חזרנו מטיול בצפון מערב פרובנס ואיזור המסיף סנטרל
-
זהו פרק שלישי שאני כותב על דרום צרפת בשנה וחצי האחרונות. הפעם לא כל כך תיכננו לנסוע בהכרח לדרום צרפת. חשבנו עליה וגם על ברלין או אוסטריה וברגע האמת כשראינו שיש לנו את הזמן לנסוע מחירי הכרטיסים למרסיי ירדו ולברלין ולוינה עלו אז החלטנו לנסוע פעם נוספת לאיזור האהוב הזה ושוב יצא לנו טיול נהדר. מזג האויר העיר לנו פנים ופרט
לאחר צהריים אחד גשום וערפילי היה ממש מעולה. אפילו היה קצת לח.
לפני הכל תודתי לכל מי מהפורום שעזר לי בתשובות לשאלותי לפני הטיול
ובמיוחד ל- Yair.Gil2 (יאיר) שהידע שלו על האיזור שממערב לפרובנס ממש שדרג לנו את החלק השני של הטיול.
למי שקצת עקב, הטיול הראשון שלנו לאיזור לפני שנה וחצי היה לאיזור
הריווירה והשני לפני שנה למערב פרובנס באיזורים הקרובים לים.
הפעם הצפנו במערב פרובנס וגם יצאנו ממנה מערבה.
יום שישי 5 באוקטובר - עליה לאיזור הלוברון
אנחנו נוחתים בנמל מרסיי בבוקר ויוצאים לדרך צפונה בשעה 11.00
כשמטרתנו היא חבל הלוברון. כביש D543 שעולה צפונה ממערב לאייקס אן פרובנס ניבחר לביצוע המשימה ולפני הטיול חשבנו מה אפשר לראות בדרך אז לצורך כך השתמשנו בחוברת על סביבת אייקס שהבאנו מלשכת המידע בטיול הקודם ובה צוינו שני כפרים שיושבים
על הכביש הנ"ל. הראשון שעצרנו בו היה Eguilles שיושב על גיבעה בגובה 300 מטר ושולט על הסביבה. מצאנו כפר רגיל ביותר שהסיבה היחידה לעצור בו היא איזשהיא מרפסת תצפית לכיוון
מערב ממנה נשקף נוף יפה עם גשר גדול שהיה קצת לוט בערפל.
הכפר השני שמו Rognes ובו פרט לשיטוט קל לא מצאנו סיבה מיוחדת לעצור. בקיצור שני הכפרים הנ"ל מיועדים רק
למי שממילא נוסע בכביש הנ"ל ואין מה להתאמץ לנסוע לשם במיוחד.
אנחנו ממשיכים צפונה ועוצרים בכפר Lurmarin
שממוקם למרגלות רכס הלוברון והיה כבר מרשימת הטיפים שלי ולא מחוברת
מידע ואכן שמים וארץ. פרט לכך שאלבר קאמי חי שם תקופה וגם קבור שם הכפר מומלץ בהחלט לעצירה ושיטוט. בתי קפה, מסעדות ורחוב מרכזי
די ססגוני. למי שרוצה אתנחתא כמונו מומלץ לשבת ב- Cafe La Maison (קפה הבית) שממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב הראשי.
הכפר Bonnieux - אנחנו חוצים את רכס הלוברון ופונים שמאלה בכביש D36 לכיוון הכפר Bonnieux. קצת לפני הכפר ישנו מין מלון resort שנקרא Domaine De Capelongue שכדאי מאוד לבקר בו. המלון פרוס משני צידי הדרך וניראה כאילו השערים סגורים אך זה שמצד שמאל ניפתח אוטומטית עם ההתקרבות ואפשר להכנס. המלון יפפה וממנו תצפית טובה על הכפר Bonnieux. הכפר Bonnieux כפר יפפה שממוקם על גיבעה וכדאי לסייר בו בעיקר לאורך החומות הנמוכות מהן אפשר לצפות על הסביבה.
הכפר Lacoste - מספר ק"מ מערבה וגם הוא שוכן על גיבעה שבראשה ממוקם ארמונו של המרקיז דה סאד. הארמון די חורבות ומה שלא חורבות היה סגור אבל מלידו אפשר לקבל תצפית על הסביבה וגם יש כמה פסלים יפים.
הכפר Menerbes - עוד קצת מערבה. כפר יפה ונחמד ובו בית הכמהין והיין Maison de la truffe et du vin בו אפשר לשמוע הסברים וגם לעשות טעימות יין אלא שכשהגענו הסתבר שבדיוק סוגרים והיות ומוזיאון חולצי הפקקים בו התכוונו לבקר כבר היה סגור החלטנו לחזור לשם ביום אחר.
גשר Pont Julien - כמעט סוף היום ואנחנו בדרכנו ללינה בעיר Apt יורדים מהכביש הראשי D900 דרך כביש D149 לביקור קצר בגשר העתיק והיפה Pont julien. בהחלט שווה לעוברים באיזור ורק 300 מטר סטיה מהכביש
הראשי.
Apt - אנחנו מגיעים ל- Apt ומיד מוצאים מלון. הגענו ל-Apt בגלל יום השוק למחרת ביום שבת. המלון רגיל
אבל אני ממליץ עליו בגלל שממש מולו יש מגרש חניה בו אפשר לשים את האוטו. אסור לחנות בו ביום השוק כי חלק מהשוק עליו אבל ליד יש חניה של בית ספר שממילא סגור בשבת אז זה נותן פתרון חניה בכל מקרה. המלון הוא L'aptois hotel,289 cours Lauze-Perret 84400,Apt ועלה
58 יורו. -
איזור הלוברוןיום שבת 6 באוקטובר - איזור הלוברון
Apt - אנחנו קמים בבוקר ויורדים ישר לשוק
שהמלון נמצא ממש בקצהו. הסתובבנו בשוק ותוך כדי כך הכרנו את סימטאות
העיר. השוק איננו כל כך ססגוני אבל גדול וכדאי להסתובב בו ולראות
שוב את המוצרים היפים של פרובנס. שהינו בו עד לצהריים לפני שיצאנו מהעיר.
מכרות האוקר ברוסטרל - בצהריים יצאנו לכיוון
המכרות הנמצאים כ- 15 ק"מ מצפון מזרח ל- Apt. עולה 4 יורו להחנית
המכונית. היות וכששאלתי בפורום על המסלולים במכרות הנ"ל התברר
שאף אחד לא היה שם ולכן התעוררו ספקות איזה מסלול לקחת אז להלן
המידע שהבאתי משם. מוצעים שלושה מסלולים באורכים שונים שבגדול
מכילים אחד את השני כלומר הגדול יותר את הקטנים ממנו. המסלול
הכחול הוא הקצר ואורכו הוא 2.4 ק"מ ולפי הדפים שקיבלנו אמור לקחת
שעה ורבע ויש לציין שפה הדרך חזרה היא ברובה חזרה על הדרך הלוך.
המסלול הזה לדעתי קצר מדי ומי שלא עובר לגדול יותר מפסיד הרבה.
המסלול החום הוא המסלול הבינוני ואורכו 3.8 ק"מ והוא אמור לקחת שעתיים אלא שלנו הוא לקח 3 שעות. הסיבה העיקרית פרט לכך שלכל אחד הקצב שלו היא שהשילוט באתר גרוע ביותר ואפילו מטעה מה שגרם לטעויות בניווט לא רק שלנו אלא גם של אחרים אז צריך לקחת את זה בחשבון.
במסלול זה לא חוזרים בדרך שבה באנו. צריך רק לציין שבחלק מהדרך אין
אוקר כלל ופשוט הולכים בין העצים כדי להגיע לאתר האוקר הבא.
המסלול האדום הוא המסלול הארוך ואורכו 5.5 ק"מ והוא אמור לפי
הדפים לקחת 3 שעות. היות ועשינו רק חתיכה קטנה ממנו אין לי מה להגיד עליו וכל אחד צריך להחליט אם מספיק לו המסלול הבינוני או
שהוא רוצה יותר. בכל אופן המראות של האוקר נהדרים חבל על הזמן.
לא לחינם רוב התמונות שאני שם בהתחלה הם משני מכרות האוקר שביקרנו
בהם. במכרה הזה בולט מספר הגוונים של הצבע שמשתנה אפילו באותו מקום.
למי שילך לשם אני גם ממליץ לא רק לרדת מהשבילים לפי השילוט לנקודות
תצפית אלא גם לרדת עד 20-30 מטר בשבילים צדדיים שאין אליהם שילוט
כי גילינו שגם מחלק מאילו יש מראות יפים שלא ראינו ממקומות אחרים.
הכפר Saignon - חזרנו לכיוון Apt ועלינו לכפר
Saignon הממוקם כשני ק"מ דרומית מזרחית מ- Apt. אין בכפר הזה
משהו מיוחד אבל מיקומו הגבוה מהווה נקודת תצפית מצוינת על איזור
העיר Apt והסביבה.
Fort De Buoux - זהו אתר של הריסות מבצר עתיק
הממוקם מספר ק"מ מדרום ל- Apt ולא רחוק מהעירה Buoux. פנינו לשם בגלל שהנוף ממנו אמור להיות יפה. כבר בדרך אליו רואים שהנוף באיזור
הוא נוף סלעים באמת יפה שיוצא מתוך הגבעות. אנחנו מגיעים למקום
בשש ועשרים בערב וחושבים שנספיק לראות כי באינטרנט היה כתוב
שפתוח שם מהזריחה ועד השקיעה שהיא בשבע בערב. מה שאנחנו לא מבינים זה שאי אפשר להגיע עם האוטו עד לאתר עצמו וצריך ללכת לא מעט ושגם
העליה והביקור באתר עצמו לוקחים זמן. אנחנו מחנים את האוטו בחניה
הקטנה ועוברים דרך שער שבו כתוב אין כניסה למכוניות. הולכים ברגל איזה עשרים דקות עד שמגיעים לאיזו ביקתה לרגלי צוק. בדיוק אז יוצא
איש זקן להשקות את הצמחים והוא אומר לנו שהאתר סגור ושנבוא מחר.
מסתבר שהמבצר הנ"ל ממוקם על הצוק הרם והזקן אומר שהטיפוס הירידה
והביקור עצמו לוקחים כשעה ולכן לא נצליח לחזור באור היום. טוב
אנחנו מטכסים עיצה ומחליטים שאנו לא מוותרים על האתר הנ"ל ושנחפש
לינה בסביבה ומחר נבוא. אנחנו מסתובבים עם הרכב ולא רואים מלונות.
רק פה ושם שלטים Chambre שמפנים אותנו לדרכים לא כבושות צדדיות
שבהם אתה נוסע ונוסע ואולי אחרי 2-3 ק"מ רואה משהו שדומה למקום
בו משכירים בו חדרים ואז מגלים שהכל חשוך ואין נפש חיה או שבשני
מקומות שכן היתה נפש חיה לא נשארו להם חדרים להשכרה. בשמונה בערב
אנחנו מחליטים לוותר ולחזור למלון ב- Apt שזה אגב לא כל כך רחוק.
כשאנו מגיעים מסתבר שגם במלון הזה אין חדרים כי זה סופ"ש ועמוס
ואומרים לנו שגם במלונות אחרים בעיר לא נמצא חדר אבל מפנים אותנו למלון שנמצא קצת מחוץ לעיר לכיוון רוסטרל בו יש הרבה חדרים ואכן
יש חדרים אפילו מעל הסטנדרט שאנו ישנים בד"כ אבל זה עלה לא מעט.
טוב היינו עייפים אז לקחנו ונפלנו שדודים למיטה. אפשר להגיד שאחת
המסקנות שלי לגבי הלוברון היא שבהחלט אפשר וכדאי להזמין מלון
אפילו מראש ולצאת כל יום לטיולי כוכב. המרחקים שם לא גדולים..
אנחנו הסתובבנו באיזור 4 ימים ובהחלט זו היתה טעות תיכנון לנוע כל יום ממקום למקום.
-
איזור הלוברוןיום ראשון 7 באוקטובר - איזור הלוברון
Fort De Buoux - בבוקר אנחנו חוזרים למבצר,
משלמים דמי כניסה ועולים על הצוק. מלמטה זה ניראה קשה אבל בפועל העליה זה קלי קלות. אנחנו למעלה ובהתחלה די רואים גלי אבנים שהיו
פעם מבצר שחלש על כל האיזור אבל איזור המבצר בהחלט מהווה תצפית טובה
על הנוף היפה בסביבה ולמי שמעונין לא מדובר בתצפית פנורמית למרחקים
כי ההרים מסביב מסתירים אלא תצפיות על האיזור הקרוב למבצר שהוא סלעי ויפה. בהמשך רואים גם חלקים יותר ברורים של המבצר אם כי בשלב מסוים התברר שחלקו בשיפוצים ואי אפשר להיכנס. כל הסיבוב כולל ההגעה ברגל, העליה על הצוק ,הביקור והתצפיות עצמן צריך לקחת בחשבון כשעתיים.
הכפר Menerbes וסביבתו - אנחנו מחליטים שהשלב
הבא הוא החזרת החוב מהיום הראשון ונוסעים שוב ל- Menerbes.
אנחנו מגיעים לבית הכמהין והיין והפעם פתוח. אפשר להסתכל חופשי במוזיאון הקטן של הכמהין. בנוסף אפשר לשבת במרפסת בחוץ ולעשות
טעימות יין אלא ששם זה בתשלום אם כי הכוסות מלאות. אנחנו הזמנו שתי
כוסות עם סוגי יין שונים. למי שרוצה טעימות חינם צריך להצטרף לסיור
במרתף היין שלהם אלא שזה בשעות מסוימות שלא התאימו לנו. פה אגב מדובר בטעימות קטנות ולא בכוסות מלאות. בכל אופן לאחר לגימת היין
ראינו את שדלת המרתף פתוחה בלי שלט שאוסר כניסה אז ניכנסנו וירדנו למטה ובהחלט יפה שם למי שאוהב את בקבוקי ואביזרי היין היפים. אנחנו מסתובבים שם חופשי עד שהמלצר מלמעלה יורד ונידהם לראות אותנו. הוא אומר בחיוך שלא יורדים למרתף ללא הסיור.
אנחנו מתנצלים ואומרים שהדלת היתה פתוחה ושום שלט לא אסר ירידה אז
הוא אמר שזה נכון ושהם באמת צריכים לשים שלט או לנעול את הדלת.
בכל מקרה אנחנו כבר השלמנו את הביקור אז לא היה איכפת לנו לצאת.
משם נסענו למוזיאון חולצי הפקקים Muse De Tire Bouchon שממוקם
ביקב Domaine de La citadelle שמיקומו 2 ק"מ מצפון ל- Menerbes.
אנחנו מוצאים את היקב בקלות ואפילו בשלט בפניה מהכביש מופיע שם המוזיאון אבל כשאנחנו מגיעים רואים הפניה לחניה ולא מוצאים את
המוזיאון. אנחנו מסתובבים מסביב ליקב ללא תוצאות. אנחנו מבינים
שהיקב סגור כי זה יום ראשון אבל לגבי המוזיאון היה כתוב באינטרנט שהוא פתוח כל יום ובכלל למה אין שום שילוט שמפנה אותנו למיקום של המוזיאון ביקב!!! מאוכזבים אנחנו מחליטים לוותר ולעזוב. אפשר לחיות
גם בלי חולצי הפקקים.
הכפר ומכרה האוקר ברוסיליון - אנחנו בדרכנו
לרוסיליון וכבר בדרך די קרוב לכפר כמדומני על כביש 149 רואים את
ציבעי האוקר גם לא במכרה. בכניסה אנחנו נתקלים במפעל האוקר שכמובן
כבר לא פעיל. לא מאוד מרשים אבל כדאי קצת להיכנס ולראות איך ניראה
מכרה האוקר ותהליכי הייצור. כמו כן ישנה חנות בה אפשר להתרשם ממוצרי
האוקר ובעיקר גווני הצבעים הרבים שאפשר להפיק ממנו. אנחנו ממשיכים
למרכז הכפר ומחנים בחניה בתשלום כי אין שום אפשרות אחרת. מיד אנחנו מבחינים בכניסה למכרה האוקר שאת חלקו רואים מהכפר. אגב אפשר לקנות
כרטיס משולב למפעל ולמכרה מה שמוזיל את המחיר. המכרה מרשים מאוד
והצבעים חזקים ומהממים. הסיור לוקח כשעה ושוה כל רגע. לפני הטיול קראתי בכתבות שהמכרה ברוסטרל מרשים יותר ואילו בפורום מי שהיה היה
רק במכרה ברוסיליון אז לא יכולתי לאשש את הקביעה הזו. לאחר שהייתי
בשניהם אני יכול להגיד ככה. אני לא שותף לדעה שרוסטרל עדיף וגם לא
להיפך. שני המכרות שונים מאוד והשוואה ביניהם היא כמו בין מלפפון ועגבניה. במכרה ברוסיליון הצבעים עזים מאוד לכיוון האדום ובמכרה רוסטרל יש גוונים רבים יותר של צבע שאפילו מתחלפים על שטח קטן.
כלומר הייתי ממליץ לבקר בשניהם ולכן Rinini (רינת) אין לך פטור ממני מהמכרה ברוסטרל
. אלא מה, למי שאין
זמן רב אז עדיף לו רוסיליון כי זה לוקח פחות זמן. בודאי ובודאי
שכדאי להסתובב בכפר היפה בין הבתים הצבועים בצבעי האוקר.
אנחנו עוזבים לכיוון Gordes. כבר כמעט ערב ואנחנו רק רוצים להתמקם כדי לבקר בכפר למחרת אלא שבפאתי הכפר אנו נתקלים במחירי B&B גבוהים מאוד (מעל 100 יורו) ומחליטים לנסוע לעירה Murs שם אנו יודעים שיש גם מלונות. בדרך ניתקלים במלון בקתות בין העצים והמחיר שם גם גבוה אבל גבוה פחות מזה שב- Gordes ואנחנו עייפים אז מחליטים לקחת. זו הפעם השניה והאחרונה בטיול שאנחנו חורגים מהוצאות הלינה הרגילות שנעו בין 47 ל-64 יורו ובדרך כלל בסביבת ה- +50. הבחור שמחזיק את המקום גר שם עם משפחתו ומסתבר שבמקור הוא מאלזאס. הוא ממש מבסוט שיש לו הזדמנות לפגוש ישראלים ושואל אותנו שאלות על ישראל ועל מסלול ביקורנו בצרפת. כניראה שמצאנו חן בעיניו כי לאחר השיחה הוא אמר לנו לחכות רגע ואז חזר עם מגש ובו כוסיות יין מלאות ועוגיות ואמר שזה הוא נותן לנו על חשבון הבית.
-
איזור הלוברוןיום שני 8 באוקטובר - איזור הלוברון
הכפר Gordes - אנחנו חוזרים ל- Gordes בבוקר
ומגיעים לטירה שבמרכז הכפר. היא סגורה ואנחנו מחפשים את הכניסה
למוזיאון וסרלי שאמור להיות שם ולא מוצאים. היינו בעבר במוזיאון
הגדול של וסרלי באייקס אן פרובנס ורצינו לראות מה יש בקטן שב-Gordes. בלישכת המידע שליד הפקידה שלשם שינוי קצת אנטיפתית (כניראה פריזאית ולא מקומית) אומרת לנו שמוזיאון וסרלי הקטן ניסגר כבר
לפני שנים ואינו קיים עוד. טוב לא ברור למה באינטרנט הוא חי וקיים
אבל למי שנוסע לשם שידע שאין וסרלי. אנחנו די מאוכזבים מ- Gordes.
ממש לא כפר אוקר כמו רוסיליון. פה ושם בתים בצבע האוקר אבל אין כלל
רצף. הכפר בעיננו לא יפה במיוחד. קראתי בכתבה שהוא אחד היפים בצרפת
וזה הגדרה שגדולה עליו בכמה מספרים. בקיצור לא כל כך מוצא חן בעיננו המקום ומהר מאוד אנחנו מחליטים להמשיך הלאה.
מנזר Abb De Sananque - במנזר השוכן כשני ק"מ
מצפון ל- Gordes ישנה חנות בה אפשר לקנות מכל טוב מעשי ידיהם של 6 נזירים החיים במקום. אפשר לסכם בנחמד. יש גם סיורים מודרכים במנזר בשעות קבועות. לנו זה לא התאים וגם לא שמענו משהו מיוחד על המנזר אלא רק על החנות אז המשכנו הלאה.
כפר הבוריס שליד Gordes - בערך קילומטר מדרום
לגורדס בדרך לכביש D9 פונים לפי שילוט לדרך צרה בה נוסעים כשני
ק"מ עד לכפר הבוריס. הבוריס הם מבנים בצורת חרוטים הבנויים מלוחות
אבן שחורים המונחים זה על גבי זה ללא שיכבה מחברת. ראינו כמותם
פה ושם ברחבי הלוברון אך כאן יש ריכוז של כאלה ולכן זה מכונה כפר.
זה לא אתר must לדעתי אך בכל זאת כדאי לבקר ולשוטט קצת ולראות מה
זה כפר בוריס.
הכפר Fontaine De Vaucluse - קצת מערבה מגורדס.
זה כפר פנינה. ממש ממש יפה ונעים ומומלץ כאתר חובה. שוכן בין צוקים
ונחל יפה עובר במרכזו. גולת הכותרת שלו הוא המעין הניבלע עמוק באדמה
במקום שבו פורץ נהר הסורג' מעל פני האדמה בסוף החורף בזרם עז.
אנחנו לא היינו בסוף החורף אז מה שרואים זה בריכה עמוקה (אומרים שזה 315 מטר) בתוך מין כוך. מגיעים למעין בהליכה לאורך הטיילת היפה של הכפר. כאשר מתקרבים יש מין מחסום שראיתי שכמה אנשים עברו אותו.
אני טיפסתי מהצד מכיוון שהראות מהמחסום לא לגמרי טובה ואז גיליתי
שמהצד אפשר להגיע לאיזור הבריכה ללא מחסום אז מה הועילו חכמים בתקנתם? הבנתי שכדאי לעבור וגם אנו התקרבנו לבריכה. זה בכלל לא מסוכן והמראה של המים בתוך הבור שלפנינו מרשים ביותר. אני רק מתאר לי מה קורה כשזה פורץ. פשוט יפפה. בדרך בטיילת אפשר לבקר חינם במפעל נייר שפועל בשיטות ישנות ובהמשך יש מין מסדרון עם חנויות
שכדאי קצת לבקר בהם. המלצה חמה לכפר הזה.
I'sle s La Sourge - קראנו שהיא ונציה של
פרובנס והיא אי הממוקם על שתי תעלות מים. חצינו אליה עם הרכב
והסתובבנו איתו ולא היה איפה לחנות. תוך כדי הסיבובים אנחנו
בעצם מחליטים שהמקום לא כל כך מוצא חן בעיננו. ומחליטים לצאת.
אח"כ אנחנו קוראים בחומר שלנו שבעצם בשום מקום לא כתוב שיש משהו
מענין לראות שם פרט לעובדות שציינתי קודם.
מערת נטיפים Grotte De Tbouzon - בערך
4 ק"מ צפונית מערבית ליעד הקודם. הגענו אליה בעקבות Brochure שלקחנו
בטיול הקודם. היתה רשומה אצלנו כאתר Nice to have אם יהיה זמן
ועקב התפנות הזמן מהיעד הקודם אפשר היה לבקר בה אז הלכנו. זו
מערה בהחלט שוה. אומנם לאחר שבהמשך הטיול כשנבקר במערות נטיפים
אדירות מחוץ לפרובנס היא ניראית רק כקדימון לדבר האמיתי אבל
כבודה במקומו מונח בזכות עצמה. למי שיש זמן מומלץ. משך הביקור
כ- 45 דקות.
החושך מתחיל לרדת ואנחנו נוסעים לאביניון. ניכנסים עם הכביש
הראשי N7 ומתכוונים להגיע למרכז, למצוא לינה ולרדת לבלות
בערב אבל בפרברי אביניון אנחנו רואים סופר גדול והיות והאספקה
אצלנו בחסר אנחנו מחליטים לעצור ולחדש מלאים. רק שכשאנחנו גומרים עם הסופר אנחנו כבר רעבים ורואים ליד מסעדה איטלקית אז מחליטים
לשבת לאכול. כשגומרים אנחנו כבר עיפים וזוכרים שראינו קצת קודם שלט המפנה למלון. המלון נחמד ולא יקר. 47 יורו והוא קצת דומה לסיגנון
המוטלים האמריקאים כשכל החדרים בקומה ראשונה ואפשר להחנות את הרכב
די קרוב לחדר. למי שיצטרך ללון בפאתי העיר המלון הוא
Cristol, 204 Chemin de la Cristole, 84140 Montfavet - Avignon Sud.
בזאת תמו ארבעת הימים שהקדשנו ללוברון.
-
משולש ערים אביניון,אורנז',קרפנטרהיום שלישי 9 באוקטובר - משולש ערים אביניון,אורנז',קרפנטרה
אביניון - נוסעים נסיעה קצרה למרכז אביניון ומחנים באחד החניונים החינמיים שמסביב לחומת העיר העתיקה.
אנחנו נכנסים ברגל מאחד השערים שהרחוב שמולו הוא הרחוב המרכזי
שמוביל לכיכר האורלוגין. בדרך אנחנו סוטים ללישכת המידע ואח"כ
לבית הכנסת של אביניון שאמור להיות פתוח. אנחנו פותחים את הדלת,
ניכנסים ורואים אנשים מתפללים בחדר הסמוך. יוצא אלינו מישהו ואומר באנגלית שהיום סגור כי זה חג. אנחנו קצת מתפלאים כי שימחת תורה
היה אתמול ואנחנו אומרים שבאנו מישראל. האיש עובר לעיברית ואומר שלא משנה כי היום חג ואנחנו צריכים לעזוב. אנחנו אומרים לו חג שמח ועוזבים. בבירור שערכתי אחרי חזרתנו הסתבר שבקהילות הגולה נוהגים
לחגוג עוד יום וזה בגלל סיבה הסטורית שבעבר היו מחליטים על מועד החג קרוב מאוד אליו וההחלטה היתה מתקבלת בארץ ישראל. בימים ההם היה
לוקח זמן עד שהודעה כזו היתה מגיעה למרחקים אז מראש היו חוגגים עוד יום וזה אך ורק בגולה. מסתבר שגם היום בעידן האינטרנט המנהג עדיין
שריר וקיים. בכל אופן אנחנו מסתובבים קצת ברחובותיה היפים של אביניון ובסופו של דבר מגיעים לכיכר האורלוגין היפה. מצלמים
קצת את בנין האופרה, התיאטרון והשעון וממשיכים עם הרחוב לכיוון
ארמון האפיפיורים. בלישכת המידע אמרו לנו שהתצפית הכי טובה על
גשר אביניון היא מהגנים שליד הארמון ואכן תצפית יפה משם. אח"כ אנחנו
יורדים ויוצאים מהעיר העתיקה לסביבת הגשר עצמו ומצלמים מכל הכיוונים. כמובן ברשימת המטלות ארמון האפיפיורים. הוא לא מאוד
מרשים אותנו. אולי קצת מבחוץ אבל מבפנים מעט מאוד. סוף דבר
באביניון מסעדה בכיכר האורלוגין ושיטוט קצר נוסף בסימטאותיה
לפני שאומרים לה יפה שלום. סה"כ עיר ששוה כחצי יום ביקור.
Chateauneuf Du Pape - הגענו לשם בגלל היין.
סה"כ עירה נחמדה ומה שיש שם לעשות זה טעימות יין מהיין המקומי המפורסם. פרט לכך אפשר לעלות לאיזה מין טירה/מבצר שנמצא במעלה
ולצפות על הסביבה. ניכנסנו למספר חנויות יין ועשינו טעימות.
לקח קצת זמן וכמה חנויות עד שהסכמנו על איזה יין לקנות וסגרנו על בקבוק יין לבן אחד ועוד אחד אדום מתוצרת המקום.
Orange - הגענו לשם בגלל האמפיתיאטרון הרומי
וזו כמעט הסיבה היחידה להגיע אליה. הגענו לאמפי כשכבר היה סגור
אבל מידע מודיעיני שהיה לי אמר שאפשר לטפס על הגיבעה שעל מורדותיה
הוא בנוי ולצפות בו מבחוץ ואכן כך. לדעתי התצפית מבחוץ הרבה יותר טובה מאשר להיות בפנים ורואים משם את הכל. בכל אופן אם נמצאים כבר
באורנז' אפשר לקפוץ מרחק כמה דקות הליכה מהאמפי ולראות את הטריומף -
קשת הניצחון שמעוטרת בגילופים מתקופת אוגוסטוס. לא משהו מיוחד
אבל אם כבר נמצאים שם אז למה לא.
כבר כמעט חושך ואנחנו מתקדמים לקרפנטרה ללינה לקראת הביקור שלמחרת.
במרכז אנחנו מסתובבים קצת עד שמוצאים לינה. המלון בסדר. לא יודע
אם להמליץ עליו או לא אבל כניראה שבקרפנטרה אין הרבה מלונות אז
זה לפחות ממוקם במרחק הליכה מהמרכז ויש חניה לאוטו ולמי שמעונין
Hotel Le Forum, Rue De Forum, 84200 Carpantras
-
קרפנטרה והר ואנטויום רביעי 10 באוקטובר - קרפנטרה והר ואנטו
קרפנטרה - באנו לשם בגלל בית הכנסת היפה.
אנחנו הולכים ברגל מהמלון לאיזור בית הכנסת. בקושי מוצאים אותו כי הוא די נחבא אל הכלים. הוא אמור להיות פתוח בין 10 ל- 12 אז אנחנו
מנצלים את הזמן להסתובבות קלה במדרכובי העיר העתיקה. בשעה היעודה
אנחנו הממתינים היחידים ושום דבר לא נפתח. אחרי 5 דקות אני מחליט לצלצל בפעמון ובכל זאת אין תגובה. למזלנו חיכינו קצת כי לאחר שתי
דקות נשמע קול שקשוק וקול של אישה שבקע מרמקול קטן הזמין אותנו להכנס. ניכנסנו ואכן אישה קיבלה את פנינו וליותה אותנו לקומה השניה של בית הכנסת. היא נישארה להשגיח עד שגמרנו לראות ולצלם.
זה באמת בית כנסת יפה והביקור לוקח כמה דקות. כשאנחנו עוזבים אנחנו אומרים לה שנה טובה בעברית ורק אז היא מראה סוף סוף חיוך ועונה לנו בשנה טובה. אנחנו עוזבים את קרפנטרה כדי להתחיל את חלק הטבע של הטיול.
קניון הנהר Nasque - זה בעצם חלק מטיול של
כמעט יום שלם מסביב ועל הר Ventoux שהיה אחת ההפתעות הנעימות
של הטיול. יצאנו מקרפנטרה מזרחה בכביש D942 ממנו אפשר גם לצפות
מרחוק על ההר. כשמגיעים לכפר Villes Sur auzon ממשיכים באותו מספר
כביש ושם נמצא מסלול קניון ה- Nasque. זה לא קניון בליגה של הורדון,
הארדש או הטארן אבל הוא בהחלט עומד בזכות עצמו וכדאי לכל המטיילים
באיזור לנסוע גם בו. הכביש הצר מתפתל לאורך הקניון הצר ואפשר
לצפות בנהר למטה ובצוקים. הקניון נגמר בעירה Monieux ואנחנו
ממשיכים משם לעירה Sault ממנה נצא לטיול בהר Ventoux.
הר Ventoux - n- מ- Sault אנחנו יוצאים מערבה
בכביש D164 עד שמגיעים למרגלות ההר שם ב- Le Chalet הכביש מתפצל
לשני כיוונים ששניהם הם כביש D974 המקיף את רוב ההר. הצד הצפוני
של הכביש למעשה עולה על ההר והצד הדרומי עובר למרגלות ההר מדרומו.
אנחנו רוצים לעשות את כל הסיבוב ואנחנו בוחרים לעלות קודם לצד הצפוני. ההר משם ניראה מיוחד מאוד. חלקו העליון ניראה לבן כאילו
יש עליו שלג אבל למעשה זה אינו שלג אלא צבע האבנים שנימצאים על
כל רכס פסגת ההר. זה באמת מראה שלא ראיתי מימי וכשמתקרבים רואים
יותר ויותר עד כמה זה מיוחד. כפי שאמרתי כביש D974 הצפוני מעלה
אותנו במסלול יפפה על ההר עד שאנו מגיעים לחלקו הלבן המדהים ביופיו
ובקצהו מגדל אנטנות תקשורת ומשהו שניראה כמו תחנה מטאורולוגית.
אנחנו נדהמים מהמראות הקסומים. ידענו שיפה שם אבל לא ידענו עד כמה.
ההר וסביבתו אתר סופר מומלץ. קר למעלה אבל אנחנו לוקחים את הקור
בקלות לנוכח הפיצוי של המראות הנשגבים של ההר וסביבתו. לאורך הדרך אנחנו צופים דרומה על השטחים שלמרגלות ההר. אנחנו מגיעים קרוב לאנטנות בפיסגה ופונים לתצפיות גם על הצד הצפוני של ההר והמראות שם
מרהיבים. זה בעצם מראות של קצה האלפים שמגיעים כמעט עד ההר. אנחנו
מוקסמים מהכל. ממש הפתעה גדולה לטובה. אנחנו ממשיכים ועוצרים כל רגע כדי לצלם. בשלב מסוים הכביש מתחיל לרדת עד שאנחנו למטה ואז
אנחנו חוברים ל- D974 הדרומי דרך הכבישים D938 ו- D19. להשלמת
הלופ. בדרך אנחנו פונים בכביש רעוע וצר עד מאוד לכפר
Crillon Le Brave. קראנו שיש ממנו תצפית טובה על ההר. לאחר דרך
חתחתים אנחנו מגיעים לכפר נידח שאתם לא מאמינים שבכלל קיים כזה
דבר בעולם המערבי. בכל אופן תצפית טובה אין משם אבל קיבלנו שיעור
באנתרופולוגיה. אנחנו ממשיכים לסובב את ההר מצידו הדרומי. לוקחים
כמה תצפיות על ההר אבל זה לא משתוה למסלול הצפוני של אותו כביש.
הייתי אומר בעוד הצפוני זה ממש חובה אז הדרומי לא חובה. אנחנו
משלימים את הסיבוב ואנחנו בחזרה ב- Sault. מ- Sault אנחנו עולים
צפונה למסלול ממנו יש תצפיות נוספות על ההר היפה. בדרך מספר
כפרים שבנויים על צלעות הרים ואנחנו פונים בשלב מסוים מערבה בכביש
D40.
כפר Brantes - הכפר נמצא על D40 האמור והגענו
אליו כדי לקבל תצפית על ההר מצידו הצפוני ואכן כפר מיוחד שבנוי על צלע הר וממנו תצפית קצת שונה על הר Ventoux. כדאי מאוד להגיע לשם
אם כי במהלך שהותנו לתצפית בכפר לא ראינו נפש חיה בחוץ אם כי שוטטנו
בו כחצי שעה. הייתי אומר שנסיעה בכביש הזה והתצפיות על ההר ממנו
כדאית מאוד וזה מספר 2 אחרי הכביש שעלה על ההר עצמו שתיארתי מקודם.
תם ונשלם הטיול הנפלא בהר Ventoux ואנחנו בדרכנו צפון מערבה לכיוון טירת Rochegude שנמצאת כמה מפתיע בכפר Rochegude. כבר
בדרך הלילה יורד ואנחנו מחליטים שנחפש לינה באיזור הטירה אלא
שאין כלל מלונות באיזור ואחרי זמן מה אנו מגיעים להחלטה שהכי בטוח
לחזור 12 ק"מ דרומה לאורנז' ואכן שם אנו מוצאים לינה ללא בעיות.
בזאת תם ונישלם חלק פרובנס של הטיול. בימים הבאים כבר נטייל מחוץ לפרובנס.
-
איזור קניון ארדשיום חמישי 11 באוקטובר - איזור קניון ארדש
טירת Rochegude - אנחנו חוזרים אליה בבוקר.
זו טירה שהפכה למלון מפואר וגם יקר. כדאי לקפוץ ולסייר שם קצת
למי שמטייל בסביבה.
קניון ארדש - אנחנו מתקדמים לארדש ועוצרים
קודם בכפר Aigueze שנמצא קרוב לתחילת הקניון אך בצידו הדרומי שאינו
הצד של המסלול. ואכן הכפר הימיבינימי שוה ביקור וממנו אפשר גם לצפות
על נהר הארדש בתחילת הקניון. אנחנו חוזרים לצד הצפוני ומתחילים
במסלול לאורך גדות הנהר. הקניון והנהר יפפיים. לארדש אין את המראות המדהימים שיש בקניון ורדון מצוקים בגובה 800 מטר. היחודיות שלו זה הפיתולים הרבים שניראים כמו אומגה. פשוט נוסעים ועוצרים איפה שמתחשק
לצילומים או סתם להינות מהנוף וגם לצפות בשייטי הקייקים. אנחנו
מבחינים לראשונה איך ניראית עונת הציד. גברים עם מעילים אחידים
עומדים לאורך כביש במרחקים שווים כשלכל אחד רובה וממתינים כניראה לחיות שיצאו. לא יודע מי מבריח את החיות לכביש. ראינו את המראות הללו גם בהמשך באיזור קניון הטארן. לקראת סוף הקניון מגיעים כמובן לקשת הגדולה שמעל הנהר. זה כבר די קרוב ל- Vallon pont d'arc. כל המסלול לקח לנו כשלוש שעות.
יונית ביקשה ממני לפני הנסיעה לברר על
אפשרויות התיור בסוף מרס תחילת אפריל (פסח הבא) אז יונית שאלתי בשבילך וכולם אמרו שבהחלט אפשרי כפוף כמובן
לאפשרות שנופלים על יום גשום במקרה. קייקים בכל אופן לא ניתן לעשות
בתקופה זו של השנה. בכל אופן קניון יפפה אם כי אני מדרג אותו אחרי הורדון.
מערת הנטיפים Aven D'orgnac - אנחנו יורדים
דרומה ופונים למערת הנטיפים שאינה מרוחקת כל כך מהקניון. סיור
מודרך של שעה בצרפתית הוריד אותנו אליה. מערה גדולה ומרשימה לכל הדעות. חבל רק שלא יכולנו להבין את הבדיחות של המדריך ולצחוק עם כולם. יורדים שלב אחרי שלב ובכל גובה רואים דברים אחרים. העליה
בחזרה היא במעלית.
כבר אחה"צ ואנחנו מנצלים את הזמן כדי להתקדם לאיזור פארק ה-
Cevennes. נוסעים לכיוון דרום מערב כשאנו חושבים למצוא לינה בעיר
הגדולה Ales לקראת הטיול למחרת ב- Cevennes. אנחנו מגיעים לעיר
והיא לא עושה עלינו רושם כביר וגם לאחר מספר סיבובים עם המכונית
לא רואים שום שלט שמציין מלון. זה לא אומר שאין אבל בדיעבד הסתבר
שכמעט שאין. היות ועדיין אור אנחנו מחליטים לצאת מהעיר לכיוון
הכפר Anduze שהוא התחלת המסלול למחרת, עוד דרום מערבה מ- Ales ולעצור במלון הראשון שניפגוש. איך אומרים מעז יצא מתוק.
ניתקלנו במלון מיד בכניסה לכפר Generagues וזה היה מצוין. אני נותן
פה המלצה חמה במיוחד לכל מי שזקוק ללינה בדרך כמונו או שמתכוון
לשהות באיזור יותר זמן. וכל כך למה? מלון חמוד ולא גדול הטובל בירק. ממש נעים לשהיה קצת בחיק הטבע וגם החדרים טובים. בעל המקום בחור בשם מישל שעושה את הכל במקום יחד עם חברתו יצא מגידרו כדי
לסייע לנו בכל דבר שרק אפשר ונתן יחס אישי וגם סייע לנו במידע על האיזור. די בהתחלה כשנודע לו שאנו מישראל הוא מיד שאל אותי מה שלומו של שרון (אריאל). כמובן שאני לא יודע יותר ממה שכולם יודעים אז אמרתי לו שאותו דבר ואז מישל ניראה ממש מצוברח מהמצב וביטה את דאגתו. הוא גם היה סקרן לדעת מה דעתי על הנושאים שעומדים היום ברומו של עולם וקשורים לישראל ובמיוחד מה דעתי על ברק אובמה. טוב אנחנו לא פורום פוליטיקה אז אני לא אגיד פה מה דעתי אבל לאחר שאמרתי לו הוא היה ממש מאושר לדעת שאנחנו חושבים את אותו דבר. הופתעתי בכלל על רמת הידע שלו על מה שקורה אצלנו ובעולם. הסתבר שהוא בנו של טייס בחיל האויר הצרפתי שבילדותו עבר בכ- 15 מקומות בצרפת בעקבות שירותו של אביו.
במלון יש גם מסעדה והחלטנו לרדת בערב. מישל מגיש בעצמו וחברתו מבשלת. מה אני אגיד לכם כל מנה אלף אלף. נהיננו מאוד וכל המניו הזה
שכולל 3 מנות עלה 16.5 יורו לאדם ללא השתיה. בעקבות ההצלחה אכלנו
אצלו גם ארוחת בוקר טובה. ואנקדוטה שמספרת קצת על אופיו ויושרו
של מישל. אז כשבחרנו את הקינוח מתוך האפשרויות שהוא אמר אני הזמנתי משהו שהוא גבינה עם Strubberies ועוד. כשהוא הגיש לי את הקינוח קיבלתי צלחת עם 3 סוגי גבינות ללא שום Strubberies ושום דבר אחר.
לא התלוננתי כי חשבתי שאולי אני לא שמעתי טוב וה- Strubberies
היה שייך כבר לקינוח הבה. כשגמרנו רצינו להגיד למישל לילה טוב והוא
בדיוק היה אצל הזוג השכן מקריא להם את רשימת הקינוחים והנה הוא
מגיע לגבינה עם ה- Strubberies והוא פתאום עוצר ומבקש סליחה מהזוג
ובא אלינו ומבקש שאזכיר לו מה הזמנתי לקינוח. אני מופתע ואומר גבינות. מישל אומר כן אבל איזה גבינות אז אני משיב שלי היה נידמה
שזה גבינה עם Strubberies אבל כניראה לא שמעתי טוב וקיבלתי רק גבינה. מישל מיד אומר שזה לא אני טעיתי אלא הוא טעה והביא לי את המנה הלא נכונה והוא עמד על טעותו כשהקריא שוב את רשימת הקינוחים.
אמרתי לו שכבר אכלתי את המנה ולא נורא אבל הוא התעקש ואמר שהוא
יביא לי את המנה הנכונה ללא תוספת תשלום ואכן קיבלתי את הגבינה מוקצפת ומעורבבת עם ה- Strubberies וגם זה היה טעים מאוד.
אז הנה לכם המלצה חמה למלון ביתי חמוד עם בעלים ישר ואוהב ישראל.
Auberge L'eglantine
אתר אינטרנט http://www.Aubergeeglantine.com
מייל -
כתובת - Chemin De La Parade,30140 Generargues
אם יוצאים בכביש D50 מ- Ales זה המלון הראשון שתיפגשו.
אגב המלון עלה 52 יורו ללילה.
-
פארק Cevennes והתחלת קניון הטארןיום שישי 12 באוקטובר - פארק Cevennes והתחלת קניון טארן
כפר Anduze - תחלת המסלול שלנו להיום בפארק.
קצת קשה לי לראות בה עירה ציורית אבל היא בהחלט שוה עצירה של חצי שעה ושיטוט שרחובותיה העתיקים. מגדל הפעמון הישן שלה יפה. מחומר
שלקחנו בלישכת התירות אנחנו מגלים שיש רכבת תירותית בין הכפר הזה
לכפר הבא. לא ניסינו בעצמנו.
St. Jean Du Gard - אנחנו בדרכנו לכביש D9 שהומלץ ע"י יאיר מהפורום לנסיעה בפארק ה- Ceveness ובדרך עוצרים בעירה
הזו. היא הוגדרה באחת הכתבות כחביבה. אנחנו ממש לא מוצאים בה ענין מיוחד ומהר מאוד ממשיכים הלאה.
כביש D9 בפארק Cevennes - בהחלט כביש נוף יפפה
אז תודה ליאיר. אנחנו פשוט נוסעים ונהנים.
נוף של גבעות מוריקות עם כל מיני סלעים שתקועים בהם. הגענו קצת
מוקדם מדי עבור השלכת אבל פה ושם רואים ניצנים של ציבעי השלכת היפים
וקצת יותר נדיר אדומים. כך אנו נוסעים לנו עד Florac.
הר Lozere - כל מה שמצאנו עליו לפני הטיול זה שהוא יפה ושלפיסגתו צריך לעלות ברגל. לא כל כך מצאנו מה, כמה ולמה
וגם בפורום לא היה מי שהכיר אז לא כללנו אותו בטיול אבל בגלל קירבתו ל- Florac החלטנו לעשות סיור דגימה קצר בשטחיו היותר נמוכים
אז קצת אחרי Florac פנינו מזרחה לכביש D998 ולאחר כ- 2 ק"מ לכביש
D135 בו ביצענו את הסיור. לפי התיור הקצר שלנו להר בהחלט יש פוטנציאל. עם העליה עליו הנוף די השתנה וגם ראינו יותר שלכת
כי שלכת מגיעה יותר מוקדם לאיזורים גבוהים יותר. אולי מישהו בפורום
יעשה בהר ביקור יותר רציני ויספר לנו קצת עליו.
קניון הטארן - מצידו הצפוני של כביש D135
אנחנו חוזרים דרומה דרך כביש N106 לתחילתו של קניון הטארן(Tarn)
בכפר Ispagnac. אנחנו מטיילים לאורך גדתו הצפונית של הקניון
עד לכפר Ste Enimie. זה רק הסיפתח של הקניון המדהים הזה.
את העיקר עוד ניראה מחר. בכל אופן נישאר עוד קצת זמן אור ואנחנו
עוברים לצד הדרומי של הקניון ונוסעים כשמונה ק"מ עד לכפר
St. Chely Du Tarn. הכפר לא משהו אבל קצת
לפניו יש תצפית מרהיבה על הקניון ששוה את כל הדרך. אנחנו חוזרים
ל- St. Enimie ללינה. יש מספר בתי מלון. שלנו עלה 52 יורו. יתכן שאפשר למצוא בפחות. גם ארוחת הערב במלון היתה טעימה.
-
קניון הטארןיום שבת 13 באוקטובר - קניון הטארן
שאלתי שוב עבור יונית לגבי תיור באיזור
בסוף מרס תחילת נובמבר ונאמר לי כמו בארדש שזה בהחלט אפשרי בכפוף לימים לא טובים של מזג אויר. גם פה לא קייקים. כמו כן אמרו לי לא להרחיק הרבה צפונה מקו הקניון כי שם ההרים יותר גבוהים ובתקופת מרס/אפריל לא כל כך רצוי לטייל שם.
אנחנו ממשיכים לתייר את הקניון מערבה ואנו מגלים עד כמה הקניון
הזה מדהים. איזה יופי. דוקא זרימת המים חלשה אבל עיקר הנוף
המדהים זה לא הערוץ עצמו אלא הרכסים והכפרים שסביבו. כמו שאמרתי קודם לכל קניון היחודיות שלו וכבודו במקומו מונח אבל הקניון הפחות
ידוע הזה מדהים יותר מהארדש. אני עדיין מחזיק מהורדון כמרשים ביותר
בגלל אותן תצפיות אנכיות מגובה מאות מטרים אבל הטארן מרשים מאוד
בצורה אחרת. אחרי מספר ק"מ מתגלה שגם למטה יש כפר St Chely בגדה
הדרומית ואפשר לעבור אליו בגשר. כדאי קצת לשוטט בו. בהמשך אפשר לעצור בדרך בכפר הזעיר Pougnadoires. אחרי מין ברך במסלול הקניון אנחנו מגיעים לטירת לה קאז. לא נספר את ההיסטוריה שלה אבל גם זו טירה שהפכה למלון ומומלץ מאוד לבקר בה. הצוות משתף פעולה. ניראה לי שהטירה והדקורציה הפנימית יותר מענין מטירת Rochegude שראינו כמה ימים קודם.
אנחנו ממשיכים לתייר מערבה ונהנים מנוף הקניון. בצד השני רואים
לפעמים כפרים קטנטנים תלויים על המורדות ולא רואים בהן נפש חיה.
אנחנו מגיעים לכפר La Melene ועוברים ממנה על גשר שוב לגדה הדרומית.
אנחנו עולים למעלה בכביש D43 בדרך פתלתלה נהדרת העולה על צוק כמעט אנכי. המראות מהדרך מרהיבים. כשמגיעים למעלה פונים מערבה בכביש
D16 ונוסעים מספר ק"מ ד לנקודת תצפית Roc Des Hourtous שגובהה
400 מטר מעל תחתית הקניון. התצפית מרהיבה והיא צופה על המקום
הצר ביותר שהקניון מתחתר בו ושנקרא Les detroits. התצפית בתשלום
קטן בקיוסק שליד ומקבלים בתמורה דף הסבר. אנחנו חוזרים ל-
La Melene וממשיכים לאורך הקניון מערבה עד שמגיעים ל- Les Detroits
שראינו מלמעלה. עוד הלאה והקניון מקבל תפנית דרומה. קצת אחרי
הפניה יש נקודת תצפית נוספת שנקראת Pas De Soucy ובה עולים במדרגות על איזה סלע תצפית וצופים על הקניון והסלעים שמנגד. ממשיכים
דרומה ובעירה Les Vignes פונים לכביש פתלתל D46 שמוביל לתצפית
המפורסמת שנקראת Pont Sublim במרחק של כ- 12 ק"מ.
Point Sublim היא נקודה ממנה צופים על איזור התפנית דרומה של הנהר.
שעברנו קודם. תצפית יפפיה. אנחנו חוזרים חזרה ונוסעים דרומה עד
לעירה Le Rozier שם אנחנו עוזבים את הקניון דרומה לביקור באתר
Montpellier Le Vieux שזו שמורת סלעים
ובה יש עשרות נשרים המקננים באיזור. הגענו ב- 16.30. באינטרנט
היה כתוב שהשמורה פתוחה עד 6 בערב. בפועל התברר שהיא נסגרת בחמש
וכבר כשהגענו לא קיבלו מבקרים חדשים. מחסום מנע מהרכב להיכנס אז
החננו בצד וניכנסנו ברגל מה שאיפשר לנו לראות קצת יותר מקרוב
את הסלעים אבל אז הגיע אחד מאנשי השמורה ואמר שסגור ושנבוא מחר
וגם שהביקור לוקח כשעתיים. טוב מה לעשות אנחנו חוזרים כל הדרך ל-
Le Roziers כשאנחנו חושבים איך נוכל לשלב את השמורה ביום שלמחרת.
ב- Le Roziers אנחנו פונים מזרחה בכביש D996 ומטיילים לאורך קניון ה- Jonte עד לעירה Meyrueis. בעירה הזו הרבה בתי מלון במחיר סביר. אם אין להם חניה תוכלו לחנות לפי שילוט בחניה גדולה חינמית של הכפר. יש גם מסעדות ודי הרבה תיירים.
-
מדרום לקניון הטארןיום ראשון 14 באוקטובר - טיול באתרים שמדרום לטארן
מערת נטיפים Aven Armand - בערב הקודם ישבנו
וחשבנו אם ללכת לעוד מערת נטיפים אחרי שהיינו כבר בשתיים בטיול הזה
ולבסוף החלטנו שכן. איזה מזל כי מערת הנטיפים Aven Armand היא
לא עוד מערה אלה המערה המדהימה ביותר שראיתי מעודי ותאמינו לי שראיתי הרבה מערות נטיפים. איזה יופי. פשוט הנשימה נעתקת לנוכח
המראות המדהימים. למערה הזו יורדים בקרונית שנוסעת לאורך 200 מטר ומורידה אותנו לעומק 70 מטר מתחת לאדמה. מגיעים לאולם ענק בגודל
60 על 100 מטר ובו שפע של זקיפים מדהימים בגדלים של 20 - 30 מטר שיוצאים מהקרקע לכיוון למעלה. כניראה שגובהה של המערה מכתיב את זה שהכל בסופו של דבר טיפטף במשך השנים למטה ויצר את יער עמודי הזקיפים המדהימים הללו. עמודי ענק בתצורות מדהימות. אנחנו יורדים לסייר ביער הזקיפים ובכל פעם מואר איזור אחר. ההסבר שוב בצרפתית אז אנחנו לא מבינים.
איזה קסם של מערה. ממש חובה לבקר בה. למעלה על התיקרה רואים יער של זקיפים קטנים שמהם כניראה נוטף החומר שיצר את הזקיפים למטה. למעלה
גם רואים את החור דרכו ירד למערה זה שגילה אותה לפני יותר ממאה שנה. למעלה החור הזה מגודר בגלל בטיחות ולכן לא באמת ניתן להציץ דרכו. מוקסמים אנחנו חוזרים לקרונית אחרי שעה ועולים חזרה לאויר
העולם.
אגב בסביבה מערת נטיפים נוספת בשם Dargilan. לנו זה כבר היה יותר מדי מערות נטיפים אבל רצוי שתדעו על קיומה.
Mont Aigoual - אנחנו חוזרים ל- Meyrueis
ומשם נוסעים בכביש D996 ומשם ל- D18 שמטפס על הר Aigoual. בהר
Aigoual יש נקודת תצפית שאמורה לניןת נהדרת בפיסגה. אמרו לנו
מראש לא לעלות אם מזג האויר לא טוב אבל הוא היה די טוב אז עלינו.
כבר בדרך ככל שעלינו למעלה הציפו אותנו יותר ויותר ציבעי השלכת הניפלאים. השלכת בגובה הזה היתה כמעט בשיא אם כי עוד לא ממש בשיא
כי צבעים אדומים היו רק פה ושם אבל כל הצבעים האחרים חגיגה לעיניים.
כל כך נהיננו. אני מניח ששיא השלכת מגיע בערך שבוע יותר מאוחר.
הגענו לנקודת התצפית בפיסגה ושם אופרה אחרת. גשם ורוח חזקה
וקררררררררר לדעתי קרוב ל- 0c. למזלנו היה רק קצת ערפילי אז יכולנו
עוד לקחת תצלומים סבירים אבל 10 דקות אחרי גם זה לא היה וערפל
ירד על הסביבה. המשכנו בכביש D986 שמשלים את המסלול הסיבובי על ההר. המשיך להיות גשום אך מראות השלכת הנהדרים והציבעוניים
היו נהדרים. בנקודה מסוימת עזבנו את ההר דרך כביש D252 כשמטרתנו
להגיע לעירה Cantobre לממנה יוצא קניון De La Dourbie. נסענו
בדרכי נוף צדדיות ומראות השלכת היפפיה לא פסקו היות וזה איזור גבוה. זה היה פשוט טיול בתוך השלכת. חגיגה לעיניים. איזה יופי.
אגב באיזור הפניה לכביש D252 ישנה מערה נוספת בשם Bramabiau. לא
שמענו עליה לפני הטיול וגילינו אותה רק בפרסומים מלישכות המידע
באיזור. בכל אופן יוצאים סיורים בה 4 פעמים ביום וכשהגענו
לא התאימה השעה אז ויתרנו. לדעתי לפי הפרסום זו לא מערת נטיפים
אלא סוג של מערה עם נהר תת קרקעי שבסופו מפל יפה. המשכנו קצת בכביש
וגילינו שמהכביש יש תצפית יפה על המפל הזה שיוצא מהמערה החוצה ומין
חריץ גדול בסלע ממנו הוא יוצא.
קניון De La Dourbie - אין הרבה מה להגיד.
עוד קניון יפה ולא גדול שאיתו טיילנו עד לעיר Millau וגם בו
המשיכו מראות השלכת הנפלאים. בשלב מסוים הקניון עובר קרוב מאוד
לשמורת הסלעים/נשרים שפיספסנו אתמול אבל אנו מחליטים שאין די זמן
ומוותרים עליה.
גשר Viaduc de Millau - הגשר הגבוה ביותר בעולם שמגיע בשיאו לגובה של 343 מטר. אורכו 2464 מטר והוא גשר תלוי כבלים. הכניסת לגשר 6 ק"מ ממנו לכל כיוון והוא נפתח בשנת 2004. ניסינו לברר מידע על הגשר בפורום אבל ניתן רק מידע חלקי וגם באינטרנט היה רק מידע חלקי על מאיפה כדאי לצפות עליו, האם כדאי לנסוע עליו בכלל וכולי. להלן המידע המעודכן. ישנו מרכז מידע של
הגשר ממש מתחתיו קרוב לכביש D992 שעובר מדרום לעיר Millau.
התצפית מהמרכז לא הכי טובה אבל היות וזה קרוב לעמודי הגשר אפשר משם
לקבל מושג על הגודל העצום שלו. במרכז ישנה תערוכה קטנה על הגשר
ומציגים סרט מענין של כ- 20 דקות על בנית הגשר וחניכתו. במרכז
המידע אמרו לנו שכד לקבל תצפית טובה על הגשר צריך לעקוף את העיר Millau ולהגיע קרוב לנקודת הכניסה לאגרה של הגשר ושם
ךקחת כביש צדדי דרומה שמקביל לכביש המוביל לגשר ובסופו יש
Rest area ממנו אפשר להשקיף על הגשר. נסענו לשם והגענו ל- Rest area
שם התברר שממנו דוקא אין תצפית כל כך טובה אבל בדרך אליו התצפית מצוינת ולכן למי שיסע לשם עצרו כקילומטר אן קילומטר וחצי לפני
שטח המנוחה הזה וצפו משם. לצערנו כל התצפיות היו בגשם ובקצת ערפל
אז לא היה אידאלי אבל גם לא נורא. השאלה אם לנסוע על הגשר או לא
ניפתרה כי היינו בצידו הצפוני והמשך דרכנו היה דרומה אז אמרנו
אם כבר אז בוא נעשה גם את זה. שילמנו אגרה של כ- 6 יורו ונסענו לקראת הגשר כשאישתי מחזיקה את המצלמה ומצלמת תמונה אחרי תמונה של
איך זה ניראה מלמעלה. אסור לעצור בנסיעה על הגשר ובעצם לא רואים
כמעט בכלל את הנוף מלמעלה. רק את הגשר עצמו..
-
יום אחרון לטיול - בחזרה לציויליזציהאנחנו ממשיכים דרומה ופונים מזרחה בכביש D7. יאיר מהפורום המליץ לנו על האתר [COLOR=seagreen]Cirque De Navacelles [/COLOR[ ששמענו
עליו רק ממנו והסתכלות בתמונותיו באינטרנט גרמה לנו להסתקרן.
החלטנו לנסוע על D7 עד למציאת לינה ואז בבוקר שלמחרת לנסוע קצת
דרומה לאתר ולבקר בו אלא שלא ממש היו מלונות לאורך הכביש והשניים שכן היו ניראו חשוכים ונטושים. אנחנו כבר עוברים את קו האורך של
האתר ואני אומר לאישתי שאם לא נימצא בקרוב מלון ניצטרך לוותר על האתר הנ"ל ולהתקדם לכיוון העיר Nimes עד שנמצא לינה. הישועה באה
בכפר Le Vigan שהיה הכפר האחרון בו הייתי מוכן עוד ללון ולבקר
באתר בבוקר כי מעבר לו זה כבר היה יותר מדי לחזור אחורה בבוקר.
במלון קיבלה אותנו בעלת המקום וגם אכלנו אצלה ארוחת ערב מצוינת
מה שהצדיק את העצה של [COLOR=deeppink]יונית ומשה [/COLOR]לאכול טוב במלונות של רשת logis כי המלון היה מהרשת. בכל אופן השארנו כמה
דברים באוטו והתכונו לקחת אותם יותר מאוחר. החדר שלנו היה בקומה השניה ולא היה ניראה שלמלון יש בכלל עוד אורחים. אני רוצה לרדת במדרגות כדי לצאת לאוטו ומגלה שפתח המדרגות נעול ע"י תריס. לא
הבנתי איך היא נעלה אותנו לבד בקומה. מה אם יש שריפה למשל? בכל אופן
לאחר מאמצים אני מגלה שמחדר אורחים כזה שהיה פתוח יש דלת שמובילה למרפסת אבל אם אני אצא הדלת ננעלת אחרי בלי אפשרות לפתוח. קראתי לאישתי שתחזיק את הדלת ואיכשהו מצאתי דרך לרדת לאוטו ולהביא את הדברים.
יום שני 15 באוקטובר היום האחרון לטיול
אנחנו קמים במיוחד מוקדם כדי להספיק ביום האחרון את תוכניותנו.
בשמונה בבוקר אנחנו ארוזים ורוצים לצאת אבל מגלים שהתריס על המדרגות
עדיין סגור ושוב אפשר לצאת רק בדרך לא דרך מהמרפסת. אני מתכנן להוציא הכל לאוטו ולהשאיר לה תשלום במזומן בחדר אבל אז אני מגלה
שהיא גם נעלה את השער של חניון הרכב וגם את שער היציאה ברגל
משטח המלון. בקיצור אי אפשר להתחיל ואני עוד רואה שלט ששעות הפתיחה של המלון זה מ- 10 בבוקר (אח"כ התבר שזה רק השעות של הבריכה).
עצבני אני מסתובב סביב המלון לראות אולי היא גרה באיזור. בסוף מסתבר שהיא גרה מאחורי דלת קטנה באותו חדר אורחים שממנו יצאתי למרפסת. אישתי דפקה בדלת ואחרי כמה דקות היא יצאה. טוב הפסדנו רק
חצי שעה אז לא רצינו לעשות ענין אבל ביננו מה זה הנעילות האלה
ועוד לא להגיד לנו דבר על זה? אישה מוזרה. אולי מרוב בדידות היא
זהירה.
Cirque De Navacelles - אנחנו נוסעים דרומה בדרכים כפריות כ- 18 ק"מ עד לאתר. כל הכבוד ליאיר. טיפ על הכיפק והמראה נהדר ומיוחד. מדובר במין שקע שאני
לא כל כך יכול להגדיר אותו. זה לא בדיוק מכתש אלא כאילו מין עמק
קטן שההרים מסביב מקיפים אותו מכל עבר ושולחים את זרועותיהם אליו.
בתחתית יש כפר וגם נהר שפעם זרם באומגה אבל התחתר ודילג על האומגה.
ליד הכפר יש מין גיבעה משולשת. מראה מיוחד ומהמם. תיראו בתמונות. כביש צר מאוד יורד למטה ואפשר להגיע עד לכפר שבו גם מפל. אנחנו יוצאים מהבור מהצד השני הדרומי ולוקחים תצפית מהצד השני. יפפה.
כביש D130 מוליך אותנו אל כביש D25 שעובר בתוך קניון צר ויפפה.
אגב בסביבה מערת נטיפים נוספת בשם Grotte Des Demoiselles. לנו
כבר היה מספיק מערות נטיפים אבל מי שמעונין שינסה ויספר לנו.
העיר Nimes - אנחנו פוצחים בנסיעה ארוכה אליה.
זה בעצם קצת חזרה לציויליזציה. ב- Nimes כדאי להחנות את אוטו בחניון התת קרקעי שליד הארנה המפורסמת. עיר שבהחלט יש בה חלקים
יפים. כדאי לשוטט ברחובות הצרים שליד הארנה. אנחנו ניכנסים
לביקור בארנה. מזכירה לנו את זו של ארל. אפשר לסובב בחלקה העליון ולצפות משם על העיר. אפשר לקנות כרטיס משולב לארנה, לגני המזרקה
הרומיים ולעוד אתר ששכחתי את שמו אבל זה מין מבנה רומי שבפנים
מקרינים סרט בצרפתית עם כיתוב אנגלי על עברה הרומי של העיר.
מהארנה אנחנו הולכים לגני המזרקה. הצימחיה שם די מאכזבת אבל
האתר הרומי יפפה. פעם ידעו לעשות דברים יפים. חבל רק שהצימחיה לא
מתוחזקת בצורה נאותה. אנחנו הולכים בגנים במעלה גיבעה ומגיעים
למבנה רומי דמוי מגדל עליו הכרטיס שלנו מאפשר לעלות ולקבל תצפית
על העיר. בדרך בין הארנה לגנים אנחנו רואים פסלים יפים ונהר החוצה את העיר. בקיצור עיר די יפה. השהות שלנו בה נמשכת יותר משלוש שעות.
גשר Pont Du Gard - נוסעים לגשר. התשלום
הוא למכונית ועומד על 18 יורו. הליכה לא ארוכה ואנחנו בגשר.
גדול ומרשים ביותר. לא ניראה שמשהו הזיז לו ב-2000 השנים האחרונות
והוא יציב ומוצק וניראה כמי שגם עוד 2000 שנים לא יזיזו לו. פשוט מרשים. אנחנו מסתובבים סביבו מכל הכיוונים ומצלמים.
כמעט 7 בערב ואנחנו יוצאים לנסיעה האחרונה לשדה התעופה במרסיי
שאורכת כשעה וחצי. ה- GPS מחליט בשבילנו שהדרך המהירה היא דרך
אביניון אז אנחנו זוכים לעוד מעבר לאורך החומות ומבט אחרון על גשר
אביניון. זהוא אנחנו בשדה ובלילה טסים לארץ.
עוד טיול נהדר בדרום צרפת הסתיים בהצלחה ובהנאה.
אני מקוה שלא שיעממתי ואם כן אז לפחות מי שנוסע הרוויח כמה טיפים
טובים ואם גם זה לא אז לפחות התמונות יפות
יללה ניתרכז בתמונות
-
ומעכשיו רק תמונות - מערת נטיפים ואביניון
-
אביניון וקרפנטרה
-
איזור הר ואנטו
-
איזור הר ואנטו
-
איזור הר ואנטו
-
איזור הר ואנטו
-
איזור הר ואנטו
-
קניון ארדש
-
קניון ארדש