , והגענו בשלום לרחוב "שלנו".
רעבים. 11 בלילה. צריך למצוא מסעדה. שוב הגענו לרחוב Celenta החביב ובו מסעדה איטלקית, כמעט היחידה שפתחה את שעריה בפנינו בשעה כזו - Pasta Fresca. היה מצויין, טעים ומנחם! מומלץ!
לילה טוב
Fontana Krizikova(גודל:15.08KB)
-
סיום היום - מזרקות קריציקובהקודם כל, תודה רבה על התשובה המפורטת!
אני מניחה שאתה בחו"ל, במקום לא מוכר, ברור וטבעי להתברבר ולהתבלבל, וזה גם חלק מהעניין לפעמים
לגבי המזרקות - אתם הייתם ממליצים לסיוע באופן עצמאי? האם זה שווה את זה? או שכדאי רק במקרה ונמצא איזו הסעה מהמלון?
תודה! -
למיריהי מירי,
לגבי המזרקות - אין לך מה להתלבט. המופעים הסתיימו בסוף ספטמבר. לכו לתיאטרון שחור ו / או לקונצרט.
שירלי -
ל ח.גהי חנה,
קראתי את סיפור הטיול שלכם בשוויץ. התמונות מקסימות. נכנס לרשימת "הטיול הבא" בעדיפות גבוהה. איזה יופי.
שירלי -
"היום היהודי"בוקר בא, ארוחת בוקר דשנה ומענגת ויוצאים לדרך, כשהיום התכנון הוא לאתרי ה"מוזיאון היהודי". אח"כ - נזרום.
כרטיס משולב לכל אתרי היהודים, כולל אלטנוישול, עולה 480 קרונות. המון. אני מקווה שאכן הכסף הולך לקהילה היהודית.
אנחנו מתחילים בבית הכנסת הספרדי - בו היינו אתמול בתפילת "יזכור" . האמת - אתמול הביקור שם הרשים אותי הרבה יותר, ומעניין לציין שהיום היה שם די חשוך. אתמול, בתפילה הכל היה מואר באור יקרות והכל ממש זהר. היום - יותר עמום, אך כעת אפשר להסתכל על כל הפרטים. בית הכנסת בנוי בסגנון מורי - ערבי ובו מוטיבים מזרחיים. יש בו תערוכה על חיי היהודים בצ'כיה מתקופת האמנציפציה ועד ימינו.
משם הלכנו לרחוב Maisolva לבית הכנסת מייזל. זהו בית כנסת מאד עתיק שנבנה במאה ה-16 ושופץ כמה פעמים בסגנון בארוק ובסגנון פסאודוגותי. מוצגים בו חפצי קודש יהודיים החל מהמאה ה-10 ועד תקופת האמנציפציה. מאד מרגש ומרשים לראות ספרי תנ"ך עתיקים, הגדות של פסח, פרוכות. ממש מדהים.
גם כמות המבקרים באתרים היהודיים מדהימה אותי. כל העמים, כל השפות נשמעות כאן. האמת, עושה טוב ל"אגו" היהודי. מה יש, שלא יבקרו רק בכנסיות ובקתדרלות...בית הכנסת הספרדי(גודל:34.23KB) בית הכנסת מייזל(גודל:19.87KB)
-
"היום היהודי" - בית הכנסת פנקסבית הכנסת פנקס היה בית הכנסת שצימרר אותי יותר מכל. זהו בית כנסת הצמוד לבית הקברות היהודי וממנו למעשה הכניסה אליו.
לאחר מלחמת העולם השנייה הפך בית הכנסת פנקס לאתר הנצחה ליהודי בוהמיה ומורביה שנספו בשואה. על קירותיו נרשמו שמות 80,000 היהודים הניספים, בצירוף פרטיהם האישיים ושמות הקהילות אליהן השתייכו. הביקור במקום עוצמתי מאד ומציף הרבה רגשות. ברקע מושמעת מנגינה יהודית עתיקה או תפילה - והדבר מעמיק את חווית הביקור. לא התאפקתי וצילמתי(בלי פלאשׂ!). הייתי חייבת להנציח לעצמי...
חוויה מעניינת שעברה עלי במקום, היתה כאשר פנו אלי שתי נשים מבוגרות ושאלו אותי מה פירוש כל השמות על הקירות. מסתבר שהן מפינלנד. מאד מוזר שהגיעו לשם ולא ידעו כלום. מיד הן קיבלו ממני הסבר + הרצאה ציונית למען "ידעו כולם בפינלנד". אחת מהן אמרה לי שהיא חושבת שתושבי פינלנד עזרו ליהודים בשואה...
בקומה השנייה בבית הכנסת ישנה תערוכת ציורים נוגעת ללב של ילדים שהיו בגטו טרזין. במיוחד נגעו לליבי ציורים שהביעו את הרצון לחזור הביתה וגם להגיע לפלשתינה. גם כאן, קשה היה לנו לעזוב את התצוגה.
הביקור בבית הכנסת פנקס היווה עבורנו את אחד משיאי הביקור בפראג. מאד מאד מאד מרגש.בית הכנסת "פנקס"(גודל:31.34KB) שמות היהודים שניספו בשואה על גבי הקירות(גודל:38.98KB)
-
"היום היהודי" - בית הקברות העתיקיצאנו נפעמים מבית הכנסת פנקס, לעבר שיא נוסף של הטיול - הביקור בבית הקברות היהודי העתיק. מיותר לציין כי חיכיתי שנים רבות לבקר במקום מיוחד ומלא הוד זה.
הודעתי מראש לבעלי כי ברור שאני משלמת "דמי צילום" - אבל עמדת התשלום היתה נטושה... הצילום חופשי - "חיסכון עולמי"...
המקום מרתק וקסום. המצבות הצפופות והעקומות - למעלה מ -12,000 ומתחתיהן שכבות על גבי שכבות של קברים. מדהים. בין 1478 ל - 1787 נקברו כאן יותר מ - 100,000 יהודים ב- 12 שכבות. האישיות החשובה ביותר הקבורה כאן היא רבי ליווא בן בצלאל, הוא המהר"ל (נפטר ב- 1609). ועוד בני מעלה הקבורים כאן - ראש עירית הגטו , מרדכי מייזל (נפטר ב- 1601) וההיסטוריון, המתמטיקאי והאססטרונום דוד גנץ (נפטר ב- 1613). המצבה של היינדלה בשביס, האישה היפה - הרשימה אותי במיוחד.
שעה ארוכה שוטטנו בשבילי בית הקברות, התרשמנו והתרגשנו.בית הקברות היהודי בפראג(גודל:33.49KB) בית הקברות היהודי העתיק(גודל:35.12KB)
-
"היום היהודי" - בית הקברות העתיקקבר המהר"ל(גודל:33.91KB) קבר המהר"ל(גודל:36.27KB)
-
"היום היהודי" - בית הקברות העתיקהיינדלה בשביס - האישה היפה(גודל:34.29KB) המצבה של היינדלה בשביס(גודל:34.48KB)
-
"היום היהודי" - בית הקברות העתיקבית הטקסים - בית הטוהרה(גודל:34.54KB) בית הטקסים - חברה קדישא(גודל:33.14KB)
-
"היום היהודי"ביציאה מבית הקברות - בית כנסת נוסף: בית הכנסת קלאוזן. המבנה הנוכחי שלו מסוף המאה ה- 17. בית הכנסת תצוגה השורה במסורת ובטקסים יהודים וכן בחיי היום - יום של היהודים.
כאן אנו פוגשים את מיודעינו הפנקיסטים מגשר קארל... קוריוז נחמד...
עכשיו אנחנו חייבים הפסקה מכל בתי הכנסת והמטען הנפשי הכבד.
יושבים בבית קפה נחמד (מעט אמריקאי) בפינת רחוב Brehova ומתאווררים..
משם אנחנו הולכים לבית הכנסת אלטנוישול. אני יודעת שרבים מוותרים על הביקור בו, כי התשלום עליו בנפרד מאתרי ה"מוזיאון היהודי" וזה אולי "עוד בית כנסת", אבל לי חשוב להיות שם. בזמנו הדרכתי בבית התפוצות, בתצוגת בתי הכנסת העתיקים, ותמיד דיברתי עליו. עכשיו ההזדמנות לראותו "על אמת".
אלטנוישול מאד מרשים ושונה. זהו בית הכנסת הפעיל העתיק ביותר באירופה, נבנה ב- 1270 בידי ארכיטקט נוצרי (מקצועות הבנייה היו אסורים אז על היהודים). המבנה גותי והוא היחיד מסוגו המייצג בתי כנסת של ימי הביניים. האולם הראשי מקומר וגבוה מאד ובמרכזו דגל אדום גדול אותו קיבלו יהודי פראג מהקיסר פרדיננד השלישי, כאות הוקרה על אומץ ליבם בדחיית מתקפת שודדים שוודים במהלך מלחמת שלושים השנים.
וכמובן - ישנו סיפור הגולם מפראג, שנבנה ע"י המהר"ל ושרידיו אולי נמצאים בעליית הגג...
מחוץ למוזיאון אפשר לראות את השעון ש"ספרותיו" אותיות עבריות והוא צועד הפוך, וקבוצות תיירים רבות, בליל של שפות והמילה "גולם" שמשתרבבת לכל הסבר...
הביקור במוזיאון היהודי מסתיים כאן ואנו יוצאים לטייל בשדרות פריז - Pariska.בית הכנסת אלטנוישול(גודל:33.31KB) השעון העברי(גודל:16.66KB)
