כיצד אנו נראים?
-
בקיץ הקרוב אנו מתכננים נסיעה ליר השחור.
הזמנתי צימר בבאד-קרוזינגן .
לאחר התכתבות לא מעטה ומספר שיחות טלפון שנגעו בנושא המקדמה התברר לי:
בעלת הבית קיבלה רושם רע ביותר מאיתנו הישראלים.
היו לה לא פעם ולא פעמיים מקרים שאנשים שיריינו מקום אצלה ופשוט לא הגיעו!
ללא התרעה והודעה מוקדמת.
עכשיו כל פנייה מישראל מתקבלת אצלה בחשדנות.
לי אישית היה חבל לשמוע שזה הישראלי המכוער אבל מדובר פה בפגיעה
בפרנסה של אנשים.
בקשה - זה לא בושה או אסון לבטל\לשנות \לדחות וצריך לזכור שיש
צד שני שעלול להיפגע. אז בואו נכבד את האחרים כמו שאנו מצפים שיכבדו אותנו
-
כיצד אנו נראים?ברור שעלינו להתנהג כמו שצריך בחוץ לארץ וחשוב לכתוב את זה כאן ולפמפם את זה כמה שיותר. עם זאת, ועם כל הכבוד לפורום אין באפשרותנו להעביר סדנאות חינוך הלכה למעשה… אילכך, ובגלל שלכל מטבע יש שני צדדים…. אני במקומך הייתי נמנעת מהצורך להוכיח את עצמי אצל בעלת הבית הספציפית, מה גם שאין לדעת כמה ועל מה היא תהיה בידיוק קפדנית לאחר תשלום המקדמה, ותוך כדי השהות, ומחפשת לי דירה אחרת. אומנם לא הייתי ביער השחור, אבל אני יודעת שיש שם היצע רחב מאד.
יש מספיק מקומות בהם עלינו "להוכיח את עצמנו", ולדעתי, בחופשה זה לגמרי מיותר ולא עליך מוטלת יכולת ההוכחה שלא כולנו "כאלו"...
-
כיצד אנו נראים?מצער שזו התדמית
לא כולם כאלה
מקרה מצער של בעלת דירה באירופה שאירחה משפחה (((לא ישראלית))):
למה אסור לזרוק אשפה לבריכה, או לאכול במיטה שוקולד?
עכשיו אני בחיפושי לינה.. ומקומות רבים עם דרישה לפיקדון שנע בין 60-250 יורו..
שיוחזר לאחר בקרת נזקים וניקיון הדירה והמטבח
אני מבינה את בעלי הדירה, אבל מקומות כאלה פסלתי.
-
כיצד אנו נראים?אצלנו היה מדובר במקדמה של 700 יורו סה"כ לכל המשפחות.
ראשית , לקח לי יחסית הרבה זמן למצוא 4 דירות שיתאימו לנו למס הנפשות
וכמובן לתקציב.
לאחר שיחתנו האחרונה היא הסכימה לוותר על הפקדון.
קיפודה. אני דווקא מרגיש צורך להוכיח\לשפר את התדמית שלנו .
נכון שהכי קל זה לעבור הלאה, אבל זו השריטה שלי.
-
כיצד אנו נראים?היי שוב,
שיפור התדמית צריך לטעמי להתרחש באופן טבעי, פשוט בהתנהגות טובה כל הזמן וזהו. אבל ברגע שלמישהו יש כבר תדמית שלילית/ "לא משהו" על העם שאליו אתה משתייך, אתה הולך לגור אצלו בדירה בחופש שלך, וכספך נתון בידו, המצב הזה כבר לא שוויוני ומאוזן. אם תהיה עסוק בלשפר את התדמית שלנו, תבזבז הרבה מאד אנרגיה ומאד יתכן שלשוא כי אתה לא באמת מכיר את בעלת הבית ולא יודע עד כמה למשל היא מקובעת או עד כמה היא הטיפוס שימשיך לקטר אם השטיח לא יהיה מונח באותה הזוית שאליה היא רגילה וכולי וכולי.
אז טוב לשפר את תדמית מדינתנו במצבים "טבעיים" ומאוזנים יותר ולמעשה כל הזמן מלבד באותם המקרים הבעייתיים מראש. אבל זוהי סך הכל דעתי הצנועה, ותמיד יש יוצאי דופן, ומקווה בשבילך ובשבילנו שתצליח !!
-
כיצד אנו נראים?יש לי הרגשה (אין לי כל הוכחה כמובן) ואני רוצה לקוות שהיא נכונה, שמי שדואג לתדמית הגרועה שלנו בהרבה מקומות ואתרים בחו"ל "הישראלי המכוער" - לא מסתובבים כאן בפורומים.
אישית, גם אני מאלה שתמיד מנסים לשפר ובהרבה מקרים לתקן את הרושם הרע שהשאירו לפני.
-
כיצד אנו נראים?איך אומרים, זה צודק וה צודק גם כן. אין תשובה אחת. לא נתקלתי במצב כזה בעצמי, אולי משום שעד היום נמנעתי לזהות עצמי מראש ולא היה צורך בכך אבל גם הזמנתי במקומות שמראש היתה לי המלצה עליהם. אין תחליף להתנהגות נאותה, בכל עניין ודבר. אין צורך להחזיר את השטיח בדיוק לזווית המקורית אבל גם לא להשליך אותו לחצר של השכנים. אני מודה שגם בארץ אני מתרחק מכאלה וכאלה גם.
-
כיצד אנו נראים?כרגע סיימתי לקרוא את השרשור שהובא בקישור באדיבות לי למה אסור לזרוק אשפה לבריכה,או לאכול במיטה שוקולד? כלל לא ראיתי את הסיפור מסמר השיער שהוחבא מאחורי כותרת חצי תמימה, באדיבות יונית. מצד אחד, ליבי על בעלי הצימר שהשקיעו כסף ומאמץ רב בדירת נופש כפי שמובן מהמייל המצוטט. מהצד האחר, בתוך עמי אני יושב ומכיר מקרוב את אלה שתמיד כשתכנס לביתם תרגיש כמו ב'ג'ונגל' (מצטער, לא מצאתי מילה יותר כוללת ולא פוגעת בזה או אחר) או את אלו שתמיד תרגיש אצלם כמו במוזיאון ואז, או אז כאשר יוצאים לחופשה נותנים דרור לעצמם ולילדיהם. אין חופשה מכללי התנהגות ותרבות חיים. אף פעם. אני מודה כי במסגרת מקצועית בלבד נכנסתי למאות אם לא אלפי בתים שונים, מכל הסוגים. בכולם ביקרתי לאחר הזמנה ותאום מראש, לא בהפתעה. זוכר במיוחד דירה אחת שממש הייתי בהלם איך אפשר לחיות כך, לא כל שכן להכניס אדם זר. חוויה מזעזעת שחרותה בזיכרוני גם 15 שנים ויותר אחרי.
אין דרך לדרג אנשים מלבד לפרסם פרטים מזהים בפורום פתוח של בעלי הצימרים.
צר לי על בעלי הצימר שאין שום פקדון שיכסה את הנזק, במיוחד אם הפקדון הוא חלק מהתשלום ולא בנוסף.
כשאני חושב על זה, אני לגמרי מבין את בעלי הצימרים שלא רוצים לארח כל אחד ולא רק מישראל.
-
כיצד אנו נראים?לא תמיד משכירי הדירות צדיקים גמורים.
לפני שנים שכרתי דירה בבודפשט אצל אישה אחת שהמליצו עליה.
הדירה היתה בצב די מוזנח ואחת החלונות לא נסגרה היטב. הודעתי לבעלת הבית, אבל לא התריד אותי, כי היה בקיץ. ביום האחרון נטרק החלון מהרוח ונשבר.
בעלת הבית רצתה לחייב אותי על הנזק. למזלי לא היה אצלה פיקדון, וכמובן לא שילמתי .
-
כיצד אנו נראים?לי - מהי מדינת היעד?
קיפודה - אני לגמרי מבין מה את כותבת אבל בפועל גם אני חש כמו דובי, דודו ופיני. אני גם חייב להגיד שזה לא מייגע אותי. כייף לי לחשוב שכאשר אני מתנהג באופן טבעי - זה גם הופך אותי לשגריר טוב (בקטן).
סיפור קטן מהטיול האחרון - בשני הצימרים בהם שהינו באוסטריה סיפרו לנו שאנו הישראלים הראשונים. בשניהם נפרדנו בידידות גדולה מבעלי הצימר ובשני זה היה יותר מזה.
התארחו שם משפחה שוויצרית ומשפחה גרמנית, ולשוויצרים היו ילדים קטנים יותר משלנו והסתבר שמדובר בלקוחות קבועים שחוזרים למקום כל קיץ. כבר בערב הראשון ששיחקנו פינג פונג בחצר - הגיעו הילדים האלה והתבוננו. אני פיניתי את מקומי והבן שלי החל לשחק עם הילד השוויצרי. כשהבן שלי ראה שהילדה הקטנה שם - האחות - מתביישת ולא משתתפת - הוא דאג לשלב גם אותה והיא היתה מאושרת.
לאחר מכן הם עברו לשחק כדורגל בקבוצות מעורבות כאשר גם הבת שלי הצטרפה. אני ישבתי במרפסת ושתיתי קפה וכאשר האב השוויצרי יצא לקרוא לבן שלו - והלה ביקש עוד מספר דקות - התבוננתי בהפתעת מה ובגאווה בבן שלי מפסיק מייד את המשחק, ניגש לאבא, מציג את עצמו באנגלית ואומר לו שמאוד נחמד להכיר ושהוא נהנה לשחק עם הילדים שלו. ממש ראיתי את השוויצרי מביט בהשתאות ולוחץ את ידו של הבן שלי - בן 11.5 - ועברה בי המחשבה איך מחוות קטנות ובסיסיות יכולות להתגבר על כל כך הרבה מחסומים.
בערב לפני שעזבנו האח והאחות הקטנה הביאו לילדים שלנו שוקולד ואמרו שהיה להם כייף והודו להם. כמובן ששלחנו תשורה דומה, ושוב - זה סיפור קטן אבל לנו זה חימם את הלב...
כל כך קל להרוס אבל במקרה הזה גם לא מסובך לבנות...
-
כיצד אנו נראים?שמוליק כל הכבוד לבן שלך!!!
אם כבר בעולם הילדים עסקינן אתן לך דוגמה מעולמם שתחדד את דברי:
בפסח שעבר נסענו ברכבת מונציה לויסנצ'ה בשעות הערב. מצאנו מקומות ישיבה קרובים אך לא צמודים אחד לשני. הרכבת היתה ממש מלאה והמון אנשים עמדו. תחנה אחרינו עלתה אישה מבוגרת והבן שלי הבכור (אז 14.5) מיד קם עבורה. האישה התיישבה הודתה לבני, ואז החלה ביניהם שיחה. כשהיא שאלה מאיפה אנחנו ושמעה שמישראל, ראיתי עד כמה היא הופתעה (בוודאות!!) וראינו איך בבת אחת השכנים הפנו את מבטם אל בני על מנת לבדוק "את התופעה המוזרה"…משם התפתחה שיחה שאני בטוחה ש"שיגררה" אותנו מעולה.
עד כאן הכל אמת ונפלא. אבל: אתן לך דוגמה היפותטית כדי להמחיש את דברי לעיל בפוסט הקודם שלי.
בני נוסע בקרוב למשלחת אז אני ב"ראש" הזה ולכן הדוגמה תילקח משם: אם הייתי יודעת שהמשפחה שאליה הוא אמור להגיע לא אוהבת את ישראל אני (וגם בעלי) לא הייתי נותנת לו לנסוע אליהם. לא הייתי לוקחת את הסיכון מראש שיקרו לו קטעים לא נעימים ואולי מאד לא נעימים. ותאמין לי שסביר מאד שהבן שלי ידע להסתדר מעולה במיני מצבים קשים, אבל לא הייתי רוצה שרמת ההתמודדות שלו תהיה כה סבוכה. ולמרות שהאתגר יהיה בטוח הרבה יותר גדול, ואם יעמוד בה ירגיש הרבה יותר טוב, מה אם בכ"ז האתגר יהיה קצת גדול מידי?!
באופן די דומה(לא לגמרי דומה, מה לעשות שלא מצאתי דוגמה טובה יותר מעולם הילדים) לשכור דירה (או 4 דירות!! ) ממישהי שנכוותה מישראלים ושסביר שגם כבר לא "מתה" על ישראלים הוא לדעתי בעייתי ואני לא הייתי נכנסת לזה מראש ולא הייתי לוקחת את הסיכון.
dubyco, כאמור מקווה שהכל יהיה מעולה!!
יום טוב
-
כיצד אנו נראים?קיפודה,
אז ראשית - כל הכבוד גם לבן שלך!
אני לא יודע להגדיר לעצמי בדיוק למה - אבל סיפור כזה עושה לי טוב על הלב.
שנית, כפי שכתבתי, אני מבין מה שאת אומרת אבל אני חושב שצריך להבחין בין סיטואציות שונות.
האחת - בעל צימר שהיה לו ניסיון חד פעמי לא טוב עם ישראלים. אני מניח שהוא ׳בהיכון׳ אבל מצד שני - אני די בטוח שחוויה מתקנת היא קלה ואפשרית.
השניה - בעל צימר שאיכשהו ידוע על בעייה רחבה יותר - אמירות או התנהגות אנטישמית או שנאה כללית למדינת ישראל. במצב כזה - אני לגמרי מסכים איתך שכדאי להתרחק ולא להעביר את החופשה בנסיונות לשנות את האיש.
נכון גם שלא תמיד ניתן לדעת מה המקור והטיעון שאומר שאין סיבה לקחת סיכון מיותר - ברור לי, אבל לפעמים הקשר המוקדם יכול גם ללמד משהו, ואני מבין מהסיפור של דובי שלאחר התכתובת בעלי הצימר ויתרו על המקדמה למרות הניסיון הרע שהיה להם - וזה מלמד שאין להם משהו בסיסי נגדנו.
ולסיום - אני מאחל לבן שלך הנאה גדולה במשלחת. הבת שלי השתתפה באחת כזאת בקיץ האחרון וזו היתה עבורה חוויה עצומה. עוד כחודשיים תתארח כאן משלחת הגומלין מגרמניה ואנו נארח אצלנו את הנערה שהבת שלי התארחה אצלה.
עוד דרך להיות שגרירים...
שמוליק
-
כיצד אנו נראים?היי שמוליק, חיפושי הלינה לקיץ באזור אגם גארדה / צפון איטליה. אני מסתמכת בעיקר על אתר בוקינג.
הסיפור של lBD הזכיר לי את הצימר שלנו ביער השחור,
מקום מקסים, צימר מטופח, נראה שהשקיעו בו את הנשמה לתת הרגשה של בית חמים.
בעלת הבית גם מאוד נחמדה וידידותית.. ואירחה לא מעט משפחות ישראלים.
כשהגענו לצימר והתחלתי לארגן את הבגדים בארונות, המגירה התחתונה התפרקה בפתיחה שלה...
ממש בנגיעה קלילה.
אני בטוחה שבעלת הדירה לא ידעה. וכנראה התפרקה קודם..
יש גם בלאי ודברים שנפגמים עם הזמן, שלא באשמת האורח.
ממש לא סיפור לתקן את זה עם קצת דבק.
אם היינו נופלים על איזשהו טיפוס.. היה יכול לדרוש על השטות הזאת את הפיקדון.
לא מתאים לי להיות במצב הזה בחופשה.
כמובן שאנחנו מקפידים, שומרים, דואגים ומנקים.. לעשות רושם טוב כמה שניתן.
רק עם חלוקת האשפה הסתבכנו מאוד. ולקחנו אותה איתנו, לנסות למצוא פח כללי.
-
כיצד אנו נראים?נו ותארי לך שהיו אומרים שהמגירה "נפלה לה" בגלל שאנחנו ישראלים. לכי ותסבירי שלא ועוד למישהי שמעין עשתה טובה שהסכימה להשכיר לך….
שמוליק, תודה!
-
כיצד אנו נראים?יש לי רק דבר אחד להוסיף לדיון הזה:
אשפה כבר ממיינים היום גם בארץ במקומות רבים, והגיע הזמן להתחיל לפתח הרגלים, קל וחומר כשאנחנו במקומות שבהם זה כבר מאוד מושרש. אנחנו, השגרירים המטיילים מחוץ לגבולות הארץ, יכולים להיות אלה שנקדם את הבשורה גם במקומותינו. זה שלפעמים מתבלבלים ולפעמים לא יודעים מה לעשות עם הפתקה של התיון, לא אומר שצריך לוותר ולחפש דרכי מילוט לאשפה. אני לא אומרת את זה בביקורת. גם אני הייתי סרבנית. אבל דברים מתחילים להשתנות, והדבר הזה עשוי להיות אחד הבונוסים שלנו מהגיחות לאירופה. ניתן דוגמה לאחרים, ונקווה שגם נותיר רושם טוב ואולי גם ניצור רף גבוה ודוגמה למטיילים אחרים.
וסליחה על המניפס הזה, ככה סתם באמצע היום.
אגב, לי,
אני מבינה שאתם נוסעים לצפון איטליה הקיץ. המקום שבו ראיתי הסדרי פינוי אשפה באופן הכי אסתטי ומרשים שיכול להיות זה בעיירה סטרזה שבאגם מג'ורה. הופתעתי (איטלקים? איך? מה פתאום? הרי הם עוד רוכבים על גמלים. קיבלתי את השיעור שלי בצניעות). התפעלתי ברמות קשות.
-
"פטנט" לשקיות האשפה המטיילותשנים הייתי נוסעת לטיול עם שקית האשפה לפינוי בפח זבל ציבורי אי שם
עם הזמן עשיתי לי נוהג- כשבעלי הבית מסבירים לי במהירות בכניסה לדירה איזה פח מיועד לאיזה תוצרת ,ותמיד הייתי שוכחת אם הפלסטיק הולך לירוק או הכחול- בשנים האחרונות אני מכינה מראש פתקיות "אשפה אורגנית" "זכוכית" "פלסטיק"ואיך שבעלי הבית מסבירים אני מחברת את הפתקית אל הפח- וזהו לשבוע הקרוב אני מסודרת בהיבט האשפה.
