פאריס = אופניים
-
ביום שני נוסעים סוף סוף - טיול בזוג - 8 ימים, מתוכם 3 פאריס, 5 נורמנדי ובריטאני. המסלול סגור, ישתנה בהתאם למזג האוויר וסגירת הכבישים בנורמנדי עקב "חגיגות" 70 שנה לפלישה. רק מוזמנים יוכלו להיכנס לאזור נורמנדי ביום הפלישה, ובגלל אמצעי הביטחון, אפילו לא יודעים מה ייסגר ומתי (בעלת הצימר שנלון בו מסרה לנו שגם הנשיא הצרפתי כנראה יגיע - והמסלול נשמר בסוד...).
בעניין פאריס: נכנסתי לאתר של פאריס וולו (אופניים להשכרה) ונרשמנו להשכרת שני זוגות אופניים. בינתיים נרשמנו ל 24 שעות - 1.70 אירו לזוג אופניים. אפשר בקלות להיכנס לאתר ולהרשם לימים נוספים. מעבר למחיר הזה, חצי שעה ראשונה אחרי שלוקחים את האופניים מכל תחנה - בחינם, אחרי זה כל חצי שעה נוספת עולה כסף, מתחיל מאירו ועולה ככל שמחזיקים את האופניים יותר זמן. אפשר לקחת ולהחזיר כמה פעמים שרוצים. יש המון תחנות אופניים בעיר, כולל אחת ממש מתחת לדירה שלנו.
שאלה: האם יש למישהו נסיון אם הפאריס וולו? האם קל לקחת ולהחזיר את האופניים מהתחנות? האם יש הרבה תקלות (למשל - לא מצליחים להחזיר)? האם קורה שמגיעים ואין אופניים פנויות? האם קורה הרבה שמגיעים לתחנה ואין מקום ריק להחזיר את האופניים? האם רמת התחזוקה טובה?
כל התנסות - נשמח לשמוע.
-
פאריס = אופנייםהיינו בדיוק לפני שנה בפריז והשתמשנו כמעט רק באופניים כאמצעי תחבורה. הטיפ העיקרי זה להקפיד לנסוע בשבילי האופניים המוסדרים שרובם זה בעצם המסלול של האוטובוסים. זה קצת מפחיד בהתחלה אבל מתרגלים. ממש קשה לרכב על המדרכות בגלל ריבוי הולכי הרגל ובשבילים מגיעים הכי בקלות. יש המון תחנות היו כמה פעמים שהתחנות היו מלאות ואז ממתינים כמה דקות עד שמתפנה מקום (או שממשיכים לתחנה הבאה אם יודעים איפה היא ) לא זוכר מצב שהתחנות היו ריקות. אם בטעות לקחתם אופניים תקולות אז פשוט מחליפים בתחנה הבאה. דרך נוספת היא לשאול מי שבדיוק מחזיר את האופניים האם הם תקינות.
חוץ מזה אני לא זוכר שנרשמנו באתר אלא פשוט בתחנה. כמו בתל אביב.
סעו בזהירות ותבלו.
-
תודה על המידע! ננסה לדווח ולעדכן -
שימו לב לפקדון בכרטיס האשראיבזמנו פחדתי להשתמש בשרות משום שהחברה המפעילה נהגה לגבות פיקדון משמעותי בכרטיס האשראי.
קראתי תגובות מפורומים מקבילים בחו"ל שלפעמים החיוב לא מתבטל אוטומטית ואז צריך לנהל איתם משא ומתן בצרפתית כדי לשכנע שהאופניים הוחזרו.
תרכבו בזהירות, זה הכי חשוב
-
שימו לב לפקדון בכרטיס האשראינרשמנו באינטרנט וזה מבטל את הצורך בפיקדון. אם נרשמים בתחנת ההשכרה של האופניים, יורד 150 אירו פיקדון. אבל אם נרשמים מראש דרך האתר, אין צורך בזה.
אכן, נרכב בזהירות. מטריד אותי שלא יהיו לנו קסדות, נשקול לקחת איתנו מהארץ. אני יודעת שנהיה היחידים עם קסדות בפאריס, כבר הייתה לנו חוויה כזו לפני מספר שנים, אבל למי איכפת, אנחנו תיירים...
-
עדכון מהשטחאנחנו באמצע היום השני שלנו בפאריס. מזג אוויר - מדהים. מן מעונן כזה, לא חם, לא יורד גשם, מדי פעם השמש מציצה.
אופניים - כאמור נרשמנו באינטרנט. שני מבוגרים, כל אחד על כרטיס אשראי. נרשמנו ליום אחד, 24 שעות. מקבלים למייל דף עם מספר גוד ארוך, ועוד מספר בן 4 ספרות שבוחרים. אם נרשמים באינטרנט, אי פיקדון של 150 אירו. הגענו לתחנה. מייד מתחת לדירה ששכרנו. יש עמדה, לוחצים 5 לשינוי שפה, ואז 2 לאנגלית. משם, עוקבים אחרי ההוראות, כולל הזנת המספר שקיבלנו והקוד בן 4 הספרות. מסתבר שכשרשמתי את בן הזוג טעיתי בתאריך, והמועד שלו עבר. הלכו 1.70 אירו. לא נורא. מנסים עם כרטיס אשראי במקום, המכונה דוחה את הראשון. נזכרתי שצריך כרטיס אשראי עם צ'יפ ביטחון. מנסים כרטיס אשראי אחר - ויזה של כאל, עובד. הוא מקבל מספר + בוחר מספר קוד.
בוחרים אופניים. מכניסים את המספר למכונה, היא מאשרת. הולכים לעמדה, לוחצים על הכפתור, מנסים להוציא את האופניים, נאבקים, לא בדיוק ברור איך מוציאים. ההזדמנות חלפה.[
צריך להתחיל שוב. מזינים מספר וקוד... בפעם השנייה - מצליחים.
רוכבים ברחבי פאריס. צריך קצת להכיר, אחרת מסתבכים, אלא אם מוכנים לרכב ללא כיוון מוגדר. בסך הכל בטוח, אם אתם רוכבים מנוסים. לא ממליצה למי שלא רכב שנים להתחיל דווקא ברחובות פאריס. אנחנו ממש לא בכושר, אבל רוכבים מדי פעם - בעיקר בחו"ל. מסתבר שזה מספיק. הרגשנו ממש בסדר (רק הישבן קצת כואב....).
הרחובות לא נורא עמוסים, המכוניות מאוד מתחשבות. יש הרבה שבילים לאופניים. במקום שלא - נוסעים בשבילים של האוטובוס, כאמור, הם מאוד מתחשבים.
ברוב ה"אין כניסה" כתוב מתחת מלבד אופניים. זה אומר, שאין כניסה, אבל מותר להיכנס עם אופניים. נוסעים הרבה ברחובות צדדיים, בעיקר נוסעים שם רוכבי אופניים, טוסטוסים ומעט מכוניות. ממש סביר.
דרך נפלאה להכיר את פאריס. פשוט כיף.
אבל - בבוקר יצאנו מהדירה, אחרי סיבובים בסביבה, החלטנו לרכב לכיוון הלובר. הגענו - אוי אברוך... אין מקום חנייה בתחנת האופניים. נוסעים תחנה קדימה - עדיין הכל מלא. נוסעים עוד אחת - מלא. בכל תחנה מפה איפה אתם ואיפה יש עוד תחנות. ליד המדלן מצאנו מקום אחד. החזרתי את האופניים שלי והתיישבתי על המדרגות. האיש נסע תחנה הלאה (עקב אחרי בחורה נוספת שחיפשה מקום) - מצא שם מקום פנוי.
החזרנו אחרי תום החצי שעה הראשונה, חוייבנו באירו נוסף.
הולך כך - אירו שבעים על הזכות להשכיר ל 24 שעות. חצי שעה ראשונה כל פעם (כמה פעמים שרוצים בתוך 24 השעות) - בחינם. מעל זה - כל חצי שעה נוספת אירו, אחר כך 2 אירו, ו אירו. האופניים מיועדות לנסיעה ממקום למקום, לא לטיול איתנו כל היום.
סיכום - אחרי מספר פעמים, ההוצאה וההחזרה קלים, האופניים במצב מצויין. במקומות המתויירים מאוד - קשה למצוא מקום ריק..
-
עדכון מהשטחאני רואה ש"ברח" לי ה - 4. אחצי שעה ראשונה חינם, אחרי זה כל חצי שעה נוספת אירו אחד, 2 אירו ולאחר מכן - 4 אירו. ככל שמחזיקים את האופניים יותר זמן, המחיר עולה. כאמור, מעודדים לקחת את האופניים מנקודה לנקודה, לא לטיול יום שלם.
דרך אגב, אנחנו בלי קסדות, מעט מאוד רוכבים עם...
-
עדכון מהשטחזה בדיוק אותו סידור של התל אופן שלנו, אפילו המחירים דומים (5 שח בחצי השעה השניה והשלישית, אח"כ מתייקר), רק פה מנוי יומי למי שאין לו מנוי שנתי הוא כמובן יקר יותר. כי משהו חייב להיות יקר יותר בתל אביב..
-
עדכון מהשטחהיום ירד בפאריס גשם. לא רכבנו על אופניים, אבל זה לא הפריע לאחרים לרכב. פאריס מלאה באופניים, ואני רואה שגם בגשם, אם כי כמובן פחות. טוב, כשיש מערכת תחבורה ציבורית כל כך טובה - מטרו ואוטובוסים, אפשר לוותר על אופניים מדי פעם.
ליד הדירה שלנו - כמה קווי אוטובוס מצויינים. מפה רגילה של פאריס כוללת גם תחנות אוטובוס, בתחנה עצמה מפה מפורטת עם קווים, בחלק מהתחנות גם שלט אלקטרוני - מתי האוטובוס הבא יגיע. לא תמיד מדייק (בלשון המעטה). כמובן, יש את המטרו, אבל כיף יותר באוטובוס - רואים גם נוף ואין את כל המדרגות המעצבנות. מטרו זה למרחקים ארוכים יותר.
היום אורזים, נוסעים לכיוון נורמנדי. מחר מתחילים מהבית של מונה.
ביקרנו היום במוזיאון האורנג'רי, לראות את הציורים של מונה. מחר נהיה בגן שלו, נראה מהיכן שאב את ההשראה.
מכיוון שהיה יום גשם, עשינו יום מוזיאונים. נסענו אחרי האורנג'רי למוזיאון ניסים דה קומנדו. אולי לחלק זכור - לפני מספר חודשים היה על זה שרשור.
משפחה יהודיה, טורקית, בנקאים עשירים מופלגים, עברו לפאריס. האב ניסים, בנה את הבית על פארק מונסו, בשכנות לאחיו ועוד משפחות (חלקן יהודיות כגון רוטשילד, כהאן). כאשר האב ניסים נפטר, הבן ירש את הבית, שיפץ לחלוטין ומילא את הבית ביצירות מהמאה ה 18 שהייתה אהבתו הגדולה. את היצירות שהאב ניסים אסף - אימפרסיוניסטים ואומנות יפנית - העביר הבן מואיז למדינה ומוצגות היום בלובר ומןזיאונים אחרים. הבית תוכנן כולו כמיצג של אומנות המאה ה 18, כולל קירות שלמים שהובאו מבתי עשירים אחרים בצרפת.
מואיז התגרש מאשתו (בת למשפחת כהאן) וגידל את שני ילדיו - ניסים וביאטריס.
את הבית היה אמור לרשת הבן של מואיז - ניסים דה קומנדו. אך הבן, שהיה איש צוות אוויר, נהרג במלחמת העולם הראשונה. הבת, לא התעניינה באוסף, והאב, שהלך והסתגר בבית המפואר לאחר מות הבן, החליט להעביר את האוצר לידי המדינה, בתנאי שיישמר בדיוק כפי שהוא במותו של האב, ויישמש כמוזיאון.
הבת, ביאטריס נשאה ועזבה אף היא את הבית. האב נותר לבד בבית, מארח אורחים שבאים להתפעל מהאוסף לעיתים רחוקות.
האב מואיז נפטר ב 1935. אחיו, שגר בבית ליד, נפטר עוד ב 1911, היה ערירי.
במלחמת העולם השנייה, הבת ביאטריס, בעלה ושני ילדהם "נעצרו" בלשון הכתוב במוזיאון, ונספו ב 1943. לא כתוב כיצד או איפה. לא עמדה להם זכות האבות.
המשפחה למעשה נמחקה, כל מה שנשאר הוא הבית המפואר והמרשים.
סיפור עצוב, בית יפיפה, לדעתי מתאים לקחת גם ילדים, זה לא מוזיאון רגיל, אלא בית שגרו וארחו בו. מקבלים בכניסה מדריך אודיו באנגלית, מומלץ מאוד לשמוע את ההסברים על כל חדר, משלבים גם קצת מידע על המשפחה
הפארק ליד - מונסו - מקסים, כדאי להביא אוכל ולאכול בפארק לפני/אחרי ביום שמש. ממליצה לרדת בתחנת מונסו ולחצות את הפארק. הבית של ניסים דה קומנדו נמצא מספר בתים (חוצים בדרך עוד רחוב) משמאל ליצאה מהפארק. כניסה 9 אירו למבוגר, כולל מדריך האודיו.
