קאריבו טנזניה - חזרנו
-
נחתנו הבוקר מטיול משפחתי מרתק בטנזניה. פיזית אכן חזרנו, מנסים לעכל את כל מה שקורה כאן מסביב. מנטלית עוד ייקח קצת זמן לנחות.
איך הכל התחיל? בקיץ שעבר טיילנו בלדאק – צפון הודו. השנה חשבתי לתכנן טיול קצת יותר קל לעיכול, אולי שוויץ, אולי משהו בקרוואן. אבל אז שאל אחד הילדים (שמו שמור במערכת): "אבא, אפשר שהטיול הבא יהיה למקום שיש בו אסלות בשירותים? אולי ויי-פיי? מים חמים?" לא היה צריך יותר מזה כדי להחזיר אותנו שוב לאפריקה. התשובה היתה ברורה – "כשיהיו לך ילדים תיקח אותם למקום עם אסלות. אנחנו רוצים שיהיה מעניין."
אז מה היה לנו? סה"כ שלושה שבועות. עשרה ימים ראשונים בקמפינגים – כולל ספארי בשמורות טרנגירי, סרנגטי ומכתש נגורו-נגורו, ביקור אצל שני שבטים מעניינים, וטרק של יומיים בליווי מדריך מסאי וחמורים. אח"כ שלושה ימים של טרק מכפר לכפר בהרי אוסמברה, ולסיום חמישה ימים של בטן-גב-שנורקלים-סיורים בזנזיבר.
היה מגוון, מרתק, ומאוד מאוד מומלץ. 21 יום כפול 24 שעות של ביחד משפחתי. ראינו המון חיות, המון כפרים, המון ילדים קטנים, טעמנו אוכל חדש, ראינו קצת איך אנשים חיים בעולם אחר לגמרי. עברנו מסוואנה צהובה עם עצי שיטה ובאובב להרים ירוקים עם נחלים ומפלים, ואז לים כחול. למדנו קצת סווהילי, צילמנו הרבה. הלכנו הרבה ברגל. קיפצנו הרבה בדרכי עפר גרועות, וגם נתקענו קצת. בסוף גם פיצינו את עצמנו בריזורט מפנק עם ים טורקיז וחולות לבנים. ובכל זאת רק גירדנו את הקצה, ולא האמנו באיזו מהירות חולפים להם שלושה שבועות.
במגבלות הזמן הפנוי אנסה להעביר את רוח הדברים בלי לייגע יותר מדי. בסוף יהיה גם "נספח מנהלות" עם לינקים, עלויות והמלצות.
מקוה שתיהנו,
יובל
-
קאריבו טנזניה - חזרנוהיפ היפ הוריי! באתי בריצה.
ילד מסכן, מה ביקש בסך הכול אסלה של בני אדם במקום זה סחבתם אותו לאפריקה. אין לכם לב
היה לי ספר בילדות על סרנגטי. מאז זה סוג של מחשבה טורדנית שפוקדת אותי מדי כמה שנים. אז בבקשה שיהיה ארוך מפורט מייגע ועם ים של תמונות
איזה כיף שהתחלת לספר!
אלונה
-
קאריבו טנזניה - חזרנוברוכים השבים!!!
איזה כיף שהתחלת לספר.
מחכה בסבלנות לסיפר ומלא תמונות.
גילוי נאות- גם לי זכור איזה סיפור מילדות על זנזיבר וקלימנג׳רו.
-
קאריבו טנזניה - חזרנווואוו יובל ברוכים השבים והמאד שווים!!!
התיישבתי בשורה הראשונה
כדי להנות היטב ממה שתספר לנו על יעד זה
רחל לבון
-
קאריבו טנזניה - חזרנואלונה, מרינה, רחל - טוב שבאתן.
אלונה - בסוף הטיול הילד קיבל אסלות מוזהבות עד האוזניים, וגם בדק את כולן היטב. אין מקום לרחמים.
-
קאריבו טנזניה - חזרנויוצאים לדרך. הימים ימי מלחמה. טילים נופלים, אנשים רצים למקלטים, חברות תעופה מבטלות טיסות, רק אתיופיאן איירליינס "שלנו" עומדת בפרץ וממשיכה לטוס לנתב"ג המופגז. איזה מזל שהחלטנו לטוס איתם ולא עם החברה הטורקית... נתב"ג מעוטר בשלטי "למרחב מוגן" אבל חוץ מזה עסקים כמעט כרגיל.
בדרך לטנזניה המתנה של כמה שעות באדיס אבבה. מתחילים להרגיש אפריקה. שדה התעופה של אדיס הוא צומת מרכזי ביבשת. תענוג פשוט לשבת ולצפות בקהל שעובר מול העיניים. ערב רב של טיפוסים, גזעים, תלבושות, תסרוקות, שפות. האסוציאציה הראשונה היא סצנה מ"גברים בשחור" של שדה תעופה בין-כוכבי עם חייזרים מכל הסוגים, כל אחד אץ-רץ לשער היציאה שלו. אתיופיאן אפילו דאגו לנו לארוחת בוקר בשדה, להעביר את הזמן בנעימים.
עוד טיסה קצרה, ונוחתים בשדה התעופה הבינלאומי קילימנג'רו. כנראה שדה התעופה היחיד בעולם שיותר קטן מהשם שלו... קצת לפני הנחיתה עוד מקבלים הצצה קצרה מהאוויר להר שנתן לשדה את שמו. יוצאים מהמטוס ברגל לטרמינל. תור לויזה, ואז תור לדרכונים. מתחילים להתרגל לקצב ההתנהלות. מילים ראשונות בסווהילי – POLE POLE – לאט לאט. את הצרוף הזה נשמע בהמשך כמעט כל יום. התיקים מגיעים מהר ואנחנו בחוץ.
ביציאה מחכה לנו סטנלי, שילווה אותנו בפרק הראשון של הטיול, פרק הספארי. יחד איתו גם אנתוני, הנהג/מדריך שעוד נלמד להעריך ולאהוב. מחר יצטרף גם דון הטבח המוכשר. חבר אחרון חביב בצוות – רכב הספארי הנאמן שיעבור איתנו תלאות וקילומטרים רבים בעשרת הימים הקרובים. ביטוי שני בסווהילי – KARIBU – ברוכים הבאים, בבקשה, וכיו"ב.
-
קאריבו טנזניה - חזרנולפני שמתחילים באמת – כמה תודות. קודם כל לזוגתי שתחיה, שבלי היומן שכתבה בזמן אמיתי הייתי שוכח חצי ממה שקרה. לצפריר/איתנין על העצות הטובות בגיבוש המסלול. לינינה, יחד עם כל מי שהמליץ על סטנלי המדריך – כולם צודקים. וגם על המלון הנחמד בארושה – Planet lodge.
משדה התעופה למלון בארושה. למלון הנחמד הזה עוד נתגעגע – לילה אחרון עם מיטה, אינטרנט, בריכה, גג מעל לראש. ממחר בבוקר עשרה ימים באוהל. מארושה העיר לא התלהבנו, והחלטנו להשאר בתחומי המלון. ארוחת ערב, מעבר אחרון על המסלול, טעינה סופית של כל הטלפונים/טבלטים/מצלמות, ולישון.
-
קאריבו טנזניה - חזרנואל שמורת טרנגירי, או – ילדים, הזהרו מעצי באובב
היעד הראשון בסיבוב הספארי שלנו – שמורת טרנגירי. בדרך ממלאים את האוטו באוכל, מים, וגם חטיף מקומי, סוג של שרץ מוקפץ בלתי מזוהה...
-
קאריבו טנזניה - חזרנושמורת טרנגירי ידועה בזכות הפילים, הציפורים, ועצי הבאובב שלה. פילים וציפורים אנחנו כבר מכירים היטב, בלי לזלזל. עצי באובב, בלי לספור את הנסיך הקטן, עוד לא ראינו הרבה. אני באופן אישי נדלקתי על העצים בטיול, עצי באובב, שיטה מכל מיני סוגים, ועוד מינים שאין לי מושג מה שמותיהם. כל עץ פוטוגני מקודמו, וכל זוית נותנת תמונה אחרת. בקיצור, כל פעם שנעלמתי לרגע, מישהו הרגיע – "הוא בטח הלך לצלם איזה עץ".
האגדה מספרת, שמזמן מזמן, עץ הבאובב עצבן את אלוהים. אז אלוהים פשוט תלש אותו על כל שורשיו ושתל אותו הפוך...
-
קאריבו טנזניה - חזרנואה כן, ובין כל העצים מסתובבות גם חיות. בכל זאת, ספארי...
עוד יצור שנפוץ כאן הוא זבוב הטסה-טסה. את מחלת השינה המפורסמת כבר הכחידו, ועכשיו הזבובים הם בעיקר מטרד ולא ממש סכנה. ערב לפני המליצו לנו להמנע מבגדים בצבע כחול ושחור, ולהמרח היטב. סביב כל חניון וקמפינג תלויות יריעות כחולות-שחורות כדי למשוך את הזבובים אליהן. למרות הכל נעקצנו קצת, אבל אף אחד לא נרדם. -
קאריבו טנזניה - חזרנוהי יובל, לא כתבת יומיים, חשבתי שאתה בבונקר.
ומשהו על 'עץ' הבאובב. למעשה זהו אינו עץ כפי שאנו מכירים עץ. הוא אינו עשויי ממקשה כמו עץ אמיתי. התוך של הבאובב, עשוי מריקמה רכה כמו אצל הצברים למשל. לכן העץ יכל לספוג אל תוכו ולאגור כמיות אדירות של מים בתקופה הרטובה. העץ ידוע 'כמתנפח וכמתכווץ' לפי עונות השנה. אגב, תכונה זו (שזהו אינו עץ אמיתי) הצילה אותם מכלייה! אחרת המקומיים היו כורתים אותם ומשתמשים בהם לתעשיית הפחם. אם ינסו לפחם באובב, הם רק יקבלו אפר! וזהו כל ההבדל.
ואין כל ספק, עצי הבאובב הם מאוד יפים ומאוד פוטוגניים!
-
קאריבו טנזניה - חזרנובאמת עץ מיוחד. עוד תכונה שלו - רוב הפוטוסינתזה נעשית בכלל בגזע, לא בעלים! הגזע נראה אפור, אבל אם מגרדים שכבה דקה מהקליפה מתגלה שכבה ירוקה לגמרי שבעזרתה העץ עושה פוטוסינתזה.
עד כאן 60 שניות בנושא הבאובב.
-
קאריבו טנזניה - חזרנויובל קבל שריקה ממני בדמות WOW WOW WOW
זו התחלה נהדרת: גם התמונות של עצי הבאובב ותודה לצפריר על ההסבר.
וגם כל החיות והעופות
זה ספארי כהלכתו!!!
נהנית מאד
רחל לבון
-
קאריבו טנזניה - חזרנוהצצתי ונפגעתי - מרתק...
-
מקסים - שאלות לגבי הספארינסעתם לבד עם רכב שכור או שלצריך לקחת רכב עם מדריך?
אשמח אם תוכל לפרט איפה צריך מדריך (ואם כן אם ארגנתם מהארץ) ובאילו מקומות או מסלולים ניתן להסתדר לבד.
-
מקסים - שאלות לגבי הספארירחל, דני, סימבה - תודה תודה.
סימבה - אנחנו טיילנו עם מדריך בספארי וגם (עם מדריך אחר) בהרי אוסמברה. עם שניהם גיבשתי את המסלול וסגרתי מראש מהארץ. אם זה רלוונטי אשלח לך את פרטיהם עם המלצה חמה. בזנזיבר היינו עצמאיים. באוסמברה אפשר בעיקרון לטייל לבד, אבל לא ניסינו.
-
קאריבו טנזניה - חזרנועוד במסגרת ההתלהבות מעצים - גם מה שתלוי עליהם מעניין. הנה קנים של אורג (Weaver). מסדרון אנכי ארוך, שנגמר בקן עצמו. לא קל לגנוב ביצים מקן כזה. לא מרתק?
-
קאריבו טנזניה - חזרנואת היום הבא נבלה באזור אגם Eyasi, בתוך ה-Great rift valley שחוצה את טנזניה מצפון לדרום. העמק הזה הוא הוא השבר הסורי-אפריקני שכולנו מכירים, רק בשם אחר. בגאווה רבה סיפרנו למארחים שלנו שאם ילכו לאורכו צפונה ולא יתייאשו, יגיעו לארץ ישראל!
בתכנון ביקור אצל שני שבטים. שבט ה-Hadzabe ושבט ה-Datoga. ה-Hadzabe הוא שבט בושמני של ציידים-לקטים. ה-Datoga מגדלים בקר ועוסקים בחרשות ברזל. התכנית היא להצטרף ל-Hadzabe לציד מוקדם בבוקר, ולקראת הצהריים לבקר אצל ה-Datoga. לפיכך היום מתחיל בהשכמה מאוד מוקדמת, ודרך עפר מטלטלת כדי לוודא שכולם מתעוררים... בדרך גם אוספים את המדריך המקומי שיתווך בינינו לבין השבטים. המדריך "שלנו" לא מספיק – כל שרשרת המזון המקומית צריכה להתפרנס...
כדי לצוד עם ה-Hadzabe צריך קודם כל למצוא אותם. הרכב עוצר באמצע שומקום. המדריך יורד, נעלם ב-bush ומתחיל לשרוק. מתישהו נשמעות שריקות בתגובה. פוגשים קבוצת בושמנים שלקוחה היישר מנשיונל ג'אוגרפיק. כולם נשבעים שזו לא הצגה לתיירים, ושהם באמת חיים ככה. הכרות קצרה – דו שיח של חרשים כי אין באמת שפה משותפת. רואים קצת את האנשים, כלי הנשק, מתרגלים הדלקת אש. הם מצליחים בשניות, אנחנו נאבקים להעלות קצת עשן.
אח"כ יוצאים לציד. חלוקת העבודה ברורה: הם רצים, אנחנו מנסים לעמוד בקצב. צדים כל מה שאפשר למצוא, במקרה שלנו שתי ציפורים בינוניות. במקרים אחרים יכול להיות בבון או אנטילופה כלשהי, אוכלים מה שיש. בימים שלא מצליחים לצוד, מסתפקים בתפריט צמחוני באדיבות הנשים. הציד מסתיים אחרי כשעתיים של התרוצצות, מדליקים מדורה וצולים את השלל. האמיצים גם טועמים – טעם דומה לעוף.
-
קאריבו טנזניה - חזרנו -
קאריבו טנזניה - חזרנומרתק, אבל קטעים מסוימים (כשהציד מצליח) לא מיועדים לצמחונים או בעלי קיבה רגישה.
