שנה טובה ותודה
-
טרמפסיטית בבגאז' משמיעה קול תודה...לנילי
כסמוי ברוב הזמן, עם גיחה קטנה פה ושם, אני יכול לומר לך שאחרי הברכה שלך את בהחלט יכולה לצאת קצת מאלמוניותך, יש לך עם מה !!
ואני רוצה לאחל שנה טובה לכל השקטים המתלווים למספרי הסיפורים המהממים פה
ולכל מספרי הסיפורים שבלעדיהם לא היינו פה...
שנה טובה
-
טרמפסיטית בבגאז' משמיעה קול תודה...נילי,
מרקו פולו מתאר גשר, אבן אחר אבן.
״אך איזו היא האבן התומכת בגשר?״ שואל קובלאי חאן.
״הגשר אינו נתמך באבן זו או באחרת,״ עונה מרקו, ״אלא בקו הקשת שהאבנים כולן יחד יוצרות.״
קובלאי חאן שותק שעה ארוכה, מהרהר. עד שהוא מוסיף: ״מדוע אתה מדבר איתי על האבנים? רק הקשת היא המעניינת אותי.״
מרקו פולו עונה: ״בלי אבנים לא קיימת שום קשת.״
מתוך - הערים הסמויות מעין של איטאלו קאלווינו (מאיטלקית - גאיו שילוני)
איכשהו, נזכרתי דווקא בזה.
שנה טובה ומאושרת גם לך.
שמוליק
-
זה הגשר שלי לשנה החדשהקצת באיחור, אבל יש לי תירוץ!
התירוץ בגוף הברכה המצורפת...
שתהיה לכולנו שנת טיולים נפלאה!
אורה
-
לשמוליק - בעניין האבנים ומה שביניהן..היי שמוליק,
יפה האיזכור מתוך 'הערים הסמויות מן העין' (זו עיר של האנשים שאוהבים לבנות, הבנאים הסדרתיים, נכון?!). עולה ממנו שלכל אבן סתמית יש חשיבות בבנין הפורום הזה.
הבנתי נכון ?
והאסוציאציה שלי לדברים שלך - הוא הפזמון החוזר Anthem של לאונרד כהן :
Ring the bells that still can ring
Forget your perfect offering
There is a crack in everything
.That's how the light gets in
או בפראפאזה לאבני הקשת : דווקא הסדקים בין האבנים, בין כל הדברים הסגורים, בנויים ומאוחים לכאורה - דווקא הסדקים מאפשרים לאור להיכנס ולהאיר..
שתהיה שנה עם אור, גם אם האור יגיע דרך סדק, חריץ או שבר....
נילי
-
לשמוליק - בעניין האבנים ומה שביניהן..נילי,
כמו שארז כתב קודם, איזה כייף שיצאת לאור ...
קראת שלאונרד כהן אומר שהוא רוצה לשוב ולהופיע בישראל?
כל כך כעסתי על עצמי שפספסתי את הפעם הקודמת.
מקסים הציטוט הזה שהבאת (וגם פו הדב הוא אחד הספרים האהובים עלי).
הערים הסמויות מעין הוא ספר מפעים שאני קצת מתקשה לקבוע לאיזה ז׳אנר הוא שייך. פרוזה פילוסופית אולי?
מסופר שם אודות שלל ערים דמיוניות שאינן קיימות ודרכן מסופר המון על בני האדם.
באמת שקטונתי מלקבוע מהי הפרשנות ׳הנכונה׳ למקטע הזה שציטטתי ואחד מהקסמים של הספר הוא האפשרות למצוא בו אין סוף פרשנויות.
בכל מקרה, זו היתה אסוסיאציה - את ככותבת סמויה, הפורום כגשר לחוץ לארץ הפיזית ולערים הסמויות מעין הדרושות לנפש - וכן - גם העובדה שבגשר הזה אין אבנים ׳סתמיות׳ ואין אבנים ׳מיוחדות׳ - כולן נדרשות לקשת שהוא יוצר...
אז שוב, שתהיה לנו שנה של גשרים סמויים וגלויים כאחד,
שמוליק
