A room with a view
-
a room with a viewאותי שכנעת לגמרי... תודה על התמונות.
הסרט עוסק קודם כל בתיירים של המאה התשע עשרה, כמובן באהבת הורים לילדיהם אבל בעיקר בשאלות פילוסופיות ובצורך התמידי לשאול - למה?
רבקה
-
a room with a viewאורנה,
תמיד היה לך טעם טוב בבחירת בתי מלון ובתים....
לגבי הסרט: זוהי דרמה רומנטית, העוסקת במאבק לעצמאות של לוסי, נערה אנגליה בתקופה האדוארדיאנית
לוסי מתאהבת בפירנצה בבחור אנגלי ממעמד נחות לה, הוא ממשיך לחזר אחריה גם בשובם לאנגליה והיא בוחרת לפרוץ את כבלי השמרנות ובוחרת להמשיך איתו את מערכת היחסים למרות התנגדות משפחתה..
סוג של רומיאו ויוליה, אבל עם סוף טוב.
הסרט מבוסס על ספרו של א.מ פורסטר בעיבוד של רות פראוור-ג'אבוולה עם גלריית שחקנים מרשימה.
גם אני הייתי שמחה לראות אותו שוב......
-
a room with a viewמיכל, תודה, אני יודעת, גם לך
רבקה, גם אני זוכרת נימה פילוסופית מלווה את הסרט. מכל מקום, אם מישהו מהקוראים יודע איפה ניתן להשיג עותק - אשמח לדעת.
אגב, התמונה האחרונה שהעליתי לא אני צילמתי אלא היא מהאתר של המלון, ומתייחסת לאגף דירות הנופש - לא יודעת כמה כאלה יש, אבל אם מישהו מתעקש להביא לכאן ילדים ולבשל, יש אפשרות כזו. סתם שתדעו.
ביום שליש בבוקר התייצבנו בפיאצה דל סניורה, ליד האופיצי. שם נפגשנו עם ליאור אביב, מדריך טיולים מוסמך בפירנצה, ישראלי שמתגורר בעיר וחי "על הקו" עם ישראל.
ליאור הוא בחור מקסים, שובה נפש ממש, ומדריך בטוב טעם. אין לנו ספק שבלעדיו הביקור באופיצי היה מבחינתנו על גבול המיותר. ובאמת, מה הטעם לחלוף על פני אוצרות האמנות האלה מבלי להבין דבר? מה עוד שעיקר היצירות במוזיאון החשוב הזה הן מהסוג שבכל מוזיאון אמנות אחר הייתי חולפת על פניהן בזריזות - מה לי ולמריה, ולעוד מריה?....
אבל קודם עוד קצת תמונות. הנה פונטה ווקיו עליו חלפנו שוב ושוב. מסתבר שהנאצים הקפידו שלא להפציץ אותו, מרוב שהעריכו את שכיית החמדה הזו. לך תבין...
-
a room with a viewוהנה העתק של דוד, מוצב בכיכר. אגב, הוא לא מחזיק תחתונים אלא את הרוגטקה...
שימו לב לפסל המוזהב והכעור שלידו. מדובר בפסל מהעת הנוכחית. קורה...
-
a room with a viewקצת מנקים...
-
a room with a viewועוד יפנית יפה...
-
a room with a viewדילגנו בזריזות יחד עם ליאור על פני התור הנוראי בכניסה - כזכור יש לנו פירנצה קארד, ולליאור יש תעודה של מדריך. למעשה, הוא מכיר את כל עובדי המוזיאון והם מברכים זה את זה בחיוך, מחליפים מילה באיטלקית...
ליאור לוקח אותנו לספסל בכניסה, ופותח את הסיור בהרצאה קצרה ומאלפת שתהווה מסגרת טובה להמשך הסיור.
לא צילמתי במוזיאון. הייתי מרותקת לחלוטין להסבריו של ליאור, וכך גם בן זוגי.
מצרפת לכם צילום מהרשת של "הולדת ונוס", ציור שאתם בטוח מכירים, מהמאה ה - 15, של בוטיצ'לי:
-
a room with a viewהעברנו עם ליאור שלוש וחצי שעות של סיור מרתק ברחבי האופיצי, בו - כך הבנתי לאור הסיור - ניתן לבלות שנים...
ליאור נתן לנו כלים בסיסיים "לקרוא" את היצירות, ולא הירבה באינפורמציה מייגעת, שבעיקר נשכחת כעבור זמן קצר. הרגשנו עשירים יותר אחרי הסיור. אנחנו ממליצים מאד לסייר עם ליאור בפירנצה, באופיצי ובכלל.
הנה הקישור לאתר שלו:
ליאור אביב, מדריך מעולה בפירנצה
אגב, היינו אמורים לסייר איתו גם ביום ראשון, אך כזכור, לצערנו זה לא התאפשר. אז יש למה לחזור...
בסוף הסיור קיבלנו מליאור ברושור הכולל הסברים על קצה המזלג, רשימת ספרים להעמקה והעשרה, ואפילו מתכונים פיורנטינים. מקסים.
-
a room with a viewאחרי הסיור התיישבנו להפסקת קנולי:
מדובר ב"צינור" פסטה ממולא בגבינת ריקוטה, לעתים עם שוקולד ופירות מסוכרים. הייתי חייבת לנסות. זה היה לנו מתוק וכבד מדי, כך ששבנו אחר כך לגלידה...
סרנו ל - OVS להשלמות, ומשם צעדנו לארמון פיטי ולגני בובולי שלצדם.
לפתע חשתי עייפות נוראית. האינטנסיביות של הימים האחרונים נתנה את אותותיה.
הסתבר שהגנים - שהיוו את ההשראה לגני וורסאי - נטועים ושתולים במעלה גבעה. לא מדובר בפארק מזמין ורחב ידיים כמו נגיד באחוזת צ'סטוורת' באנגליה (משרשור אחר שלי...), אלא בגן נאה מנוקד בפסלים שמצריך טיפוס שהיה קצת גדול עליי במצב שנוצר....
טיפסנו מעט, ואז השתרעתי על ספסל (על הדשא - אסור). הראש על אשי היקר. היה נחמד.
הנה פסל בגן שמצא חן בעיניי:
-
a room with a view
אלאונורה די טולדו, רעייתו של קוזימו הראשון דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה ופירנצה, שהפך לשליטה של העיר בגיל 17 בלבד, לאחר שאחיינו נרצח, היא זו שהודיעה לאישה היקר: צר לי המקום! הארמון קטן לי!
הכוונה לפלציו ווקיו, שפירוש שמו "הארמון הישן".
אלאונורה רכשה את ארמון פיטי בצדו השני של הנהר, וקוזימו שלנו הורה לווזארי - האדריכל הידוע - להרחיב את המבנה. בהמשך נרכשה הגבעה מאחורי הארמון ונשתלו גני בובולי.
אך אז נוצרה בעיה: כיצד תעבור המשפחה המלכותית מצדו האחד של הנהר לצדו האחר, האם בין ההמון הפשוט? לא ולא. וכך נוצר מסדרון ווזארי - מעבר על קרקעי המקשר בין פלציו ווקיו לבין הארמון, דרך האופיצי.
האופיצי? האם הדוכס ורעייתו חפצו להביט ביצירות אמנות בדרכם הביתה? לא. במקור שימש מבנה האופיצי למשרדי השופטים (ומכאן השם - אופיצי).
משפחת מדיצ'י הייתה פטרונית של אמנים רבים, צברה אוצרות אמנות והציבה אותן בחללי התצוגה באופיצי. בהמשך, כשהמשפחה ירדה מגדולתה, נשארו האוצרות באופיצי. המקום נפתח לקהל ב - 1765.
עד היום, בקומת הקרקע באופיצי, מוצגים פסלים של בני משפחת מדיצ'י, כולל של דה וינצ'י עצמו.
מסדרון ווזארי אינו פתוח לקהל באופן שוטף אלא יש צורך להזמין סיור מראש, והוא יקר מאד - 450 יורו. אז ויתרנו.
אגב, עיריית פירנצה מסתפקת דווקא בארמון הישן - פלציו ווקיו מאכסן את משרדיה.
-
a room with a viewאורנה,
תודה גדולה על השיתוף!
המלון מדהים ביופיו.
פירנצה שלך יפהפיה
-
a room with a viewפונטה ווקיו, "הגשר הישן", נבנה לראשונה על ידי הרומאים (מעץ). הגשר הנוכחי נבנה במאה ה - 14, ובעבר פרחו בו... הקצביות.
אך הריח לא נעם לבני משפחת מדיצ'י, שכזכור פקדו את צד הגשר פעמים רבות בזכות אלאונורה היפה. לכן פקד הדוכס לסלק את הקצביות מהמקום, ואת מקומן תפסו חנויות תכשיטים. עד היום יש במקום חנויות תכשיטים רבות, מזכרות, גלידריות, ואפילו חנות שכולה מוקדשת לכפפות.
-
a room with a view
-
a room with a viewברי, תודה! היא פשוט יפהפיה, בלי קשר אליי
אז היינו בגני בובולי, על הספסל.
תלשתי עצמי משם והידסנו לגלריות. לא היה לנו כוח לעוד ציורים באותו יום. רצינו כרכרות, אבל הגלריה היה סגורה (עד להודעה חדשה). בחרנו בגלריית התלבושו,/
לא צילמתי. התמונות כאן, כמו ארבע הקודמות, מהרשת:
-
a room with a viewגם זו:
-
a room with a view
-
a room with a viewלמיטב ידיעתי, מדובר במוזיאון היחיד באיטליה שמוקדש להיסטוריה של האפנה. יפה שם מאד.
משם פסענו לווילה ברדיני. היו לנו כרטיסים לקונצרט...
-
a room with a viewיפייפה ביותר! הכול.מהכול..
עד עכשיו הבנתי הטיול בתחבורה ציבורית וברגל..
קראתי הבנתי שלעיר הגעתם ברגל מהמלון? כמה רחוק?
קל להתנייד בעיר?
אמה
-
a room with a viewמדובר במוזיאון קטן במבנה מהמאה השבע עשרה. מתקיימים שם כנסים, יש תערוכות, ויש גם מסעדה ממנה נשקף נוף מרהיב של פירנצה. אנחנו הגענו לשם בשביל קונצרט.
תלמידי הקונסבטוריון ניגנו שלישייה אלגית מס' 1 בסול מינור, אופ' 9, של רחמנינוב, ושלישייה בדו מז'ור אופו' 87 של ברהמס. מדובר בפסנתר, כינור וצ'לו.
היה מקסים.
מצרפת לכם ביצוע ישן יותר...
שלישיית בורודין מנגנת שלישייה אלגית מס' 1 של רחמנינוב
-
a room with a viewאמה, תודה, שמחה שהצטרפת. מרחק ההליכה מהמלון עד לפונטה ווקיו הוא חצי שעה בהליכה נינוחה מאד. מדובר כזכור בירידה די "רצינית" בין העצים, ואחר כך ירידה נוספת ברחוב של וילות, עד שמגיעים לכיכר הזו:
