ברלין לא ברלין כן
-
ברלין לא ברלין כןכיסא בצד, בשורה האחרונה- זה מה שנשאר למאחרים, אבל סוף סוף התיישבתי ואני לא זזה מפה!
מרתקת הברלין שלך- גם הכן וגם הלא, אבל הכי, הכי- הלא יודעת, לא סגורה, העוד לא מגובשת.
תמשיכי, תמשיכי
נ.ב. מה זאת אומרת את כותבת בבוקר כדי שיהיה לנו מה לקרוא בערב? כלכלנים אולי לא ידעו להסביר את הירידה החדה בתפוקת העבודה בימים האחרונים כאשר חברי הפורום התפנו מעיסוקיהם החוקים לטובת התענוג הזה, אבל ברור לך שלא עמדנו בפיתוי..
-
ברלין לא ברלין כןכן . כן . כן . בטח שכן !
גם הלא הוא כן .
תמשיכי . גם אני פה .
-
ברלין לא ברלין כןאני מתפעלת מהברלין שלך - את כ"כ צודקת שכל אחד מוצא בה משהו אחר.
עבורי, אחרי שני ביקורים, היא נכנסה לנשמה ולא יוצאת. היא צורבת - כמו שכתבו על עיר לא פשוטה אחרת - כמו נשיקת שרף.
אה, ונראה לי שתצפיות, כמעט בהגדרה הן לא. למעט בפאריס שבה אפשר באמת לראות את היופי הקלאסי והסימטרי של עשר הנצחון, לא היתה אף תצפית (כולל האמפייר סטייט) שהיה שווה לוותר על שוטטות או סיור בשבילה.
תיכף בוקר, ואז תמשיכי בסיפור שלך על ברלין...
-
ברלין לא ברלין כןסוף סוף יש לי זמן לקרוא. יופי אלונה. רוצים עוד.
-
ברלין לא ברלין כןבוקר אור, יקיריי. שקט פה עדיין אבל עוד מעט אמורים להגיע לפה המוני מתבגרים ולהיסגר בחדר של הנסיך. יש לי הרגשה שגם כשהם יושבים ביחד באותו החדר הם ממשיכים לתקשר ביניהם דרך ווטסאפ. והכי מבאס זה שיש לי עבודה ובמקום לטייל אתכם אאלץ להתעסק בדברים הרבה פחות נעימים. אבל בינתיים הקפה רותח וזאת הזדמנות קצרה לדבר אתכם.
קיפודה, הרגעת אותי עם "סטטיסטיקת המריבות". אצלנו זה קרה פעם ביומיים בערך. לא הגענו לפוטסדאם. ממש ממש לא התכוונתי גם. אם היה לי שבוע נוסף בברלין גם לא הייתי יוצאת ממנה. שער ברנדנבורג עורר אצלי דווקא אסוציאציות רעות של מצעדים צבאיים. של, איך אני אסביר את זה, של עוצמה מאיימת. משהו בסגנון הפסלים הענקיים מעידן הסובייטי (שגם להם הייתה מטרה זהה). הדבר היחיד ש"הרגיע" את התחושה היה חדר הדממה. ובמסעדת בלוק האוס היינו נורא מקוריים - הילד התביית על המבורגר (מעולה) ואני על המנה הכי פושטית של 16 יורו. אכלנו בעוד סניף שליד מוזיאון המחשבים והוא היה משובח לא פחות.
לילוש, את צודקת. זאת לא עיר שכובשת אותך בסערה. לא כזאת שאת באה ומתאהבת. לכל אורך הטיול התחושות היו סותרות, בין התלהבות מטורפת לסלידה. כבר עברו שלושה ימים ואני יודעת רק דבר אחד - אני אחזור לעיר הזאת עוד ועוד.
אמהצ'קה, אלכסנדר פלאץ הזכירה לי את הערים התעשייתיות של רוסיה, אפורה, גדולה, מגעילה. את הגלידה לא דגמנו הפעם. פעם הבאה.
גלינוש, מהיום שהנסיך נולד אני רק אומרת תודה לאל שזה בן. לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי מקבלת מתבגרת עכשיו. לגבי חדר הדממה. הוא נמצא בתוך מבנה השער עצמו כשאת עומדת עם הפנים לשער, לכי לצלע הימנית שלו. תראי דלת שנדמה לי לא כתוב עליה כלום וזה נראה כמו כניסה למחסן. מאחורי הדלת יושבת גרמניה חביבה, מברכת אותך לשלום ומראה לך לאן להיכנס. הנה קישור בצד שמאל תראי תמונה קטנה. לפי זה זיהיתי את הכניסה לחדר.
טובה'לה, גם אני אהבתי מאוד את הביצוע הזה לבלה צ'או. תודה שאת מלווה אותי.
שמוליק, אם אני לא טועה בפתק שלך כתוב "חזרנו מבלגיה". איפה הסיפור?
ג'ני, מה פתאום כיסא בצד בשורה אחרונה? שמרתי לך. אני מתייסרת עם ההתלבטות שלי לגבי ברלין. בדרך כלל כשאני חוזרת אני יודעת בוודאות אהבתי\לא אהבתי. העיר הזאת כל כך לא חד משמעית שזה משגע אותי. אבל אני יודעת ש"נדבקתי" בה, היא לגמרי בתוכי.
IM, כמה אני שמחה לראות אותך אצלי. ברוכה הבאה, שבי ואל תזוזי מפה. או.קי.?
באפי יקירתי, צורבת זאת המילה. בפעם הראשונה ברלין לא יכולה (לדעתי) להיות קפיצה של סופ"ש רגוע. היא יותר מדי מורכבת בשביל שלושה ימים של שופינג. את זה אפשר (וצריך) לעשות בביקור השלישי הרביעי וכן הלאה.
בועז, מילא ציידת ערפדים ערה, אלה שעות הפעילות שלה, אבל מה אתה עושה פה בשלוש לפנות בוקר? אתה לא אמור להיות אי שם בפאתי זגרב כרגע?
זהו, יקיריי, נגמרו הדקות הקטנות של השקט. תתמקמו בינתיים פה, בפוטסדאמר פלאץ, בתי קפה תכף ייפתחו, תזמינו אספרסו כפול עם קצפת ותיהנו מהשקט. אבוא לאסוף אתכם עוד מעט ונמשיך לטייל.
אלונה
-
ברלין לא ברלין כןא. אני חששתי לך ולברלין.
ב. נשמתי לרווחה שהתחברת והכי חשוב שקלטת את השדר שלה.
ג. את אהבת את כל מה שאהבתי ,לא שזה חדש לנו, אבל זה עושה לי המון גלי חום אליך.
והגלים חזקים במיוחד לאור מה שאמרת על הפנורמה אסיסי . אני עפתי מרוב ההרגשה שלי שם. והיא ווואוו. ד. שאת עקשנית
, אמרתי לך לא לעלות לתצפית. גם לא לזאתי המהירה. ה. רק אומרת שתה רוזמרין משפר את תאי הזיכרון.
וזאת כי גם אני כמו איריס לא התלהבתי מהקשה הופה וחפרתי על זה בכל הזדמנות אפשרית. בדיעבד גם לא הייתי הולכת לשם. בטח לא לשלושתן.ו. שער ברנדנבורג זה דבר נורא, כמו גם אלכסנדר פלאץ כמו גם כל האזור הסובייטסקי. זה לטייל במכונת הזמן.מה זה ברלין בעצם, עכשיו כשאת באה ומחדדת עוד יותר את תחושתי : (ארוך סורי)עם ברלין הרגשתי שכמו שאני מכירה אדם חדש, מסתכלת על איך הוא נראה ואז אומרת לעצמי יאללה זה לא יאומן כמה שהוא מכוער במראה, אבל ככל שמתחילה להכיר אותו לעומק והוא נכנס לך ללב מהכניסה האחורית , ואז מתגבר הרצון שלי להיות איתו עוד ועוד , ואני כבר לא שמה לב לכיעור , וחיצוניות זה הדבר האחרון שמעניין אותי לגביו, ומרוב שטוב לי להרגיש טוב במחיצתו אני רוצה אותו בחייככה היה לי עם ברלין.זה לא שנכבשתי בקסם שלה , כי במשפט הזה סתירה פנימית מאוד מאוד קשה.הקסם של ברלין זה הייחודיות, השוני, החדשנות שהיא מציעה כמו אף אחת אחרת לא. אבל זה לגמרי לא הקסם הזה שרגילים אליו מלונדון ושות' . והקסם הזה של ברלין הוא עד כדי כך מיוחד שלא שבעתי ממנה , ואני אומרת את זה בכל הזדמנות ובאמת נשמעת כבר כמו תקליט וחופרת סדרתית אבל, זאת עיר לבעלי ראש פתוח ב ל ב ד !!! ואני לא רוצה לחזור ללונדון, פריז ושות' זאת אומרת רוצה, כן אבל אם הייתי צריכה לבחור רק מקום אחד לחזור אליו. הייתי חוזרת לברלין.נ.ב.והמטרו שלה מחריד עד לרמות של גועל. אבל זה אולי כי אנחנו משוות למטרו של פטרבורג ומוסקבה? כי שלא תביני לא נכון, גם מהמטרו של לונדון די נחרדתי וגם מזה של פריז . אבל המטרו של ברלין הוא במקום הראשון מבחינת הכיעור.נ.ב.1. החפירות זה סיוט. במיוחד אלה שבאונטר דר לינדןותודה מותק, את כהרגלך נהדרת. ותפסיקי לרדת על הנסיך...עם העיניים שלו, מותר לו
-
לגלינה על כדור פורחגלינה תבדקי לגבי כדור פורח, לדעתי זה כדור שמחובר בחוט לקרקע ואז מה זה הדבר הזה??? ותחשבי טוב אם בא לך לעלות על זה כי זה באמת סתמי לחלוטין. אם זה מחובר לחוט ולא אחד כזה שעף לו בשמים כמו בהקוסם מארץ עוץ ותרי בלב שלם -
לגלינה על כדור פורחג'ן,
אני יודעת שזה כדור שמחובר לחוט... אני גם יודעת מניסיון אישי, שתצפית על ברלין היא לא שוס, על גבול של בזבוז זמן וכסף. אבל, אם הבן יתעקש על תצפית, חשבתי לעצמי שאולי עצם זה שנמצאים בבלון הפורח, ייתן איזה ערך מוסף, והשאלה היא האם הערך המוסף הוא רק למפעילים או גם לנו.
-
לגלינה על כדור פורחממש לא בסדר הקטע הזה שצריך לעבוד. לא נותנים לי להמשיך את הטיול.
ג'נקין עכשיו שהזכרת לי שגם את לא התלהבת מההופות אז בכלל אני מאושרת שאני בחברה כל כך טובה איתך ועם איריס. וכל מה שאמרת נכון, נכון כל כך, עוזר לי לגבש את התחושות הסותרות שלי לגבי העיר הזאת. והמשפט של ראש פתוח צריך להיות הסלוגן של משרד התיירות הברלינאי. אבל אנחנו עושות את העבודה לא פחות טוב. לגבי העיניים היפות של הנסיך, גם פה את צודקת. הן הכי יפות כשהן עצומות והוא נוחר לו בשקט שקוע בשינה עמוקה.
גלינוש, הכדור הפורח נמצא מאוד קרוב לפנורמה אסיסי. בדרך אל מרטין גרופיוס (תערוכת דוויד בואי בתוכנית? אם לא, אז לפחות את איי ווי ווי) ככה שתוכלי להחליט תוך כדי תנועה. לא ראינו שם תור גדול במיוחד. העלות בכלל לא סתמית ככה שאולי אם הילד יתעקש, שימי אותו על הכדור ואת עם הנסיכה תלכו לחנות הבשמים שליד.
אוף, רציתי להמשיך לטייל אבל אין שום סיכוי. אולי מאוחר יותר.
-
ברלין לא ברלין כןאלונה,
מה פתאום 'חזרנו' כשבכלל עוד לא יצאנו...
אוטוטו - טפו טפו טפו - נוסעים, וזה - ביחד עם כל מה שמסביב לזה (כולל הדבר המעצבן והמטריד והמיותר הזה שקוראים לו עבודה או עבדות או מה שזה לא יהיה) - מה שכתוב בפתק...
בכל מקרה - לשמוע ולקרוא אותך מתלבטת זה חידוש כייפי, ועד לשער הארדנים (ואולי גם אחרי) אני איתך בברלין.
שמוליק
-
ברלין לא ברלין כןטוב, הצלחתי לגנוב כמה דקות. בואו נטייל עוד יום אחד. למרות שדווקא היום הזה לא משהו בכלל.
יום שבו הסקרנות (כמעט) הרגה את החתול
על הבוקר אנחנו מתייצבים במוזיאון ספקטרום שליד המוזיאון הטכנולוגי. על אוסף המטוסים ושות' וויתרנו, נשארו שעשועי מדע. אנחנו לא מוותרים עליהם באף עיר. נמו, טכנופוליס, ארמון הקסמים בבודפשט ועוד מיליון שאני לא זוכרת כרגע.
טוב, זה נחמד. זה חמוד כזה. פה ושם משעשע. לא משהו שלא ראינו קודם. יש אפילו משהו קטן שנקרא הבית המשוגע שמסתובב ומתהפך. כאמור חביב מאוד. הנסיך עבר מתקן מתקן והיה די מרוצה. ילדים יותר צעירים יתלהבו יותר. מצד שני לילדים היותר צעירים ההורים יצטרכו לקרוא את הוראות ההפעלה (באנגלית) מה שנחסך ממני.
-
ברלין לא ברלין כןממוזיאון הספקטרום אנחנו ממשיכים ל- בונקר האימה. (לא להתבלבל עם סיורים בבונקר, עם הבונקר של היטלר וגם לא עם מוזיאון המפלצות). לא לגמרי ברור מה מאחד את שלושת הקומות של המקום הזה. במרתף יש בונקר אמיתי שנבנה מתישהו במהלך המלחמה. או.קי זה ברור. בקומה ראשונה יש משהו שנקרא תערוכה על תולדות הרפואה שכוללת בובות שעווה כורתות רגל למישהו, חדר עבודה של מכשפה ועוד כהנה וכהנה חלטורות.
קבוצה ענקית של בני נוער, ברובם בני דודינו, מתרוצצת בין בובות שעווה הבינוניות מאוד. הם צורחים, מבהילים אחד את השני, דוחפים. ושום f--k שלי שנאמר בקול רם לא עוצר אותם. אנחנו מחליטים לברוח מהם לקומה שלישית. מה שנקרא חדר האימה. מה להגיד לכם? אימה. חושך. דמויות וצללים. חדרים עם בובות קו-קלוס-קלאן וברגע שאת יוצאת מהחדרון אל המסדרון החשוך, מאחוריך בין הצללים מופיעה דמות חיה ונושמת עם הכובע המשולש. כמובן מישהו קופץ עלי, עושה לי בוווו באוזן, נההה באף ועוד כל מיני לא נעים בגב.
הנסיך מאושר. לכי קדימה, אני אחריך. צעדנו במסדרון החשוך הזה. נסיך שמתפקע מצחוק ואמא מטומטמת שלו ששברה את הראש איך לשעשע את הילד ומצאה מה שעל מסך המחשב נראה כחוויה מדליקה. צחקתי בטח. קיללתי כמובן. ויותר מכל פחדתי.
אחר כך כבר בבית קפה קטן אני נזכרת שיונית סיפרה שהם נמלטו מהמקום. אני רושמת לעצמי הערת אזהרה בתיק האישי (בפעם המיליון בערך) תמיד להקשיב ליונית. בקיצור לבעלי עצבים חזקים במיוחד, לאלה שנרדמו ב"המסור" ולאלה שמסיבה כלשהי לא מקשיבים ליונית.
-
ברלין לא ברלין כןואז ברגע של אי שפיות אני עושה טעות איומה ונכנעת לדחף לאו בר כיבוש, לסקרנות שאוכלת אותי כבר כמה ימים - לבדוק את פרימרק המהולל. אוי לזוועה אוי לעיניים אוי לריחות אוי לקהל אוי לבושה (שלי). המחירים דווקא מצוינים. חוץ מזה הכול רע. אני עומדת נחנקת בתור אינסופי לתאי מדידה. ואז התור לקופות שובר אותנו. אני זורקת את כל מה שתכננתי לרכוש (בקושי שני פריטים. על הפרינציפ) על המדף הסמוך ואנחנו בורחים משם. איזה סיוט.
רק תבינו אותי נכון בבקשה, אני לא סנובית וגם לא מדפיסה שטרות של 100 יורו במרתף הפרטי כתחביב. אבל אני מעדיפה לשלם קצת יותר באחת הרשתות כמו C&A או H&M. נכון שגם הן לא מספקות את חווית הקניה של הרוד'ס אבל בכל זאת, גם לי יש קווים אדומים בשופינג והם עוברים בדיוק שם, בקניון ההוא שבו ממוקם פרימרק ההוא.
גלידת מנטה שוקולד מצילה את מצב הרוח ואנחנו בחזרה לקודא'ם הבית שלנו לאכול. אחרי בדיקת שמונה מסעדות אין לי מה לאכול פה, אנחנו מתיישבים לארוחה נהדרת בהארד רוק קפה. לא מקורי, יחסית יקר אבל כל כך טעים. משקה תותים עם בזיליקום היה מושלם. גם הבשר גם הנאצ'וס, גם ההמבורגר, גם השירות. רק החשבון היה גבוה באיזה 50% מהארוחות הרגילות שלנו. אבל שווה לגמרי.
אז מה עשינו היום? שיחקנו עם חשמל אור וסאונד, צרחנו וצחקנו, למדנו בדרך הקשה שלא חייבים להיכנע לכל דחף ולספק כל סקרנות וקינחנו בבשר מעולה. יום טוב? לא רע.
ברלין לא: פרימרק. בשום אופן לא. לא רק בברלין. לא. נקודה. בונקר האימה.
ברלין כן: מוזיאון המדע לילדים צעירים או למתבגרים עם סבלנות (למי שיש כאלה). בונקר האימה (כי אני לא סגורה לגביו). ארוחה טובה בהארד רוק קפה.
-
ברלין לא ברלין כןאז כיף לשוטט איתו או לא.
אני לא בטוחה שהבנתי.
-
ברלין לא ברלין כןלט איט - ברלין כן וברלין לא...
אני חש שזה אותו דבר, יש כן ויש לא ואין ספק שתמיד תמיד רוצים בסוף לחזור אליו
-
ברלין לא ברלין כןוואו...באיזה פרימרק היית?
דווקא ביוני שלנו היה בסדר גמור.
בלונדון,כן לפרימרק,מלינה במלון " שלי" כך שעם הפתיחה את שם,לאחר שראית דרך החלון את השומר פותח את הדלת
TK הרבה יותר שווה בברלין.
-
ברלין לא ברלין כןאלונה ברוכים השבים !
נהנה כרגיל גם מתאוריך המצולמים של ברלין כן\לא .
כייף גדול להתלוות לטיוליך !
הרבה טיולים בכייף בבריאות טובה !
תודה על ההשקעה והשיתוף.
יום שקט ובטוח.
-
ברלין לא ברלין כןשוב הגעתי מאוחר
מה חדש..מזל שהגובה שלי מאפשר לי מצד אחד לשבת מאחורה ועדיין לראות ומצד שני להידחס בחוסר נוחות במטוס- כיף
מה שעוד כיף זה שאת פה משעשעת ומעניינת כהרגלך
אני הגעתי בנתיים למסקנות האלה:
לא מחכה לגיל ההתבגרות של א"א נסיעות שלי
ברלין מכוערת
אולי עד סוף הסיפור אשתכנע שכדאי לי להגיע כי אי אפשר לסרב לשופינג טוב, וגם לא למחיר טיסה זול
-
ברלין לא ברלין כןבזמן שאתם מתלבטים בין נסיך לפרינססה. לי יש גם וגם, אפילו משודרגים.
למדת מהטיול בפריבורג לא להשאיר את הסלמון לסוף.
גם יום טיול לא משהו שלך, מצחיק מאוד. טוב לקרוא על הטיול שלך בימים מעצבנים כאלה.
-
ברלין לא ברלין כןבוקר אור יקיריי, למרות שבוקר זאת לא באמת המילה הנכונה, אבל גם לילה לא היה משהו. מאתמול כועסת כל כך כל הכול. בעיקר על זה שבמקום להיות בפאן זון בברלין בזמן של 7:1 נאלצתי להרגיע את הכלב במקלט. לא נורמלי כל מה שקורה, לא אנושי כל מה שקורה והכי נורא, גם ללא שום מוצא כל מה שקורה. אבל אנחנו פה לא בשביל לכעוס וגם לא בשביל לדון מה היינו עושים לו היינו רוה"מ. אז כמה מילות יחס ונמשיך.
שמוליק, גם בשבילי ההתלבטות היא משהו חדש. בדרך כלל אני מהרגע שיורדת מהמטוס יודעת כבר אוהבת\לא אוהבת. מצד שני ברוב המקרים כשאני מעמידה את מכונת הכביסה הראשונה אני כבר פה והטיול נגמר. הפעם אני שוב ושוב חוזרת לעיר הזאת שוב ושוב נזכרת בה, לא מוכנה עדיין להפסיק להרגיש אותה. לטוב ולרע.
לא-איט, גם אני לא הבנתי אם זה כן או לא לשוטט איתו. היו רגעים שרציתי לזרוק אותו מגג הרייכסטאג. היו כאלה שהייתי מוכנה להגיש לו את הכליה שלי אם היה מבקש. כאמור כל הטיול הזה מכל הבחינות הוא התלבטות אחת גדולה. למעט הפרימרק.
אמהצ'קה, הייתי בפרימרק של הקניון הרחוק ההוא, זה שעל המפה שפעם שלחת לי. סיוט כאמור.
מטייל המתמיד, תודה על המילים הטובות! אני מבינה שאתם בדרך לבודפשט? שתהיה נסיעה נהדרת!
איילה, עוד לפני שנגיע לסוף הסיפור אני יכולה להגיד לך שני דברים בוודאות: אין מה לצפות לגיל ההתבגרות והדבר השני - לברלין חייבים לנסוע. אני בחיים לא השתמשתי במילה "חובה" בפורום. תמיד אמרתי שהחובה היחידה זה להגיע לשדה בזמן. הפעם זה שונה. ברלין - חובה.
אלעד, הסיבה היחידה שנכנסתי היום לפורום זה כדי "לברוח" מפה, לטייל עוד קצת אתכם.
אז מה, יקיריי, בואו נצא לאחד הימים הנהדרים ביותר שידענו בברלין. יום מופלא, שאולי קצת ישכיח מאיתנו את כל הרע שקורה בחוץ. כי ההתמודדות הטובה ביותר היא בריחה. ורצוי לברלין
