הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערות
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותשירלוש,
שאת זריזה....גם אותי לא הזהרת' בטעות גיליתי אותך כאן....
אז כעת שאני יודעת שהתחלת לספר אעקוב אחרי הסיפורים גם כאן ואזכר בימים בהם היינו 'ביחד' בחו"ל, ממתינות בקוצר רוח למזוודות שלכם שתופענה, את בצרפת, אני במקביל באנגליה....אח הימים הרחוקים ההם....
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותהיי שירלי - איך לא נפגשנו בשדה?
שמחה שבסוף הכל הסתדר,
כרגיל - כתיבה שלך מצחיקה וזורמת, ואני נהנת מכל רגע מתמונות וסיפור,
ד"ש לבנים החיילים - יש להם אמא נהדרת,
ליליה
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותגם אני בקהל, שמחה שהסתדר לכם לנסוע, ומחכה עם כולם להמשך הרפתקאותיכם.
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותבוקר טוב -
לא צריך מזוודות . נסתדר בלי .
אני אחרי סאבטקסט באש ובמיים .
שבת שקטה ונפלאה .
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותהי, מחכה בקוצר רוח לשמוע על חוויותכם, מתכננת בעצמי טיול שכזה לחודש מאי....אז יאללה חוויות והמלצות ואם אפשר תמונות!!
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותבנות יקרות, טוב לראותכן!
אורנה'לה - כן, לא עדכנתי בזמן... פשלה. כל היום תכננתי לכתוב ובסוף יצא בלילה כרגיל...
מיקוש - אחחח, אלו היו ימים, שהתכתבנו ב-2 בלילה ממדינה למדינה... וגם עכשיו אנחנו ערות ב-2 בלילה
ליליה - חברתי מהמחוזות האחרים של צרפת. באמת איך לא נפגשנו?!? זה יקרה כאן באיזור, כנראה...
ריקי - טוב לשמוע ממך! את בארץ?
אירית - ברוכה הבאה. נוכחות קבועה כמובן!
הילה - יופי שהצטרפת, אשתדל לשים הרבה תמונות.
כבר ממשיכה.
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותמערכה רביעית : יוצאים לדרך ! Allez-y
יום שלישי 12.8 - התכנון ליום זה :
בדרך בין טולוז לדורדון, לעצור לקפה ומאפים בעיירה מונטאבן - Montauban
אפשר גם לעצור בקאהור לתצפית על הגשר ולסיור קצר – (אע"פ שנהיה באיזור בחלק השני של הטיול)
הכפר דום
שיט בקאנו או בגאברס LES GABARES
גני מרקיוסאק .Marqueyssac
* כמובן שרוב הדברים המתוכננים לא יכולים לצאת לפועל בגלל העיקוב שהיה הבוקר.
מכיוון שאכלנו ארוחת בוקר גדולה ומשביעה, את העצירה לקפה ומאפה במונטאבן - ביטלנו. לכך וגם להמשך היום קיבלתי השראה מסיפורה של יעל טארט ציטרון או טארט דה פום - ובהזדמנות זו תודה גדולה ליעל המקסימה שגם נרתמה לעזרתי
בכל אופן - למונטאבן עוד נשוב...יצאנו לדרך ברנו מגאן החביבה והחלטנו לנסוע לכיוון קאהור - Cahor, אע"פ שהיא מתוכננת לחלק השני של הטיול. צריך לשנות לפעמים תוכניות...
תחנה ראשונה ערכנו בסופר גדול כדי לרכוש מוצרי טואליטיקה חיוניים, תחתונים וטי-שירטים וגם כמה מאכלים. אנחנו תמיד אוהבי הכנס לסופרים בטיולים לחו"ל, לראות מחירים, לרכוש מוצרים, להתעדכן. גם חלק מטיול. הפעם זה היה חובה, אין ברירה!
נכנסנו אח"כ גם לחנות ספורט לעוד כמה רכישות בסיסיות, אבל לא הגזמנו - כי אולי המזוודות תגענה הערב? ומי יודע איזה סכום יוחזר לנו?
ואז - נכנסנו לעיירה קאהור. מקסימה.
העיירה הזו, בחבל לוט, בנויה בחלק הפנימי של "פרסה" אותה יוצר נהר הלוט. על גבי הנהר גשרים יפהפיים. החנינו את המכונית (ברחוב, בתשלום עם מדחן) והתחלנו לטייל ברגל. מזג האוויר סגרירי. תענוג. לא קר, אבל נעים. מעונן - אך עדיין יפהפה.
ראשית, עצרנו בטיולינו ליד גשר קשתות מרהיב שנקרא Pont Louis Philippe . הוא למעשה נמצא ב"שפיץ" של הפרסה של הנהר.
למרגלות הגשר היה "חוף ים" La Plage - פשוט נחמד. רבים יודעים על "חוף הים" המפורסם שעיריית פריז מקימה עבור תושביה מדי קיץ על גדות הבייין, אבל מסתבר שכגם בעיירות קטנות ומרוחקות יותר זה קיים.
אז אמנם היה סגרירי, אבל היו שם אנשים ונהנו. הקימו גם "בריכת שחייה" קטנה בנהר עבור הילדים, ובחוף היו מגרשי משחקים, כולל משחק הטלת כדור על מטרה.
נהנינו לנו להסתובב שם וסוף-סוף הרגשנו "אירופה", אחרי השוטטות אחרי הזנב של עצמנו בשדה התעופה ובסופרים...
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותוואו שירלי בדיוק את הסיפור הזה שמעתי הבוקר בבריכה מחברה טובה שנסעה לדורדון באותו תאריך.
עם 3 ילדים ( 2 בנים קטנים ובת גדולה ) אולי ניפגשתן.
העולם קטן.
סיפור מבאס ברמות.
וכל הכבוד לך על ההתאוששות ההנסיעה מחכה לשמוע את הסיפור שלך.
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותהמשכנו לטייל בקאהור היפה.
בדרך עצרנו בבית מרקחת כדי לקנות מוצרים לעדשות מגע (שגם היו במזוודה האבודה...) ושאלנו את הרוקחת איך להגיע לגשר המפורסם של קאהור - גשר ולנטרה.
הרוקחת היתה נחמדה מאד ואף שירטטה לנו מפה קטנה. מי אומר שהצרפתים לא נחמדים?!? היא יעצה לנו לעשות "טיול מעגלי" דרך כיכר העיר, עד לגשר וחזרה לכיוון המכונית.
כאן המקום לציין כי אני דוברת צרפתית - אמנם לא שוטפת ומלוטשת, אך יודעת להסתדר ברמה הבסיסית. גם פרנוקופילית (כמו דבורה) וגם קצת פרנקופונית.. בקיצור, לא מזיק לדעת את השפה, כי ברבים מהמקומות שהגענו אליהם, המקומיים לא ממש יודעים אנגלית, למעט המקומות התיירותיים כמובן והאתרים החשובים.
אז יצאנו לטיול המעגלי שעבר בכיכר העיר, ליד אמפיתיאטרון, בגינה קטנה ומתוקה עם פסלים ופרחים וספסלים וליד בית החולים העירוני. שם יש עיצוב ופיסול עירוני - קווים ישרים ואמות-מים העוברות לאורך הרחוב ומגיעות למזרקות ובריכות קטנות.
והכל בזכות ההתייעצות עם הרוקחת....
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותאיילת הי!
קודם כל כיף לראותך כאן!
ודבר שני - החברה שלך היא לדעתי זו שכתבתי עליה קודם לכן!!! היא ואני היינו הראשונות שהגענו עם המשפחות ל - Lost baggage. שמתי לב אליה במיוחד כי היתה עם ילדים קטנים וממש הערצתי אותה על קור הרוח והתפקוד. תמסרי לה ד"ש (ותשאלי אותה מתי קבלו את המזוודות)!!
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותשירלי-
ידעתי שכך יהיה ומיד רואה שצריך סיבוב שני בדורדון.
את ממשיכה לגלות לי פינות חדשות במקומות בהם הייתי כבר.
בקהור לא ביקרתי ואני רואה שממש פיספוס וכבר יכולה לפתוח פינת פיספוסים של דורדון.
רוצה עוד....
דבורה
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותחחח עולם קטן ממש.
אני אמסור לה, היא קיבלה את המזוודות למחרת ישירות למלון. -
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותשירלי
איזה יופי שהצלחתם לצאת בסופו של דבר לטיול ולמקום כל כך מקסים.
כמו שכתבו .....אוסטריה תחכה לכם ואנחנו הרווחנו עוד הרפתקאה...
יופי של תמונות וכמו תמיד אני נהנית לקרוא את הסיפורים שלך (לא משנה מאיפה)
ממשיכה לטייל איתך.
לורה
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותהיי, שירלי
״קשים״ הם חייה של גולשת בפורום הנפלא הזה בימים אלה של שלהי הקיץ
. כל כל הרבה מספרים מעולים ומעט זמן... אני ״רצה״ מבלגיה לצפון צרפת ואח״כ לדרומה ועדיין לא הגעתי לצפון איטליה, ספרד וטנזניה...כתמיד אני נהנית לקורא על הטיול שלך טשל סאבטקסט וגם קיבלתי חיזוק ל״שיגעון״ שלי להכניס לתיק עלייה למטוס של כל אחד מאיתנו חולצה, תחתונים וסוויטשירט. מחכה להמשך.
טל
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותהי שירלי,
איזה כיף שלבסוף יצאתם, ועוד לטיול באזור הנפלא הזה!
גם סאבטקסט פה וזה עוד יותר משמח
מקווה שהסתדר לך לקבל פיצוי מחברת התעופה - הזוי הסיפור הזה של הורדת כל המזוודות...
מחכה להמשך
מירה
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותהי בנות!
דבורה - חכי, עוד לא הגעתי לגולת הכותרת של קאהור. וגם אני רוצה לחזור לשם, תאמיני לי... (ועוד אחרי מאורעות הימים האחרונים
)איילת - בחיי שחשבתי עליה במהלך הטיול - כי להיות עם שלושה ילדים בלי מזוודות זה ממש לא נעים. מזל שקבלה אותן למחרת. אצלנו לא היה כך... עוד יסופר.
לורה - ברוכה הבאה ותודה!
הי טל - יופי שאת כאן, כתמיד. שגעון הטרולי שלי אכן היה מוצדק. לפני שנסענו לארה"ב הכנתי לכל אחד טרולי עם כמה בגדים, תחתונים, סווצ'רטים, מברשות שיניים וכו' - כי עברנו טיסה עם קונקשן והייתי משוכנעת שאחת המזוודות לא תגיע. גם ערבבתי את הבגדים של כולם בין המזוודות. הכל עקב טראומת טורקיה. הפעם משום מה קצת זייפתי בהכנות ולא הכנתי לבעל ולבן חולצה ספייר.... מכל נסיעה לומדים משהו.
מירה יקירתי - כיף לראותך כאן! בינתיים כד כה שלחתי מייל לחברת "גוליבר" לגבי העניין, נראה כיצד יטפלו. אח"כ נעבור גם לגזרת הביטוח.
שולחת לכן עוד תמונה של גשר לואי - פיליפ.
שירלי
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותממשיכים בטיול בקאהור היפה והמנומנמת...
ומגיעים לאתר המפורסם והיפהפה של העיר ולגולת הכותרת בביקור בה - גשר ואלאנטרה.
תמונות הגשר המדהימות של יעל מהאשכול שלה השאירו עלי רושם גדול - ואכן , המראה במציאות לא איכזב.
גשר ואלנטרה Pont Valentre הוקם בימי הביניים והוא סימלה של העיירה, ובכלל - נחשב כאחד מאתרי הצילום היפות של צרפת. הגשר הוא מופת של האדריכלות הימי- ביניימית: מבנה עתיר קשתות וצריחים, שבנייתו התנהלה כה בעצלתיים (כ-70 שנה!) עד שהמהנדס - כך מספרת האגדה - כרת ברית עם השטן: הלה יעזור לו בכל אשר יבקש, ובתמורה יקבל את נפשו. לפני תום העבודות ביקש האיש מן השטן שיביא לו מים. השטן נכשל במשימה, והאדם גאל את נפשו. אך שטן נקם, ומדי לילה עקר את האבן האחרונה שהניחו הפועלים ביום הקודם. כששופץ הגשר לראשונה ב-1879, אחרי חמש מאות שנות קיום, פיסלו שטן קטן בראש הצריח המרכזי.
הלכנו מול הגשר היפהפה, צילמנו והצטלמנו מכל הזוויות.
התפעלתי מהאופן בו מטופח האיזור - פרחים בכל מקום, מסודרים בטוב טעם ובשיא האסתטיקה.
ואז הלכנו לשתות קפה
ולאכול קרפ בבית-קפה קטן ליד הגדה.כמה תמונות של הגשר המקסים הזה:
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותהיתה לי עוד תוכנית לקאהור - שוב רעיון שקבלתי מיעל - לעלות לתצפית ב- Mont St. Cyr - אבל לא היה לנו זמן. אנחנו צריכים להגיע צפונה, לחבל הדורדון. המלון שהזמנתי נמצא בעיירה Le Bugue והמרחק הוא כ-90 ק"מ - כלומר כשעה וחצי נסיעה בזמן דורדון...
אז טיילנו בנחת לכיוון המכונית ונפרדנו מקאהור החביבה עד מאד.
בדרך חלפנו ליד גשר יפה נוסף - עליו עוברת הרכבת.
החלטנו לנסות ולהגיע בדרכנו ללה-בוג, לעיירה דום. זה פחות או יותר בדרך.
הדרך היתה יפה ונעימה, משובצת בעיירות ובכפרים של שלושה ורבע בתים. המשותף לכולם היו שרשראות הדגלונים שהיו תלויות בכל מקום. ראינו גם אווזים (אלה של הפואה גרה) - אמיתיים ועל גבי שלטים. מדי פעם עברנו בכבישים צרים עם עצים גבוהים ועליהם שרכים.
איזה כיף אירופה.....
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותהיי שירלי,
אנחנו חזרנו ממש עכשיו, שמחה שנסעתם בסוף והכל הסתדר, איזה יופי לראות את גשר ולנטרה מייד בתחילת האשכול!
אורה
-
הדורדון ולוט - מטיילים ואוכלים בין טירות למערותאורנה יקרה!
איזה כיף לראותך פה!
הזכרתי אותך הרבה בטיול
! והנה עוד הזדמנות להודות לך איך היה לכם?? מחכה לשמוע.
לאחר נסיעה של כשעה, הגענו לעיירה המתוקה דום - Domme (או אולי כפר?).
דום היא עיירה מבוצרת שהוקמה במאה ה-13 , אחת מעיירות הבסטיד Bastide (ביצור) שהוקמו במלחמת מאה השנים. עיירות אלה מתאפיינות בביצורים וברחובות ישרים כסרגל, בנויים כשתי וערב. דום הוקמה בצו מלכותי כדי להגן על הממלכה מפני האנגלים ויש לה שלושה שערים.
נכנסנו לעיירה דרך שער העיר (שבתוכו היה בזמנו בית כלא), מחפשים חניה - מצאנו ללא בעיה במגרש מסודר, עם מדחן, ויוצאים לשוטט.
מה אומר ומה אגיד? התמוגגנו.
עיירה מתוקה, בנויה על קצה ההר ולה טיילת צוקים מקסימה הנקראת - Promenade des Falaise. טיילנו שם ולמעשה הקפנו את העיירה (לא סיבוב מלא, אבל מספיק כדי התרשם ולהנות). הנוף היה מדהים - עמק הדורדון והנהר למרגלותינו, עיירות וכפרים סביב. מקסים.
לאורך המסלול - תערוכת אמנים עם פסלים סביבתיים ולצידם הסברים (בצרפתית כמובן). ובנוסף - החלה שעת הכדורים הפורחים, שהמריאו מעל העמק. מראה מרהיב ומרגש!
נכנסנו גם לכנסיה המקומית (גם שם היה מיצג מעניין!), הסתובבנו בכיכר העיר ובחנויות הקטנות (אין מה לקנות... רק שמונצעס. לא עוזר למי שאין לו מזוודה..) ונהננו עד מאד.
בן: אני רעב.
אמא: כן, כדאי שנאכל פה. יש בדפים שלי המלצה למסעדה.
אבא : שוב התחלת עם הדפים? נחפש ונחפש ובטח לא נמצא.
סאבטקסט: מזמן לא זילזלו בי...
בכל זאת מנסים לחפש את המסעדה, ומוצאים. אבל...
מארחת : בון סוואר, הזמנתם מקום?
אמא: לא.. אולי יש מקום בשבילנו?
לא היה ולא נברא.
בסוף הגענו למסעדה בכיכר העיר. נראתה תיירותית, אבל היתה ממש מצויינת!
אבא: זו המסעדה הכי טובה שהיתה בכל הטיול!
שם המסעדה, אם תזדמנו למקום : La Poivrier
הארוחה עלתה לכולנו כ- 55 אירו, כולל מנות ראשונות ואחרונות. היה מוצלח מאד.
ועכשיו - תמונות מדום :
