פראג - עיר שחלמתי ... והגשמתי
-
יום מחוץ לפראגכשהחלטנו שנוסעים לפראג ל - 5 לילות ו -6 ימים, היה לנו ברור שיום אחד יוקדש ליציאה מחוץ לעיר. אנחנו מאד אוהבים נופים וטבע פתוח וגם לדעת ולחוש היכן אנחנו נמצאים לא רק במובן של עיר גדולה / עיר בירה, אלא גם במובן של איזור, מדינה.
החלטנו שנצטרף לאחד מאותם סיורים מודרכים לקארלובי - וארי. כמובן שאני לא מאוהדי הטיולים המאורגנים, כמו רבים מאיתנו - חברי הפורומים של "למטייל". אבל במקרה זה, היה לנו מאד נוח שבאו ולקחו אותנו מהמלון והמחיר לא היה מאד יקר - 25 אירו לאדם. (כזכור - בשדה התעופה כשמגיעים, מתייצבים ליד הישראלים נציגים של חברות ישראליות שונות ומציעים את מרכולתם). החלטנו שבמקרה הכי גרוע, פשוט נעזוב את הקבוצה ונגיע רק לנקודת המפגש בסיום היום.
להפתעתנו, היה לנו מזל גדול. לטיול נרשמו רק עוד שני זוגות ונסענו עם תומר המדריך - שגם נהג, במיניואן של 9 מקומות. היה ממש נחמד. נהננו מאד מהנופים שבדרך, מהירוק ובעיקר מהשלכת שהחלה! לזה לא כל-כך ציפיתי, והמראות היו בהחלט מקסימים - עצים כתומים ואדומים.
קארלובי וארי עצמה היא עיירה יפה מאד, חמודה ומנומנמת, בהשוואה לפראג התוססת. עובר בה נהר לא גדול ובתיה יפים וציוריים. זוהי עיירת הנופש והמרפא מהמפורסמות בעולם שנבנתה כעיר נופש עבור אצילי ועשירי אירופה ועל כן פזורים בה ארמונות נופש מרהיבים. בעיירה ניתן למצוא 12 נביעות המוזרמות לתוך ברזים מיוחדים - כל ברז בטמפרטורה שונה ולכל ברז מיוחסים סגולות מרפא משלו. ניתן לרכוש ספלים מיוחדים איתם מסתובבים ושותים מתוך הנביעות. ואכן זאת עשינו - ושתינו מכל ברז אפשרי (וגם רצנו לשירותים כל כמה דקות... יש שם המון מבני שירותים ציבוריים בתשלום ונראה שמזה הם מרוויחים הכי הרבה כסף). יש גם גייזר הנתון במבנה מיוחד.
הטיול בעיר התמשך כמה שעות - כשעה "הדרכה" - נעימה ולא מעיקה, ואח"כ זמן חופשי. אכלנו ארוחה קלה ומאד טעימה במסעדה איטלקית הנקראת Pizzeria Venezia וכמובן שגם טעמנו מהוואפל המפורסם.
הייתי אפילו מקצרת את הטיול לשם בשעה, כי הרגשתי שאנחנו "מפסידים" זמן יקר בפראג (למען האמת, אפילו כמעט והחלטנו שאולי לא לצאת מחוץ לעיר, כי רצינו לראות עוד כל כך הרבה דברים, אבל מצד שני - הסקרנות לראות את המדינה ועוד עיר, ניקרה בנו).
חזרנו לפראג בסביבות השעה 5 בריאים ומאוששים ממעיינות המרפא...
האמת -זה היה מעין יום מנוחה לרגליים הכואבות מההליכה המאומצת ברחובות פראג.
-
יום מחוץ לפראג - קרלובי וארי
-
יום מחוץ לפראג - קרלובי וארי
-
יום מחוץ לפראג - קרלובי וארי
-
יום מחוץ לפראג - קרלובי וארי
-
יום מחוץ לפראג - קרלובי ואריתודה רבה!!! תמונות יפות מאוד!
אשמח לדעת מה שם המסעדה שנראית כמו ספינה, שרשמת שהייתם שם... -
בחזרה לעירחזרנו לעיר. בדרך, תומר המדריך סיפר לנו על השוק הוייאטנמי. התחשק לנו לסייר שם ואולי לרכוש כמה מזכרות. הוא הוריד אותנו באחת מתחנות המטרו ונסענו לתחנת ואלטאבסקה, משן הגענו בהליכה רגלית (+התברברות קלה...
) לשוק. כמובן שזה אינו "מאסט" במסגרת אתרי פראג, אבל זו היתה חוויה מסוג אחר. כמויות אדירות של וייאטנמים עם שדרות דוכנים , הדומים זה לזה, וכולם כמובן רודפים אחרינו ו"מורידים" מחיר. מדברים אלינו בויאטנמית שוטפת ורושמים את המחירים על גבי מחשבונים. צחוק בריא
מצאנו כמה מציאות - תיקים, ארנקים , היותר זולים מדוכני וחנויות המזכרות בעיר. בדרך חזרה למטרו הצלחתי לראות, סוף-סוף, מרחוק ובעזרת הזום של המצלמה -את התינוקות של דוד צ'רני שמטפסים על אנטנת הטלביזיה. בנוסף - שקיעה מקסימה עם שמיים אדומים.
חזרנו חזרה למלון למנוחה קצרה. בערב יצאנו למסעדה צמחונית עליה אספתי המלצות בשם Lehka Hlava . הלכנו ברגל מהמלון - המסעדה באיזור גשר קארל באיזו סמטה די נידחת (היו כמה הסברים עם go left בדרך לשם
). המסעדה מעוצבת יפה, בסגנון ניו-אייג'י ואני אהבתי מאד את האוכל, שהיה אגב ממש זול!
לסיום הערב, טיילנו קצת על גבי גשר קארל. אמנם היה קצת קר, אבל כל שווה את הנוף המרהיב והרומנטי של המצודה המוארת...
-
בחזרה לעיר
-
בחזרה לעירלמירי - שם המסעדה הוא Pizzeria Marina Grosseto. אגב, יש כמוה לדעתי עוד כמה בפראג - רואים אותן לאורך הנהר, משתי גדותיו. -
יום מחוץ לפראג - קרלובי ואריפעם ראשונה שאני מתבוננת ברצינות בצילומים מקרלובי ווארי, בזכותך. עד כה לא חשבתי לטייל בה. מסתבר שיש מבנים ששווה לראותם.
סיבה נוספת לחזור לצ'כיה ולא רק לפראג.
אם טרם טיילת במדינה גם לך מחכים עוד כמה מקומות מענינים. טבע ומעשה ידי אדם.
תודה על השיתוף. -
יום מחוץ לפראג - קרלובי ואריהיי חנה,
זו באמת עיירה מתוקה ומעניין להסתכל על הבניינים בה. הם נראים יותר מצועצעים מהבניינים המרשימים של פראג. הצמחייה וההרים מסביב מוסיפים לעיירה משהו מיוחד.
הנה עוד שתי תמונות משם.
-
יום מחוץ לפראג - קרלובי ואריתמונות שצילמתי משלטי הסבר בחוצות העיירה: ספא של ימי הביניים בקרלובי וארי והעיירה כפי שנראתה במאה ה-19.
בהסברים על העיירה מסופר שבתחילה, כאשר נתגלו המעיינות בעיירה רחצו החולים במעיינות המרפא במקום לשתותם. רק באמצע המאה ה-19 החלו לשתות את המים והחולים אולצו לשתות כ- 50 ספלים ביום...
-
יום אחרון בפראג...בוקר אחרון במלון הנהדר שלנו. חוגגים פעם אחרונה על ארוחת הבוקר (מחר דיאטה! מחר דיאטה? ... החגים...), מפנים את החדר ומאפסנים את המזוודות. לפנינו עוד יום שלם של פראג, עד השעה 8 וחצי בערב. התוכנית ליום זה- "השלמות" - מה שלא הספקנו לראות וגם קניות. אולי.
בתחזית צופים גשם, אולם בינתיים יש יום יפה. כאן המקום לציין שהיה לנו מזל גדול עם מזג האוויר וזו גם הסיבה שהספקנו לראות מקומות רבים. מצד שני - מקומות אחרים - מקורים, פקדנו פחות ולכן יש עוד מה לראות ברשימה שלי.
נסענו בקו 22 עד תחנת אויזגד Ujezd . בתחנה זו,התגלו מול עיננו פסלי אדם על מדרגות - אדם הולך ונעלם. זוהי האנדרטה המרגשת המנציחה את קורבנות הקומוניזם. על האנדרטה ידעתי מסיכומה הנהדר של נירית ומאד רציתי לראותה. שש דמויות אדם עומדות על גבי מדרגות בטון גבוהות, כשכל דמות פגומה יותר ויותר, מחוקה יותר ויותר - עד שכמעט נעלם צלם האדם - למעלה. אכזריות ורודנות הקומוניזם מומחשת באופן יוצא מן הכלל באנדרטה ובהבעות על פני פסלי האדם. בלוחית הזיכרון כתוב: "האנדרטה לזכר קורבנות הקומוניזם מוקדשת לא רק לאלה שנאסרו או הוצאו להורג, אלא לכל אלה שחייהם נהרסו על ידי המשטר הרודני". מאד התרשמנו והתרגשנו מהאנדרטה. עד כדי כך, שזו היתה התמונה הראשונה כמעט שהראיתי לבני משפחתי וחברי כשחזרתי.
-
האנדרטה לקרבנות הקומוניזם.
-
האנדרטה לקרבנות הקומוניזם
-
יום אחרון בפראג...המשכנו בהליכה רגלית , צופים לעבר גבעת פטרין והפוניקולר. פנינו למטה, לכיוון האי קאמפה. הפעם אני נחושה בדעתי למצוא את פסלי התינוקות של דוד צ'רני... הלכנו לאורך הנהר והגענו למוזיאון לאמנות מודרנית. בחצר המוזיאון פסלים ותצוגות מעניינות. אהבתי מאד את המקום. יצאנו משטח המוזיאון, פנינו ימינה - והנה הם! שלושה פסלי תינוקות שחורים ענקיים, עם פנים חתומות- מעין מסך ארוך על פניהם. כל כך שמחנו! צילומים וצילומים ואנחנו ממשיכים בפארק קאמפה ומגיעים לכיכר בה ישנו כמה ימים קודם לכן. היינו אז כל-כך קרובים... מה שנחמד עכשיו זה שמתקיים בכיכר שוק קטן, עם מאכלים ויצירות עץ וברזל, מוזיקה ונגני רחוב. כל כך נחמד. השוק למעשה למרגלות גשר קארל.
אנחנו מסתובבים ונהנים מכל רגע...
-
פסלי התינוקות של צ'רני
-
השוק באי קאמפה, למרגלות גשר קארל
-
השוק באי קאמפה, למרגלות גשר קארל
-
המשך הסיור - והשלמות נוספותהמשכנו בדרכנו אל עבר גשרון קטן לכיוון מאלה סטרנה. על גבי הגשר - מנעולים . על פי מידע שקראתי : מנהג המנעולים הוא מנהג מאד נפוץ בעולם הנוצרי-אירופאי: זוג שזה עתה נישא רושם את ראשי תיבות שמותיהם על המנעול, נועלים על גדר, סורג, ענפי עץ (בעצם כל דבר אפשרי - בתנאי שהוא קשיח ומחובר לקרקע), וזורקים את המפתח למים כאות וסימן לאהבת הנצח.... לכן מקומות אלו תמיד יהיה ליד מים: נהר, תעלה, ים וכדומה. המנהג נפוץ מאד במדינות אירופה (בלטיות, סקנדינביה, מרכז אירופה, אבל פחות במדינות הים התיכון: יוון, איטליה, צרפת).
הבטנו מעבר לגשרון - והנה - מה עינינו רואות? את גלגל הטחנה העתיק שחיפשנו לשווא שלושה ימים קודם לכן... מראה קסום ומרגיע.
לכן עתה נקרא אפשר להכריז באופן רישמי על יום זה - "יום ההשלמות וסגירת מעגלים"...