בדרך לצרפת עוצרים בפלמה
-
טיול הזה לא היה צריך להיות - בן הגדול מתגייס בדיוק בקיץ, אפילו יש תאריך,
השלמנו עם זה שלא חייבים לנסוע כל שנה
מתחילים אין סוף של מיונים ומבחנים והתאריך מתחיל לזוז, ואני מתחילה לנדנד להם:
אולי...בכל זאת...בקטנה כזה...לא אכפת לי לאן אפילו...
בן מתעצבן - סעו בלעדי, מה לחץ? גם ככה לא בא לי לנסוע איתכם יותר, מה לא ראיתי?
שוב כנסיות, מוזאונים, מבצרים, רכבלים , מגלשות, ראפטינג, מה עוד?
ואני אז אני קולטת שילד גדל, ילד תקף חייל, מה אני יכולה להציע לו?
הזמן עובר, ואין כבר כרטיסים זולים לטיסות, ובאמת כבר לא משנה לאן
- אין זמן לחפירות של ממש...
פעם הייתי צוחקת ואומרת שזאת אפשרות חופשה לעצלנים - היום אני חוזרת בעצמי ואומרת שזה ניכוי ראש נהדר, חופשה מסוג אחר לגמרי, צריך רק להתמסר אליה
- חופשה בכפר נופש.
והכי חשוב שזה יהיה, כמו שאמרו פה מומחים לפניי - באמצע שום מקום, שלא יהיה שום פיתוי לצאת ממנו, מוכנים?
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהגם החייל מתחיל להבין שיש לו אפשרות לתפוס חופשה קטנה בגלל שינוי תאריך גיוס ומזמין חופשה עם חברים לפלמה.
- למה פלמה, אני שואלת ?
- אמא, לא בא לנו להיתקע עם כל הצעירים בבורגס, רוצים ממש להתנתק, מועדוני לילה, חוף ים, נירוונה... (אני מתחילה לראות סרטים)
במקום להתעסק עם טיול שלנו אני מתחילה לחפור באינטרנט,
אני מוצאת את המועדונים, אני קוראת תגובות בבוקינג על המלון, אני מקבלת שוק חיי
אלכוהול וים לא מסתדרים לי בראש בכלל, לא באה לי כבר שום כפר נופש ,
- אני באה איתך, לפלמה, אתה לא תרגיש בכלל, אני אהיה רחוק, פליז, אל תעשה לי את זה
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהואם הלחץ היום יומי לא מספיק לנו - הגיעה מלחמה, והאנטישמיות בעולם גוברת, הפגנות אנטי ופרו, ואז מגיעים ביטולי טיסות...הלוח בנתב"ג גם הוא קיבל צבע אדום בדיוק ביום הטיסה של ה"מתנתק" שלנו.
למרות הביטול מחליטים לנסוע לשדה, הוא ריק כמו לא נראה לאולם, אין עם מי לדבר, חוזרים הביתה אחרי 4-5 שעות של יאוש .
שוב צמודים לטלוויזיה ואינטרנט, בסוכנות נסיעות לא עונים, אותי קוראים לגזרים רגשות מעורבות , של שמחה מצד אחד על ביטול הרפתקה המטורפת הזאת וממש אכזבה כי זה באמת לא מגיע להם.
לאחר לילה ללא שינה מגיע ערב ופתאום מתקבלת שיחה קצרה מהסוכן להגיע דחוף לנתב"ג.
התברר שמשם ממשיכים באוטובוסים לשדה בעבדה, הזוי לגמרי , אבל בן כל כך מאושר, נדמה כי היה הולך ברגל עד לפלמה הנשחקת.
אקצר ואומר שהכל נגמר בטוב, נסעו, נהנו וחזרו בשלום, ושמרו על פרופיל נמוך,
כי היו באמת בין הישראלים הבודדים באזור הזה ונתקעו בהמון צעירים בריטים אנטישמיים.
טוב שנגמר טוב
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהעכשיו אפשר להתחיל חופשה משפחתית.
רצינו כפר נופש, לכולם קונספט דומה - בקתה ביער, פארק מים מקורה, פעילויות ספורטיביות בתשלום.
כמעט לא נמצא מידע מישראלים על הכפר הזה, לכן אני אתרום את חלקי כי היה ממש, אבל ממש שווה לבקר בו.
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהלילוש אין עליך. פשוט אין.
אני קוראת ורואה פרומו לסרט שאני אעבור עוד כמה שנים "אני אסע לא תרגיש בי בכלל, אני רק אשב בחדר הכי רחוק ממך ומדי פעם אשקיף עליך עם הטלסקופ שסחבתי במזוודה. מה אכפת לך אתה לא תדע אפילו שאמא עוקבת אחרי כל צעד שלך בין הים לאלכוהול". אהה, כמה פעמים גלגלתי את התסריט הזה בראש וכמה פעמים עוד אגלגל.
התיישבתי לי עם כוס קפה ושקט של שבת לבלות איתך בכפר הכי נינוח הכי נעים הכי בשום מקום שלך.
תמשיכי בבקשה, תענוג של בוקר.
אלונה
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהליליצ׳קה, איזה כיף שהצלחת לנסוע, איזה כיף שחזרת לספר.
אחרי סרט כזה שעברת, היו מוצאים אותי... את כבר יודעת איפה
אלונוש, אל תמהרי, יש כאן אמאות לפניך שסרט כזה מצפה להן...
זהו, אחרי טיול עם כלב, זה הזמן לשבת ולא לעשות כלום, חוץ מלקרוא על הכפר הנידח עם בריכה ויער מסביב.
מחכה להמשך...
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהבוקר טוב ,
גם אני פה תופסת מקום בשורה הראשונה, עם הקפה של שבת בבוקר.
מחכה להמשך ולתמונות.
שתהיה שבת שקטה,
טל
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהבוקר טוב ליליה,
גם אני פה...גם עם הקפה של שבת בבוקר, ממתינה לסיפור כפר נופש, פנטזיה רגועה שנמצאת בתוכניות שלנו.
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהבוקר טוב בנות יקרות ,
התחלתי לכתוב בתור תרפיה, כל כך שמחה שאתם פה, אז ממשיכים.
בשיא המלחמה אני אורזת, מחפשת חלקי מידע על הכפר, בכל זאת פוזלת מסביב במפה ותקווה שיש משהו לראות ברדיוס של שעה, ומחכה...ומחכה...
לבן מפלמה, לבעל מנסיעה שצצה משום מקום לארה"ב( ענייניי עבודה),
ואצלי בבית מחנה פליטים - הורים של בעלי מאשדוד המופגזת,
חמי לא מתנתק מהטלווזיה לשנייה, ואני שומעת בכל רם (ככה זה מבוגרים)
בכל השפות על הפצצות, קורבנות, ומצב רח ממש לא לנסיעה...
בשעה טובה כולם בארץ , ממש שניה לפני הטיסה, אצלנו אין ביטולים, חוץ שינוי בציק אין מהטרמינל 3.
לאחר נסיעה באפריל ללונדון אנו מורגלים טוב, ומוכנים לדרישות של איזי,
הבן הגדול עוד לא ממש מאופס אחרי שבוע של פלמה ולא מבין הכנות המדוקדקות שלנו.
ציק אין עובר חלק (עשינו הכל מהבית), הושבה עוברת מצויין (קנינו מקומות ישיבה מראש), מזוודות עוברות בקורת ללא בעיה, וגם כמות תיקי יד - פיקס.
איתנו על הטיסה מלא דוסים, גם בחזור ,אבל אז הייתי מודה לאלוהים שהם היו איתנו (על כך יסופר בהמשך)
נוחתים בבאזל, ציק אין בחלק השווצרי, רכב - בחלק הצרפתי, נהדר, בלי עיקובים ובעיות, מקבלים רכב חלומי - C4, סיטרואן, 7 מקומות, אוטומטי, דיזל, גי פי אס מובנה.
יוצאים מהשדה ב 17:00 בערך ואני שולפת את ארנב ראשון לי מהשרוול - מוזאון מכוניות במולהוז (20 דק' מהשדה)
אבל לפי הרשומים הוא נסגר ב 18:00, ממש אין טעם, מוותרים וממשיכים לכיוון קולמר,
שוב - לא בשביל ביקור בה, אלה בשביל קניות לשבוע בסופר מרשת CORA.
מתחם גדול, חנויות, סופר, מסעדות - אנחנו בניחותה עושים קניות ואוכלים.
הבעל מתחיל ללחוץ להמשיך בנסיעה כי יש לנו עוד שעתיים ל-אלוהים יודע לאן.
יוצאים משם ממש מאוחר, בסביבות 20:00, בחוץ שמיים בהירים כמו אמצע יום וזה די בלבל אותי (ויהיה לזה מחיר)
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהמצטרפת כל עוד יש כרטיסים במקומות טובים....
איזה התחלה !!! מחכה כבר להמשך ורואה יחד עם אלונה את העתיד שלי, שאת כבר מתארת לנו....
אצלי הוא ( בן כמעט 15 ) לא מרשה לעבור כבר עכשו ליד מגרש הכדורגל שבו הוא משחק עם החבר׳ה בערב.
מזל שהוא לא שם לב שאני עוברת עם הרכב במקרה ....
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהלורה - הרגת אותי, הם כל כך צפויים,
אצלנו זה כבר בשלב של בילוי לילי בפאבים,
אנחנו הורים די צעירים עדיין ומאוד אוהבים פאבים (התפוח לא נפל רחוק),
אז יש לנו חלוקה ברורה וסגורה מראש כדי חס וחלילה לא להיפגש באותו הפאב - פדיחה לא נורמלית!!!!
רק שיהיו בריאים.
שמחה שהצטרפת,
ליליה
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמה -
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהאנחנו מגדירים גי פי אס לדרך מהירה ביותר (טעות!!!) ונוסעים בתקווה שזה יהיה מהיר כי החושך מתחיל לרדת על הרים ויערות.
בדיעבד אגיד שחייבים להגדיר דרך "קלה", עירונית, בתשלום, כל דבר חוץ מ "מהירה".
אם היה אור יום בטוח הייתי נהנת מהדרך שכולה עבר בתוך יער מאגדות, כאשר מצמרות עצים לא רואים שמיים, דרך כפרים נידחים בעלי 3-4 בתים, בשדות טירס בגובה 2 מטר, נהדר - רק שלא ממש ראינו את זה, היינו בלחץ, היינו בחושך מוחלט, אפילו שלטים לא היו.
אז הבנתי עד כמה אנחנו באמת באמצע שום מקום
הגענו בסביבות 22:00, בש"ג פתח לנו שומר ישנוני, מסר שקית עם מפתחות וניירות,
ככה פשוט, בלי בדיקות הזדהות מיוחדות, הזוי.
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהבקתה באמת נמצאת ביער, למרות שה מן "רכבת" הוא בנוי בצורה כזאת שלא רואים ולא שומעים שכנים בכלל, לכל בתקה כניסה קדמית ויציאה ל"חצר", פרטי לגמרי, דק עם שולחן וכיסאות, שמשייה, מיטות שיזוף ונוף ליער - מקסים, מרגיע, נהדר.
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמההיי ליליה!
גם אני פה, נו מה? אחרי שאיגפנו את צרפת מכל הכיוונים.
ובאמת איך לא נפגשנו בנתב"ג?
איזה התחלות סוערות שהיו לכולנו...
הדירה בכפר הנופש נראית נפלא! פרטים בבקשה ומיד!
ורק יכולה לומר לך שגם לנו היו כמה נסיעות ליליות בכבישים חשוכים ומסביב עצים ושדות תירס...
טוב, נפגש...
שירלי
וגם לנו התקלות עם הטינאייג'רים כמובן... כולנו בסירה אחת.
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהדברים פרקטיים:
הזמנו בקתה הכי פשוטה (דרך סוכנות גרייבר, המחירים זהים לאתר של הכפר)
- קיבלנו סלון, 2 חדרי שינה עם סט מצעים ומגבות (אחד קטנה ואחד גדולה),
ארון בגדים בכל חדר, סלון עם אח (אל תצחקו, היו ערבים ששקלנו להפעיל אותו),
פינת אוכל עם טלוויזיה שטוחה על הקיר, מטבח מאובזר מלא, עם כיריים חשמליים,
מדיח כלים, מקרר גדול, חבילת מטבח הכללה טבליה אחד, סקוטצ אחד, שמרטוט אחת, שקיות זבל בכל הפחים (אחת) - כך שכדי לקחת מהבית אם לא רוצים להשקיע באריזות גדולות לשבוע.
אין רשתות על חלונות, פחדנו מיתושים, היה כל כך קר שלא היו.
אין מזגן ולא מאוורר - שוב, לנו לא היה צורך, רק למידע.
טיפ חשוב שקיבלתי - לקחת מהבית מגבות לברכה (אלו שאפשר להשאיר כאן)
ישנו מכשיר ייבוש מגבות במקלחת + מתקן הרגיל בחצר.
פן לא היה בסוג בקתה שקיבלנו - אבל בברכה היו 20 עמדות לייבוש שעיר.
קניות בסופר של הכפר - קטן וחמוד, יש הכל, המחירים ב 10% יותר גבוהים מהסופר החיצוני (ישנה עיירה במרחק 20 דק בשם SARREBURG עם אזור קניות ומסעדות )
מאפיית הכפר נהדרת - מחירים סבירים בהחלט.
8 מסעדות מופעלים במתחם המרכזי והברכה - לא אכלנו, לכן אין לי מה לומר, שתינו קפה עם עוגה, היה בסדר גמור.
אופניים - הכפר עצום, כולו בעיר, ישנם שבילים מסודרים ומוארים, אבל גם עליות רבות. למרות שבחרנו בקתה יחסית קרובה למתחם המרכזי (552) - ההליכה יכולה להיות נחמדה מאוד, אבל ישנם מתחם ספורט, גן חיות, ומקומות אחרים בכפר והמרחקים די גדולים.
הכי משתלם להשכיר לשבוע, וכאן טיפ חשוב - כדי להחזיר אותם בערב קודם לפני העזיבה, כי יש לפנות בקתה עד 10 בבוקר - לפנות זה אומר לנכות, לזרוק זבל, להוריד מצעים, לשטוף כלים, הרבה עבודה לנוסף לאריזות הרגילות - לנו היה מאוד לחוץ לעשות הכל באותו בוקר.
אקווה מונדו - מתחם ענק, עם מלתחות רבות, לוקרים בעלות של אירו (רק לצורך פיקדון)
מגלשות מטורפות, מגלשות לקטנים, ברכות עם עומק שונה פנימי וחיצוני , גלים ומזרקות, לולים לילדים, אבובים שמעבירים מאחד לשני, המון צמחייה, +30 טמפ' אוויר, + 30 טמפ' מים, אין לחות - ממלכה של מים וכיף לכל גיל, פתוחה מ 10 בבוקר עד 20:00 בערב, והכי חשוב - חינם!
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהאז מה יש לעשות בכפר ?
יש פעילויות רבות בכפר - פארק חבלים לגדולים ולקטנים, ממש שווה (מתוך ניסיון)
טניס, בדמינטון, קלייה בחץ וקשת, יריית מרובע צייד, רכיבה על סוסים, שייט בסירת פדלים וקנו, פיינטבול (כיף אדיר), באולינג וביליארד, סגווי - הקיצר, אין רגע קט, רק תביאו כסף.
טיפ חשוב - כדי להזמין הכל מראש, היו מקרים שלא הצלחנו ביום שרצינו כי היה מלא.
מצד שני - אם מתחרטים מסיבה כלשהי - אין החזר כספי אלה רק החלפה לפעילות אחרת.
אנחנו בחרנו טניס, פיינבול, פארק חבלים, באולינג וביליארד, סגווי לא הצלחנו כי חייב משקל מינימום של 45 קילו, פארק חבלים קיבלנו אישור רק לקטנים כי גובה חייבת להיות 1.45 מ' ולנו לא הספיק 2 סמ', אבל עדיין היה שווה, לפיינבול הבגלה רק מגיל 12 - עברנו.
הם מאוד מקפידים לתנאי הביטוח.
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמההיי ליליה,
להיות בכפר של סנטר פארקס ולהתרכז בנפלאות שיש לו להציע או לפזול החוצה. זו השאלה!
אנחנו היינו בהולנדי ופזלנו. ואתם?
טל
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהמה עוד עשינו?
חבריי, לקח לי יומיים להבין איפה אני נמצאת, ולהבין שלא חייבים "לעשות משהו", "לראות משהו" - חופש של פעם, טיול רגלי ביער, מתחת לטפטוף עדין של גשם, ריחות של צמחייה רטובה, לקטוף פירות יער, לחפש פטריות (לארוחת ערב ), לרכיבה באופניים בשבילי הכפר או בשבילי העיר - קצת להיות לבד עם עצמך, לנשום, לאהוב ולטייל.
-
בדרך לצרפת עוצרים בפלמהליליה,
איזו חופשה אמיתית!!!
מעולם לא היינו בכפר נופש שכזה. הקונספט של להיות בכפר נופש ולחוש את הטבע- מדהים!
אנחנו תמיד ממהרים לכבוש עוד יעד!
3 פעמים היינו עם הילדים בעבר הרחוק (בתקופות של "הכול כלול" בתורכיה) במרמריס, באנטליה ובבודרם, ותמיד שכרנו רכב ויצאנו מכפרי הנופש לאחר ארוחת הבוקר וחזרנו בערב. כאשר לא רצו להצטרף אלינו, נסענו בזוג, והשארנו אותם שם...
לא יצאתם כלל מן הכפר???
נילי
