תאריכי בגרויות 2015
-
אנחנו גם הולכים להיות באותה בעיה בעוד שנתיים/ שלושהגדולה שלי תסיים י"ב, כשהקטן יחגוג בר- מצוה, לכאורה עיתוי מצוין לטיול רציני.
( הקטן כבר הודיע שהוא רוצה הוואי וזה כמובן הולך מצוי עם מערב ארה"ב, ששם עוד לא היינו), אבל איך אפשר לתכנן? הגדולה ילידת אפריל. סיכוי טוב שתתגיס מוקדם.
חשבתי להקדים את הטיול בשנה ( בעלי צחק עליו שיהיה לו טיול בת מצוה), אבל אז נודע לי שכנראה יש איזה סמינר הכנה לפולין בקייץ של בן י"א ל- י"ב) ועל פסח בשנים האלה אין מה לדבר בגלל הבגרויות וכל מיני השלמות שתמיד יש,
אז לא מספיק שאין מצב לצאת בזמן הלימודים, גם שותים לנו את כל החופשים. מבאס
. -
תאריכי בגרויות 2015Myomer לגבי מחירי הטיסות: לפני כחודש התחלתי לבדוק טיסות לתאילנד באל על לקיץ הבא. במועדים זהים, עלה כרטיס אז $1380, וכעת - $1255. כמובן שאיש לא ערב לי לגבי מה יקרה עם המחירים מכאן והילך - הם יכולים להמשיך לרדת, או לעלות.
מגישושים ראשונים קיבלתי אינדיקציות לכך שיש סיכוי שאל על יצאו במבצעים מתישהו לקראת דצמבר, למשל מישהו כתב לי בפורום שקנה בשנה שעברה בדצמבר כרטיסים לקיץ בסביבות 1000$, ושלפעמים אל על עושה מבצע שבמסגרתו המחיר כולל גם טיסת פנים אחת בתאילנד "בחינם".
שוב, אף אחד לא מבטיח לי דבר... אבל א. נראה לי שאין טעם למהר לקנות כרטיסים ב-1255$, ב. נשמע לי הגיוני שאל על יתחילו לעשות מאמצי שיווק אחרי שנעבור את גל נסיעות החגים, ו-ג. בגלל נושא הגיוס של בתי אני מעדיפה עוד לחכות קצת. מקווה שלא אתחרט
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרפתרון פשוט מאד: המסע לפולין ממש אינו חובה. לא מבחינת בית הספר, לא מבחינה חינוכית, ולא משום בחינה.
קחו אותו ליד ושם.
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרא. הבת שלי סיימה יא והתחילה השנה יב. היא נסעה לפולין בסוף אוגוסט. היתה הכנה למסע, גם במהלך שנת הלימודים הקודמת וגם בחופש הגדול. למיטב זכרוני - ימי ההכנה בחופש הגדול התקיימו לאחר ה - 10.8.
זה איפשר לנו לסוע באמצע יולי ללא בעייה.
ב. תיכונים שונים נוסעים בתאריכים שונים ובהתאם - גם מתכונת ההכנה ולוחות הזמנים שלה - משתנים. מצד שני, למיטב ידיעתי, כל אחד מהתיכונים נוהג להוציא את המחזורים לפולין באותו התאריך ולקיים את ההכנה בתאריכים קבועים.
זה אומר שעל פי רוב, יודעים להגיד בתיכון מתי יהיה המסע ומתי תהיה ההכנה.
ג. כפי שנכתב כאן - ההשתתפות במסע היא ׳לא חובה׳. היא זכות. זכות מאוד גדולה.
יש ילדים שפחות בנויים רגשית למסע הזה.
יש הורים שמטעמים עקרוניים מתנגדים למסע הזה.
הכל מאוד לגיטימי.
איכשהו, אני מודה ומתוודה שהצורך לרבוץ בחוף ים לבנבן, לקפץ בסיקס פלגס או לתור את האלפים נשמע לי - רק לי - קצת פחות מוצלח כנימוק שלא לצאת למסע, אבל גם כאן - כל אחד יעשה את הבחירות שלו.
ד. היו לי ספקות מסויימים בנוגע למסע הזה. לדעתי - טוב תמיד להרהר ולחשוב.
בדיעבד - זו היתה - עבור ביתי וגם עבורנו - חוויה עוצמתית, מרגשת מאין כמותה ומיוחדת במינה. אני חושב שהיא תרמה תרומה מאוד גדולה למאות הילדים מהשכבה של הבת שלי.
ה. המסע הזה הוא לגמרי לא רק ׳עצוב׳ למרות שלעצב וודאי שיש משקל לא מבוטל.
למסע הזה יש ערך מוסף עוד בשלל נושאים ועניינים, ומי שירצה - אשמח לפרט.
שמוליק
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרמסכימה עם עינת ושמוליק ולא מסכימה.
נכון שהמסע אינו חובה, רק אם ילד רוצה (ולא לוחצים עליו) ומרגיש שהוא מסוגל להשתתף במסע, רק אז כדאי לו.
לי, אישית, לקח 10 שנים כדי להרגיש שאני מסוגלת לנסוע לשם. אחרי שחזרתי, שאלתי את עצמי, למה בעצם, לא נסעתי קודם. כנראה שלא הייתי מוכנה נפשית. למרות שכל שנה ההכנות של מדריכים התחילו עם השאלה האם אני באה איתם.
בן שלי, שהמסע לפולין הבית ספרי שלו היה בחורף, לא היה מוכן לשמוע בכלל. והאמת, מכיתה שלו יצאו רק 2 ילדים.
להגיד שהמסע הוא עצוב?
הוא מרגש, מעציב, חווייתי, מלווה בהרבה דמעות, אך לא עצוב.
אני יודעת איך זה עובד בתיכונים, ממה ששמעתי, יש הכנות (כי הכנה זה חובה כדי להתכונן נפשית לזעזועים שרואים ושומעים. במיוחד לנפשות צעירות שרק בונות את עצמן), אני מניחה שבכל תיכון יש את התאריך שלו למסע ולהכנות המותאם ללו"ז לאותה שנה.
אני מתעסקת עם הוצאת חניכים למסע לפולין כבר 10 שנים, רק בתנועת נוער. אצלנו המסע תמיד שבוע לפני חג פסח, טסים ביום הראשון של חופשת פסח. ההכנות עוברות במתכונת של 3 ימים (חמישי-שבת) במשך 3 חודשים לפני המסע (פעם בחודש). ויש גם כחודש אחרי המסע סמינר סיכום.
תנסו לגשש בתיכונים ולבדוק מתי היו הכנות ומסע בשנים האחרונות, יהיה הרבה יותר קל לתכנן את החופשה המשפחתית.
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזראני אבדוק שוב לגבי התאריך אם כי נראה לי שהמורה לא שגתה כי ברגע שהבעתי פליאה היא חזרה על כך שוב. תודו שמבחינת "חופש" כפשוטו זה העיתוי הכי גרוע שאפשר...
אני מאד מאד אשמח אם תוכלו לכתוב את הבעד וגם את הנגד לגבי היציאה למסע.
מודה שטרם גיבשתי דעה ברורה. לילדים שלי ברור שהם נוסעים אבל מן הראוי שגם הם וגם אנחנו ההורים נחשוב על זה יותר לעומק.
שם התואר "עצוב" בא לתאר יותר את השלכת המסע על החופש(אם אכן המסע יוצא באמצע החופש כשבועיים לאחר הבגרויות שבמהלכם יצטרכו לעבור סדנאות) ופחות את המסע עצמו. בכל מקרה, מרינה, האם התכוונת שעצם היציאה למסע היא מאורע מעציב אך שהילדים לא בהכרח עצובים כתוצאה ממנו?
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרשלום לכם
לא אוכל לומר שאני מתגעגע לתקופה של הבגרויות של הילדים שלי ואני ממש, אבל ממש לא מקנא בכם, אבל בטיול הבא שאני מתכנן יהיו לי שני חיילים וזה אומר שהסיכויים קלושים להצטרפות שלהם
אבל סיפור קטן להקלת האווירה:
בטיול האחרון שלנו חיכינו לילד ליד בית הספר עם המזוודות והכל שיסיים את הבגרות במתמטיקה שהייתה ב 13:00 והטיסה ב 19:00 וכל רגע שלחנו לו סמס מה קורה ( מסכן הלחצנו אותו - אבל בסוף קיבל 89
)ובחזור אותו בחור ישב על המזוודות בהמתנה למטוס בשדה תעופה עם ניירות חוברות וספרים והתכונן לבגרות בספרות...
בקיצור זו חוויה שלא חוזרת אז צריך לקחת בפרופורציה
ובכל מקרה יש גם מועד ב'
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרקיפי,
יום אחד לא הייתי עצובה, בעיני המילה הזאת לא מתאימה למסע (לתזמון שלו בחופש הגדול בהחלט כן).
יכולה להעיד רק ממה שראיתי ושמעתי ושאלתי את המדריכים שלנו.
בזמן ההדרכה, פעולה, ביקור, החניכים שלנו משתתפים, משתפים, מבעים דעות ומנסים לענות על השאלות שעולים תוך כדי.
בביקורים במחנות ההשמדה (היינו ב 4 השנה), כולם מקשיבים ורציניים. ביום ראשון אפילו שאלו את המדריכים, למה הם עדיין לא בוכים.
בקשר לבכי, לכל אחד את הרגע שהוא לא יכול להחזיק את עצמו ואז הוא מתפרק (גם אצל מדריכים שזה לא המסע הראשון שלהם).
אבל... ברגע שמסיימים טקס/הדרכה/פעולה ואנחנו בדרך לאוטובוס או כבר באוטובוס עצמו, מתחילים הצחוקים. הילדים לא ננעלים על מה שראו וחוו. הם צעירים, ההורמונים שלהם בהיי, יצאו (בדרך כלל פעם ראשונה) ללא השגחת הורים והחיים ממשיכים.
המדירים שלנו, אגב, מאוד מבינים אותם וצורך של המתבגרים לפרוק ונותנים להם זמן לזה וגם משתפים פעולה.
החניכים שלנו מכל קצבות הארץ ולכן אין להעיד על אוכלוסיה מסוימת באזור.
לסיכום אוכל לומר שהרבה זמן אחרי המסע, החניכים ממשיכים לדבר עליו, לשתף הוריהם וחבריהם.
יש גם אמירה שבמסע הם מתגבשים כבני אדם, כחברים וכאזרחי ארץ ישראל.
אני רק אחזור שוב על מה שכתבתי קודם, בעיני ומנסיון רב שנים, רק ילד יכול לבחור האם לצאת למסע או לא. ההורים לא צריכים להיות פונקציה גם לא בעד וגם לא נגד (אם לא מדובר על כסף).
יש לנו הרבה מקרים (אני מדברת הרבה עם ההורים כל שנה) שההורים לא מוכנים שהילד ייצא (והילד נורא רוצה וחשוב לו). מנסים לדבר עם ההורים ולשכנע.
וחשוב גם שאם ילד מרגיש שהוא לא מוכן, לא ללחוץ עליו (כי האחים היו או כי זה חשוב). למזלנו, ההורים שלנו מבינים את זה היטב.
יש עוד משהו שאם ילד מתלבט, הוא יכול להיות בהכנה ראשונה ולראות אם זה מתאים לו. השנה היו כמה בנות שקיבלו רגליים קרות וביטלו השתתפותן רגע לפני ההכנה הראשונה. אחרי ההכנה שמעו מחברות שהיה מעולה ונרשמו שוב.
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזראני חושבת שככל שגם ההורים וגם הילדים יחשבו על זה יותר כך תתקבל החלטה משותפת יותר מושכלת. אני חושבת שלהורים יש סיי גם מעבר לעניין הכספי,שגם הוא לכשעצמו לא ממש זניח. הורה בכ'ז מכיר את ילדו ויכול בהחלט להחליט אם בעיניו טוב יהיה שהילד/נער יסע או לא. כשיש לו עצמו מסקנה מגובשת. לדעתי, אם אחד הצדדים (הורים/ילד) חושב שלא אז צריך בכל מקרה לקחת לכיוון הלא. אם שני הצדדים חושבים שלא-אז בוודאי שלא. ובעצם רק במצב ששני הצדדים אומרים כן לדעתי צריך לנסוע.
מרינה, אם למשל,לילד יש בעיות כלשהן שאנחנו ממרומי שנותינו רואים וחושבים שהנסיעה בעיתוי המסויים לא תעצים אותו ולא תחבר אותו לשום דבר אלא רק ההפך, אבל הילד משוכנע שהוא צריך לנסוע,לדעתי, רצוי שההורה ימנע את הנסיעה..
למרות הצחוקים והאווירה הלא ממש דיכאונית, זוהי לא נסיעה פשוטה ויכולות להיות לה אולי השפעות גם לא טובות על סוגי ילדים שונים...
אגב, בדוק,השנה המסע היה מה4 לאוגוסט עד ה11..
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרקיפי,
את צודקת ולא.
לא תמיד ההורה צודק ולא תמיד הוא מכיר את הילד שלו כמו שהוא חושב שהוא מכיר. (זה לא אישי, אל תיקחי את האמירה אליך).
שוב, איני יודעת איך זה עובד בבתי ספר. מכירה טוב מאוד איך זה בתנועות נוער. להירשם יכול כל אחד. אחרי זה יש תהליך מאוד ארוך שלך הכנות. הילדים מתחלקים לקבוצות ולכל קבוצה יש מדריך שנפגש עם הקבוצה מדי שבוע. הם יודעים להתמודד עם הקשיים ויודעים לזהות את הילדים שלא יהיו מסוגלים להיות במסע (בדרך כלל בגלל בעיות התנהגות).
היו לנו מקרים שהורדנו חניכים מהמסע אחרי הכרטוס.
סיפור קטן, לפני כמה שנים, לקראת הכנה שנייה או שלישית, הצטרפה ילדה שמאוד רצתה לצאת איתנו למסע. האמא לא הייתה מוכנה לדבר בכלל, לא ענתה לטלפונים וגם לא רצתה להסביר מה הקושי.
אחרי כמה ניסיונות, המדריך ביקש ממני לנסות לדבר עם אמא ברוסית. התקשרתי ושמעתי ממנה שהאבא של הילדה הוא ניצול שואה וההורים מאוד רצו שהילדה תצא למסע עם אביה כי בעיניהם כך היא תחווה את המסע יותר חזק. הייתה עוד סיבה שהיא חשבה שהילדה לא מספיק בוגרת כדי לנסוע לחו"ל ללא השגחה של ההורים.
ניסיתי להסביר לאמא שאם ילדה בחרה לחוות את המסע עם חברים, סימן שיהיה לה יותר קל נפשית, ניסיתי לדבר אל ליבה. האמא גם העליבה אותי על הדרך. ממש החזקתי את עצמי כדי לא לצאת עליה.
האמא גם לא רצתה לשלוח לילדה מכתב (יש לנו מסורת שכל ילד בקבלת שבת מקבל מכתב מהבית ואני מאוד דואגת לזה שאף ילד לא ייצא מהארץ שיש לנו מכתב בשבילו)
הילדה יצאה איתנו למסע, קיבלה מכתב מהורים וכרגע היא יצאה לשנת שירות.
סוף סיפור.
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרהיי,
קיפודה - אני מתפרצת לדלת פתוחה ....הנושא עלה רק לפני כמה ימים גם בשיחה שלי עם הבן יקיר לי, שלומד בכתה יא' ובמחשבות איך למצוא תאריך מתאים לחופשה בין בגרויות, סמינר לימודי במכון וייצמן והמסע לפולין. אני משאירה את ההחלטה לנסוע או לנסוע לבני היקר. סומכת עליו ב - 100%. אני גם הייתי גאה לשמוע ממנו שהנטייה הראשונית שלו היא לא לנסוע. דווקא הוא, שמגיל צעיר (צעיר מידי לטעמי), נשאב לתוך הנושא, צפה וצופה באדיקות בתוכניות בנושא, התקשה להתנתק מסיפורי המשפחה במרכז ההסברה שמתחת לאנדרטת השואה בברלין ואפילו הקפיד לצפות בטקס שהיה לפני כמה חודשים באשוויץ במלואו (זה עם חברי הכנסת שהתלוננו על תנאי שירות קשים בטיול....
), דווקא הוא מסתייג מהמסע הזה.את ההתנגדות הנמרצת שלי למסעות האלה, השתדלתי לשמור לעצמי כדי לא להשפיע על דעתו, אבל כאן אני יכולה לתת דרור למחשבותי. אז ככה:
המסעות לפולין התחילו לפני שנים די רבות, כמסע של 3 ימים. עם הזמן התאבון החזירי של גורמים אינטרסנטיים גדל וגדל ולא ידע שובע, תוך ניצול שמדובר בפרה קדושה, שאסור לגעת בה במקומותינו. בעיני, המסעות האלה הם זילות של זכר השואה. לא פחות מכך (אני שומעת יותר ויותר ניצולי שואה שחושבים כמוני). מסע שמתחיל בדיוטי פרי, ממשיך בצחוקים באוטובוסים, בשיחות האם "הוא" הסתכל עלי או לא ומסתיים בחינגות בבתי מלון, אינו מכבד את זכר השואה.
דבר נוסף: לא שמעתי הצהרה מפורשת של משרד החינוך מה המטרה של המסעות האלה: להכיר לבני הנוער פרק מזעזע בתולדות עמינו? לחזק את הזיקה למדינה/לאומיות ויש יאמרו לאומניות? לחזק מחשבות ורגשות הומאניים? תהא אשר תהא המטרה, נראה לי שנקודת המוצא מתייחסת לבני הנוער כאנשים אטומים, שלא מסוגלים להפנים את המסרים האלה בעזרת אמצעים פחות קיצוניים, כלומר גם מבלי שיעמידו אותם אל מול המשרפות. הגישה הזאת מקוממת אותי! האם כדי להסביר שהרואין הוא הרסני, מערכת החינוך לוקחת את הילדים למסע ארוך ברחובות התחנה המרכזית הישנה?
גם לא מקובל עלי הרעיון, שישנה איזו פעילות שהיא במסגרת בית הספר, שעולה מעל ל - 1,000 יורו. לא משנה מה המצב הכלכלי של ההורים! ישנן משפחות, שאינן זכאיות למלגת השתתפות, אבל בכל זאת סכום כזה הוא מעמסה עליהן, שדורש ויתורים של כל המשפחה. נקבתי סכום ביורו, כדי לסבר יותר את האוזן. נדמה לי, שעל חברי הפורום כאן אי אפשר לעבוד ולספר, שאין כאן רווחים עצומים של מארגני הטיולים. כל אחד מאיתנו יודע שפולין הוא יעד זול שאין כמותו. ראיתי בעיתון טיולים מאורגנים לפולין לשבוע ימים בעלות של 500-600 יורו, במלונות 4* - 5*. הייתי מצפה, שכאשר מדובר באלפי תלמידים, המחיר יהיה פחות בהרבה. אבל לא!!!! הוא כפול ממחיר טיול מאורגן לפולין. מי אמר זילות של זכר השואה, ולא קיבל???! (אגב, בכתבה שהייתה לפני כמה חודשים בחדשות, סיפרה מישהי מתוך המערכת של סוכנות הנסיעות, שמשרד החינוך אינו מסבסד בפועל את הנסיעה של תלמידים שמתקשים לשאת בנטל הכספי, אלא שהם - סוכני הנסיעות שזכו במכרז - מגלגלים את זה על יתר התלמידים כמו גם את עלות נסיעת המורים).
אני הייתי מחליפה את המסעות האלה בעזרה לניצולי השואה. החל בקריאה להורים לתרום חלק מהעלות לטובת ניצולי שואה ובעיקר, יצירת אינטרקציה משמעותית בין בני הנוער לניצולי השואה. לא כזו שמתמצה בשמיעת הרצאה של שעה וחצי, אלא ביקורים שוטפים ומתמשכים של בני הנוער אצל ניצולי שואה שנזקקים לעזרה, בין באוזן קשבת, בין בסידורים, בקניות, סיוד חדר וכו'. תאמרו שבני הנוער, לא יוכלו להתמיד בזה?. יתכן מאוד! אבל בכך שאנחנו שולחים אותם למסעות האלה, אנחנו עושים הנחה לעצמינו ולהם. סבא וסבתא רבא שלי, היו רוצים שאני ובני משפחתי נזכור אותם בדרך אחרת.
ובמקום לקרוא את כל מה שכתבתי אפשר להסתפק ב"סוכני המסילות" של החמישיה הקאמרית http://www.youtube.com/watch?v=jQpHXIbIriA
שתהיה שנה נפלאה לכולנו!
טל
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזראוקיי.... זה הולך להיות מעט ארוך, אז אני מקווה שיש לכם סבלנות, אבל בכל מקרה - גם לקרוא את כל מה שאני עומד לכתוב מייד - זה ממש 'לא חובה'....
אני רוצה להתחיל בציטוט (חלקי) של דברים שהבת הבכורה שלי פרסמה (בליווי תמונת הנעליים מאושוויץ), לפני מספר שבועות, מיד לאחר החזרה מהמסע לפולין.
אני חושב שאפשר ללמוד מהם לא מעט דברים על המסע הזה.
"היו כמה תמונות שהתלבטתי ביניהן אבל הנעליים יותר מכל מאפשרות לדמיין סיפור של אדם שהלך בהן ויותר כבר לא...
חיו פה.
היו פה חיים צועקים הדברים.
ראו בי - אומרות המשקפיים.
הלכו בי - צועקות הנעליים.
ורק האנשים לא צועקים יותר.
.....
במהלך המסע וגם עכשיו לאחר החזרה הביתה, אני עוברת חוויה, וכן, המילה 'חוויה' צורמת בהקשרה לשואה אבל חוויתי, את הצד הטוב ואת הצד הרע. למדתי דברים חדשים, הכרתי אנשים חדשים או צדדים חדשים של אנשים, והתבגרתי.
אולי אני עוד לא מבינה לגמרי את עוצמת המסע אבל אני בטוחה שהוא השאיר בי חותם, שהפקתי ממנו לקחים, שלמדתי על עצמי ושבסופו של דבר, למרות כל הקושי שבו, שמחתי שעברתי אותו...
ניתנה לי הזכות לצאת בחיים, בעודי מניפה את דגל ישראל בגאווה ועם ראש מורם, מכל אותם מקומות שיהודים, ולא רק הם - לא יצאו מהם...
ועוד משהו קטן לסיום שהמדריכה שלנו לאורך המסע נתנה לנו לקרוא.
שלושה דברים היה אומר הרבי מקוצק:
האחד - שאדם הוא אדם ומלאך הוא מלאך.
השני - שאם אדם רוצה מאוד, הוא יכול להיות יותר ממלאך.
והשלישי - שהפסוק הפותח את תורתנו - "בראשית ברא אלוהים", פירושו שאלוהים ברא רק בראשית, ואת היתר הניח לאדם".
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרבאופן אישי היו לי לא מעט התלבטויות בנוגע למסע הזה לפולין.
לא היו לי ספקות באשר ליכולתה של הבת שלי לצלוח אותו בשלום וגם להפיק ממנו לא מעט. ההתלבטויות נגעו למסע עצמו - לחיוב ולשלילה שראיתי בו.
באופן מעט מוזר, כך חשבתי, יתרונות המסע הם גם חסרונותיו, ולהיפך.
לאומיות מול לאומנות;
התכנסות פנימה מול הפתחות;
אובדן התמימות והכרת המציאות - כערך חיובי או שלילי, ובהקשר זה - אובדן האמונה באדם או להיפך?
חיי נעורים בשיא פריחתם המתנהלים על אדמה רוויית דם וצלמוות;
ועוד ועוד.
לבת שלי היה ברור שהיא נוסעת. לדעתי, למרות שאף פעם לא שוחחנו על כך מפורשות - גם אישתי תמכה בכך תמיכה ללא סייג כמעט. אז מכיוון שדעתי שלי לא היתה מגובשת - וודאי שלא חשבתי לנסות אפילו ולמנוע מביתי להצטרף למסע.
כעת כשהיא חזרה - אני יכול להגיד בפה מלא, ולגביה, שההחלטה הזו היתה כל כך כל כך כל כך נכונה.
וזה לא שכל אותם לבטים נעלמו. הם לא. אלא שאיש לא מנסה להעלים אותם גם במהלך המסע. להיפך. ובכך טמונה לדעתי עוצמתו הגדולה.
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזראני לא ידוע כאיש שאין לו ביקורת על מערכת החינוך, אך מצד שני אני גם רואה בלא מעט הזדמנויות את הצדדים החיוביים - והם קיימים.
אני חייב בהקשר הזה, כמעט להצדיע לעבודה שנעשתה בתיכון בו ביתי לומדת, לקראת המסע הזה, במהלכו וגם אחריו.
ההכנה היתה יסודית ומרשימה.
המסע תוכנן בקפידה, לפרטי פרטים, גם בצדדים הטכניים המאוד מאוד מורכבים שלו, וגם ובמיוחד בכל הנוגע לתכנים, ולווה על ידי מדריכים מצויינים ומקצועיים.
באשר למטרות ולמסרים של המסע - הם נשמעו ברמה, נאמרו ונכתבו באין ספור הזדמנויות.
רק לשם הדוגמא, אני אצטט באופן חלקי מאוד מספר מובאות מדברים שנכתבו והופצו בתחילת הדרך של המסע הזה וגם תוך כדי, על ידי הגורמים השונים שליוו אותו - העוסקים במטרות ובמסרים -
'חשיפה להיסטוריה מתוך ראיית העתיד';
'חשיפה לדילמות אנושיות' ;
'לימוד מגילת היוחסין שלנו';
אבא קובנר -
"יזכור החי את מתיו כי הנה הם מנגד לנו... יהיו חיינו ראויים לזכרם".
'תנועו בין אבל לכעס, בין עוצמה לעלבון, בין גאווה יהודית על מורשת אדירה לבין תחושת חדלון וחוסר אונים...'
'טיפוח ושימור נכסי הרוח והמורשת היהודית לעתיד והגנה על קיומנו וקוממיותינו כעם וכמדינה המגינים על עצמם'
'התמודדות עם המשמעויות האנושיות של השואה ועם השפעותיה המוסריות על האדם והחברה'
'המצווה היא לזכור -
נזכור את האחריות ההיסטורית לשימור ולביסוס מורשתנו בארצנו החופשית.
נזכור כי עם שאינו יודע את עברו הוא עם ללא עתיד.
נזכור כי כל עוד אותם אנו זוכרים - הם חיים'.
'זהו מסע של החיים במנהרת הזמן...
רק שם תבינו את גודל האחריות שיש לנו בהמשך קיומה של מדינת ישראל...
החיים במדינה יהודית נראו לכם כברורים מאליהם. כשתחזרו, תזכרו שיש לכם תפקיד חשוב -
להעביר הלאה את לפיד הזכרון, לבנות בישראל חברה טובה יותר, אנושית, חומלת, מגוננת על החלשים, רחומה וצודקת".
דוד בן גוריון -
"ישראל תבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים".
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרואחרון - בתגובה לדבריה של טל (אותה אני מאוד מעריך) -
צר לי אך בזו הפעם אנו חלוקים בדעותינו.
אורך המסע -
המסע לפולין נמשך שבעה ימים ברוטו.
כיום, כשאני מכיר לפרטי פרטים את תוכנית המסע, אני ממש - אבל ממש לא חושב שנכון לייחס את אורכו לאיזה סוג של 'חזירות'.
אפשר כמובן להתווכח בנוגע למעמסה הרגשית והאם היה נכון לקצר מעט את המסע, אבל אני לפחות, ממש מתקשה להאמין שהוא הוארך מטעמים ציניים מסוג אלה שטל מנתה.
זילות של זכר השואה (דיוטי פרי... צחוקים... חינגות בבתי מלון) -
אין כמעט מושג רחוק יותר מהמציאות בו ניתן לתאר את המסע הזה, ממנו חזרה הבת שלי (ואני רוצה לספר לכם שהוא תועד כל העת - ללא הפסקה - על ידי צוות יעודי, וכמובן שהתלוו לכך גם התיאורים של הבת בזמן אמת).
המסע הזה היה ראוי מעין כמותו ואני חושב שהוא מכבד את זכר השואה בצורה שקשה למצוא טובות ממנה.
אז כן - זהו מסע של ילדים, של בני נוער שהחיים זורמים בעוז בעורקיהם - וכך - במקום בו ניסה הצורר להשמיד את העם שלנו, בגיא ההריגה הזה, נשמע גם צחוקם המשוחרר של ילדים יהודים גאים הבאים ממדינתם החזקה והעצמאית. אני לא רואה פסול בכך. להיפך.
אני חושב שאם בני המשפחה שלי שנרצחו שם מסתכלים מהשמיים ורואים - אין גאים ושמחים מהם.
ההכנה למסע עוסקת רבות גם באספקטים האלה.
בעיני - לא נכון לצפות לאיזה מסע של בכי לא נפסק הנמשך במשך שבעה ימים ולילות (וגם מקומו של בכי זה ממש לא נפקד מהטיול).
אז כן... ייתכן שהיו מעט קניות בדיוטי פרי. אז מה?
וכן - הילדים חיו את חייהם גם שם.
בכל מקרה, ההקפדה על כללי התנהגות וההתנהלות היא רבה, וגם בעניין הזה מושקעת עבודה רבה עוד זמן רב לפני היציאה למסע וגם במהלכו.
נסי לדמיין מאות רבות של בני נוער לבושים בחולצות המשלחת הלבנות והמעוטרות בלוגו המסע שנבחר ועוצב מראש, צועדים במחנות כשהם נושאים דגלי ישראל בידיהם, משתתפים בטקסים מרגשים עד דמעות גם את אלה שנותרו כאן בבית, שרים, קוראים, דומעים ולבסוף שרים את התקווה בעוצמה רגשית שקשה להבין אותה.
כל מילה נוספת מיותרת.
הבת שלי לא תשכח את הרגעים בהם היא צעדה שם, במקום הארור ההוא, כשדגל ישראל בידיה ...
התייחסות לבני הנוער כאטומים -
גם כאן, במציאות שאנו חווינו, המצב היה הפוך בדיוק.
בכל מקרה - לדעתי - כלום לא יעזור - ביקור אחד שווה בהרבה מאוד מקרים יותר מאלף תמונות ומכל לימוד תיאורטי שהוא.
וודאי כשמדובר בביקור במקום בו התרחשו הדברים.
ואגב - כדאי או לא כדאי לקחת בני נוער לביקור בבית לוינשטיין כחלק מלימוד נושא הזהירות בדרכים?
כדאי או לא כדאי לקחת את הילדים למוזיאון דיאלוג בחשיכה בחולון כחלק מהרצון לגרום להם להבין טוב יותר את מצוקת האחר?
כדאי או לא כדאי לקדם תוכניות במסגרתן בני נוער מבקרים במחלקות שונות בבתי חולים - שוב כחלק מאותו רעיון ממש?
המחיר -
אני שותף לדעתך שמחיר המסע היה צריך להיות נמוך יותר וודאי שאסור בשום פנים שהמחיר ימנע יציאה למסע ממי שידו אינה משגת.
יחד עם זאת, ההשוואה לטיולים מאורגנים שמשווקים בעיתון אינה מדוייקת (ולא בדקתי מחירים של חבילות כאלה).
האופרציה כאן אדירה.
למסע הזה יוצאת כמות מאוד מאוד גדולה של 'נלווים' - וזה כולל מדריכים, מורים, אנשי רפואה ולא מעט אנשי בטחון - והעלות שלהם מייקרת את המסע הזה.
כמובן שגם ההדרכה הצמודה של לא מעט מדריכים, האוטובוסים הצמודים 24 שעות ביממה, האוכל המסופק לכל היום והסבסוד של אלה שאינם יכולים לשלם - מייקרים את העלויות.
אז כן - ועדיין - העניין הזה בהחלט דורש בדיקה יסודית יותר.
עזרה לניצולים -
אני מאוד מאוד בעד כל מה שטל כתבה בהקשר הזה אלא שאני לא חושב שיש סתירה בין הדברים.
את הרעיון להסיט את הכספים שמשולמים - למטרה הזו - כולנו יודעים שאיש לא יישם בפועל.
אז זהו בנתיים....
כל אחד יעשה את ההחלטות שלו.
שמוליק
-
ליונה וקשת - כרטיסים לתאילנדלגבי כרטיסים לתאילנד אני יכולה לספר מנסיוני שבשנה שעברה בסביבות דצמבר-ינואר המחירים של אל על לתאילנד היו כבר 1300$ לילד וקרוב ל1500$ למבוגר, בלי תוספת של טיסה פנימית שעליה רצו עוד כסף. יכול להיות שליולי תמצאי מחירים קצת יוצר אטרקטיביים אנחנו רצינו לטוס באוגוסט.
אם את נעולה על תאילנד מציעה לך לחכות למחירים של אוזבקיסטן איירליינס, במיוחד אם את עם ילדים מתחת לגיל 12 שם הפערים מאד גדולים. אנחנו שילמנו באוזבקיסטן 650$ לילד ו-950$ למבוגר. אמנם עם קונקשן אבל בסך הכל של שעתיים, בהחלט שווה חיסכון של מעל $3000 במקרה שלנו.
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרפשוט, תודה ענקית לכולכם!!! התרגשתי מאד מאד מאד לקרוא את כולכם ושמחתי לקרוא דעות לכאן ולכאן. אני עדיין נמלכת בדעתי עם תנודות, גם לכאן ולכאן, ניקח את הזמן לחשוב על זה בחג…שוב,המון תודה. אני חושבת שאפנה את בניי לשירשור הזה כי הוא יעזור להם לגבש דעה.
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזרשמוליק, דבריך כתמיד נאמרים בטעם רב. לרוב אנחנו מצליחים לשכנע את המשוכנעים, והנה אתה, גם אם איני עדיין משוכנעת, הצלחת לפחות למתן את ההתנגדות שלי.
מקודם נפלה אצלי טעות סופר (כתבתי שאני משאירה לבני את ההחלטה לנסוע או לנסוע...). ההחלטה היא אכן שלו, אבל היא לנסוע או לא לנסוע.
אולי אני חשדנית ללא בסיס, אבל עדיין יש לי תחושה שבמסעות לפולין נעשית מניפולציה בכל מיני רבדים. ובכל זאת, אני בטוחה שהבן שלי ידע להתמודד איתה. אני גם חושבת שמבחינה חברתית יש מחיר להמנעות ממסע כזה, ואני מעדיפה שהוא ישלם אותו.
חשוב לי גם להבהיר, שאני חס וחלילה לא מלינה על בני הנוער שקונים בדיוטי, צוחקים, מתאהבים ונפרדים. זה בדיוק מה שמצופה מהם בגיל הזה.
טל
-
המסע לפולין הוא על החופש הגדול? ממש מוזראני צריכה לקרוא יותר בקפידה את התגובות שלי לפני שאני שולחת אותן לאוויר העולם (או להעסיק עורך לשוני מיומן
...). כמובן, שאני מעדיפה שהבן לא ישלם את המחיר החברתי. -
תאריכי בגרויות 2015אני יצאתי 3 פעמים בכל פעם בסיום יב' בכל הפעמים יצאנו ב15/7.
אם אין בעיה של תאריך גיוס אז לדעתי האישית אין בעיה עם 19/7.
בכל מקרה המבחנים של יולי הם בדרך כלל כבר מועד ב'.
