אני מתבייש בישראליותי
-
אז מה אם יש כאן ערב רב של תרבויות? כללי הנימוס הםקיפי,
את מעלה חיוך על שפתי.
אני מסכימה עם כל מילה.
-
"אנחנו אוסף של עשרות תרבויות במקום אחד"...זה ההסבר או התירוץ להתנהגות בהמית בחו"ל (ויסלחו לי הבהמות) ???
'ברומא התנהג כרומאי', כלומר, לא חשוב מאיזו תרבות הגעת; כשאתה מגיע למקום זר, אמץ את התרבות המקומית.
אבל אותם ניאנדרטלים שמביישים את עצמם ואותנו בחו"ל, שמתנהגים בגסות כאן בישראל יום יום ושעה שעה, והופכים את החיים כאן לבלתי נסבלים - למה שישנו פתאום באחת את התנהגותם ואורחותיהם? - התנהגות היא עניין של חינוך והרגל. אם אין חינוך, ואם רגילים להתנהג בגסות - אלה התוצאות.
-
אז מה אם יש כאן ערב רב של תרבויות? כללי הנימוס הםקיפי,
הוצאת לי מילים מהפה...
רק הייתי מוסיפה פרט אחד חשוב: לפני כל רעש וצלצולים שאנחנו עושים בחו״ל, הייתי מאוד שמחה שהאנשים בארץ לא יזרקו זבל שלהם על המדרכה או בכל מקום שהם נמצאים, ירימו צואה של כלב שלהם, ינמיכו מוזיקה כדי להתחשב באנשים שישנים או רוצים לנוח. יש הרבה פרטים כאלה קטנים שמהם מורכבים החיים שלנו.
ועד שנגיע לתרבות הבריטית, יש לנו דרך מאווווווד ארוכה.
-
אז מה אם יש כאן ערב רב של תרבויות? כללי הנימוס הםאוניברסליים, או אזוריים לפחות.
בהרבה הזדמנויות בארץ אני חושב שמכל אזור בעולם אמצו דווקא את המנהגים 'הרעים' ולא את הטובים.
למשל: 'והדרת פני זקן' ??? בני הנוער הבינו מהמשפט הזה 'ועדרת פני זקן'! ילדים ובני נוער נדחפים בתחבורה הציבורית, דוחפים זקנות וזקנים נושאי סלים לצדדים כאילו הם 'בעלי הבית' בכדי 'לתפוס מקום' והם יתפשו אותו גם אם הוא (המקום) נועד לקשישים ולמוגבלים. אם מישהו יעז להעיר להם..... נו נו (ראו מקרה הנהג מבית הנשיא שהכה אזרח קשיש שהעיר לו על חניה לא סדירה. הוא כנראה 'התאמן' נגיל צעיר) וראו את החיילים עולים לרכבת ומשליכים ציוד מטונף על הספסלים ואחר כך מוסיפים חטא לפשע ושמים את הרגליים עם נעליים על הספסל שממול.... וראו את הזקנים, 'נהגי המרוץ' של רכב הנכים (הנוחות) שלהם נוהגים על מדרכות ואל תוך מעברי החצייה מוכנים ללא התראה לרמוס נשים צעירות עם עגלות תינוקות וראו את נהגי האופנועים והקטנועים 'חותכים' הולכי רגל על המדרכות ועושים 'קיצורי דרך' על מעברי חצייה.
בעקרון, זו יכולה להיות רשימה אין סופית. מדוע, מכוון שישנה מודעות אבל המוטו בארץ התחלף מ'רעות' ו'הדדיות' ל'אני ואפסי עוד'. ומי שיכל לסתור אותי, מוזמן.
אני זכיתי לחיות בשתי התקופות ואני מודע לשינויי על בשרי.
-
אז מה אם יש כאן ערב רב של תרבויות? כללי הנימוס הםמסכימה עם צפריר, לצערי.
ומאד מתחברת לדברי family5 על התרבות הישראלית.
אני נתקלתי כמה וכמה פעמים בהתנשאות הישראלית ובניסיון ללמד את המקומיים (ולא משנה אם הם שוויצרים "מרובעים ומקובעים" או "ילידים דרום אמריקאיים פרימיטיביים ובורים")=אנחנו הישראלים יודעים ומבינים הרבה יותר טוב...זה תמיד מעצבן מחדש...
-
אז מה אם יש כאן ערב רב של תרבויות? כללי הנימוס הםאיתנין, תודה על התזכורת.
כל כך הרבה זמן לא נסעתי בתחבורה הציבורית שלא זכרתי אותם. אלה בדיוק אותם הפרטים הקטנים שדיברתי עליהם.
-
דבר קטן להוסיףחזרנו מצ'כיה וגרמניה מטיול עם 2 בנות. הן למדו במהירות לומר THANK YOU לכל מוכרת, מלצרית, נהג מונית,מפעילה בלונה פארק שנתניה להם 3 בסיבובים ברציפות. בנוסף אנחנו השארנו כרטיס ברכה לבעל הדירה עם כמה מילות תודה.
יש פה המון אנשים בפורום , אנשים שכן יודעים לכבד אחד את השני ואת הטיול והאנשים בחו"ל. אם כל אחד מאיתנו ישאיר רושם חיובי אולי זה יעמעם את ההתנהגות הלא תקינה של אחרים. יש כאלה שלא ניתן לחנך לצערי.
-
דבר קטן להוסיףועכשיו אחרי שכמו כל הישראלים שמתלוננים שההתנהגות של השכנים הישראלים והילדים ללא החינוך שלהם היא נוראית (והשכנים שלהם אומרים אותם דברים עליהם) יש למישהו רעיון איך בונים תרבות ישראלית "תקינה" ומהי תרבות ישראלית תקינה?
איך גורמים לשכן להפסיק עם הקריוקי אולי נדליק לו מנגל ליד החלון?
-
דבר קטן להוסיףהבעיה נעוצה בדור "שלנו" רובנו +- (מבלי לפגוע) בגילאים דומים, זה אומר שבני דורנו
הם ההורים של הילדים הבעייתים אז איפה הדור שלנו טעה?
תראו את בתי הספר היום, אנחנו רעדנו מהמורה שלא נדבר מהמנהל,
אז מי זה בשבילנו אדם זר במדינה זרה....?
הפחד שלי שהדור הבא יהיה יותר "גרוע"
החינוך מתחיל במילים בסיסיות
תודה
סליחה
בבקשה
וכבוד לזולת
הבת שלי הייתה קטנה ועברה ליד מישהו וביקשה לעבור אז היא אמרה סליחה
הוא הסתכל עלייה ולא הבין מה נפל עלייה
אתמול קיבלתי מייל מבעלת הדירה ששאלה אם אנחנו מתכננים להגיע עוד יומיים
מכיוון שפעמיים ישראלים לא הגיעו?
במקום מייל פשוט התקשרתי אלייה להרגיע אותה, תאמינו לי ששמעתי בקול שלה
שמחה\אנחת רווחה שהתקשרתי אלייה וזה עדיף ממייל קר.
אני תמיד אומר , אני אהיה בסדר והשאר יסתדר בע"ה.
-
אז מה אם יש כאן ערב רב של תרבויות? כללי הנימוס הםאי אפשר לסתור אותך כי אתה פשוט צודק!
הפיתרון הוא בחינוך הן בבית והן בבתי הספר מגיל צעיר בשיעורי נימוס והתחשבות בזולת. ובכלל לשמש דוגמה לילדינו בהתנהגות טובה והרבה יותר להחמיר כשנמצאים בחו'ל.
אפרופו והדרת פני זקן: אצלנו בבית העברנו את המסר של "את השנוא עליך אל תעשה לחברך" ומכאן שעליהם לתת לזקנים את היחס שהם היו רוצים שיתנו להם עצמם לכשיזדקנו.זה נקלט היטב(טפו טפו) ואכן ילדינו קמים לאנשים מבוגרים באוטובוס/ברכבת הן בארץ והן בחו'ל.
-
אז מה אם יש כאן ערב רב של תרבויות? כללי הנימוס הםאני לעולם לא אתבייש בישראלותי, אבל מתבאסת מאוד מהתנהגות בהמית של ישראלים (מסויימים! אנחנו באוסטריה למשל פגשנו רק ישראלים "יפים") בארץ ובחו"ל.
אני חייבת להגיד משהו על הקשר בין העדר-גבולות לבין היצירתיות ההייטקיסטית הישראלית שתוארה כאן. בתור מי שעובדת בהייטק כבר 15 שנה, אני מבקשת לציין שכל אותם אנשים יצירתיים שחושבים מחוץ לקופסה הם אנשים בעלי משמעת עצמית מובהקת, ובתור מי שהכירה ומכירה אישית כמה מה"כוכבים" הללו שכולנו מתגאים בהם (בצדק), אני בספק רב אם מי מהם גדל עם הורים שלא ידעו או לא רצו להציב לו גבולות.
יתרה מזאת: התנהגות מזלזלת בציבור ולא-מכבדת כללים וחוקים בשום צורה לא מולידה יצירתיות ולא "חשיבה מחוץ לקופסה". אבי ז"ל היה פסנתרן קלאסי, ולפני שנים לימד אותי מוסיקה דרך יצירותיו של בטהובן - וממנו למדתי עקרון שהוא בסיסי ומהותי לא רק באמנות המוסיקה אלא בכל יצירה שהיא ובכלל: כדי לשבור את החוקים בצורה יצירתית וגאונית כפי שבטהובן עשה ביצירותיו, צריך בראש ובראשונה להכיר את הכללים, לשלוט בהם היטב! ורק מתוכם לפרוץ את הגבולות - מתוך כבוד והבנה, לא מתוך כאוס.
במילים אחרות - בל נטפח תקוות-שווא: מציון תצא תורה, אבל מילדי-ערסים שהוריהם נותנים להם לעשות ככל העולה על דעתם במרחב הציבורי לא יצא הייטק ולא נובל במדעים - מקסימום פאדיחות במלון.
-
אז מה אם יש כאן ערב רב של תרבויות? כללי הנימוס הםחושבת שאחד הדברים הכי גרועים בהתנהגות של הישראלים, היא (אי) העמידה בתור.
בחו"ל, אדם רואה תור, הולך ועומד בסבלנות בסוף התור ומחכה. מבין שכך הוגן, כך כל אחד יקבל בסוף שירות....בתורו.
מה מאפיין את הישראלי המכוער? הוא מגיע לתור... ומיד חושב איך לעקוף אותו. כי הוא, יותר חשוב מהאחרים, הזמן שלו יותר יקר.
אינסוף הבדיחות על "אני זה רק שאלה" ו"הייתי כאן קודם ושלחו אותי ועכשיו חזרתי"... בחו"ל זה פשוט לא ייעשה ומי שעוקף תור הוא לא בנאדם!
דוגמא - הלכתי לקנות (בישראל) חולצה ב H&M. בתאי המדידות - תור של 3 נשים, סביר. התור התקדם לאט. לאחר המתנה של דקות ארוכות, מצטרפת בת לאישה הראשונה. כמובן לא מצטרפת לסוף התור, אלא להתחלה, הרי אמא שלה "שמרה לה מקום". אחרי מספר דקות, שתי בנות מצטרפות לאישה מספר 2 בתור. הן אספו בגדים, האמהות עמדו בתור וכל המצטרפות והאמהות נכנסו, כל אחת לתא מדידה אחר כמובן. מבטיחה לכם - אם הייתי יודעת מראש שעומדות לפני בתור 6 נשים ולא 3, לא הייתי מחכה, הייתי מוותרת מראש...
איזה חינוך האימהות האלה נותנות לבנות שלהן? הרי הן "סידרו" בלי שמץ של בושה את הנשים שעמדו אחריהן בתור, אנשים שעומדים כמה ס"מ מהן... אמרתי להן משהו על הישראלי המכוער והחינוך הקלוקל שהן נותנות לבנות, אבל זה ממש לא עניין אותן, שהרי הן לא "פראייריות" שיעמדו בתור.
הישראלי הכי מפחד להיות פראייר, לשלם יותר מהאחר, לפספס משהו שהאחר קיבל ו...לעמוד בתור. כי רק פראיירים עומדים בתור. כל השאר - עוקפים אותו. הם שוכחים שהתור בנוי מבני אדם, שרוצים, לא פחות מהם, לקבל שירות.
-
אני מתבייש בישראליותיממש לא שייך לנושא!
לא נראה לי שמישהו מתושבי השכונה בה גרתי התריס נגד המדינה.
את השביל המוביל לבית שפשפו כל יום שישי עם מים וסבון .
את ניירות הארטיק ילדיהם השליחו ברחוב (שלא לדבר שהיה גם מי שלימד את ילדיו לגנוב מעגלות הירקנים דאז) .
ומי שיוצא לטייל בטבע, לא לפיקניק , גם הוא מתריס נגד המדינה בהשארת הפסולת שלו בשטח על המסלול?.
עניין של חינוך. וכמו שחינכו לא לקטוף פרחים ניתן היה לחנך לשמירת נקיון.
לתרבות שיחה מנסים לחנך, לפחות בחלק מבתי הספר אבל לא נראה לי שיש בינתיים פירות . יש השפעות חזקות יותר.
לא שמעתי שמחנכות מדברות על תרבות התנהגות במקום ציבורי. זה צריך להתחיל בגיל מאוד צעיר ולהימשך ברצף.
-
אני מתבייש בישראליותיכולם פה כותבים על התנהגות בהמית בחול אבל לא מציינים שבישראל זו התנהגות סטנדרטית ואנחנו כולם חלק ממנה וכולם בלי יוצא מהכלל חייבים הרבה פעמים לנהוג בבהמיות בכדי לא ל"היטרף" , נכון שיש כאלה ששמים גבולות בחול אבל יש כאלה שלא כי הם רגילים .מסכים עם הטענה שצריך להתחיל לחנך ואין ספק שזה יקח כמה דורות עד שנראה שינוי אבל עדיין יש בארצינו יותר מידי כיוונים של משיכה תרבותית מי תנצח האירופאית המתחשבת והותרנית או הערבית הכוחנית .?
שמעתי בדיחה לאחרונה -ישראלי מוכן למות במלחמה בשביל להגן על ישראלי אחר אבל לא יתן לו בשום פנים ואופן להשתלב בתנועה לפניו בכביש.
-
אני מתבייש בישראליותיאני לא מאמינה שאצליח בחו"ל לחנך ישראלים אחרים, אבל מקווה שההתנהגות שלנו כמשפחה עם ילדים, שבחו"ל עוברים באופן אוטומטי לשתי אוקטבות פחות מבארץ, עושה שירות טוב. לפני 4 שנים היינו בהולנד ושמחתי שהאיש שהשכיר לנו אופניים בהוחה וולואה, לאחר שניהל איתנו שיחה על כמות הישראלים שמגיעה להולנד, סמך עלינו מספיק כדי לבקש שנשאיר את המפתח בקופסה לאחר שנסיים כיוון שהוא כבר לא יהיה. אני חושבת שרוב הישראלים שראיתי בהולנד היו מסוג מאוד מסוים והתנהגו למופת.
לגבי החינוך - אני לא מאמינה בשיעור נימוסים והליכות, הדברים האלו צריכים להיות חלק מחיי היום יום, הן בבית והן בבית הספר. רק לדוגמא - בבית הספר בו אני מלמדת מאמינים בטיולים שנתיים בהם ישנים בשטח ולא באכסניות. כל שנה אנחנו מוצאים מאות בני נוער שיודעים שלא משאירים לכלוך בשטח. אנחנו סוחבים את הזבל איתנו עד שמגיעים למקום הלינה ובו פחים מסודרים. אני מאמינה שכשהם יגדלו ויצאו לטייל, הם יישמו את אותו עיקרון.
דנה
נ.ב. אם אתם רוצים מצד אחד לצחוק ומצד שני לבכות ממליצה על הסרט שעשתה עינת ארליך "אין כמו בארץ". אפשר לצפות פה
-
אני מתבייש בישראליותילא שמעת מחנכות מדברות על תרבות התנהגות?? כי כבר נמאס להן לדבר ולהסביר במשך שנים על גבי שנים על נימוסים והליכות לשווא. כשמקצים למחנך 45 דקות שבועיות לשעת מחנך, הגיוני לדחוס בתוכן את כל ההליכות ודרך הארץ שההורים לא הצליחו להחדיר לילדם? תראו איך הורים מדברים למורים ועל מורים, פשוט מביך להיות מורה בימינו. בשורה התחתונה- הכל מגיע מחינוך נכון. כל עוד לא ישימו את החינוך בראש סדר העדיפויות ויקצו משאבים לחינוך לתרבות ופחות למתמטיקה ומדעים, אזי יגיע השינוי אליו אנו מייחלים כל כך.
ולא, אני ממש לא מתביישת בישראלותי, אבל בהחלט מאמינה שיש הרבה מה לשפר ואף פעם לא מאוחר מדי.
-
אני לא מתבייש -"ואתה מה אתה עשית בשביל מדינה?"אני כבר את שלי עשיתי ולנגד עיני צמחה חברה שבני דורי וקודמיו לא הצליחו לעשותה ע''פ שאיפותינו ,כי היינו מעטים מידי. החברה הזו כוללת את כל המקהלה כאן ששרה את אותו השיר.
תמיד המתנדבים היו מעטים מדי ,תמיד הלוחמים ביחידות הקרביות, היו מעטים מדי וגם אנשי ההיי טק הממושמעים או הספורטאים היום מעטים מידי. אבל בלי כל אלה שכן עושים מעשה היה יותר גרוע.
ואת מי אני פוגש כאן ?
העברתם את הבכיינות מהסלון לכאן.מרביתכם לא יעזו לגשת להורי ילדים משתוללים במלון ולדבר איתם .גם לא עושים ב"עיקרון " משהו שנראה מסוכן ,כי הכל נראה למרביתכם מסוכן.
וככל שתתבכיינו יותר וככל שלא תתגברו על הפחד כך תראה החברה שלכם גרוע יותר.
"אבל מה נעשה? נחנך את כולם? , לא - כי זה בלתי אפשרי
ועיצה נוספת, אל תתעסק איתם עם חסרי התרבות הללו, מי יודע להיכן זה יכול להוביל... תתעלם, תבלע את הבושה ותמשיך להינות מהטיול שלך"
כן יערי ,אתה מייצג הייטב את מסלול השקיעה החברתי אליה מוביל הפחד, וחוסר האונים.
התקווה שמחנכים, ממשלה ,צבא,משטרה, מישהו אחר ,יעשה לכם את מה שהייתם רוצים לראות סביבכם ,היא הנותנת.מכיון שלא ראיתי מישהו שסיפר מה עשה, אני מרשה לעצמי להניח שמרביתכם גם לא שואל את עצמו את שאלת מיליון ה$ : "ואתה ? מה אתה עשית בשביל מדינה?"
אה, כן, אני בהחלט מצפה לתגובה. האמת שתגובת העדר, צפויה מראש.הרי אף אחד מכם לא אחראי לישראלים שזורקים זבל בנחל תבור, האם באמת מישהו מכם הלך אחריהם ואסף לנגד עיניהם את הזבל? זה באמת מסוכן יערי?.זה מובן מאיליו, שכבשים מחכות שהרועה והכלבים שלו יובילו אותם למרעה דשן ,לדיר מוגן וגם יגרשו בשבילם זאבים אבל גם הרועה וגם כלבו חיים בעולם מסוכן ועדיין שומרים על העדר.
אז טלו קורה מביין עינכם ותגידו לעצמכם אמת .שגם לכם, כולל בכתיבה הזו אחריות למה שקורה מסביב.
-
אני לא מתבייש -"ואתה מה אתה עשית בשביל מדינה?"אורי, להגיד לך את דעתי. לא האנשים הפשוטים "הכבשים" משו שאתה מכנה אותם צריכים לעשות את זה, אדם שעובד מפעל או בהייטק במשרד לא צריך "לצוד" ילדים ששותים אלכוהול אחרי שהוא חזר מיום עבודה כשהוא צריך להיות בבית עם הילד/ים ומחנך אותם.
יש אנשים וגורמים שצריכים לעשות את העבודה.
דוגמא: יש ליד הבית שלי סוג של "יער" קטן שהיה פעם מקסים, לפעמים אני מטייל שם והייתי מטייל שם עם הכלב שלי שמת לפני כחצי שנה, כן אני אוסף שם אשפה שזרוקה ובזמן האחרון יותר מתמיד, למה ? כי איזה בן מיעוטים לפני כשנה החליט להתגורר באחד המערות שביער עם עדר עזים של 15-20 ראש. למה? כי ככה בא לו, מאז הוא מביא לשם חברים והם זורקים שם זבל, רהיטים, בקבוקים שבורים, פגרים של כבשים מתות וצואה והוא גם ניסה ליגנוב מיים ופיצף צינור מיים ראשי. לא פנינו לעיריה ומשטרה ? כל השכונה פנתה לכולם הכבשים הורסות את הגינות ואת הדשה של הפרק שליד, את העריה זה מעניין? לא. ומה האנשים הפשוטים יעשו ? חוץ מלדווח לעיריה ה"כבשים"/אנשים פשוטים לא יכולים לעשות כלום.
עוד דוגמא? האזור שאני גר תמיד די שקט וזה חביב לבני 18 עם רכב לעשות פוזות ולהתאסף לשתות בלילה ביער שסיפרתי לפני, לפני כחצי שנה בסביבות 2 בלילה פתאום אני שומע מוזיקה וציחקוקים של ילדים, יצאתי למרפסת ואמרתי שיכבו כי אנשים ישנים ומאוחר מאוד, הם ניפנפו לי עם היד, אמרתי שאני מתקשר למשטרה, אז אחד הילדים בן 15-16 לקח אבן וזרק לכיוון המרפסת ופגע לשכן מקומה למטה בחלון, האבן עברה דרך התריס ושברה זכוכית בדלה הזזה בסלון, עלות תיקון 1500 שקל, הילדים ברחו אני ושהכן התקשרנו למשטרה הניידת הגיע בשעה 5:30 (אחרי 3 וחצי שעות הם יכולים להיות כבר בבער שבע) עם קצינה ו4 צוערים עשינו איתם סיבוב בשכונה ולא מצאתו אף אחד. אז מי שילם על הנזק של החלון ? משטרה ? עיריה ? הורי הילד ? השכן לאחר יומיים שילם על התיקון סכום סימלי של 1500שח.
השכן או מישהו אחר מהפורום שרוצה לישון בלילה אחרי יום עבודה צריך לרדוף אחרי רועה צאן או ילדים שיכורים ?
לא, זאת העבודה של המשטרה והערייה! ואני הייתה פעם בסירת כזאת מפטרלת בלילות ומחרימה לילדים אלכוהול ששותים בפארקים ובשכונות או עוזרים למשטרה למנועקטטות מחוץ למועדונים.
ויש לי עוד המון סיפורים ואני בטוח שלכל אחד יש.
בדיוק כמו שאמרתה יש כבשים, רואה צאן , כלבים וזאבים.
לכל אחד יש את התפקיד שלו, רק שהרואה צאן והכלבים לא עושים את העבודה שלהם.
כמו שיש אזרחים ויש חיילים שתפקידם לשמור על האזרחים.
סליחה על החפירה וסליחה שזה לא השפה הכי רהוטה.
-
אני לא מתבייש -"ואתה מה אתה עשית בשביל מדינה?"ערב טוב ויטלי
אתה לא צריך לבקש סליחה מאף אחד על השפה.מה שחשוב זה התוכן. אני אפילו לא מתכוון לענות לך מה היית צריך לעשות שוב ושוב כי לא הייתי במקום ואיני בעמדת שיפוט.
עצם העובדה שאתה כאן ולא בארץ המוצא, מתקשר איתי, ומתחבר למציאות שלנו ,כבר מוסיפה תקווה לשינוי.אמא שלי עד יום מותה לא ידעה לכתוב בשום שפה חוץ מאידיש אבל הם בנו כבר מזמן מדינה חדשה וחברה חדשה.אתה צודק שאכן המערכת לא עושה את העבודה שלה אבל האנשים לא לוחצים עליה לעשות וגם עושים מעט מדי בעצמם.
אני רק יכול לספר לך שעד גיל 70 לפחות הסתובבתי עם נשק במסגרת המשמר האזרחי ולא איפשרנו לסרטן מהסוג הזה שאתה מתאר להתפתח.אנחנו הקשישים פרשנו ,עברו כבר הרבה שנים, איין משמר אזרחי ואיין רועה או כלבי שמירה ויש כל הזמן פריצות לבתים.אז תתפסו יזמה לכל הרוחות וגם אם תיכשלו משהו יצליח ,כי בסוף אתם גם תאבדו את בתיכם.אני מציע לך מכייון שלא בטוח ע''פ תשובתך שבאמת אתה מקבל מהי חובתך לעצמך, בארץ מוטרפת כמו שלנו ,אני מרשה לעצמי
להביא דוגמא בעזרתו של גוגל אני מקווה שהרמז ברור מספיק.
-
אני לא מתבייש -"ואתה מה אתה עשית בשביל מדינה?"לא יודעת אם קוראים לזה משמר אזרחי אבל משהו דומה הוצע אצלנו בצפון תל אביב:
התנדבות של משמרת אחת או שתיים בחודש וסיורים בניידת משטרה עם מדים ומענה לפניות למוקד המשטרה. לא לגמרי התעמקתי אבל מי שרוצה יכול ליצור עימי קשר בפרטי ואתן לו פרטי התקשרות.
יכול להיות שיש גיוסי מתנדבים בעוד אזורים בארץ.
לדעתי, גם יערי וגם hאורי וגם vitaly צודקים במשהו.
יערי צודק שלפעמים יש מצבים או אנשים שעדיף לא "להתעסק" איתם: ראו מקרה ויטלי עם החלון שהשכן היה צריך להחליף(אגב, ועד הבית אולי היה יכול לעזור להם?!)
אבל בקטנה גם כל אחד מאיתנו יכול לשמש דוגמה וכן לנסות לתקן במשהו ולא רק בעצמנו או בילדינו.
עצם זה שאנחנו דנים בכך בשירשור, זה כבר משהו לא?
