למה כן נסענו לבולגריה
-
למה כן נסענו לבולגריהאנחנו מגיעים למלון אורפאוס שעל הדרך. אין לו כתובת
קראנו על המלון המלצות נהדרות כאן בפורום, והאמת היא שהמקום שבה את ליבי מעצם היותו באמצע הקניון היפה הזה.
התחושה הזו של לישון באמצע הטבע, לשמוע את הנחל שזורם ממש מתחת, העצים האדירים. וואו!
אבל, המציאות הכתה בפנינו, והפעם היא הכתה חזק....
בקומה הרביעית, נמצאת דירה המאכלסת 4-5 אורחים. הנוף מלמעלה מקסים!!
ממבט ראשון נראה כי הרבה זמן לא ישנו בדירה הזו.... היא לא מטופלת ולא מאווררת. לא נורא.
חדר ההורים קטנטנן, אך בהחלט נסבל, חדר נוסף מאכלס שני ילדים ואילו הילד השלישי ישן בסלון על ספה נפתחת.
הספה שבורה... אנחנו מבקשים לקבל מזרן במקום, אבל האחראי לא ממש מבין אותנו והוא מנסה לתקן את הספה, שנשארת שבורה.... מזרן, אין.
חדר הרחצה כל כך קטן, שאי אפשר להתקלח בעמידה. צריך לשבת. איך סבתא שלי היתה אומרת: נו, שויין. נסתדר.
אבל החדר עמוס לעייפה בחרקים מעופפים המשאירים אחריהם גללים בכל מקום. חדר האמבטיה הוא "חדר המשפחה" שלהם והם מסתובבים שם באופן חופשי, משאירים אחריהם תזכורות שהם היו פה לפנינו. אני מזדרזת לנקות את השאריות, אך אחרי מספר דקות, הכיור מלא בהם שוב.
ודווקא כאן אנחנו אמורים להישאר שני לילות...
חשוב לי לציין, שזו ההתנסות שלי עם החדר הזה, אך אולי באמת החדר לא היה בשימוש זמן רב, ויתכן שהחדרים האחרים נקיים וללא רבב. שלנו, בכל אופן, לא היה כזה.
-
למה כן נסענו לבולגריהארוחת הערב, היא פיצוי הולם לחדר שקיבלנו.
למרות שאנחנו די מודאגים מלאכול במלון, אנחנו מחליטים לקחת את הסיכון, במיוחד בהתחשב בכך שהמלון מלא באורחים.
הסיכון היה שווה. ארוחת הערב נפלאה!
ומילה על האוכל הבולגרי ברשותכם: האוכל הבולגרי, הוא אולי האוכל הפשוט ביותר שיש. הוא מכיל חומרי גלם פשוטים ולא מאוד מגוונים, אבל הוא מצליח למלא אותך באהבה ובשמחה. אני חושבת שאייל שני (מאסטר שף), היה מוצא את הביטוי ההולם לאוכל כל כך פשוט וכל כך מוצלח. עם הזמן, למדנו מה להזמין, והתענגנו יותר ויותר.
דבר אחד הצחיק אותנו והפך אצלנו לבדיחה: כל המסעדות בבולגריה מגישות בדיוק את אותן המנות. השינויים בין המסעדות היו מינוריים. בהמשך החלטנו כי כנראה יש מטבח מרכזי אפושהו באמצע בולגריה, ממנו שולחים את המנות לכל המסעדות במדינה. זו אולי הסיבה לכך שזמן ההמתנה בין ההזמנה להגעת המנה הוא שעה פלוס
-
למה כן נסענו לבולגריהוואי מיכל,החזרת אותי אחורה ל2005,מסתבר שכבר עברו כל כך הרבה שנים.
גם לנו היה פתאום גשם בפלובדיב,הגשם היחיד שלנו ב10 ימי טיול,חוץ מכמה טיפות במעבר טרויאן,ונכנסנו לכנסיה,להנצל מהגשם.הנשים כבר סיימו לנקות ועמדו עם מטאטא ביד,אבל הכניסו אותנו פנימה.עמדנו בצד לא ללכלך,והם לא הבינו למה לא מצטלבים.אני זוכרת כמו עכשיו ממש.
גם לגשרים נסענו משם,היה שלט של כמה ק"מ עד הגשרים ולמעשה נסענו ונסענו.........
מלון אורפי "שלי",ראינו מהדרך המשכנו לעיר דווין כי רציתי ספא וחזרנו עליו.
הוא היה מקסים,הכול בו היה מעולה,כמה חבל לי שקיבלתם חדר לא מתוחזק ולא נקי,זה ממש חוסר אחריות מצידם.נראה לי בכלל לא עלו לבדוק אותו...
אהבנו במיוחד את המבנה על המים,ישבנו שם עד אמצע הליל.
איזה זכרונות...הזכרון שלי לתווך ארוך בסדר
אמה
-
למה כן נסענו לבולגריהאמה, צילמנו את אותן התמונות! הכי מדהימה זה זו של הסמטה בפלובדיב. פשוט אותה התמונה!
אנחנו קמים בבוקר לרחש הנחל הזורם, ונהנים מארוחת הבוקר המקומית. הכי טעים זה הלחם שהם עושים. משהו מדהים!
פנינו מועדות למערת התותים - יאגודינה. הדרך מקסימה! הכביש עובר בקניון צר וההרים כאילו סוגרים עלייך.
במערה מתגלה אטרקציה לילדים: אומגה! יש אומגה קטנה שמתחילה ליד הכניסה למערה ויש אומגה גבוהה בהרבה, שמתחילה בהרים וצריך לעלות אליה.
המערה יפהפיה! את הביקור מלווה מדריך מקומי אשר נותן הסברים בבולגרית, אבל לא צריך יותר ממראה עיניים בשביל להתרשם מהמקום המקסים.
מי שמגיע עם ילדים קטנים, כדאי לקחת בחשבון שהסיור אורך כמעט שעה.
-
למה כן נסענו לבולגריההדרך חזרה מהמערה לחניה יפה לא פחות מאשר המערה עצמה. הדרך עוברת ממש ליד הנחל, ויש מקומות בהם ניתן לטבול את הרגליים ולהנות מחניה קצרה ונעימה על גדות הנחל.
קצת לפני חניית הרכבים יש דוכנים של מזון, אומנות וגם עוד הפתעה לילדים: ירי כדורי צבע על מטרות. 2 לבה לאדם = 1 יורו ל-6 כדורים.
אנחנו אוכלים במקום. כבר למדנו שלא משנה אפוא אתה יושב, האוכל נפלא. ואכן, אנחנו לא מתאכזבים.
-
למה כן נסענו לבולגריהאנחנו נוסעים לעיר דוויל, לחפש בריכה (אם אפשר אז מחוממת...), ספא, סאונה ג'קוזי ושלל פינוקים.
במלון אורפואוס אנחנו מוצאים הכל, כולל מגבות להשכרה והכל במחיר הלא יאומן של 4 יורו לאדם. הכל כלול!
אנחנו נכנסים למלון והילדים תמהים ושואלים אותי היתכן כי התבלבלתי והזמנתי את המלון אורפאוס הלא נכון? ואכן, מדובר במלון מרשים ומטופח, אבל הוא לא האורפאוס שלנו...
אנחנו אוכלים ארוחת ערב בעיר בפאב מקומי, נהנים מבירה נהדרת, ארוחה מפוארת וגדולה במיוחד ושוברים שיא: 30 יורו לארוחה!
-
למה כן נסענו לבולגריהעמדנו במדרחוב של פלובדיב מול דוכן גלידות והתרכזנו בבחירה. פתאום שני גברים התחילו להכות שתי נשים צעירות. משום מה אף אחד לא בא לעזרתן. לפני שהאיש שהיה איתי רץ להתערב, ביררתי מה קרה. מסתבר ששתי הגבירות ניסו לכייס אותנו בזמן שהתלבטנו לגבי הגלידות ובחורים בולגריים חסונים החליטו ללמד אותן לקח. כשצייצתי שאסור להרביץ לנשים, נאמר לי "אנחנו לא מוכנים שיפגעו בתיירים בבולגריה". לא סיפור ממש חינוכי אבל אמיתי לגמרי.
מיכלי, אם אין לך מקום לקרמים - בדיוק התפנה לי מדף. המלאי הפרטי שלי הולך ואוזל. כבר שנתיים לא הייתי בבולגריה
אלונה
-
למה כן נסענו לבולגריהביקרתי בבולגריה לפני שנתיים.
לנו בבית של אישה דוברת אנגלית. היא הסבירה לנו שהמיצג הוא בהזמנה פרטית. באותו יום בו בקרנו קנה את הקרנת המיצג אולגרך רוסי לחבריו . המיצג הופעל לכבודם. אנחנו ישבנו בחוץ על המרפת המשקיפה ליד הכנסייה ומפינו באורות אבל לא יכולנו לשמוע את ההסברים שןכ רק מי שנכנס לחדר ההקרנה המיוחד בתשלום , והממוזג עם האוזניות שומע את ההסבר .
בכל מקרה נהנינו. ואכן ללא חצובה קשה לצלם.
-
למה כן נסענו לבולגריהיכול להיות שכל מה שיש לעשות בדווין זה לאכול גלידה במדרחוב??
גם אנו עצרנו שם לגלידה ו הכי מצחיק היה לבחור גלידה,שןקלים אותה בשכיבה ומשלמים לפי משקל.
בשורת הדוכנים לפני המנזר כמובן עצרנו גם,מכיוון שלא הספקנו שוק בבוקר אותו יום ונשארו קצת פסטרמות,קנינו עוף בגריל(לא יאומן!בחיים לא קניתי אוכל עשוי בצידי הדרך)וחמוצים בכבישה ביתית.חיספנו את העוף בפיקניק עם המפלפפונים,שאיריות פסטרמה ולחם עם ריבה.האמת?גם היום לא מאמינה על עצמי.
לא שלא היה איפה לאכול,בכל פינה בכפר היו ,mexana זמן לא היה לנו..
אמה
*התמונות מכניסה למצודת "צארביץ" ,שם אפשר היה להחליף לבגדי מלכה/מלך ולהצטלם למזכרת.שתי חברות על כסה המלכות!
-
למה כן נסענו לבולגריהאיכשהו, הסיפור של אלונה נשמע לי מאוד הגיוני. הבולגרים כל כך מכניסי אורחים, והתיירות כל כך חשובה להם, שזה פשוט נשמע מתאים שהם יכניסו מכות לנשים
אמה - אפוא המצודה הזו? זה נראה מקום שווה!
ואהלן ADINADORI, שמחה שאת כאן איתנו. אבל משמח לדעת שהיה איתי במקביל איזה אוליגרך או סתם נדבן ששילם עבור המופע, ודוקא ביום שאני הייתי שם
-
למה כן נסענו לבולגריהעוד לילה אחד מחכה לנו במאורה שלנו, ואנחנו קמים בבוקר, נפרדים לשלום מהמלון וממשיכים ליעד הבא: אגם פופובו.
זהו הטיול הכי יפה שעשינו בבולגריה. כל הקרדיט לרותם (לוי הימן), שחזרה קצת לפנינו והעלתה כאן באתר את נקודות המפתח בטיול. רותם כתבה שזה היה הטיול הכי יפה שלהם, ובזכותה שיניתי את המסלול והוספתי את הטיול הזה.
אני מסכימה עם כל מילה! ושיסלחו לי כל חסידי 7 האגמים - הטיול לפופובו מרשים בהרבה!
ונתחיל עם הדרך לשם, שכמובן היתה מקסימה.
על הדרך ראינו חסידות (למה לנסוע לאלזס?
) סוסים, חזירי בר ועוד... -
למה כן נסענו לבולגריהאנחנו נוסעים לעיירה Dobrinishte.
משם לוקחים רכבל לתחילת המסלול.
השעה 13:00 בצהריים.
אנחנו קונים כרטיסים, מגיעים לעמדת הרכבל, שם מודיעים לנו חגיגית, כי העליה והירידה לוקחות כ-30 דקות כל צד, והרכבת האחרון יורד בשעה 16:00.
- 16:00?כן. 16:00.
אנחנו מחליטים לעלות בכל זאת, ולהנות ממסלול קצר בטבע היום ,ולחזור מחר למסלול המלא.
הרכבל ראה ימים טובים יותר
, אבל אנחנו מגיעים בשלום לתחנה הסופית, שהיא גם התחנה הראשונה בטיול.איזה יום יפה, איזה נוף, איזה כיף לנו!
הרומן שלנו עם בולגריה פורח ועולה עוד מדרגה, אנחנו פשוט שבויים בקסם!
-
למה כן נסענו לבולגריהאנחנו עושים מסלול קצר בסביבה, בלי ששמנו לב, השעה כבר כמעט 16:00 ואנחנו שמים פעמינו לרכבל, לקראת הירידה.
המון רב של אנשים נמצא ליד הרכבל, אך כולם יושבים. אף אחד לא עומד בתור.
אנחנו שמים לב שהרכבל לא עובד.
אחרי חקריה קטנה אנחנו מבינים כי הרכבל תקוע כבר 30 דקות, ולא ניתן לצפות מתי תתוקן התקלה.
אחורה פנה, קדימה צעד ל"קיוסק" המקומי, ותוך רגע אנחנו עם בירה ביד, צלחת צ'יפס, 2 צלחות יוגורט עם דבש וריבת פירות יער.
ההמתנה נעימה לנו יותר כאשר הבטן מלאה.... ומאפשרת סיבוב קטן נוסף בסביבה.
כשהרכבל חוזר לעבוד, אנחנו מקבלים את פניהם של אלו שהיו תקועים עליו מעל שעה - באוויר.
-
למה כן נסענו לבולגריהאנחנו נוסעים לכיוון BANSKO, למלון שלנו, שנמצא בשכונה של בנסקו, מרחק 5 דקות נסיעה. אנחנו מגיעים לעיר של מלונות - המוני בניינים - כולם מלונות, וכמעט כולם, סגורים!
אני מקווה מאוד שבחורף המקום הזה הומה אדם...
המלון שלנו מתגלה כפנינה קטנה וחמודה. אנחנו מקבלים דירת סטודיו עם חדר שינה להורים, וחדר לילדים. במלון בריכה, ג'קוזי, סאונה רטובה וסאונה יבשה, וארוחת בוקר נהדרת בסגנון בופה. (המחיר ללילה 37 יורו, כולל ארוחת בוקר וכולל השימוש בספא).
בבוקר אנחנו קמים רעננים ומלאי מרץ לקראת הטיול שרק טעמנו ממנו אתמול.
ההתחלה היתה מבטיחה, ואנחנו כבר מבינים שזה הולך להיות מסלול משגע.
והוא אכן הוכתר כמסלול היפה ביותר בבולגריה, על ידי כל בני המשפחה.
המסלול הוא גן עדן לאוהבי הטבע והטיולים. יש כאן הרים גבוהים (חלקם מושלגים), יש כאן אגמים, נחלים, מפלים, המוני פרחים בשלל צבעים וגוונים - וואו!!
על המסלול איתנו משפחות בולגריות עם הסבים והסבתות, עם הילדים והילדות. המסלול לא קשה, אך יש בו עליות וירידות מדי פעם.
-
למה כן נסענו לבולגריהועוד קצת מהיופי הזה...
כי מאגם לאגם, כוחנו עולה.
בקיצור -טיול חובה!
-
למה כן נסענו לבולגריהאת היום אנחנו מסיימים בספא של המלון, עוברים מבריכה לג'קוזי לסאונה, וארוחת ערב כמובן
-
למה כן נסענו לבולגריההיום החדש מביא עימו הפתעות ואנחנו מגלים שנעל הליכה של הבת שלי נקרעה.
אנחנו מחליטים לבדוק עד כמה היא מגבילה אותנו, ומנסים את המסלול המקורי של אותו היום: העליה לפסגה של הר ויחראן.
אנחנו עושים את חצי הדרך למעלה, ומחליטים לוותר.... אולי היה לנו קשה, ואולי הנעלים היו התירוץ האמיתי, אבל בכל אופן, המסלול לא קל.
למי שבכל זאת רוצהלנסות, גם חצי הדרך למעלה מספקת נוף מקסים של האזור כולו.
אנחנו יורדים מטה ומתחילים מחדש, לכוון 7 האגמים.
לא בכדי המקום הזה זוכה לכל כך הרבה מטיילים. ובאמת, אנחנו מוקפים בטיילים (בולגרים בעיקרם, אך לא רק) שיוצאים למסלול של כמה ימים או כמה שעות. חלק מהטיילים מלווים בסוסים שסוחבים בעבורם את הציוד וחלקם עמוסים בתיקים וציוד כך שבקושי רואים שמתחת יש טייל.
אנחנו מתחילים את המסלול ומייד מבינים למה המסלול הזה כזה מבוקש. יופי עוצר נשימה! עוד מסלול שכולו חגיגה לאוהבי הטבע! עוד מסלול חובה!
-
למה כן נסענו לבולגריההדרך למטה מההרים היא טיול בפני עצמו. הנחל שחוצה את הדרך מרשים מאוד והמים שלו מזכירים את הצלילות של הנחלים בסלובניה.
אנחנו לא מפסידים הזדמנות ויוצאים לטייל קצת במסלול הלא רשמי הזה:
-
למה כן נסענו לבולגריהאנחנו אוכלים ארוחת צהריים מאוחרת בעיר העתיקה של בנסקו.
העיר העתיקה משוחזרת בצורה מרשימה ביותר, יש בה המון אכסניות נוער, בתי קפה ומסעדות וגם חנויות עם מזכרות ומוצרים בולגריים.
המסעדה שאנו יושבים בה מדהימה מבחינת העיצוב הפנימי, המלצר דובר אנגלית שוטפת! והוא מזמין אותנו פנימה לצלם כאוות נפשנו
-
למה כן נסענו לבולגריהונהננו גם מהאוכל כמובן
