צרפת יפה, מאוד יפה!!!
-
הוורדוןתודה שמוליק ודוד!
בזמן הכנת הטיול קראתי המון, גם כאן וגם בפורומים אחרים, דיונים על האם הגדה השמאלית יותר מרשימה מהימנית או שמא ההיפך? אנחנו החלטנו, שאם יש כל כך הרבה דיונים, אנחנו רוצים לעשות סיבוב מלא - את שתי הגדות!
בסיפור של עודד, מופיע הגשם והברד ומפריע באמצע המסלול - אנחנו מחליטים שצריך לתת מספיק זמן לסיבוב הזה, ולכן הזמנו מראש שתי לילות בסאלה הסמוכה. לאפשר את המסלול הזה.
היות והכפר בו אנחנו לנים, סאלה נמצא ממש בכניסה לקניון, הסיבוב שלנו מתחיל כאן.
יוצאים ב-8:00 בבוקר לכוון Aiguines, מטפסים על ההר, ומהר מאוד מתחיל נוף מאוד דרמטי. יש די הרבה מפרצונים לתצפית, וכיוון שהשעה מוקדמת, אנחנו לבד בכביש ויכולים לעצור בכל מפרצון ולהתפעל כאוות נפשנו. המראה בלתי נתפס ביופיו! עוצרים בכל מיני מקומות ששמם מתחיל בבלוודרה (תצפית יפה).
בצונת הבאה פונים ל-Trigance ומגיעים ל-Castellane. אחרי הנהיגה המאומצת, עושים כאן אתנחתא קלה לארוחת בוקר (סנדוויצ'ים וקפה שהבאנו איתנו) טיול קצר בעיירה המתעוררת שחביבה עלינו, סגנון הבניה כאן קצת שונה ממה שראינו עד כה, גם הצבעים.
עד כה היתה הגדה השמאלית המאוד דרמטית, מכאן אנחנו ממשיכים לימנית, בדרך יורדים לדרך ללא מוצא (belvédère du couloir Samson) שם אפשר לרדת ממש עד לגדת הנהר. אנחנו מחלצים עצמות יורדים כדי לעלות בחזרה. אין לי מילים לתאר את הנוף המדהים!
הצומת הבאה היא העיירה La Palud משם עולים ל-D23 - שהוא Routh Des Crectes
שהוא כביש מעגלי שחוזר לאותו מקום - ובכן, אנחנו חושבים שזה קטע הכביש היפה והדרמטי ביותר בכל הורדון! זו שוב תהיה קליאה להגיד שאין מילים לתאר את יופיו...
כיוון שהשעה כבר יותר מאוחרת, כאן כבר יש הרבה יותר מכוניות, והניעה היא מאוד איטית, ולא בכל מפרצון ניתן לעצור מחמת חור מקום. אנחנו מבינים כיצד יכלה להיות הנסיעה כולה היום אלמלא יצאנו מוקדם. הכביש עצמו קשה יותר לנסיעה, שוליו צרים וללא מעקה כלשהו לכוון התהום...
החזרה היא ללה-פלוד וסוף הדרך בתצפית מדהימה נוספת לאגם סנט קרואה.
רבקה
-
הוורדוןמוסטייה Moustiers-Sainte-Marie, France
נכון שבהתחלה הצהרתי שאני לא רוצה להשוות בין העיירות, ובטח לא לדרג, אבל אני חושבת שלמוסטייה מגיע מעמד יוצא דופן - היא פשוט עיירה מדהימה! חמודה בצורה יוצאת דופן והתאהבתי בה מייד אחרי שהחננו את הרכב...
יש אופציה לחניה בתחתית העיירה, ואז לטפס אליה מעלה, או אופציית חניה למעלה ואז לרדת אליה למטה. בכל מקרה, יש טיפוס אחד אל/מ הרכב.... אי אפשר להמלט מזה... השוטטות בה יפה ונעימה, ולנו גם היתה מאוד מאוד טעימה, ועל כך בהמשך.
מעל מעל העיירה, בצוקים המקיפים אותה שוכנת כנסייה, ומדרגות המובילות אליה - בעיניי לאמיצים בלבד... ובין שני הצוקים נמתח כבל עם כוכב מוזהב שאגדה קשורה אליו. אנחנו הסתפקנו בצילום בלבד..
האמת היא, שמוסטייה נראית לי מאוד נעימה למגורים, אלא שמהבדיקות שלנו גם יקרה מאוד...
רבקה
-
הוורדוןהפסקה קולינרית.
שיהיה קצת מעניין לפני הפרק הבא, קיבצתי יחדיו תמונות נבחרות מארוחות טעימות במיוחד מהטיול הזה כאן.
כיוון שתיכף צהריים - אז בתאבון.
רבקה
-
אזור הריביירההדרך הקלאסית מאזור פרובאנס לאזור הריביירה עוברת דרך הכביש הנופי של הורדון - אחת מהגדות. כיוון שנסענו בשתיהן אתמול, אנחנו מחפשים ומוצאים כבישים קטנים אחרים, יפייפיים, שעוברים דרך יערות מדהימים, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, כשפנינו מועדים ללינה המוזמנת מראש בעיירה ונס, מכוונים כך שתעבור דרך קניון לופ.
כשמגיעים לעיר גראס, אנחנו פוגשים סוף כל סוף שילוט גרוע באמת - פעם ראשונה... מתברברים בתוך העיר, נוסעים לפי השילוט ומגיעים למקומות אחרים. רק האינטואיצייה הפנומנלית של בנזוגי מוציאה אותנו לכוון הנכון. אלו היו הניצנים של הטעם הלא טוב מהריביירה.
בדרך, טיפ מדהים של bsayar , באשכול שנפתח לפני הנסיעה, מוביל אותנו לכמה דקות חביבות מאוד:
"המשכנו לכפר התלוי גורדון (Gourdon) הסמוך לעיר גראס עליה החלטנו לוותר.
בדרך עצרנו במפל יפה שהומלץ באתר. כשנוסעים בצד המזרחי צפונה יש לקראת הסוף 3 מנהרות. כאשר יוצאים מהשלישית מיד מימין יש חניון קטן. כאן עצרנו, שילמנו 1 יורו למתקן קרוסלה אוטומטי דרכו נכנסנו ל מערכת מפלי מים מרשימה ונהדרת. פשוט כאילו מפלים שוצפים בג'ונגל. ממש חובה לעצור. יפהפה."
אבל אנחנו מגיעים מהכוון ההפוך. ואלמלא הטיפ הזה, לא היה שום דבר שיעצור אותנו שם. כמו שנאמר - שילשלנו יורו עבור כל אחד מאיתנו, נכנסנו פנימה, ירדנו כמה מדרגות ופשוט נהנינו. תודה גדולה!
קניון דו לופ היה יפה מאוד! אבל אנחנו היינו יום קודם בורדון, והכל עניין של השוואה, לא?
רבקה
-
אזור הריביירהרבקה,
אני כל כך נהנית לקרוא אותך בניחותא של יום שבת אחה"צ (אחרי ההמולה שהייתה כאן בבוקר), מאד מתאים לקצב הנינוח של הסיפור שלך ושל פרובנס.
נראה לי שלפרובנס נחזור בטיול זוגי רק עוד אי אלו שנים, אבל אני מעבירה את הסיפור היישר להורי שמתכננים גיחה פרובנסיאלית מתישהו בקרוב (אחרי שהם יחזרו מאנסי - וגם לשם הם קיבלו את הסיפור שלך).
-
אזור הריביירההעיירות של הריביירה
בגדול - אין ספק שהן יפות! הן מאוד יפות, אבל אחרי עיירות הלוברון, יש לנו כאן קצת תחושה של פלאסטיק, של דיסני, של עיירות שמתעוררות רק עבור התיירים.
בתכנון הטיול, קראתי טיפ של רנצ'י, שכתב על סנט פול שהיא יפייפיה, אבל כדאי להגיע לפני השעה 10 בבוקר כי אז מגיעים האוטובוסים הראשונים של התיירים שהורסים הכל.
אני אוהבת עיירות תיירותיות אני אומרת לעצמי, לא אוהבת שהעיירות מתות ושקט בהן, מה רע בתיירים? רק כשהגענו לכאן, הבנתי מה רנצ'י כתב....
כמויות בלתי נתפסות של אוטובוסי תיירים פורקים קבוצות שלמות של יפנים, דוברי גרמנית ודוברי שפה שדומה לפולנית, וכולם נדחקים לאותה פינה בדיוק כדי להצטלם על אותו רקע, ודחיפות וציחקוקים וחנויות מלאות פיצ'פקסים תוצרת המזרח הרחוק... לא דומה כלל לעיירות היפות של הלוברון...
אנחנו מחליטים להאט את הקצב. מטרת הטיול היתה גם מנוחה. אז לפעמים אנחנו מחכים ברחובות העיירה עד שתעלם קבוצה אחת של התיירים האלה, ונהנים שתי דקות לפני הקבוצה הבאה, אוכלים ארוחת צהריים באיטיות מהנה וחוזרים למלון לבריכת השחייה. לאט ובהנאה.
ונס vence
בתחילה הזמנו כאן יומיים, ואז הגיע תאור הטיול הנפלא של זיוה, ועשה לי חשק להעביר כמעט את כל הטיול לכאן, אז הוספנו עוד לילה, ולא הזמנו כלל את היומיים שאחרי, שמא נרצה להשאר.
מחירי המלונות בכל האזור כאן יותר יקרים מאשר בלוברון, וכדי לשמור על מסגרת התקציב, אנחנו מזמינים מלון שמרוחק כ-1 ק"מ מהעיר העתיקה. לא נורא, אבל מייגע כל פעם לעבור את הקילומטר הזה. סה"כ הוא היה בסדר והבריכה חביבה...
שתי התמונות למטה מוקדשות לזיוה - אמנים מקומיים מונס בהשראת ניקי דה סן פאל
רבקה
-
אזור הריביירהתודה מיקה! איזו מחמאה!
המשך ונס -
שוב, העיירה שבה גרים זוכה לביקורים יותר ארוכים, להכרות מעמיקה יותר, עם הרחובות החדשים שלה וגם עם רחובות העיר העתיקה - המאוד מאוד יפה בעיניי.
יש ככר מרכזית ובה מלכודות תיירים, ממול שוק שמתקיים נדמה לי כל יום, אבל אנחנו מחפשים את הרחובות הצדדיים יותר, הסיפורים של זיוה עדיין טריים בזכרוני ואני כאילו, מזהה מקומות. כאן מתקיים שיעור ציור אל מול נוף מדהים, שם העץ העתיק שפגש מלכים, כאן רחוב שעל מרצפותיו צעדו גם לוחמים רומים (שרידים של הדרך שהובילה עד לקאסטלן בימי הרומאים), והנה הפסיפס של שאגאל בכנסייה.
מצאנו את הבולנז'רי האהוב שלנו, אליו חזרנו כל יום, ואפילו קצת שופינג היה כאן. דגש על "קצת".
ונס גם היתה מאוד נוחה מבחינת מיקומה הגאוגרפי - למקומות בהם אנחנו טיילנו.
רבקה
-
אזור הריביירהגורדון gourdon
עיירה "תלויה" באמצע המסלול של קניון לו gorges du loup, אחת מאותן עיירות שיש להן יחסי ציבור מצויינים. הגענו לכאן בשעה די מוקדמת, וחשבתי שנבלה כאן עד לשעת הצהריים ונאכל ארוחת צהריים נעימה אל מול הנוף.
הנוף היה מושלם, רחובות העיירה מתוקתקים למדי, כמה וכמה מסעדות מוכנות ומזומנות לקלוט את התיירים שיגיעו בזמן - והמחירים? בשמיים!
נהננו ממה שהיה לה להציע לנו בחינם, והמשכנו הלאה.
רבקה
-
אזור הריביירההי רבקה,
נראה שטיילתם משיא אחד למשנהו. שמחה שערכת דירוג כלשהו לכבישי הורדון, כי לא בטוח שנקיף, אף על פי שהזמנו לינה לשני לילות ב-La Palud (את יודעת מה אנחנו הולכים לעשות
).אני ממש לא זוכרת את הקטע הזה עם האוטובוסים המעשנים ונחילי התיירים היפנים בסט פול. היינו שם ביום ראשון של האיסטר. היו הרבה אנשים, אבל לא הורגשה צפיפות מטורפת והתחושה שלי היתה שזו תיירות של יחידים. אולי זה כי אפריל עדיין בראשית העונה? אולי מפני שהיינו אחר הצהריים? האיסטר? אין לי מושג למה.
בכל אופן, היות שלא היה לנו עניין ענק בתכולתן של הגלריות, הסתובבנו יותר בציר של החומות. הנוף משם מאוד יפה. חוץ מזה, תרופה ידועה לצמצום ממדי הבחילה, כשעומדים לבקר באתר תיירותי, הוא להגיע אחרי טיול קצר ברגל. הטבע מאוד מאזן.
האם דילגתם על פונדסיון מאג?
תודה גדולה על התמונות. עץ העפרונות זכור לי. משום מה אני לא זוכרת את ה"ננה".
הכי ריגשה אותי התמונה של "שיעור הציור". ביליתי ברחבה הזאת כמה פעמים.
-
אזור הריביירההי זיוה, כיף שהגעת. טרם הגעתי לפרוט של סאנט פול, רק הזכרתי אותה כבדרך אגב...
אין לי מושג מה החוקיות בכמויות התיירים, מה שבטוח שככל שמתקרב הקיץ הם מתרבים... אני לא רוצה להשמע נורא, אבל במקומות בהם טיילו בעיקר צרפתים האווירה היתה לגמרי שונה...
טוראט Tourrettes sur loup
התאהבנו בה מיד כשנגלתה אלינו מרחוק, כשהגחנו מעיקול הכביש, ועצרנו במפרץ התצפית לצילום. היא נראתה לנו מכאן יותר יפה מאותו מראה של גורד. וכשעברנו בה, ניסינו למצוא מקום חנייה, אבל השוק תפס את כל מקום החניה הציבורית, ואנחנו כבר היינו די עייפים מהדרך, נסענו לונס ובילינו שם את המשך היום. למחרת, חזרנו אליה לקראת צהריים, החננו בחניה המרכזית בכניסה לעיר העתיקה - יורו וחצי לכמה שעות, טיילנו בסמטאותיה, הוקסמתי מהקירות האדומים המיוחדים, מהעציצים המרובים, נדמה לי שלראשונה ראיתי כאן קקטוסים, עצרנו להביט בטייח שתיקן בית, ערבב חומרים ומרח על הקיר וזה משום מה הקסים אותנו, וכשכמעט הגיעה שוב שעת ארוחת הצהריים לקיצה, ישבנו במסעדה נחמדה בככר העיר, ליד המזרקה המובילה לעיר את מי המעיין כמעט שעתיים מהנות ביותר, מתבוננים בעולים לככר מכל צדדיה.
רבקה
-
אזור הריביירהרבקה
באיחור הצטרפתי, קראתי בשקיקה.
והתמונות - למות.
אנחנו טסים השבוע, לשבוע. את הלוברון רק נדגום. אבל כן נצא לחיפושי לוונדר. וגם נרחיק לאזורים פחות מוכרים (הארדש).
A Bientot...
-
אזור הריביירהרבקה, איזה תמונות!!! הכפרים, הוורדים, האוכל..... ממש עושה חשק לבלות שם חודש-חודשיים... (נראה לי ששבוע-שבועיים ממש לא מספיקים בשביל להכיל את המראות בקצב שלהם).
יש לך עין נפלאה, ברור לגמרי למה את צלמת.
תודה רבה על השיתוף,
אורנה
-
אזור הריביירהרבקה, איזה יופי! הטיול שלך מעורר זיכרונות וגעגועים, וגם סקרנות לגבי מקומות שלא ביקרנו בהם.
במיוחד אהבתי את הנינוחות של הטיול שלכם. כיף גדול!
גם אנחנו התרשמנו מסנט פול באופן דומה לתיאור שלך, הסבירו לנו שהמקום מהווה מוקד ל"טיולי יבשה" של תיירי קרוזים העוגנים בניס ונוסעים לטיל בעיירות שמסביב. פגשנו המון תיירים אמריקאים שההיצע בחנויות מותאם מאוד לטעמם.
לגבי התמונה של הגינה הוורטיקלית באיביניון - הבניין הוא חניון רב-קומות ענק - שם חנינו.
אני קוראת בחיוך רחב מחכה להמשך
מירה
-
אזור הריביירהיואל - תודה! אני אשמח מאוד לתמונות לבנדר טריות... עצה אחת יש לי עבורכם - קחו כובעים רחבי שוליים וקרם הגנה! חשוב מאוד מאוד!
אורנה - תודה על הכל!
מירה יקרה - גם את הלכת איתי בלא מעט שבילים! לא רע שדווקא חניון רכב מכסים בגינה ורטיקאלית, אבל דוקא מעל שוק אוכל חניון רכב????
אמשיך בערב.
רבקה
-
אזור הריביירהרבקה, התמונות שלך באמת גורמות לי להרגיש שאני מטיילת איתך
לגבי החניון ושוק האוכל - זה דווקא רעיון טוב: כך אפשר לקנות הרבה והמרחק לאוטו קצר... נראה לי שהקיר הירוק עושה מיסוך ויזואלי וגם פיזי במידה מסוימת.
מירה
-
אזור הריביירהתודה מירה!
סנט פול דה ונס Saint paul de vence
סנט פול הסמוכה לונס, היא באמת עיירה בונבוניירה - אבל על כל המשתמע מכך. זה לא אומר שלא אהבתי אותה, או לבקר אותה, זה רק אומר, שהייתי מעדיפה להידחק פחות.
טיילנו בה לא מעט זמן, היא מוקפת חומה ויש בסמטאותיה לא מעט גלריות עם אמנות פופולרית. הקפנו אותה מכל צדדיה, ירדנו לבית העלמין, זוכרת את הסבריה של זיוה לקיברו של שאגאל - אם זיוה לא היתה מזכירה את המלאך החרוט על הקבר, לא בטוח שהייתי שמה לב... היות וגם סנט פול היא "עיירה תלויה" - גם מכאן הנוף מקסים!
רבקה
-
אזור הריביירהממש ליד סנט פול דה ונס מוזיאון יוצא דופן!
יש חניה ממש קרובה לכניסה, כדאי לבדוק כאן לפני שחונים ברחוקה.
הלכתי בגלל מירו. אני אוהבת את יצירותיו, את אלה שכאן לא הכרתי.
את הבניין המיוחד תכנן מירו,הפסלים בגן הפסלים נוצרו ממש עבורו ע"י אמנים רבים, שלפי השנים המצויינות לידן, אלה היו כבר השנים האחרונות שלהם. נכון שהמקום לא גדול, אבל דוקא בשל כך אפשר להקדיש יותר זמן. אנחנו מאוד נהנינו.
רבקה
-
אזור הריביירהרבקה,
עכשיו נשמתי לרווחה. כבר חשבתי שדילגתם על הפנינה הזאת. אותי מירו פשוט ממיס, כך ולא אחרת. גם על החצר של ג'קומטי מאוד יפה להתבונן זמן ממושך ולחכות שיחלפו שם עוברים ושבים, כי אז יש תחושה שהפסלים מתהלכים בחצר ביחד עם הקהל. רק ברשותך דבר אחד. מירו לא היה הארכיטקט של הבניין. הארכיטקט הוא Josep Lluís Sert. ללא ספק היה שם שיתוף פעולה בנוגע להצבת הפסלים.
-
אזור הריביירהצודקת זיוה - מירו לא היה הארכיטקט, אלא שהוא שרטט אותו עבור הארכיטקט שהוציא את השרטוט הזה לפועל. כך הם מספרים בסרט לא קצר שמקרינים באחד האולמות (הפעם היחידה בשבועיים וחצי ששמענו אנגלית....)
לגמרי צודקת בעניין חצר ג'קומטי. והמזרקה המכנית הזו - לא יכולתי לזוז ממנה....
רבקה
-
אזור הריביירהאז Eze
כל מה שאמרתי לגבי סנט פול נכון גם כאן. עיירה קטנה בונבוניירה ותיירים לה רוב.
אנחנו מגיעים אליה בנסיעה מונס, מכוונים את דרכנו דרך הקורניש העליון, הדרך היא דרך נופית יפייפיה הצופה אל מפרצי הריביירה עטורי ספינות מכל מיני גדלים וסוגים, ואפילו אחת ענקית העוגנת באחד המפרצים.
אנחנו עוצרים בפארק הקורניש. מטיילים מעט ומתפעלים מהנוף המקסים, ומהעובדה שהצמחיה כל כך דומה לשלנו, עד כי אלמלא המפרצונים האלה למטה, לשונות היבשה הנכנסים אל תוך הים אפשר לחשוב שהגענו לחופי ארצנו.
הירידה לאז היא דרך כביש קטן עד בלתי אפשרי, נזכרים שזיוה הלכה אותו כנראה ברגל, או הזכירה את קיומו לטובת אלה שלא היו מעזים לקפץ על הגבעות.
החניה כאן היא ממש ממש בתחתית העיירה, והרבה מדרגות מובילות לראש העיירה, שם מונחת כנסייה יפה וגן בוטני "אקזוטי". השם הזה מעורר בי שמחה כי תיכף בטח אראה פרחים יפייפים, אך במהרה אני מבינה שאקזוטי זה בדיוק מה שצומח לנו ליד הבית, בעיקר הרבה קקטוסים. אז פרחים לא היו, אבל הרבה מראות יפים - כן, ומבט מרהיב לעבר גשר השטן, עליו גם סיפרה זיוה. אני מצלמת את השלט הקטן המסביר למה זה שמו וקוראת מאוחר יותר - כנראה שגשר הוא יותר אטרקטיבי אם קושרים לו אגדות....
הישיבה כאן בצל נעימה לנו, בייחוד שמספקת הצצה נחמדה להתנהלות היפנים שאיתנו.
הדרך למטה עוברת דרך הקורניש הבינוני, יפה. מגייסת את גרייס קלי הקרובה מתמיד - רק 6 ק"מ מכאן, זמן יש אבל לא ממש חשק. הנסיעה שלנו עוברת דרך ניס, ומחליטים שאם במקרה נראה חניה פנויה נעצור ואם לא - אז לא. אז לא היתה ולא עצרנו. נסענו ברחובותיה כדרך התיירים באוטובוסים...
תם פרק נוסף. החום בימים האחרונים היה כבד ביותר, טיפס ועלה ל-31 מעלות. מקווים שמחר נצפין ונעלה על האלפים - ומזג האוויר יהיה יותר סביר.
רבקה
