"אין כמו בארץ"
-
הגדלת רייטינג= הגדלת מספר הצופיםטוב ראיתי עד הסוף, בהתחלה התייחסתי לזה כסוג של סרט טבע או משהו אנתרופולוגי מערוץ 8 נניח "שבט מומבה-יומבה פוגש לראשונה מכשיר טלוויזיה". אבל ככל שהזבל הזה התקדם הכעס והתסכול שלי גברו. לא משנה מה נשאר על רצפת העריכה, ולא חשוב אם הדברים הוצאו מהקשרם. גם בלי ההקשר הדברים היו מאוד ברורים.
הכעיס אותי בעיקר שהילדים השתתפו בתרגיל הזה, שהילדים ספגו את האווירה הזאת. שהילדים רואים את אימא ואבא שלהם במצב צבירה של בהמה ואין לי מילה אחרת לצערי, שהילדים רואים את המבוגרים האלה סביבם וסופגים שככה, הנה בדיוק ככה מתנהגים בחו"ל ובעצם גם לא בחו"ל, גם בתל אביב או נתניה. זה הורג אותי, זה מתסכל אותי ומוציא לי את החשק להמשיך להתגורר כאן. נקרע לי הלב כשהילד שהיה עם האמבות הבלונדיניות אמר שהוא מתבייש.
הייתי פעם אחת בחיי במשהו מעין מאורגן. בבורגס קניתי טיול יום, בעצם הסעה שנמשכה כשעה לקניון. בצער רב אני יכולה להגיד לכם שזה לחלוטין אמיתי. אולי הבלונדות שהיו איתי באוטובוס לא התפללו במיומנות רבה כל כך כמו אלה שבסרט. אבל אלה אותן בלונדות ואותן מחיאות כפיים ואותו "מזרחי", "שמייח", "אנחנו ישראלים מותר לנו", "כולם אנטישמיים" וכו'. אחד לאחד.
ולגבי עינת ארליך, אני מניחה שהיא יכולה לככב בפרסומת לתחבושות חוגלה. כל מה שמעבר לזה גדול מדי למידותיה.
סרט עצוב מבאס והורס תקווה לחלוטין.
-
הגדלת רייטינג= הגדלת מספר הצופיםאלונה תודה שסבלת גם בשבילי ומנעת ממני את חוויית ההקאה.
הורים הם המראה של הילדים. ילדים שאמרו שהם מתביישים מעוררים את אותם ניצני פריחה שהוזכרו.
יכול לומר שפעם אחת טסנו בטיול מאורגן, היו ניצנים (שוב פעם המונח הזה) של תופעות שליליות שנעלמו ככל שהזמן חלף.
כולי תקווה...
-
"אין כמו בארץ"לא יכולת לתאר זאת יותר טוב .
-
אסור להתעלם מכך שהצגת הדברים נותנת לגיטימציהאפילו הצגת בצורה מגוחכת של התנהגות שכזו, נותנת תחושה ש-"ככה ישראלים מתנהגים בחו"ל " , וגורמת לאנשים שטסים לחו"ל להתנהג בבהמיות כי זה חלק נורמלי בישראלי שנוסע לחו"ל.
אסור שבני הדור הצעיר יקלטו שזו הנורמה (גם אם לצערנו הרב זו הנורמה!!), פשוט אסור!!!. כל הורה אחראי חייב להדגיש לילדיו שהסרט הזה לא מייצג כלום, והוא מוגזם ומופרך. אם לא, גם הילד שלו בקלות רבה יפנים את הנורמות וישליך גם הוא בקבוקים לבריכה ברודוס בטיול שלפני הצבא.
-
אסור להתעלם מכך שהצגת הדברים נותנת לגיטימציהכמה שמצחיק ככה עצוב
פשוט קיבוץ גלויות ולא במובן הטוב של המילה.
עצוב לי על האח של אחת בלונדניות.
פשוט להתיחס לזה כקומדיה שחורה.
הדבר החמור ביותר היה נושא ארוחת הבוקר של הקבוצה וההתיחסות כסוג ו-ח
לקבוצה
-
"אין כמו בארץ"ראיתי את התוכנית במלואה. נראה לי שחלק לא קטן היה מבוים (צלם בחדר שינה? במקרה?, הפתעות?) אולם אני מתעלם מכך.
רוב רובו של הסרט הראה ישראלים מכוערים. כאילו שאנו פוגשים בחו"ל ומפסיקים לדבר עברית. גסים, חסרי תרבות ורגש בקיצור הצדקה לכך שלא כדאי להצטרף לטיול מאורגן. עינת ארליך, הציגה מסקנות אילו בקטעים הקצרים שבהם היא הייתה המרואינת לאורך כל הסרט. היא גם גערה במשתתפים על התנהגות שלא ראויה (קניות במקום בקור בבית אנא פרנק) ואפילו ביקרה את העובדה שהיו משתתפים חסרי כל יכולת לדבר באנגלית, אפילו לא משפט אחד.
כל זה טוב למסקנות משנה.
בדרך כלל מסקנה סופית בנויה/מכילה על מסקנות המשנה, אבל לא כאן. עינת המציאה לוגיקה חדשה (תחרות לאריסטו)
המסקנה הסופית שלה היתה מדהימה:
אם הכל רע, אז היה טוב.
לא היה שום נתון שהיא ספקה, הסבר או דוגמא לחויה טובה אך לעומת זאת כל הסרט היה משובץ בחויות רעות. איך אחרי כל זה אפשר להגיע למסקנה סופית שהיה טוב?. איך אפשר לאהוב שהייה עם אנשים שמתנהגים כך?
נראה לי שזמן השידור הכתיב סיום "טוב" (מוצאי יום העצמאות) ואל ניתן לעובדות לבלבל אותנו.
החויה האישית שלי הייתה בנויה לא על הארועים בסרט, אני מכיר אותם היטב והסרט לא חידש לי כלום, אלא ההרגשה שערוץ 2 בטוח שכולם אידיוטים. -
"אין כמו בארץ"למודיע
מעבר לזה שאני מסכימה איתך לעניין גישתו של ערוץ 2 לרמה האינטלקטואלית של קהל היעד שלו, לשאלתך איך זה שהמסקנות היו חיוביות אם לאורך כל הדרך סופקו רק דברים שליליים, הרי שזה לחלוטין ברוח המשפט שוודאי שמעת לא פחות פעמים ממני "חרא מדינה אבל אין כמו בארץ".
-
"אין כמו בארץ"שמעתי על התוכנית ,ויצא לי לראות כמעט את כולה..אפילו עם הבן, איתו היינו בטיול בר מצווה מאורגן בספרד.
מובן שחלק גדול מפוברק,רוצה להאמין שלא עד כדי כך הרמה נמוכה. התוכנית עשתה שם רע למאורגנים,ומי שרוצה לטייל כך יחשוב פעמיים אם לא עשר פעם,לפני שיירשם.
קודם כל רוצה לומר שיש לא מעט אנשים שאינם דוברים או מבינים שפה זרה. אף שפה כמעט.
אנשים שפוחדים להוציא הגה מהפה גם בשפה שהם כן יודעים ולא בטוחים בה...
היום,רוסית,היא אחלה שפה זרה בחו"ל אבל לא רבים יודעים זאת( דוברי רוסית כמובן...)
אנשים פוחדים או פשוט לא רוצים(זאת גם זכותם בטיול שהם בוחרים לעצמם) לתכנן,לבדוק,לחפור,לנהוג,להגיע ולמצוא גן נעול,לקרוא,לקחת סיור מודרך,להגיע לסיור מודרך....הם רוצים שיקחו אותם מנקודה הכי ברורה ויחזירו אליה. לדעתי זה בסדר גמור. הם מוכנים לשלם, כך עדיף להם,נראה להם נוח. הבעיה היא כאשר הם נפגשים עם אנשים שלא בדיוק היו יוצאים אתם מראש "למחול"
גיסתי,מטיילת כך כבר שנים. וכמה שאני מנסה לשדל אותם לטיול אפילו לאלזס החרושה...לא הולך לי...
חבר לעבודה,שולט היטב בשפה האנגלית ואפילו בגרמנית,עובד ביצוא,אדם בוגר ,רוצה לנסוע לחופשה בברלין......במאורגן! כמעט חנקתי אותו. למה???????????? כך יסבירו לי הכול,ייקחו אותי....
בתור אחת שטיילה במאורגנים כמה פעמים,עם ילדים ולבד יכולה לציין שיש ויש...כמו בכול דבר.
כתבתי לא פעם על המאורגנים שלנו.
פעם ראשונה היה טיול מקסים,טיול בני מצווה,לפריז,בריסל,אמסטרדם 10 ימים עם מדריכה מקסימה,אנשים נעימים,ילדים מקסימים. מעולה. זכור לטובה עד היום. למדתי ממנו הרבה,מאנשים המדריכה אפילו מלתצפת על הילדים.
טיול שני,גם בני מצווה,בחברה אחרת-היה קטסטרופה. ואם לא הכנות שלנו עם דפי עבודה ספק אם היו רואים משהו.. אנשים לא קראו את תוכנית הטיול לפרטים,לא ידעו כלל מה רואים ומה "ניתן"= בתשלום נוסף.
התחילו וויכוחים וריבים ואם משפחה אחת גדולה שמה ווטו-הלך טיול בחירה.
טיול מאורגן לצפון איטליה,כזוג+מתבגר,בחברה מגוונת מבחינת גיל ומצב משפחתי,התחיל טוב,ירד פלאים וחזר היכן שהו לאמצע..
אז כן,אפשר לטייל במאורגן. חייבים לקרוא את כול האותיות הקטנות,להבין,לבדוק,לשאול שאלות,להכין פתחי מילוט אם יהיה צורך בהם. ולקוות לטוב. לגבי ארוחות בוקר,אם היו מבהירים לאיזה ארוחת בוקר לצפות ואיך אפשר לשדרג אותה(אם אפשר בתשלום) הכול היה נראה אחרת.
ומה לעשות,עם ישראל רגיל להוציא מחדרי אןכל במלונות טונה מזון ,לשעת הצורך.שילמנו להם?מגיע לנו.
בגלל זה מחירי מלונות בארץ יקרים אש,מראש כנראה לוקחים מחיר על מגבת,אוכל,מאפרה.......
מקווה שכך לא נראים טיולי מגה פמילי, לא יודעת מה חשבו מתכנני התכנית, יצא להם אחרת.
וחבל.
על עינת ארליך אין לי הרבה מה לומר, עבודה היא עבודה ואולי מקדשת משהו...
לא להיות עם הבת שלה ביום הולדת ,בת מצווה שלה????? כאן הגבול. או שגם זה, לא אמיתי היה?
אמה
-
"אין כמו בארץ"מצד אחד -
אין לי שום ספק שחלקים גדולים מהתוכנית היו מבוימים.
אני מקבל לחלוטין את מה שזיוה סיפרה על סמך אותם מקורות שלה.
מכיוון שבהמון הזדמנויות בחיים, למינונים יש חשיבות עצומה ביצירת התמונה הכוללת - אז תוציאו החוצה את הבלונדיניות מהתוכנית הזאת והתמונה משתנה.
מצד שני -
שלאף אחד לא יהיה ספק - האדון לבית קופל, מלכי ישראל הממוספרים - דוד 1 ודוד 2, אמויאל ושות' - כולנו מכירים אותם היטב מהיום יום, מהסופר, מהבריכה, מהכביש - ואין שום סיבה שלא נפגוש בהם גם בחו"ל במסגרת הטיולים המאורגנים - אם נצא אליהם.
אני חושב שהצלחה או כישלון של טיול כזה למי שזה לא בדיוק 'כוס התה' שלו - תלויים מאוד באותם מינונים שהזכרתי קודם ובשאלה הגורלית האם נעצרנו בקופל או המשכנו הלאה.
ועכשיו לזווית קצת אחרת -
אני הייתי בטיול בת מצווה כזה בדיוק. עם הבת הגדולה שלי. לפני כמה שנים.
הולנד - בלגיה - צרפת. טיול פארקים. לא מגה אלא חברה מתחרה אבל זה באמת לא משנה.
אחרי המפגש הקבוצתי - הבת שלי חזרה הביתה חיוורת (וזו לשון המעטה בעניין התגובה שלה). אני רק קצת פחות, גם אם הסתרתי את זה.
בטיול אצלנו היו אנשים מכל המינים והסוגים. ממש. רכבת הרים של אנשים ושל התנהגויות. היו גם קופלים למיניהם - לא רבים - אבל בהחלט היו.
היו גם משפחות רעשניות מאוד ופשוטות מאוד שלא ידעו מילה באנגלית -
ואז קרה הדבר שמבחינתי היה שווה הכל -
תוך כדי חלוף הזמן המרוכז הזה של הביחד - האנשים האלה הפסיקו להיות פלקטים שמסמלים רק משהו רע.
הכרתי אותם באחד על אחד, דיברנו ממש מעבר למעטפת החיצונית, ולאט לאט התגלו שכבות של הרבה - הרבה מאוד - טוב לב, לב ענק ורצון לעזור ללא תנאי, פרגון נטול קנאה, מסירות עצומה לילדים, חוסר בטחון ושמחת חיים אמיתית - וכן - זה מקשה במידה מסויימת, כי אנחנו מאוד רגילים לשיפוטיות של שחור ולבן, לקטלג, להכניס לרשימות, והנה מתברר לך שואתה יכול לאהוב חלקים מסויימים ולהסתייג - אפילו מאוד - מחלקים אחרים, אצל אותם אנשים ממש, אבל אני קיבלתי שם שיעור מרתק כשפגשתי אנשים וולגריים ומקסימים בעת ובעונה אחת.
זה לא אומר שזו סיבה להצטרף לטיול כזה.
בעניין הזה כל אחד יחליט בהתאם לשיקוליו ולנסיבות הרלוונטיות.
אני רק מנסה לסנגר מעט ולהגיד שלא הכל רע כמו שזה נראה (גם אם ביום יום, כל כך כל כך קשה לי עם ההתנהגויות האלה).
בכל מקרה - באשר לטיול שלנו - אנחנו היינו כנראה מבני המזל. הקבוצה היתה קבוצה טובה. לא היו מריבות. לא היו איחורים. הבת שלי חזרה מאושרת - לא פחות. הילדים התחברו תוך זמן אפס ובילו בצורה נהדרת ולי היה איתה זמן של אחד על אחד שכנראה הייתי מתקשה לזכות בו בקונסטלציה אחרת.
ועוד משפט לאלונה באשר לחשק שכולנו מרגישים לעיתים 'לגור במקום אחר' - ואני לגמרי מזדהה עם התחושה הזאת -
היום פגשתי בלקוחה יהודייה צרפתית שנוסעת הרבה על הקו.
היא אישה מדהימה ואמינה.
היא סיפרה לי סיפורי אימה על המתרחש בצרפת בכל מה שנוגע לאנטישמיות מצד אחד ולהשתלטות המוסלמית מהצד השני. ממש קשה להאמין למשמע האוזניים.
כנראה שגם אם נרצה מאוד - אף אחד לא יתן לנו להתבלבל.
גם אם זה נראה לעיתים כמו קרב אבוד, גם אם הייאוש משתלט לא אחת ולא שתיים לנוכח המתרחש כאן - אין לנו ברירה. אסור להרים ידיים. כנראה שבאמת לא יהיה לנו אף פעם שום דבר יותר טוב מזה ובזה אנחנו צריכים להשקיע ...
-
"אין כמו בארץ"הי שמוליק, קראתי את מה שכתבת לגבי "שיעור מרתק", לגבי טוב לב המכוסה בשכבה של וולגריות ולא יכולתי שלא להיזכר באחת האמרות האהובות על סבא שלי מישה ז"ל. סבא מישה, החכם באדם, היה נוהג לומר "בכל ערימה של זבל תמיד מסתתרת פנינה". אחר כך היה לוגם ארוכות מכוסית וודקה ומוסיף "השאלה אם בשביל פנינה אחת שווה להתפלש בערימה של זבל".
-
"אין כמו בארץ"
אמרה גדולה .
-
"אין כמו בארץ"שמוליק, הדברים שכתבת על המפגש האנושי בקבוצה ועל ההתמוססות של נקודת המבט השיפוטית והפלקטית - מאוד מדויקים בעיני, מאוד מדברים אלי ומתאימים למציאות החברתית שלנו כפי שאני מכירה אותה. וגם אני מכירה את דוד 1 ודוד 2 אבל הייתי מציעה לכולנו להיות קצת יותר זהירים.
-
"אין כמו בארץ"לא ראיתי את התוכנית.. בכלל לא ידעתי שיש כזו.. (סתם אנחנו שקועים לנו בסדרות בשנה האחרונה וכמעט לא רואים טלוויזיה בחי לסוגיה בשעות המעטות שיש לנו). ידוע שבתוכניות כאלו מקצינים ומסננים (ראו דוגמת בייבי בום והקשר הקלוש שלה ללידות אמיתיות
)אבל האמת רק מלקרוא את השרשור קצת נלחצתי
. אבל מנסה להסיט קצת את הדיון לסוגיה שעלתה בעקיפין...אני שדווקא מעדיפה טיולים תפורים בעצמי.. דווקא רואה את היתרונות של "מאורגן" לאתרים מסוימים נניח בארה"ב? בסקנדינביה? באפריקה/אסיה? כלומר באיזורים ואתרים שההגעה אליהם דורשת לוגיסטיקה יותר מורכבת מלקחת אוטו וג'יפיאס. או באיזורים בהם הנהיגה היא "הפוכה" ואנחנו לא רגילים אליה. כי במקרים אלו מי שאינו מטייל מאד מנוסה האנרגיות שנוציא על ה"מסביב" בטיול עצמאי, עלול לפגוע בהנאה מהעיקר. - לא שחוויתי את זה.. אבל זה נמצא כאחת העדיפויות שלי לטיול משפחתי למקום יותר "אקזוטי" מהיער השחור או טיול עיר באירופה
. חברה שלי שנוהגת לנסוע לא מעט בטיולים מאורגנים טוענת שאיכות/מאפיני הנוסעים קשורה גם לסוג הטיול ולחברה המארגנת - ושהם מעדיפים טיול "פרמיום" שעולה יותר אבל משמש כ"מסננת". מעניין לדעת אם היא צודקת וזו לא עוד דעה קדומה /מיתוס המצטרף לדיון פה ודיסוננס מצידה.
-
"אין כמו בארץ"אין שום אפשרות להשוות טיולים מאורגנים מהסוג של "שלש ארצות ארבעה פארקים ובר מצווה אחד"
לטיולים ממוקדים ביעדים מרוחקים, (לרוב ארוכים יותר) אליהם מגיע קהל אחר(לרוב) כדי למצות את היעדים.
ויחד עם זאת אני יכולה לספר כי בטיול (מאורגן) שלקחתי לדרום אמריקה ,בקבוצה די הומוגנית היו 2-3 זוגות שהכי היה חשוב להם איפה קונים לפעמים תהיתי למה התאמצו כל כך (גם כלכלית גם מסלול לא קל גם לוגיסטיקה מורכבת) בשביל לקנות סנדלים?
