גנבו לי את התיק בברלין....
-
חזרנו ביום ראשון בבוקר מברלין. חזרנו=אמא ושני ילדים בוגרים, בת 22 ובן 16.
אוסיף פרטים, אם אספיק לגבי הטיול עצמו, אבל חשוב לי לספר לכם על ה"חווייה" - כן, ה---תיק עם הדרכונים של הבן ושלי (הבת בוגרת ולכן הוחלט שתלך עם הדרכון שלה עליה), הכסף, כרטיסי האשראי, טלפון נייד, מצלמה עם התמונות, משקפי קריאה (תאמינו לי, עם כל הטופסיידה שהיה צריך למלא - זה היה חסר מאוד...), משקפי שמש... הכל.
שורה תחתונה - הכל בסדר, אנחנו בארץ מינוס הציוד שנגנב...
עוד שורה תחתונה - אנחנו מרבים להלקות את עצמינו, להתלונן על ההתנהגות של הישראלים, על הביורוקרטיה הישראלית, המוסדות הלא מתפקדים שלנו.... ובכן, יש לנו גם במה להתגאות - הקונסולייה הישראלית בברלין - מורידה בפניהם את הכובע! היחס, האדיבות, מקצועיות, נכונות לעזור, איכפתיות.... אין מילים! פרטים... בהמשך מה שנקרא...:
סיפור המעשה - יצאנו בערב שישי, רק הבת ואני, הבן החליט להישאר לנוח בדירה. נסענו בתחתית לנולנדורפפלאץ לראות קצת את חיי הלילה המפורסמים של ברלין.
יצאנו מהתחתית... ובכן, המקום נראה קצת סליזי... מסביב לתחתית שיכורים, קבוצות של צעירים שלא הייתי רוצה לפגוש בחושך לבד... לא נורא, אבל קצת יותר ממה שרואים במקומות אחרים בברלין.
התחלנו ללכת לכיוון שדרה שנראתה לנו מרכזית, המון מסעדות, בתי קפה, מלא מלא אנשים יושבים, אוכלים, שותים, נהנים... חיי לילה... (עוד לא היה אפילו ממש לילה, שעת דמדומים...).
התיישבנו באחת המסעדות, לא זוכרת את שמה, אוכל יפני. הבת ישבה מולי, אני, כרגיל, את התיק (תיק שנתלה על הגב) הצמדתי לגב הכיסא שלי עם שתי הרצועות. הזמנו מהתפריט וכמה דקות לאחר מכן, רציתי להראות משהו לבת בתיק.... ואין תיק!!!
-
גנבו לי את התיק בברלין....הלב צנח, קמתי מייד, חיפשנו את התיק. שתבינו - מסעדה מלאה! שולחנות צמודים אחד לשני, מלצריות עוברות כל הזמן, ישבנו מספר דקות, אולי 5 אולי 10 - והתיק איננו!
חיפשנו על הרצפה, כסאות ליד - אין, נאדה נעלם!!!
נכנסתי מייד למסעדה, ביקשתי לבטל את ההזמנה ולשלם על הקולה והתה שקיבלנו (לבת היה קצת כסף בארנק).
ביקשתי שיזמינו משטרה, הבת נשארה במסעדה ואני הלכתי לחפש בסביבה, אולי יתמזל מזלי והגנב לקח את הארנק וזרק את התיק. חיפשתי בגן ציבורי ליד (התחיל להחשיך על אמת, אבל חיפשתי גם בפינות הנסתרות, אולי התיק שם....), חיפשתי בפחים מסביב למסעדה - כלום.
לקח מספר אחד: לבקש שיזמינו משטרה! לאחר כעשרים דקות, הגיעו שוטר ושוטרת - מנומסים, קורקטיים, דברו אנגלית. תיארנו מה בדיוק קרה, השוטרים רשמו את כל הפרטים והזמינו עוד ניידת, הפעם עם הטופס הנדרש להגשת תלונה, כולל מספר התלונה. הבנתם? לא צריך להגיע עד תחנת המשטרה, לבזבז זמן ולהגיש תלונה. השוטרים הזמינו במיוחד ניידת, שהביאה לנו את הטופס עד המסעדה...
השוטר חיפש באינטרנט את מספר הטלפון החרום של הקונסולייה הישראלית... ורשם לנו אותו יחד עם הכתובת המדוייקת של השגרירות.
כאן למעשה המשטרה סיימה את תפקידה, אין להם יותר מדי מה לעשות, אלא אם יתמזל מזלינו וימצאו את התיק... השוטרים נפרדו מאיתנו בהבעת השתתפות בצערינו והמלצה להגיע לקונסולייה הישראלית להוצאת מסמכי נסיעה חדשים.
התקשרנו למספר החירום. עונה תקליט (יום שישי בערב) שאומר בעברית (לאחר הודעה בגרמנית ואנגלית), להתקשר למספר מסויים בקונסולייה. הבת התקשרה, ענה איש ביטחון/כונן בעברית, היא סיפרה בקצרה מה קרה, הכונן מסר שלא יכול לעשות הרבה עכשיו, המליץ להתקשר בבוקר לקונסולייה.
-
גנבו לי את התיק בברלין....הטלפון הבא היה לאבא שנשאר בארץ. כמו שהוא מתאר זאת, נפתח חמ"ל בבית, כאשר הוא מתקשר למאסטרכארד וויזה לבטל את הכרטיסים, מתקשר לאיזי ג'ט לבדוק אם אפשר לטוס לארץ על סמך צילום של הדרכון.
לקח מספר 2: לקחת תמיד עותק סרוק של הדרכון. במקרה שלי, המחשב הנייד היה בדירה, שם יש לי עותק סרוק של כל הדרכונים של בני המשפחה.
באיזי ג'ט נמסר לאבא - שבלי מסמך והקונסולייה הישראלית, לא נוכל לטוס חזרה לארץ. בדיעבד - נמסר לנו שאולי, אם היינו טסים באל על, אולי היו מאשרים לנו לטוס חזרה על סמך סריקה של הדרכון, אך זה לא וודאי.
ויזה כאל התקשרו אלי מייד (לנייד של הבת) - ווידאו איתי שאכן הכרטיס נגנב ובטלו את הכרטיס. כרטיס חדש יגיע בדואר רשום. שירות מדהים (לצערי לא פעם ראשונה שנאצלתי ליצור איתם קשר, גם בנסיעה קודמת אבד לי כרטיס האשראי והם ביטלו מייד, בעודי עומדת באמצע שוק רחוב בביג'ינג).
מאסטרכארד - כשחזרנו לדירה מצאת בקלות את המספר באינטרנט, האיש הרי כבר הקפיא את הכרטיס מהארץ, מאסטרכארד חיכו לאישור שלי לבטל, יחכה לי כרטיס חדש אצלם - מכיוון שאני נוסעת מחר בערב לסין (כן כן...) ואני צריכה לפחות כרטיס אחד, ביקשתי שלא ישלחו אלא אבוא לקחת.
חזרנו לדירה "אבלות וחפויות ראש" המצב כזה:
יש לנו דירה
יש לנו קצת אוכל בדירה, לא נגווע ברעב
יש לנו כ 150 אירו =- הכסף של הבת וכסף שנתתי לבן ולבת "שיהיה עליהם" לפני שהתיק נגנב.
יש לנו טיסה ביום ראשון בשבע בבוקר חזרה לארץ. אני צריכה לטוס לסין ביום שלישי בערב לפגישות עבודה חשובות - לבן ולי אין דרכון, הוויזה לסין - בדרכון שנגנב...
-
גנבו לי את התיק בברלין....שלחנו סמס לבעלת הדירה, הסברנו מה קרה ושאלנו - אם נצטרך, האם נוכל להאריך את השהות בדירה עד יום שני לפחות. לקחנו בחשבון, שייתכן ולא נוכל להגיע לקונסולייה לפני יום שני, ימי הקבלה הרשמיים.
שאלנו גם אם נוכל להדפיס דרכה את צילום הדרכונים, למקרה שננסה בכל זאת לטוס חזרה עם איזיג'ט.
קיבלנו סמס חזרה - אין בעייה, הדירה פנוייה עד יום רביעי, היא מאוד מצטערת לשמוע, תשמח לעזור במה שתוכל, כולל הדפסה כמובן של צילום הדרכונים.
לפחות זה....
הבן הצעיר ישן, כמובן לא הערנו אותו, אין טעם שעוד מישהו יעבור לילה לבן...
בינתיים שלחתי מייל לעבודה - הסברתי מה המצב, ביקשתי לחסום את הטלפון (נעשה מייד), ביקשתי עיצות מהמנוסים (סוכנות הנסיעות שאנחנו עובדים איתה בחברה) ולהפתעתי קיבלתי תשובות עוד באותו הלילה - הטלפון נחסם, קצת מידע (אם היה אל על היה אפשר אולי לעשות משהו, איזיג'ט פחות, מתי יש טיסות חלופיות של אל על, אין הרבה מקום על הטיסות האלה וכו').
עבר לילה לא שקט על כוחותינו... חיכינו לראות מה יקרה בבוקר עם הקונסולייה...
-
גנבו לי את התיק בברלין....וואו פמילי, כולי צמרמורת...
אם הגעתם ארצה-סימן שהכל הסתדר פחות או יותר (מקווה מאוד). מחכה לשמוע איך הסתדרתם אחרי לילה לבן ומה עלה בגורל של ויזה לסין.
אוף, איזה באסה...
-
גנבו לי את התיק בברלין....וואיי family איזו באסה ואיזו תסבוכת. מוסר השכל לעולם לא להניח תיק מאחורי מסעד הכסא. התיק אצלי הוא תמיד על השולחן שיש לי קשר עין איתו. לרבות המצלמה . הנייד הוא בילד אין ביד . כסף בחוץ הוא עד 100 יורו היתר בנרתיק פנימי מתחת למכנסיים. אני מקווה שהכל יסתדר לך בעזרת החמ"ל. כל טוב רחל לבון.
-
גנבו לי את התיק בברלין....ללא מילים. טוב שנגמר.
-
גנבו לי את התיק בברלין....אוף!!! נשמע מאוד לא נעים!!! ובכל זאת טיסה מקווה שהטיסה לסין תסתדר. תעדכני.
-
גנבו לי את הילדות בפורום.....אורית? ברוכה הבאה. אל תספרי להם שאת מכירה אותי מגיל 6. ...אם ידעו את האמת תהרס לי התדמית.
-
גנבו לי את הילדות בפורום.....גם אני רוצה לברך את אורית. ברוכה הבאה לפורום!
פמילי, תנחומי. הסיפור כאן מצמרר במיוחד, כי אני מנסה בימים אלה לשכנע שאת הדרכונים והמסמכים החשובים יש לשאת על הגוף, ולא ממש נוחלת הצלחה, ולא אגיד אצל מי...
סיפרתי כאן לא פעם, שכיוון שעברתי חוויה דומה בטיול הראשון שלי, בחו"ל אני נצמדת למסמכים החשובים...
פמילי, ספרי איך הסדרת עם הויזה לסין???
רבקה
-
גנבו לי את הילדות בפורום.....מה זה פמילי לאן נעלמת באמצע המתח??
אני מקווה שהדברים הסתדרו לכם בסדר. שובי לספר פליז!
-
גנבו לי את הילדות בפורום.....מרינה, רחל, Yefrha- תודה על התגובות וההשתתפות.
רחל, אני נוסעת המון, באמת הרבה. הגעתי למסקנה שאי אפשר כל הזמן, ימים ושבועות שלמים להסתובב עם חגורת בטן, או עם התיק קשור מלפנים, וכל הזמן כל הזמן לחשוד בכולם. הסתובבתי במקומות באמת מועדים לפורענות, היו גם נסיונות לכייס אותי - עד היום טפו טפו, לא הצליחו והאמת, גם לא היו יותר מדי תקריות. אז קרה, כן, מאוד לא נעים, מאוד! אבל עדיין, אנשים מספרים לי שהם הולכים עם שני ארנקים, אחד מזוייף עם מעט כסף ותעודות מפוברקות, והארנק האמיתי מוחבא. נו באמת, איך אפשר כל החיים ללכת כך, לזכור תמיד לקחת שני ארנקים וכו'.
יש לקחים שהפקתי מהאירוע הבאמת כמעט טראומטי הזה ולכן אני מזדרזת להעלות אותו כאן בפורום, סביר שאהיה אפילו יותר זהירה בעתיד, אך לא אשנה לחלוטין את כל ההתנהגות. פשוט לא כיף, לא סביר לחיות כך...
בעז, יפה, לא הבנתי את התגובה, האם חשבתם שאני אורית? לא, אבל אני מבינה שהיא מאוד דומה לי באורח החיים...
-
המשך סיפור ברלין - חוזרים לארץ בזמן?ובכן, לאחר לילה עם מעט שינה והרבה מחשבות, אני מתעוררת בבוקר ויוצאת לקנות לחמניות במאפייה שלייד. בדרך הציפורים מצייצות (כן, על אמת....
) השמים מעוננים במקצת אוויר צח, ואני מחליטה - מה שלא יהיה, נתמודד, נמשיך להינות, לא ניתן לאירוע הזה להרוס לנו.חוזרת לדירה, הבת התעוררה, מתחילות להכין ארוחת בוקר. בסביבות 9 מחליטה שמספיק מאוחר להתקשר לשגרירות. עונה לנו בחור חמד. אין מילים אחרות. פשוט בנאדם מקסים!!!
אני מסבירה לו במה מדובר והוא מוסר כך:
למיטב נסיונו, לא נוכל לטוס על בסיס צילום הדרכון. אם היה מדובר בטיסת אל על, היה אפשר לנסות לעשות משהו, אך במצב הזה, כנראה שלא נוכל לטוס רק על בסיס צילום. מכיוון שעוד מוקדם, בכל זאת שבת, הוא לא יכול להתקשר לאנשי הקונסולייה כרגע. הוא יתקשר מאוחר יותר לנציגת הקונסולייה והוא מניח (לא יכול להבטיח, אך הוא מניח שזה מה שיקרה), נוזמן לשגרירות ויוצאו לנו תעודות מעבר או דרכונים. הבחור רשם את מספר הטלפון של הבת, ביקש שננתק והוא ינסה מייד להתקשר. אם לא מתקשר תוך 5 דקות, שנחזור אליו. אנחנו מנתקות ואני מרגישה קצת כמו צוללן שנתקו אותו מצינור החמצן.... הבחור מתקשר, הכל בסדר.
הוא יתקשר חזרה בסביבות 11.
הבן מתעורר ומצטרף לארוחת הבוקר. אנחנו מספרות לו את מאורעות הלילה האחרון...מחליטים לארוז בינתיים, לסדר את הדירה, כאילו אנחנו עוזבים מחר בבוקר (מוקדם מאוד ויש תוכניות עוד להיום...).
ב 11 הבחור מהשגרירות מתקשר חזרה. כן, נקבל תעודות מעבר היום, (טסיםמחר בבוקר לארץ כמתוכנן!!!) אנחנו מתבקשים להגיע בשש לשגרירות. יש לנו את הכתובת? יופי. מרגיע אותנו - זה אמנם לא במרכז התיירותי, אבל לא ממש רחוק. יעלה לנו 29 אירו לתעודה + 5 אירו לצילום, צריך שתי תמונות פספורט, אפשר להצטלם בקונסולייה, אפשר להביא תמונות אחרות. הוא לא חושב שהמחיר בקונסולייה גבוה יותר. סך הכל, 68 אירו. האם הכל מובן?
כן, תודה תודה תודה!
אנשים, אלה הם בחורינו הטובים, באמת, גאווה, איזו אדיבות, מקצועיות, פשוט בנאדם! תודה לך איש!
-
גנבו לי את הילדות בפורום.....אנטישמיים
-
המשך סיפור ברלין - חוזרים לארץ בזמן?פמילי קבלי התנצלות כי קצת נדחפתי לך לשרשור. הגיבה לך מישהי (אורית) חדשה בפורום ולפי תמונתה הסתבר לי שמדובר בבת כיתתי מבית הספר העממי (ככה קראו לזה במאה הקודמת.....) שמיהרתי לברך לשלום.
בלי קשר אני מרותק לסיפור, תמשיכי בבקשה.
-
המשך סיפור ברלין - חוזרים לארץ בזמן?אני שולחת במייל לשגרירות את צילום הדרכונים של הבן ושלי כפי שהתבקשנו. מסיימים לאכול, אורזים ויוצאים לברלין, למצעד הגאווה. הולכים ברגל, מתיישבים במרכז קודאם ליד הכנסייה ההרוסה ומחכים. שומעים מרחוק את המצעד מתקרב ומחכים בהתרגשות...
לבסוף נופל לנו האסימון.... המשאית הראשונה ראשונה של מצעד הגאווה ברלין 2015 היא.....של.... הקבוצה הישראלית! הכרוז מדבר בגרמנית, אבל אנחנו מצליחים להבין שהכרוז מדבר על כך שבמדינות רבות באזור אנשים מהקהילה הגאה נרדפים, בכווית, סעודיה, איראן... אין לגאים זכויות, בעוד שבישראל יש לכולם זכויות שוות. דגלי גאווה ישראלים מתנופפים על המשאית, אנחנו מקבלים מדבקות I love Israel ודגלונים עם דגל ישראל שהתקשט בצבעי הגאווה... ומנופפים במרץ ו... בגאווה. מייד אחרי האוטובוס קבוצה מרשימה של צועדים פרו ישראל. מייד לאחר מכן, מגיעה קבוצה קטנה, רעשנית וקצת תלושה מהמקום, של מפגיני נגד, צועקים Free free gaza ומחלקים פתקים הטוענים ל pink whashing על ידי ישראל. זאת אומרת - העובדה שיש זכויות לאולוסייה הגאה בישראל, לא "רוחצת", את "פשעי" ישראל בעזה... בחו"ל בכלל ובברלין בפרט, אין לנו ספק בעד מי אנחנו (את הביקורת משאירים בבית...) ואנחנו מנופפים במרץ מולם בדגלי ישראל ומבליטים את המדבקות על החזה... מבחינים לאורך המצעד באנשים רבים עם.... דגלי הגאווה של ישראל. אין ספק, אם יש מקום בו ישראל זוכה לאהדה רבה ומופגנת = זה במצעד הגאווה בברלין...
לאחר מספר שעות והפנינג עליז במיוחד, חוזרים לדירה לארוחת צהריים ומנוחה.
יוצאים במונית לכיוון השגרירות, מסובך מדי עם תחבורה ציבורית... (גוגל מפס הוכיח לנו).
-
גנבו לי את הילדות בפורום.....וואו איזה הרגשה נוראית
.ועוד תמיד אמרתי שברגמניה הרגשנו הכי בטוחים,מבחינה זאת.
טיפוסים פחות נעימים ראינו לרוב בכיכר אלקסנדרפלטץ,אך לא נטפלו או משהו כזה..פשוט לא נעים היה..שיכורים ונראו הומלסים..
-
המשך סיפור ברלין - חוזרים לארץ בזמן?מגיעים לשגרירות מוקדם מדי. המבנה יפה ומרשים, סגור ומסוגר. מייד ניגשת אלינו שוטרת גרמנייה ושואלת למה אנחנו מחכים. מסבירים לה שהוזמנו לשש והגענו מוקדם. השוטרת מחייכת וחוזרת לעמדה שלה מדווחת לאחור בקשר שזה בסדר, אנחנו לא מחבלים. ברבע לשש מצלצלים בשער, עונה לנו איש ביטחון (בעברית), שואל מי אני, מי איתי. פותח לנו את השער כדי שניקח כסאות ונשב במבואה הקטנה עד שסגנית הקוסול תגיע. לאחר מספר דקות, שוב נשמע איש הביטחון, מזמין אותנו להיכנס, אנחנו מתבקשים להשאיר את התיקים (של הילדים, לי הרי אין תיק...
) בלוקר, עוברים סריקה בטחונית ונכנסים עם איש הביטחון לחדר קבלה של הקונסולייה. מגיעה סגנית הקונסול. אישה אדיבה, נעימה, אמפטית, בקיצור, כל מה שהייתם מצפים למצוא בעת צרה... מסבירה לנו את התהליך, לוקחת את הפרטים, את התעודות (המעטות) שיש לנו, מבקשת שנמלא טפסים בהם מצהירים שנגנב לנו הדרכון. לאחר קצת יותר מחצי שעה (מתחיל לרדת גשם רציני), אנחנו יוצאים מהשגרירות עם תעודות מעבר רשמיות - זהו, נוסעים ביום ראשון בבוקר הביתה!!עכשיו יש לנו פחות מ 40 דקות להגיע להופעה WOW אליה קנינו כרטסים עוד בארץ. סגנית הקונסול מסבירה לנו איך להגיע לאוטובוס ואנחנו בהליכה ריצה מהירה בגשם שוטף.
מגיעים לתחנה, מחכים לאוטובוס, שמגיע רק לאחר דקות ארוכות - אחרי הכל, שבת... התחבורה הציבורית נוסעת בתדירות נמוכה.
לא אלאה אתכם, אך מכיוון שמדובר ממש בקצה השני של העיר, הגענו ב 10 דקות איחור למופע ועוד היינו צריכים לקחת את הכרטיסים. מפתיע, אך גם בגרמניה יש תקווה למאחרים, פשוט מלווים אותנו סדרנים אדיבים - לקופה ומשם לכניסה ומשם עד למושב דרך כל הקהל שכבר יושב מרותק למופע.
והמופע? הרבה נצנצים, אורות, תלבושות, אפקטים, מעין תערובת של קרקס, לוליינות, ריקודים ראוותניים ושירה איכותית יותר או פחות. קצת מסרים שכולנו דומים אבל מיוחדים, קצת מסרים כאילו פמניסטים (על ידי רקדניות בלבוש מינימלי), קצת קיטש של אהבה לא משכנע, כמה מופעים יותר מרתקים - איכשהו לא ממש מתחבר אבל יש איזה שהוא אפקט של.... כן.... WOW, הדור הצעיר נהנה קצת יותר... אם כי אין ספק שהבן הצעיר נאלץ לקבל היום מנות גדושות מדי לטעמי ולטעמו של עירום בוטה (גם בחלקים של מצעד הגאווה וגם כאן במופע, שם לא היססו לחשוף ישבנים, בעיקר של המין הנשי, אך גם של חלק מהרקדנים... וגם לגבי שאר הלבוש - לא הרבה הושאר לדמיון...)...
חזרנו לדירה מאוחר, סיימנו אריזה וצנחנו עייפים מאוד למיטות, לשינה טרופה של פחות מ 4 שעות.
השכם בבוקר, ארבע ורבע, חיכתה לנו המונית שהזמינה עבורינו בעלת הדירה. הגענו מוקדם לשדה התעופה ולאחר שעמדנו זמן רב בתור הלא נכון של איזי ג'ט, עלינו לטרמינל A ולתור הנכון.
בדרך עצרנו במכס לקבל חותמת על הקבלות של הקניות שעשינו השבוע. המוכסים לא היו מאוד אדיבים, עד שראו את תעודת המעבר במקום הדרכון, או אז, לאחר שביררו את הסיבה, הפכו לאפולוגטיים וכמעט התנצלו בשם העם הגרמני על גניבת התיק....
שלשלנו את המעטפה החתומה בתיבה ואנחנו מקווים לטוב (לקבלת החזר המס בקרוב בימינו....)
-
המשך סיפור ברלין - חוזרים לארץ בזמן?פמיילי היקרה,
גם הצטמררתי לקרוא מה שעברתם
ודוקא תמיד חשבתי שברלין בין הערים הבטוחות
ועוד במסעדה!
יש לכם מזל גדול, שנשארתם עם קצת כסף לסוף הטיול וטלפון,
טוב לדעת שבשגרירות היו מדהימים, ועוד הספקתם למופע..
אני יודעת שזה יכול לחרב את הטיול.. גם עברנו תקריות דומות
אני משתדלת לפזר סיכונים
חלק בכספת, חלק בפאוץ' בטן פנימי אצלי, חלק בתיק, גם אצל בעלי, אצל הילד,
וגם מחביאה משהו במזוודה בתא פנימי אם אין כספת.
מסתבר שהמקרים האלה קורים כל הזמן ובכל מקום - חייבים להיות עירניים
במיוחד במסעדות, אחרי הליכה מעייפת... אסור להיות שאננים
לא לתלות את התיק על הכסא.. גם לא בישראל.
בזמן האחרון יש מכת כיוסים גם בקניוני ישראל, ליד הקופות, רגע אחד של חוסר תשומת לב, שמקדישים לתינוק והם שולפים את הנייד..
מה עם סין?.. וכשתתאוששי אשמח לקרוא על ההתחלה של ברלין שלכם.
-
המשך סיפור ברלין - חוזרים לארץ בזמן?הי ענת, מייד ממשיכה, פשוט גנבתי כמה דקות בעבודה ונאלצתי לקטוע ולהמשיך בערב בבית...
אמה, גם אני חשבתי שזה ממש צחוק הגורל שדווקא בגרמניה, אחת המדינות העשירות, זה קרה... מסתבר שהמדינה עשירה, אך יש רבים שחיים מהיד לפה... מי שגנב את התיק שלי... שיהיה לו לתרופות....לפחות היה משאיר לי את המצלמה עם התמונות....
בועז - עכשיו הבנתי....
שרון -
ממשיכים: מלבד כמה הרמות גבות והשתתפות בצער (כולל של הבחורה הנחמדה מאוד ברשות ההגירה בישראל), הטיסה חזרה עברה ממש חלק.
איך שהגעתי הביתה יצרתי קשר עם העבודה, והועלה על השיחה ה"מומחה" שלנו לוויזות. מכיוון שלא ניתן לוותר על הנסיעה, חזרתי עוד באותו יום (אתמול) לשדה התעופה והוצאתי דרכון חדש. העלות - 1,400 ש"ח. אם אין ברירה - לפחות יש מוצא.
בלילה כבר קיבלתי מכתב הזמנה עם מספר הדרכון החדש שלי מחברת הבת שלנו בסין, והבוקר הבקשה הדחופה יצאה כבר לקונסולייה הסינית. למיטב הבנתי, יש סיכוי טוב מאוד לקבל את הויזה עד מחר, כך שאוכל לטוס מחר בערב לסין (ואני לא מתלוננת, אבל המשמעות היא לעבוד רצוף עד החזרה לארץ ביום חמישי הבא, כולל שישי - שבת - ראשון.... אבל שוב, אני לא מתלוננת....
)זהו
מבחינת סיפור הגניבה - זה הסוף
מה הייתי עושה שונה?
1. עדין בהתלבטות, אבל כנראה שלא היה צורך להסתובב עם הדרכונים בתיק. ייתכן שבמדינה מערבית, מספיק צילום של הדרכון + תעודה מזהה עם תמונה - למשל, רישיון הנהיגה הבינלאומי (הפלסטיק, הרגיל).
2. להשאיר את רוב הכסף בדירה/מלון. לפחות לפצל, לפחות להשאיר כסף חירום בחדר. יש נסיבות מקלות, זה היה היום הכמעט אחרון, חשבתי לקנות לבת נעליים, אבל למה לעז... לא השארתי איזה 100 אירו במגירה - ממילא הייתי צריכה להשאיר כסף למונית ואוכל ועוד קצת....
3. לרוקן דברים שלא צריך מהתיק לפני שיוצאים - למשל, לא התכוונתי לצלם בערב, למה לא הוצאתי את המצלמה. ואת משקפי השמש? בשביל מה סחבתי אותם??
4. במקומות יותר "מועדים" לפורענות, וודאי להיות יותר עירניים, לא לשים את התיק על הכסא, גם אם נדמה שהאחרים רואים ו"שומרים". מסתבר שאם אנחנו על הכוונת, הגנבים מספיק מקצועיים ויתגברו על מה שנראה לנו כ"שמירה" ועירנות.
5. לבקש מהמקום בהם אתם נמצאים להזמין משטרה. לפחות במקרה הזה הם הגיעו די מהר ומסתבר שאת התלונה נצטרך בעת הגשת התביעה לביטוח. דרך אגב, נראה עכשיו מה שווה ה"הרחבה למטען".... שעושים כל פעם בלי לחשוב בכלל...
6. קיבלנו מהרבה אנשים את אותה המלצה, אז כנראה שלפעמים זה עובד - לחפש בפחים בסביבה כמה שיותר מהר, אולי הגנבים לקחו רק את הכסף ונפטרו מהשאר כמה שיותר מהר... שווה לנסות.
7. כנראה שיש לנו אנשים טובים שם בקונסוליות בחו"ל. כשהודיתי לסגנית הקונוסול שוב ושוב, היא חזרה ואמרה לנו, שבשביל זה הם שם, זה התפקיד שלהם.... ובכל זאת, לגרום לה להגיע ביום שבת מהבית... לא מובן מאליו....
8. לזכור תמיד, אבל תמיד!! שהכי חשוב זה הבריאות! באמת, לא כקלישאה, כל השאר זה חפצים וכסף וזמן - וכמעט הכל ניתן לשחזר ולתקן. אם כולנו בריאים, אף אחד לא נפגע חס וחלילה, אז צריך לזקוף את התקרית הזו לחובת החוויות הפחות נעימות, ללמוד את הלקחים, להמשיך הלאה ולהשתדל להינות ממה שיש. אנחנו הצלחנו בסופו של דבר... ואפילו זכינו לחווייה מסוג אחר של התמודדות עם גניבת תיק בחו"ל- איך אמר מישהו פעם...מה שלא הורג, מחשל??? גם אם לא לגמרי מסכימה עם זה, לפחות למדנו שאפשר להתגבר גם על זה.
זהו חברים, אשמח לשמוע תובנות שלכם בעניין...
אם לא יהיו התפתחויות מרעישות, כנראה אמריא לי מחר לסין... אם יהיה משהו מעניין (לא, לא יותר מדי מעניין אני מקווה) - אדווח. מזג האוויר בשנזן ובייג'ינג צפוי להיות לוהט ואביך....
