אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומה
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהלעיר אלסונד Alesund יש סיפור מיוחד:
בשנת 1904 פגעה שריפה ב-850 מבתיה של העיר, ונותרו בה רק 230 בתים. מיד לאחר השריפה, וכחלק מהשתקמות העיירה ותושביה, תוכננה אלסונד ונבנתה מחדש - ע"י 50 אדריכלים ובנאים נורווגים ,אנגלים וגרמנים, שהביאו איתם את הסגנון האדריכלי החדש של זרם האר-נובו (Art Nouveau) מגרמניה ואוסטריה. הסוחרים העשירים של אלסונד שילמו עבור בתי- לבנים במקום בתי העץ המסורתיים המועדים לפורענות...
מעניין לדעת שממשלת נורווגיה הגדירה את שיקום העיר אלסונד כמטרה עיקרית - לאומית. ועוד עובדה מענינת: העיר היתה חביבה במיוחד על קיסר גרמניה ווילהם השני, וכששמע על השריפה הוא שלח מספר ספינות עם פועלים וחומרי בניין כדי לתרום לשיקום מהיר של העיר.
כך צמחה תוך 3 שנים עיר חדשה - "עיר האר-נובו המושלמת ביותר של אירופה". ואכן העיר משלבת את סגנון האר-נובו השואב את השראתו מהטבע האורגני עם מוטיבים מהמיתולוגיה הנורווגית ומההיסטוריה הוויקינגית.
בעקבות כך ניתן להבחין בקישוטים ייחודים על קירות הבתים, במגדלים ובצריחים המעניקים אופי שונה ומאוד ססגוני לעיירה.
אלסונד חברה בארגון Reseau Art Nouveau Network הכולל 21 ערים ומוקדש לשימור ערי האר-נובו הבולטות של אירופה.
(ותודה לדפנה על אירגון המידע
).אלסונד שבתה את לבי עוד בערב הקודם - אבל הפעם יכולתי להתרכז יותר בבתים המיוחדים והיפהפים שלה:


כאן יש דוגמה יפה לשילוב של מוטיב סקנדינבי עם הארט-נובו :

על רוב הבתים מצויינת שנת הבנייה שלהם:



וכמובן - לא נפקד מקומם של הבתים הצבעוניים המפורסמים על קו המים:

נכון שזו עיר מהממת?!?
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהלגמרי מהממת!
אחרי שקראתי את השרשור שלך וגעגועים לנורבגיה הציפו אותי, הקדשתי את החגים לצפיה בסדרה הנורבגית "זכאי".
הסדרה מצולמת בעיר קטנה ששוכנת בקצה של פיורד מדהים.
ישבתי בסלון מול מסך HD והסתכלתי על הנופים של הפיורד בערגה.
ממליצה לכל חובבי סקנדנביה לצפות בסדרה.
פשוט כיף.
(*לא יודעת אם המליצו כאן לפני - בכל זאת כמעט 300 הודעות...

) -
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהלטיט יקרה -
כשאסיים את הכתיבה הבלתי - נגמרת, אחפש את "זכאי" לצפייה. תודה!




אבא: מספיק כבר עם הצילומים האלה! כל בית את צריכה לצלם?
אמא : מתעלמת וממשיכה במלאכת ההנצחה.

סאבטקסט: עוכר שמחות וצילומים! עוול לא לצלם!
ואז הגענו לעוד מזח של אלסונד עם ספינות ארוכות-תרנים ואבא גם הצטרף למצלמים.
סאבטקסט:

תראו איזה מראה מרהיב:

כאן גם היתה ספינה שכל המפרשים שלה היו פתוחים. שמה - La Grace .
מהממת.

גם עליה היה קישוט:

המשכנו לטייל וגם לנסות למצוא change לכסך הנורווגי שהלך ואזל.
עברנו בין הבנקים השונים - ואף אחד מהם לא עושה change. מאד מוזר.
בסוף נשלחנו ע"י מישהו אדיב לטוריסט אינפורמיישן ומסתבר ששם עושים צ'יינג'.
פנינו מועדות כעת למוזיאון Jugendstil Art Nouveau Centre - "מרכז אר-נובו" המציג את שיקום העיירה ובנייתה מחדש מאז נשרפה כליל ב1904, על פי רוח התכנון הצעירה שנקראת גם "ארט נובו".
בן: מה מוזיאון עכשיו?!? לא בא לי.
אמא: אין לך ברירה. וחוץ מזה זה סיפור מעניין ויש מיצג אור-קולי!
הגענו לבנין המוזיאון, שנמצא בבית מרקחת ישן שנבנה בשנים 1905-1907.

כבר אהבתי.
למרבה השמחה, מסתבר שבשל אווירת החגיגה בעיר ותערוכת הספינות - הכניסה לכל המוזיאונים בעיר היא בחינם. נחמד!
במוזיאון ניתן לראות תצוגות של פריטי אר-נובו, רהיטים, תמונות, חלונות זכוכית מעוצבים וכן בגדי התקופה.
גולת הכותרת היא תצוגה משוכללת וויזואלית להפליא המאפשרת למבקר לראות כיצד השתנה העיר, או כשם התצוגה - "מאפר לארט נובו" ('From Ashes to Art Nouveau').
הבן פחות נהנה, האבא - די נהנה ואמא - התענגה!
סאבטקסט: משהו לנפש!



אמא, בואי כבר נלך מכאן!

תצוגת המולטי-מדיה

היתה גם פינת יצירה מתוקה להפליא לילדים:

במקום גם בית קפה נחמד ומעוצב

ובחנות מוכרים ספרי אמנות

סאבטקסט: אל תקשיבו להם, המוזיאון הזה מקסים!!
צמוד אליו, אגב, מוזיאון אמנות קוביסטית.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי היקרה!!!
איזה כיף לקרוא ולראות-אני נהנית מהתמונות ומהתאורים שלך,שלא משאירים מקום לדמיון (זה חיובי
).כל הכבוד,תמשיכי ככה
סיגל
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלינקה יקירתי!

התיישבתי לקרוא ופשוט קפאתי מול המסך. היופי הבלתי נגמר של הקרחונים, המפלים, האגמים הקפואים/הקפואים למחצה/המנסים להפשיר, אלסונד היפהפיה עם סירות המפרש והתרנים הגבוהים.... אין מילים! פשוט אין מילים שיכולות לתאר ולהביע את מה שמרגישים כשרואים את התמונות. קרחון בויאברין - לא מהעולם הזה. פשוט מדהים!!!!!
האפרוריות, לדעתי, רק מוסיפה נופך מיסתורי לתמונות המדהימות.
אהבתי מאוד את העובדה שבמקומות רבים הייתם לבד. אתם וכל היופי עוצר הנשימה הזה. לדעתי רעשי רקע של אנשים אחרים היו יכולים לפגום בהנאה.
איך מישהו שכבר מגיע לאזור יכול להעלות על דעתו לוותר על כביש השלגים? איך???
תודה לג'ני שהביאה את סיפורה העצוב של אנני/פרידה/הנסיכה פון פלאואן. גם אני ממעריצי אבבא.
אני אוהבת את התכנון מול הביצוע. פעם לפני מאות בשנים כתבתי ככה.
עצוב היה לי לקרוא על שני האסונות שפקדו את LOVATN LAKE. קשה לתאר איך בגן העדן הזה קורים אסונות.
חחח... צחקתי כשקראתי על הקניידלע סופ.... זה הפתרון לחידה שכתבת למישהו אחר בפורום אחר



ממשיכה לעקוב אחריכם אבל חשוב יותר שלחתי אל מי שצריך את הקישור לסיפור והבטחתי לו שאחרי שיקרא את הסיפור, ובמיוחד אחרי שיראה את התמונות, הוא זה שיבקש (נכון יותר ידרוש) ממני להזמין כרטיסים.
עפרה
נ.ב.
אם אפשר בבקשה קצת פחות תיאורים של הפתלתלות והתלילות של הכבישים




-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהסיגל חמודה - תודה

עפרה'לה יקירתי - איזה כיף שאת פה!!
שימחת אותי מאד והצחקת אותי אף יותר כשקראתי את דברייך. בהקשר לפותר החידות - הוא עדיין לא הבין את הרמז
ובהקשר למי ששלחת לקרוא את הסיפור שלי ולצפות בתמונות - אני בטוחה שהוא יבין את משימתו במוקדם או במאוחר 




יצאנו מהמוזיאון החשוך במקצת, לרחובות ותעלות העיר המאירה הזו.
ראינו התקהלות והנה- תחרות קפיצות למים בפעלולים שונים מרמפה:


פעלולן קופץ

תקריב על אחד הפעלולנים האמיצים

אז אני שואלת אתכם - היא לא מופלאה, אלסונד הזו?!?!?
תראו איך האנשים יושבים להם בבתי הקפה ונהנים

ומטיילים בשוק האוכל ליד המזח (שימו לב לשחף!)

וכמעט שכחתי לצרף פה תמונות של כמה פסלים:




ועוד תקריב על בת-הים עם יונת השלום

ואנחנו נפרדים מאלסונד המהממת שנכנסה לי עמוק ב-



-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהחזרנו למלון בשאטל, נכנסנו למכונית ויצאנו לדרך

פנינו מועדות לנקודה הצפונית ביותר בטיול : הדרך האטלנטית!
לפנינו דרך די ארוכה :
נסיעה מאלסונד לכיוון מולדה על E 39/E136
כולל נסיעה על מעבורת VESTNES- MOLDE
משם, לנסוע לדרך האטלנטית דרך כפר הדייגים Bud
הנה, אפילו צירפתי את מפת הדרך:

אבא: קצת הגזמנו. מאד מאוחר לצאת לדרך כזו ארוכה!
בן: כן, עכשיו נפסיד את הדרך האטלנטית עם שמיים כחולים. מתחיל להתענן!
אמא: לא נורא. אלסונד היתה שווה הכל!!
סאבטקסט: מה הם מקלקלים תמיד?!?

בן: וחוץ מזה, אני רעב!
יצאנו לדרך, לא לפני שתדלקנו וקנינו לבננו הרעב המבורגר בתחנת דלק.
אנחנו, ההורים הסגפנים, הסתפקנו בקרקרים ופירות (טוב, נו, זללנו קצת טעימות בשוק האוכל באלסונד
).פני הנוף השתנו.
התרחקנו מההרים הגבוהים, הפיורדים והמפלים.
הנוף שונה - אבל עדיין מאד מאד יפה!

בית אדום, כדי שנזכור שאנחנו בנורווגיה:

והנה הגענו לפיורד כלשהו

ומחכים בתור למעבורת:

זו המעבורת שיוצאת מהיישוב VESTNES ומפליגה לעיר MOLDE.
השייט ארך כחצי שעה, המחיר לא היה נורא - 173 nok.
הנוף היה מקסים:




והנה העיר מולדה Molde


סאבטקסט: אלסונד שווה פי אלף!!
כשחזרנו לארץ וסיפרנו על הטיול, חבר שלנו - שמבין בליגת הכדורגל הנורווגי - אמר לנו שמולדה היא אלופת נורווגיה.

מילא.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי,
תערוכת ספינות? שזה יהיה סוג ההפתעות שיש לנו בטיולים...
אהבתי את נורווגיה הערפילית והמסתורית, אבל אני מתעלפת מהגרסה הכחולה והשמשית שלה!
בכלל, השינויים במזג האוויר מדהימים אותי - אפשר להתחיל את היום בדרך מושלגת וערפילית ולסיים אותו בתצפית על שקיעה עם שמיים כחולים

אלסונד מקסימה כמו מזג האוויר, ורואים את ההנאה שלכם בכל תמונה ותמונה.
מחכה להמשך,
אריטה
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומההיי אריטה! את צודקת בכל דברייך...
ותודה.
הגענו לחוף מבטחים במולדה.
על-פי התוכנית - לא נכנסנו לבקר בעיר, אלא עולים לתצפית וורדן מעל העיירה מולדה על 222 פסגות מושלגות.
עלינו בהר Varden - the Molde Panorama
וזה המראה שנגלה לעינינו:

הפיסגה מלאה במסלולי טיול בכל האורכים.
אנחנו הגענו (במכונית) ל"שפיץ" של הפיסגה ומצאנו בקתה עם גג-דשא ולידה ספסל אל מול פני הנוף, שם ערכנו פיקניק.

מה רע, תגידו?!? מה רע...?!!?

בבקתה על ראש ההר היתה תיבה

ובתיבה היה ספר מטיילים . גם אנחנו כתבנו בו מסר לאומה הנורווגית. שלום.

נהננו מאד מהנוף הקסום

הנה מולדה, שם למטה

והנה דגל נורווגיה.

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי,
היה בפורום פעם דיון בשאלה אם הביטוח של חברות השכרת הרכבים תקף במקרה שעולים על מעבורת. אני זוכרת שבאיטליה הביטוח אינו תקף במקרה של עליה עם הרכב על מעבורת. האם ביררת אם בנורבגיה הביטוח כן תקף?
עפרה
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהעפרה'לה - אני לא כל-כך זוכרת.. נדמה לי שכן. אבל כשאת תתכנני את הטיול שלך, תזכיר לאמת זאת. אני בטוחה שאורן יודע את התשובה - ואם אכן יגיע לכאן הוא בטח יכתוב זאת עבור כולנו




אנחנו ממשיכים בדרכנו לכיוון החוף האטלנטי של נורווגיה.
ירדנו מהר התצפית על מולדה ונסענו לכיוון באד Bud.
באד הוא כפר דיגים קטן, שהיה מסורתי - וכעת יותר מודרני.
הגענו לשם לאחר נסיעה די ארוכה.
נפש חיה לא היתה שם.
סאבטקסט: כרגיל.

אבא: איפה כתוב לך שזה מקום נחמד לאכול בו?
(הוא התחיל להיות רעב).אמא: כתוב לי בדפים שזה כפר מקסים וכדאי מאד לבקר בו!
אבא: לא שווה כל מאמץ.
בן: מתי נגיע כבר לדרך האטלנטית?
אמא: עוד קצת. גם כאן יפה מאד לדעתי.
זה מה שראינו בבאד:


וצילמתי כאן את אחת התמונות המקסימות בטיול:

זה גם "לבכות מרוב יופי".
למזלנו, היה סופר פתוח בבאד והצטיידנו שם להמשך הערב (אבא: הערב נאכל בבקתה!). ממול היה בית קפה קטן ונחנו בו מעט.
ובכל זאת - כמה מילים על באד:
(סאבטקסט: בשביל מה הכנתי סיכומים? )
במאות ה-16-17 באד היתה הנקודה החשובה ביותר בין ברגן לטרונדהיים.
במלחמת העולם ה-2 היה המקום בשלטון גרמני והופגז קשות .
על פסגת גבעה ממנה נשקפים נופי הכפר והים, ניתן למצוא עדיין שוחות, תותחים ושרידים מהביצורים.
האמת, שזה היה מקום קסום בעיני.
בעלי היקר כבר די איבד את סבלנותו, אבל בכל זאת הואיל לעצור בגבעת הביצורים של באד.
זה הנוף:
הנה שרידי הביצורים:
וכל מיני כלי נשק מתקופת מלע"ה ה- 2 (של הגרמנים ימ"ש)...

במקום יש מוזיאון (שכמובן היה סגור. מי עוד מגיע ל- Bud ב-7-8 בערב..?)

דגלי האומה

ונוף מטריף

זה האוקיאנוס האטלנטי, למי שלא הפנים.
חסל סדר פיורדים ומפלים לעת עתה.
התחיל להיות קצת קר. גם רוח די חזקה וגם התחיל להתענן.
ואנחנו ממשיכים בדרכנו לדרך האטלנטית.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהמ- Bud נותרו עוד כ-30 ק"מ עד לתחילת הדרך האטלנטית.
ומהי הדרך האטלנטית? אתם ודאי שואלים.
ובכן - מן המקורות:
Atlanterhavsveien - The Atlantic Road
"הדרך האטלנטית", הינו כביש ייחודי שאורכו 8 ק"מ, שמחבר מספר רשויות וכפרים. היא מתנהלת בדרך פתלתלה, חוצה גשרים ומקשרת בין צוקי סלע, ויוצרת חיבור מהיר בין אי לאי, ממש בתוך האוקיינוס האטלנטי. עד לפני בנייתה, האמצעי היחיד להגעה היה בשייט, שהיה מסוכן במיוחד בעונת הסתיו.
מארג יפהפה של מפגשים בין הים ליבשה, בין הטבע לפלאי ההנדסה ואדריכלות הנוף.
הדרך הנמתחת לאורך 8 ק"מ ,מחברת ע"י 7 גשרים בין עיירות קטנות ואיים.
הדרך האטלנטית קיבלה הכרה עולמית כאחת הדרכים היפות ביותר בעולם. היא גם אחד היעדים הכי פופולאריים והמתויירים ביותר בנורווגיה.
(סאבטקסט: עאלק מקום פופולרי ומתוייר... בקושי נפש חיה היתה שם!!)
הדרך הזו נכנסה לי לראש כשראיתי ברשת את התמונה הזו:

ובני היקר היה שותף לתחושה זו.
הוא מאד רצה להגיע לשם!
אז קודם כל - לא ראינו את הנוף הזה. רואים אותו אולי ממסוק או מטוס.
וחוץ מזה - היה כבר מעונן.
אבל זה היה יפהפה ומיוחד.
זה מתחיל כך:

ממשיך כך:

וכך

וגם כך:

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהגולת הכותרת של הדרך האטלנטית היא הגשר Storseisundet bridge - גשר עם פיתול דרמטי מרשים.
מהמם.
כך הוא נראה מרחוק:

וקצת יותר מקרוב:


וככה גם אנחנו נסענו עליו. פעמיים.

זה לא מפחיד כמו שזה נראה...
ומאד מאד יפה.
לאורך הדרך כמובן הרבה מאד שחפים:

ונקודות עצירה שונות.
זו היתה אחת מהן.
בתוך המבנה השחור יש גם שירותים...

ומאחור - שביל הליכה, ממש על מי האוקיאנוס.
מקסים.

ממנו רואים גם את הגשר המפורסם:

וכזה נוף

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהנסענו על הדרך האטלנטית הלוך וחזור - כלומר פעמיים.
אבא: זה הכל?!? מזה עשית כזה עניין...?
בן: כן, זה קצת מאכזב...
אמא: לא ממש מאכזב. בעיני זה מקום יפה ומיוחד. היה שווה להגיע עד לכאן.
סאבטקסט: כן כן!
כאן עלי להוסיף ולומר שישנם אנשים הטוענים ש"לא שווה" לנסוע עד לדרך האטלנטית. זהו מקום מיוחד ולא כזה "וואווי".
אני לא חושבת כך.
אני לא מצטערת על אף מקום שהייתי בו בנורווגיה.

אלו הם נופים שאני משערת שרואים בסקוטלנד (נכון מיקוש ואלון?).
אני חושבת שלט-איט תתמוך ב"אוהדי הדרך האטלנטית", כמוני.
הגענו לנקודת עצירה נוספת, על אחד הגשרים.
כאן עמדו כמה אנשים (סוף סוף ראינו תיירים!! הם היו יפנים או דומיהם) ודגו דגים.

פתחנו איתם בשיחה. הם היו מהונג-קונג והיו מאד נחמדים!
(הולך לנו עם הונג-קונגים בטיול הזה...
) הם אפילו הצליחו לתפוס כמה דגים.היה שם גם גלגל הצלה

וגם מכאן ראו את הגשר המפורסם

הנוף מקסים ומיוחד

אבל הגיעה השעה (כמעט 10 בלילה!!) להגיע לצימר!

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהקצת אחרי השעה 10 בלילה, הגענו לצימר שלנו ב- Farstad .
קחו אוויר, המקום נראה כך:

אין מילים!!!
אין מילים גם למה שקרה עכשיו.
אף אחד לא היה בקבלה.
גם כאן לא היתה נפש חיה...
אבל, היה פתק על הדלת: To Mrs. T (זו אני...)
מכיוון שהגעתם אחרי שעות הקבלה (החסרנו פעימה!!) המפתח מחכה לכם בתיבה הירוקה....
ממש כמו משימה של המירוץ למיליון.

מצאנו את התיבה הירוקה ואת המפתח, ונסענו עם המכונית לבקתה האדומה שלנו, על שפת האוקיאנוס האטלנטי.

מה אגיד ומה אומר??
זו היתה הבקתה הכי שווה בכל הטיול!
(חוץ מאפיזודה קטנה עליה אספר).
סלון, מטבח, שני חדרי שינה. הכל חדש, נקי ומצוחצח (בלי סדינים ומגבות...).



זה הנוף מהסלון:

וזה הנוף מהחלון:

חכו, יש עוד.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהאבא החל לבשל את ארוחת הערב

אמא צילמה

הבן לא ידע את נפשו.
בן: בואו נטייל כאן בחוץ!!!
אבא: אתה לא רעב?!?
אמא: כל כך יפה פה, שעוול להישאר בפנים.
בן: וחוץ מזה, בטח תיכף תהיה שקיעה! כבר 11 בלילה!!
ופתאום, ראינו את כל האנשים שהתארחו כאן ב- Guesthouse Hustadvika
מתחילים לצאת מהבקתות ולרוץ לכיוון הים!
זו היתה כמו סצינה מסרט.
אני לא יכולה להסביר, אבל זה היה מחזה מיוחד במינו.
כולם מיהרו לכיוון הים, כדי לחזות בשקיעה.
וכך עשינו גם אנחנו!
ואם אתמול באלסונד היתה שקיעה קסומה, כאן היתה שקיעה מטריפה!!!!

זה כבר לא "לבכות מרוב יופי" וגם לא "לא לדבר מרוב יופי".
פשוט צעקנו מהתרגשות!!!

אין, אין לתאר את השקיעה המרהיבה, המדהימה הזו!!

וגם המראה של הבקתות האדומות בשקיעה היה מראה שלא יישכח.

והנה תמונה פנורמית של השקיעה בדרך האטלנטית:

סיום היום היה מעט פחות רומנטי...
אכלנו ארוחת ערב (=ארוחת לילה..!) טעימ שאבא הכין לנו.
הבן התקלח ראשון.
ואז הגיע תור אמא.
ולא היו מים חמים! נגמרו אחרי רבע דקה מקלחת!
זה היה לא נעים ולא נחמד.
איכשהו סיימתי את המקלחת בעוגמת נפש.
אבא ויתר על המקלחת בכלל.
וזה קצת ביאס אותנו, אבל לא קלקל את היום המהנה שלנו.
סאבטקסט: מחר נתלונן!
לילה טוב.

בלילה אגב, לא היה ממש חושך.
כל הזמן אור דמדומים.
בכל זאת, אנחנו בקו רוחב 63...
ומסתבר שכדי לראות שמש של כמעט חצות, מספיק להגיע עד אלסונד ו- Farstad (שרחוקה אגב, כ-4 ק"מ מהדרך האטלנטית).
ועוד פרט חשוב, שכמעט ושכחתי לספר :
בדרך לפארסטאד , איילי צפון חצו את הכביש!!!

איזה כיף היה לראות אותם!

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומההו. וואו.
מרהיב ומטריף חושים. גם הטבע והנוף וגם הערים והכפרים. נשמע לי שאלסונד היתה מתאימה לנו בדיוק. חבל שזה לא בתכנון.
הנופים שבדיוק מתאימים לי, אבל מקום שכנראה לא אגיע אליו בעתיד הנראה לעין - אז תודה גדולה שאת משתפת בפירוט כזה ועם כל כך הרבה תמונות, אם לא להיות אז לפחות לראות...
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהאוליב - אכן הכל מטריף ומהמם. תודה


סיכום היום :
תכנון מול ביצוע : בסדר גמור!! היינו באלסונד, ביקרנו במוזיאון ארט-נובו, נסענו דרך מולדה ובאד לדרך האטלנטית וראינו שקיעה נפלאה. אמנם לא היינו ב- Kristiansand עם הפסטיבל שלה, אבל מה אנחנו צריכים פסטיבלים אחרי חגיגת הספינות באלסונד?!
מזג אוויר : נפלא! בוקר שמשי וחמים באלסונד - שרק העצים את החוויה וההנאה מהעיר היפהפייה הזו. אחר-כך התחיל להתענן - אבל עננות גבוהה שלא העיבה על הנוף המיוחד של הדרך האטלנטית. שלא לדבר על השקיעה!!!
ניווט: אותו כנ"ל: השתמשנו בג'י-פי-אס באוטו וגם הרבה במפה מנייר. הכל עבד פיקס.
לינה: מקום לינה הכי יפה, מרווח וחדיש שהיה לנו! סוף-סוף לאמא ולאבא היה חדר משלהם, לבן חדר משלו והיה לכולם "ספייס". למעט תקרית המים החמים (ספוילר: יהיה סוף טוב
) - המקום הזה הוא ההצלחה של הטיול.דירוג אתרים וחוויות: מקום 3 - התצפית על Molde ; מקום 2 - עדיין, אלסונד המהממת עם הספינות גבוהות התרנים ; מקום 1 - הדרך האטלנטית + השקיעה המטריפה שזכינו לה.
צחוקים מול עצבים : הרוב צחוקים וחיוכים וגם קריאות שמחה על השקיעה המדהימה. מעט עצבים, לכל אחד היה משהו: בן - קיטר על המוזיאון באלסונד. אבא - קיטר על המרחקים שנהג, ועל אמא שמגזימה בצילומים. אמא - התעצבנה על כך שנגמרו המים החמים כשרק התחילה להתקלח

הנאה: רבה ומרובה!

תמונת היום : השקיעה בדרך האטלנטית

-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומה[לא מתאפקת]
ופה אני ממש משועשעת, כי התיאור שלך הוא בדיוק אנחנו: אבא שמקטר על הנהיגה [כי הוא לא אוהב לנהוג, אבל כדי שאמא תצלם הוא נוהג יותר ממנה], בן שממצה מוזיאונים במהירות שיא [לעומת אמא שמוכנה להשאר בהם שעות] ואמא שבלי מים חמים היא חצי בןאדם...
והכתיבה שלך מעוררת השראה.
-
אל ארץ הקרחונים, המפלים והערפילים: נורווגיה הקסומהשירלי לשאלתך: אז האמת מהרגע שירדתם מכביש הקרחונים לכיוון האוקיאנוס האטלנטי, הנופים ממש מזכירים את חופי סקוטלנד.
איזור גלנקו זה כבר נופים אחרים - נוף דרמטי ו"זועף" אבל ללא הקרחונים והלבן שבנופי נורבגיה.
מאידך, הנוף האנושי הסקוטי הוא מקסים (מבלי לגרוע בנוף האנושי הנורבגי, על אף השמועות שהם לא כל כך מאוהבינו..., אבל סתם התרשמות של מי שלא היה שם ואולי מדבר שטויות...) ולכן מומלץ בחום לתכנן את שנה הבאה לאיזור..