טאג'יקיסטן
-
צריך עזרה-
1. האם ניתן לקבל ויזה בשדה התעופה של דושנבה??
2. האם ניתן לנוע בהרי פמיר בעזרת תחבורה ציבורית או חייבים להשכיר ג'יפ??
3. איפה "קל" למצוא שותפים להשכרת ג'יפ? בצד הטג'יקי או באוש- בקירגיסטאן?
4. עלויות??
אשמח לכל מידע
-
טאג'יקיסטןניתן לקבל וויזת תייר בשדה התעופה בדושנבה.
בהחלט ניתן לנוע בפמיר בתחבורה ציבורית. ג'יפ מאפשר קצת יותר עצמאות מבחינת היעדים ומנגיש מקומות שקשה להגיע אליהם בלעדיו. זה לא אומר שבלי ג'יפ הטיול בפמיר פחות עוצמתי- הייתי שם שלוש פעמים ולא הרגשתי בשום שלב צורך לשכור ג'יפ (אבל זה גם עניין של העדפה אישית- כן הלכתי הרבה ברגל עם תרמיל..).
למציאת שותפים להשכרת ג'יפ לטיול בפמיר כדאי לברר בגסטהאוסים (אם תגיע אליהם). בדושנבה ה-Yeti Guesthouse די פופולרי, באוש בקירגיזסטן ה-Osh Guesthouse מאוד בעיניינים, אבל גם בפורום של הלונלי פלאנט יש לא מעט הצעות של מחפשי שותפים כשמתקרב הקיץ, מה שאולי מאפשר לך להתכונן יותר זמן מראש.
-
טאג'יקיסטןראשית תודה!
רק כדי לוודא- אני יכול להגיע לשדה התעופה ללא מכתב הזמנה ולקבל ויזה? כי ב-thorn tree I ובאתרי חברות טיול מצוין שאני חייב מכתב LOI.
כל מידע נוסף על התנועה בתחבורה ציבורית- אשמח.
איזו דרך נותנת זמן להתאים לגובה- תנועה מאוש או מדושנבה או שאין בכלל בעיית גובה כי הדרך עוברת בגובה נמוך??
כל מידע שניתן לקבל-חשוב!
שוב תודה, שוקי
-
טאג'יקיסטןתחבורה ציבורית בפאמיר דורשת זמן וסבלנות. אם יש לך את שני אלה אפשר להסתדר לא רע. בחלק המזרחי של הפאמיר, סביב חורוג, קל יותר מאשר בחלק המערבי סביב מורגאב.
לגבי הגבהים והכיוון, מורגאב נמצאת בגובה 3650 מ'. בגובה כזה בדרך כלל לא מתפתחת מחלת גבהים מסוכנת (יכולים להופיע סימפטומים קלים שחולפים אחרי יום יומיים), אבל יש אנשים שרגישים יותר. הדרך שבין גבול קירגיזסטאן למורגאב נמצאת בגבהים שמעל 4000 מ', לעומת הדרך מחורוג למורגאב שרובה עוברת בעמקים נמוכים יחסית (למעט פאס גבוה קצת לפני מורגאב). כך שאם אתה חושש/רגיש עדיף להגיע מחורוג. אם אתה בכל זאת מגיע מאוש ורוצה ללכת על בטוח תוכל להתאקלם לגובה בסארי-טאש (כ- 3100 מ').
-
טאג'יקיסטןממתי המידע? בקיץ שעבר לא היה צריך שום דבר בשביל לקבל ויזה בשדה תעופה וככה זה בד"כ, אם כי אכן יש כאלה שאומרים שכדאי להביא LOI. בגדול יכול להיות שהמצב בנושא קצת נזיל ונתון לפרשנות של פקיד ההגירה כך שאם הוא רוצה לסחוט אותך המצב שלך יהיה יותר טוב אם יש לך LOI. בכל אופן, לא שמעתי על אף אחד שמנעו ממנו וויזה וכניסה לטג'יקיסטן כי הוא לא הביא.
תחבורה ציבורית- לא מדובר במשהו מאורגן ורשמי סטייל אגד אלא בעלי רכבים שמתפרנסים מזה. הם יוצאים מנקודות ידועות לנקודות ידועות כשהרכב מתמלא. צריך לבוא (לפעמים יום לפני כשמדובר בנסיעה ארוכה), לברר יעד, לברר מחיר (ולהתמקח) ולפעמים לחכות עוד שעה שעתיים עד שהכל ייסתדר ואז לצאת לדרך.
מחורוג יש טרנזיטים סדירים יחסית לכפרים הראשיים בכל אחד מהעמקים של מערב הפמיר. במזרח הפמיר יש בד"כ תחבורה רק בין מורגב לחורוג ובין מורגב לקירגיזסטן, מה שקצת מקשה לחקור את האזורים בין לבין (שם יש יתרון רציני לג'יפ). בעמקי מערב הפמיר יש בד"כ מעט תנועה על דרכי העפר כך שאפשר לתפוס טרמפים (בתשלום לפעמים) לאן שמנסים להגיע.
אין ספק שההתניידות בפמיר היא לא נורא זריזה ונוחה. אי אפשר למהר שם וצריך לקחת בחשבון עיכובים והתברברויות, אבל בהחלט לא צריך רכב כדי לחוות את האזור והקושי הזה הוא גם חלק גדול מהקסם שלו, לדעתי- זה מקום נידח!
לגבי הגובה- הדרך ההדרגתית יותר היא מדושנבה אבל בשני הכיוונים לא מדובר בעלייה פתאומית נורא ותגובות בעייתיות לגובה זה לא משהו ששומעים עליו הרבה. המקום לשים בו לב הוא מזרח הפמיר (אזור מורגב) שהוא יחסית גבוה והגישה אליו נעשית בד"כ ברכב.
-
טאג'יקיסטןבנוגע לגבהים - אני למשל בקירגיסטן ובטג'יקיסטן לא הרגשתי שום השפעה שלהם אבל בפרו ובוליביה באותם הגבהים קבלתי מחלת גבהים -אז לך תדע.
את הויזה והפרמיט לפמיר עשינו בבישקק.
מצאנו באוש שותפים לרכב העובר את הגבול (שמים הודעות בגסטהאוסים ושואלים כל תייר שמוצאים אם הוא מעוניין ומחפשים רכבים בסביבות השוק שגם מובילים סחורות מאוש למורגב).
לשמחתנו במורגב הם החליטו להשאר איתנו לטיול בטגיקיסטן
ושם גם מצאנו נהג ג'יפ מקסים ומומלץ (מצ"ב תמונה) שאיתו יכולנו להגיע לכל מיני מקומות שכאמור אין בהם תחבורה ציבורית ונדיר לראות תחבורה בכלל.
הנהג לא ידע מילה אנגלית אבל הוביל את ארבעתנו לפי התוכנית שנתנו לו מראש.
בחרתם לטייל במדינה יפה - תבלו.
