קאריבו טנזניה - חזרנו
-
קאריבו טנזניה - חזרנוהו, בדיוק שם אנחנו אמורים לחגוג את ראש השנה
עזרת לי להיות שלמה עם היום הנוסף בשמורת הסרנגטי שהתעקשתי עליו (למול חלק מבני המשפחה שרצו עוד יום בזנזיבר)
בסוף התפשרנו על עוד יום בסרנגטי ומשם טיסה ישירות מ- LOBO לזנזיבר
מקווה שאשרוד את מטוסי הפייפר
-
קאריבו טנזניה - חזרנוהחלטת נכון מאוד. גם אנחנו טסנו בססנה קטנה לזנזיבר, מטנגה, לא מסרנגטי. היה כיף גדול!
-
קאריבו טנזניה - חזרנוממשיכים...
לא יאמן שעד עכשיו עבר רק שבוע - שליש מהטיול. שני שליש עוד לפנינו!
מרגע זה מתחיל קטע נסיעה ארוך - חזרה לקמפינג Lobo שלנו, ואז למחרת חצייה של כל שמורת סרנגטי עד ליעד הבא: טרק של יומיים ברמת נגורו-נגורו.
בתמונות:
- חילוץ עצמות משפחתי בעזרת בקבוק מים. ברקע - הנדידה הגדולה.
- אנתוני מדגים איך מחזירים את זרימת הדם אחרי נהיגה ממושכת...
-
קאריבו טנזניה - חזרנוהדרך הארוכה היא לא סתם נסיעה. אמנם התחושה היא שכבר ראינו הכל, אבל עדיין זו חצייה של השמורה כמעט מקצה לקצה, ויש מה לראות.
-
קאריבו טנזניה - חזרנולשמחתנו הרבה הקטע הקופצני בין סרנגטי לנגורו-נגורו ("קטע הפנצ'רים") עובר הפעם בשלום. בכל זאת כולם זקוקים לחילוץ עצמות.
עוצרים במשרדים של נגורו-נגורו כדי לשלם קנס של 50 דולר. למה? באחד הימים בסרנגטי הצטרפנו לקבוצה גדולה של רכבי ספארי שהתגודדו כדי לראות מקרוב משפחה של אריות. אנתוני שלנו חתך קצת על השוליים כדי לשפר מיקום. למזלו הרע עמד שם פקח או מנהל או משהו, עצבני, צועק ומנופף בידיים. חטפנו קנס של 50 דולר על "הפרעה לחיות"...
אח"כ עוד עצירה בכפר הסמוך. הצוות מצטייד באוכל ומים לימים הבאים. אנחנו בינתיים מכריזים על טורניר דמקה משפחתי.
מכאן עוד קטע נסיעה לא ארוך עד למקום הלינה.
-
קאריבו טנזניה - חזרנוהיומיים הבאים הם טרק שמתחיל גבוה ברמת נגורו-נגורו, בערך בגובה 2500 מ', ומסתיים 1500 מ' נמוך יותר ליד אגם Natron. אחרי ספארי ארוך, כולנו כבר משתוקקים לבלות כמה ימים בלי רכב...
את הטרק מוביל מדריך משבט המסאי, מה שמוסיף הרבה צבע לתמונות. את הציוד מעמיסים על חמורים, ואת החמורים מובילים שני בחורים מסאים צעירים. גם סטנלי שלנו מצטרף לחגיגה, וגם דון עם חצי מהמטבח שלו מועמס על החמורים. בקיצור, משלחת שלמה.
ערב לפני, בדרך לקמפינג שבתחילת המסלול, אוספים את המדריך המסאי שלנו. הילדים כמעט חטפו התקף לב. מנקודת מבטם זה נראה כך: הם חצי מנומנמים אחרי נסיעה בלתי נגמרת, הרכב עוצר באיזה כפר נידח, הדלת נפתחת, מסאי גדול משליך פנימה חנית באורך 2 מ', ואז מזנק לתוך הרכב בעקבותיה תוך קריאות לא ברורות.
נעים להכיר - קמרו - המדריך שלנו ליומיים הקרובים. עוד נלמד לאהוב אותו. חששנו מבעיות תקשורת, אבל קמרו הסתבר כבחור לבבי וחייכן, מדבר אנגלית טובה, אוהב ילדים.
התמונה הזו שייכת לעוד יומיים, אבל פשוט כדי שתכירו - קמרו, האיש והחנית:
-
קאריבו טנזניה - חזרנוהקמפינג בתחילת הטרק נמצא מעל אגם Empakai - נראה מאוד רומנטי עם שקיעה.
למען האמת, השם "קמפינג" קצת מוגזם. הפעם זו פשוט פיסת דשא לצד הדרך עם מכלאת שיחים מאולתרת עבור החמורים. אבל הנוף שווה הכל.
הבת הבכורה, שחולמת בלילות על מקלחת, מגיבה לא טוב - "מה בדיוק אנחנו עושים כאן?" (מטיילים), "זה רק אנחנו והאריות!!!" (נכון, בדיוק כמו אתמול ושלשום)... "אין כאן סבון בשירותים!" (כנ"ל) ... "אין שרותים!!!", וכיו"ב.
כאן שולף סטנלי שלנו קלף מנצח. הוא ניגש לבגאז', שולף תיק, ואחרי כמה דקות קורא לילדה לראות. הוקוס-פוקוס - ליד האוהלים שלנו עומד אוהל שירותים מפואר. עם אסלה אמיתית! וסבון! לא ברור איפה כל זה היה עד עכשיו, אבל אין ספק שהתזמון היה מושלם. העניינים נרגעים סופית כשדון מגיע עם מגש של פופקורן טרי וחם.
מכאן והלאה הערב עובר בנעימים. מחר נפרדים מהרכב. אנתוני הנהג מקבל חופשה קצרה, הוא יפגוש אותנו בעוד יומיים בסוף המסלול. לילה טוב נגורו-נגורו!
-
קאריבו טנזניה - חזרנוברוכים השבים!
מה אגיד לך יובל , אחרי ההרפתקאות האריות - אוהל - ציד - בלי מקלחת אסלה , טיפוס על הקילימינג'רו הוא באמת עניין של מה בכך.
קוראת בשקיקה, נהנית מכל רגע ורושמת רשימות לסיבוב הבא.
תקלות במכוניות הן כנראה די נפוצות. בטיול שלי האוטו סירב להתניע באמצע הסאפארי, כשהיינו בין 10 אריות , 6 תנים ועוד כמה צבועים. לשמחתי הבעיה נפתרה בלי שנצטרך לצאת ולדחוף
ינינה
-
קאריבו טנזניה - חזרנויובל - אני כאן כדי לאמר לך עד כמה אני נהנית מכל רגע. במיוחד שאתה זה שהולך ואני היושבת.
החתולה שלי סימבה - נהנית גם. היא בכלל מכורה לערוץ נשיונל גיאוגרפיק WILD
כשהיא נכנסת לחדר שלנו ישר מסיטה מבטה לכיוון הטלויזיה שנפתח לה את הערוץ המועדף עליה. ברור היא הרי שייכת למשפחת הטורפים.
אני פותחת כל תמונה שלך והיא מביטה כמוני בחדווה.
יש לי הרושם שלבסוף אצטרך לקנות לה כרטיס טיסה לאפריקה.
רחל לבון
-
קאריבו טנזניה - חזרנויובל
חלום של טיול
הבעיה שהילדים שלי לא מוכנים לטוס למקום שצריך לעשות לקראתו חיסונים.
אלעד
-
קאריבו טנזניה - חזרנוינינה- טוב לשמוע ממך, וממש שמח שהצטרפת. זה בדיוק סוג הטיול שתיהנו ממנו.
רחל - מסתבר שיש לנו עוד משהו במשותף. גם אצלי החתולים שותפים מלאים לתכנון, וגם לכתיבה שאח"כ. סימבה זה שם טוב (בסוואהילי, אגב!) - רשמתי לפני להשתמש בו לאחד החתולים הבאים...
אלעד - חבל, אבל ממש לא חסרים מקומות מעניינים לטייל בהם גם בלי חיסונים. אחרי הצבא הם כבר ילכו לקבל חיסונים לבד כדי לטוס להודו...
מבטיח להמשיך בסופה"ש. נשבע לכם שהחלקים הטובים עוד לפנינו!
-
קאריבו טנזניה - חזרנולא נותר לנו אלא לחכות בסבלנות ... אבל אם לא תגיע - נאלץ לקרוא לאיזה בן מסאי עם חנית ...
-
קאריבו טנזניה - חזרנולפני שיוצאים לטרק ממיינים את הציוד לשניים - מה שממש חיוני מועמס על החמורים, כל היתר נשאר ברכב ויפגוש אותנו מחרתיים. נפרדים בדמעות מאנתוני והרכב, ומתחילים ללכת. בתור חימום יורדים אל אגם Empakai שמעליו חנינו. קמרו מסביר על האגם, העצים, הקופים (קוראים להם Blue monkeys כי הם שחורים...).
בתוך האגם – פלמינגו! קצת מרחוק אבל יפים. בעוד שלושה ימים, באגם Natron, נראה תצוגת פלמינגו מרשימה בהרבה.
הדרך למעלה תלולה וארוכה ומזכירה לכולנו כמה זמן ישבנו בתוך אוטו. עולים Pole pole.
-
קאריבו טנזניה - חזרנוחותמים לאחראי הקמפינג במחברת ויוצאים לדרך. בהתחלה הדרך די מייבשת, חייבים להודות. בשלב כלשהו הבן הצעיר מתחיל לקטר, אז קמרו פשוט חוטף אותו, מעמיס אותו על הכתפיים ונעלם במורד הדרך...
-
קאריבו טנזניה - חזרנומתישהו חולף אותנו ג'יפ מקומי עליז. וכאן מגיע התקף הלב השני של הילדים. אנחנו (ההורים חסרי האחריות) נשארנו מאחור, מקשקשים ונהנים מהנוף. בלי לחשוב הרבה, קמרו מוריד את הילד מהגב, מושיב אותו בג'יפ על ברכיה של נוסעת תמימה, ובעצמו מתיישב על הגג (את זה הילד לא ידע). כל הפמליה הנ"ל נעלמת באבק. זהו, ילד אחד פחות.
אל דאגה, הילד החטוף נמצא בריא ושלם בכפר הבא שבו תכננו לעצור לצהריים. יושב בצל ליד החמורים, לועס משהו, ולחלוטין לא לחוץ. צודק. -
קאריבו טנזניה - חזרנוהכפר Nyobi - הפסקת צהריים לכוווולם.
-
קאריבו טנזניה - חזרנומעכשיו הנוף מתחיל להיות יפה. ממש יפה. עמק רחב מנוקד בכפרים קטנים. על הנוף שולט הר הגעש Ol doinyo lengai - "הר האלוהים" בשפת המסאים. הר געש פעיל, שהתפרץ לאחרונה ב-2008. אפשר גם לטפס עליו, אבל לא הפעם. הר סימטרי ויפה - קשה להוריד ממנו את העיניים, וכך הוא מצא את דרכו כמעט לכל התמונות שצילמנו בקטע הזה.
-
קאריבו טנזניה - חזרנוליד הבאר. מה השתנה כאן מאז ימי יעקב ורחל? לא הרבה...
-
קאריבו טנזניה - חזרנולא מזכיר לכם את חבורת הטבעת בדרך להר הגעש של מורדור? לנו זה הזכיר...
-
קאריבו טנזניה - חזרנובהדרגה יורדים בגובה, והנוף מתחיל להשתנות - נכנסים לנחל רחב ויער של עצי שיטה יפהפיים. מגיעים לקמפינג שבו נלון הלילה - Acacia campground. כשמו כן הוא, קרחת יער בין עצי השיטה. פינת חמד. אין כאן כלום, סתם קרחת יער, אבל איזה יופי ואיזו שלווה. כמובן שאין צורה של מטיילים אחרים, המקום כולו לעצמנו.
הכי שמחים להגיע - החמורים. ברגע שפורקים אותם מהמשא הם מתחילים להשתובב על כל האזור, להתהפך על הגב ולהשתכשך בעפר, ובאופן כללי לחגוג את החופש. חמורים חמודים - מזכירים את החמור בסרטים של שרק. שמחנו לראות שמטפלים בהם יפה - ממש לא מובן מאליו אצל בהמות עבודה. הם אוכלים טוב וישנים טוב, ולא מעמיסים עליהם יותר מדי.הקמפינג הנ"ל זוכה לציון גבוה במיוחד, ולילה שקט וארוך עובר על כוחותינו.
