חששות מהטיול
-
היי רציתי לשתף אותכם בפחדים שלי בתקווה ותוכלי להרגיע אותי או לייעץ לי. אני חולמת לטוס להודו כבר מלא זמן והתכנון הוא לטוס לבד באיזור החצי שנה לא סגור עדיין כלום.. יש לי כל כך הרבה פחדים אם זה מסיפורים שזה מפחיד לנשים לטוס לבד בגלל אונס וחטיפות וכאלה. ואם זה כי זה לבד ואני לא אתמצא . העניין הוא שאני לא רוצה לוותר על הזכות הזאת לראות ולחוות את הודו. הטיסה לשם תיהיה מהפעמים הבודדות שטסתי לחול ובכלל פעם ראשונה שאני טסה לבד ועוד לתקופה כל כך ארוכה.. זה נורמאלי כל הפחדים האלה? או שזה סתם יותר מידי מחשבות מיותרות? רק אני ככה ??
אשמח לתגובות שלכם בנושא תודה רבההה
-
חששות מהטיולהיי עדן
הפחדים לא מיותרים. צריך להתייחס אליהם אבל לא לתת להם להשתלט.
כן. יש סכנות בהודו - כמו בהרבה מקומות אחרים. תחפשי מישהו או מישהי כדי להתחיל איתו את הטיול, תקבלי בטחון ותכירי אנשים ואם לא יתאים, תפרדו ותמצאי אנשים אחרים. תוך כדי תאמצי לך את כללי הבטיחות שלך - איפה להסתובב לבד, איפה לא ומה את מרגישה נוח לעשות. בנוסף, לגבי הטרדות מיניות, אם תטיילי בחברת גבר או גברים, בד"כ אף אחד לא יתקרב אלייך (כאילו את מחוץ לתחום). זה לא מבטיח 100% אבל מצד שני גם בארץ אין 100%...
-
זה נורמאלי כל הפחדים האלה?בתחילת החודש טסתי לטיול באיטליה ובבלקן. אגלה לך סוד קטן... היתה לי בערך את אותה ההרגשה שאת מרגישה עכשיו. למעשה אחרי יותר מ 17 שנה של טיולים, חלקם בכמה מהמקומות הקשים ביותר שיש באסיה, ועדיין יש לי את אותה ההרגשה כשאני נוסע לארץ חדשה. אני מניח שככל הנראה לא באותה העצמה, אבל במהות אותה ההרגשה - אפילו שלא נסעתי לדלהי אלא רק לדוברובניק.
אז כמו שכבר אמרו לך מאוד בחכמה - חששות זה דבר טבעי, אפילו חיובי כל עוד לא הופכים לפרנואידית. אז ללמוד כמה שניתן לפני הנסיעה, לתכנן את המסלול לימים הראשונים באופן שיצמצם כמה שניתן את אי הנוחות, לצבור בטחון ככל שמתקדם הטיול. במהרה הפחדים ייעלמו ומה שיישאר זאת רק הזהירות הטבעית ההכרחית ולא יותר.
שיהיה טיול מהנה
-
זה נורמאלי כל הפחדים האלה?אני רוצה להדגיש מה שבסאם אמר - ללמוד הרבה לפני הטיול. ככל שתקראי יותר ותהיה לך תכנית בסיסית טובה - כך תרגישי בטוחה יותר. למשל - יש כאן בצמוד שירשור של אור על שבוע בדלהי. כשאני תכננתי את הטיול שלי נתקלתי באמירות שדלהי קשה ועדיף לדלג עליה בהתחלה. כך עשיתי. בדיעבד - בחכמה. ככל שתאספי כאלה טיפים כך יקל לך. לכי להרצאות למטייל, קראי על התנהגות בטוחה (כסף למשל) תקני מראש את הלונלי פלנט ותתעמקי בו בנושאי התנהגות וכד'. מהר מאד תתחברי לישראלים אחרים וזה מקל. ההתחלה, כמו שבסאם אמר, תמיד קשה. ההמשך - מענג.
-
חששות מהטיולאני אוטוטו בן 55 וחזרתי מהודו לפני כחודש וחצי וזאת הפעם ה- 17 שלי
שם."החשש" היחיד שלי שם שלא יהיה לי עצירות מהמסאלה דוסה.
מתוקה סעי ויהיה בסדר.
-
שמעון הרגת אותיהמסאלה דוסה לא עושה עצירות....
וברצינות - הודו לדעתי לפחות, היא אחת המדינות הבטוחות ביותר בעולם. כן, אני יודעת, יש שם אונס, ויש המון סיפורים על הטרדות. אבל כשאת מסתובבת שם ברחוב את לא צריכה להסתכל כל הזמן ימינה, שמאלה ואחורה לראות שלא עומדים לכייס אותך, לשדוד אותך, הולכים אחרייך... (זה מה שקרה לי לאחרונה בסנט פטרסבורג, ולבסוף, כן הצליחו לכייס אותנו במטרו....)
טיילתי בהודו יותר משלושים פעמים, הרבה מהם לבד לגמרי, במקומות לא מתוירים. נכון שאני לא בגילך, בטח מבוגרת אפילו מאמא שלך, אבל עדיין... זה המקום שהרגשתי בו הכי בטוחה. כל העצות שקיבלת, להיות זהירה, לא ללכת לבד במקומות שנראים לך מסוכנים (כמו שלא היית עושה בארץ), הכל נכון. כשזהירים, לא נכנסים להרפתקאות מפוקפקות, לא נענים להזמנה של מישהו שלא מכירים. אז הכל בסדר.
-
שמעון הרגת אותישמעון ופנינה, אחרי הפעם הראשונה הכל נראה אחרת. יש כאלה שישבעו שלא יגיעו יותר להודו, ויש כאלה, כמוני, שרק יתכננו ויחלמו לעוד ועוד. אבל לפני הפעם הראשונה החששות שלא לומר הפחדים, אכן מובנים וקיימים ואני עוד זוכר אותם. וטיילתי הרבה לפני ואחרי הודו, ויש לי את הנסיון והידע כיצד לטייל לבד.
לכן אני חוזר ומדגיש - הכנה טובה מפחיתה את הלחץ.
-
צודק רוניגם אני מתתי מפחד לפני הנסיעה הראשונה להודו. אבל אנחנו נותנים עצות מניסיוננו, ועל פי ניסיון זה אני מנסה להרגיע - אין ממה לפחד.
-
צודק רוניהימים הראשונים הם הכי בעייתיים תוכלי מספר שבועות לפני הטיסה לשאול פה בפורום מי נמצא על הטיסה ולנסות לחבור אליו/אליה לנחיתה ולמפגש הראשון עם הודו. יכול מאד להקל.
-
למה נסיעה לחצי שנהכל החששות הן דבר רגיל למי שנוסע למקום שאינו מוכר לו וכל מה שנכתב פה על איך להתגבר עליהן גם הוא נכון אבל אישית הייתי מייעצת לך לנסוע ראשית לחודש עד חודשיים . אם הודו תמצא חן בעיניך סעי פעם נוספת . אני משוכנעת שתגיעי עם הרבה יותר ביטחון וההנאה שלך תהיה כפולה.
-
למה נסיעה לחצי שנהת"אמת, לא פחדתי ולא חששתי .
אנלי כי אני מטיילת מגיל צעיר- ואני כמו פנינה , כבר לא אפרוח.
למדתי עם שנים מטיולים לבד באירופה בגיל צעיר,
אסרטיביות - לא להתעסק עם זרים- ולהיות מודעת לסובב אותי.
נכון שהיום הדברים קצת שונים משנות ה 60/70 , אבל מבחינת ההתנהגות דבר לא משתנה.
חייבים להיות זהירים ומודעים- וחששות זה בהחלט לגיטימי .
אבל גם להנות ולא להתכווץ מכל דחיפה .
סדרי לך מקום לינה מראש עם ההגעה לדלהי. מונית יש מסודרת מהשדה ביציאה - ולא לשמוע לנהג אם הוא מנסה להובילך למלון אחר.
לקרוא וללמוד לאן את רוצה להביע ומה מענין אותך. כמה שיהיה לך יותר מידע כך יותר קל יהי להסתדר ולהבין מתי "עובדים" עליך.
סעי תהני - בעיניים פקוחות ולב מתרגש!
-
חששות מהטיולחששות של חוסר ודאות וחוסר נסיון.
אני תומך בעדי- לתחילת הטיול תבחרי יעד נוח- מבחינת תשתיות תיירות, וגם פופולרי ע"י תיירים, וכך יהיה לך יותר קל ונוח להתחבר וללמוד על התנהלות מאנשים מנוסים, וגם להפיג חששות.
ולפני שתטוסי, תקראי חומר על הודו, תסכמי, תבני לעצמך מסלול כללי, או יעדים שאליהם תרצי להגיע, מתוך עקרון, שככל שתגיעי יותר מוכנה, ככה ההתאקלמות שלך תהיה נוחה וקלה יותר.
-
חששות מהטיולכשהייתי צעירה טיילתי לבד בהודו, והרגשתי בטוחה שם מאד, וכך הרגשתי גם כשחזרנו לשם עם ילדים. גם ההודים וגם הישראלים עוזרים בשמחה לפתור כל קושי.
אני מצטרפת להמלצה לא להתחיל בדלהי. בנוסף הייתי ממליצה להתחיל על "שביל החומוס" - יותר קל להסתגל כשיש סביבך הרבה ישראלים שאפשר לשאול ולעשות איתם דברים, וכשיש בתי הארחה מסודרים ואוכל מערבי.
אם את מתחילה בקיץ הייתי ממליצה לנסוע משדה התעופה בדלהי ישר לדהאראמסאלה ולבלות שם את התקופה הראשונה. זה מקום עם הרבה ישראלים, תיירים, בתי הארחה, אוכל, מסלולי טיול ופעילויות. חוץ מזה, הרושם שלי הוא שבגלל שהמקום מתאפיין בעיקר בלימודי בודהיזם וקורסים רציניים, מגיעים לשם אנשים יותר אחראיים, לא החבר'ה שנוסעים להודו כדי להתמסטל, כך שזה מקום בטוח במיוחד להסתגל בו להודו.
